Shofetim 5 – שופטים ה‏ – Mikraot Gedolot

דַהֲווֹ מְבַטְלִין עִסְקֵיהוֹן רְכִיבִין עַל אַתְנָן דַחֲשִׁיקָן בְּכָל מִינֵי צִיוּרִין וּמְהַלְכִין בְּכָל תְּחוּם אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וּמִתְחַבְּרִין לְמִתַּב עַל דִינָא דַהֲווֹ אָזְלִין בְּאוֹרְחַתְהוֹן וּמִשְׁתָּעִין עַל גְבוּרָן דְאִתְעֲבִידָא לְהוֹן בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.

רוכבי אתונות צחורות – תני דבי רב ענן אלו תלמידי חכמים שהולכין מעיר לעיר וממדינה למדינה ועוסקין בתורה ועושין אותם כצהרים.

יושבי על מדין – שיושבין ודנין דין אמת לאמתו, והולכי אלו בעלי מקרא, על דרך אלו בעלי משנה, שיחו אלו בעלי גמרא שכל שיחתן דברי תורה.

רוכבי אתונות צחורות – אין צחורות אלא נקיות מן הגזל. יושבי על מדין – שמעמידין הדבר על הדין. והולכי על דרך שיחו – אלו סנהדרין שהעולם נשען עליהם ואין להם שיחה בטלה לעולם שנאמר שמעו מלכים האזינו רוזנים. מקול מחצצים – האומרים על טמא טמא ועל טהור טהור הלכות שבת וחגיגות ומעילות ודיני חצצים באדם.

רוכבי אתונות צחורות – הסוחרים והשרים ירכבו מעתה על אתונות לבנות החשובות,⁠^א מבלי יראה ודאגת אויב,⁠^ב ואותם שיושבין על מדין, לשון דינין, היו יריאים לעשות משפט בפרהסיא. וכן תרגם יונתן, דהוו מתחברין^ג למיתב על דינא, ואותם ההולכין על דרך – רגלי.

שיחו – וספרו את התשועה הזאת.

א. כן בכ״י פריס 162, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777: ״וחשובות״.

ב. כן בכ״י לונדון 26879, פריס 162. בכ״י לוצקי 777: ״יראת איוב״.

ג. כן בכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777: מתבחרין. בכ״י פריס 162, 163: מתפחדין. בכ״י לונדון 26879: ״מתבהלין״.

Riders of white donkeys. Merchants and gentry who may now ride elegant, white donkeys without intimidation or concern about their enemies. And jurists – this refers to the magistrates who were afraid to deliver judgment publicly, as Targum Yonatan's translates, "Those who assembled to sit in judgment". And wayfarers on foot. Speak up! Recount this salvation, when, in place of the clamor of the formations battling you – marauders, thieves, tax processors, who station themselves in battle formations organized to waylay those crossing to watering places – there, the donkey riders and wayfarers will retell Adonoy's charity. What is this charity? The charity of His restoration of exposure in Yisroel, when He brought tranquility to Yisroel, allowing them to dwell in exposed cities, and to venture forth when dipersed,⁠¹ singly, without grouping together. Then, they went down to the cities, returning to the cities they had inhabited when they fled to congregate in the fortified cities.

1. The Talmud (Pesachim, 87:b) reads פּֽרָזוֹן, lit. “exposure”, as פִּזְרוֹן, “dispersion”. Rashi follows this interpretation.

רוכבי אתונות צחורות – בני אדם שהיו רוכבין לשעבר אתונות לבנות והולכין מעיר לעיר לישב על הדין ולשפוט את ישראל בכל המקומות אשר היו שם. ובימי סיסרא היו מתיראין לצאת שלא יכירו בהם אויבים, לפי שכל מראה לבן ניכר למרחוק, עכשיו בימי דבורה וברק הולכין אותו הדרך שהייתם מתייראים עליו לשעבר.

עתה שיחו – תהיו משבחים להקב״ה.

רוכבי אתונות צחורות – לשון מובחרות הוא כמו וצמר צחר (יחזקאל כ״ז:י״ח) לא לבן ולא שחור.

הם הם האנשים יושבין על מדין – שם מקום הוא בארץ יהודה ושמו מדין כדכתיב בספר יהושע: במדבר בית הערבה מדין וסככה (יהושע ט״ו:ס״א), ולפי שהיו יושבין במדבר היו מתייראין מפני האויבים, לפיכך רוכבים על אתונות מובחרות כדי לברוח והיו הולכין על הדרכים שהיו רגילין לעקל מפני פחד האויבים, עכשיו שיחו – נפלאותיו של הקב״ה שלא תחבא קולכם מפני האויבים כמו שאתה אומר שיחו בכל נפלאותיו (תהלים ק״ה:ב׳). זה עיקר.

ומצאתי דברי אגדה: רוכבי אתונות צחורות – בני אדם המושלים על דברי תורה המחוורין כצמר צחר, אתונות הן משניות וברייתא כמו אתנייה רב לחייא בריה.

הולכי על דרך – בני אדם שהיו הולכין בדרך הטובה והישרה¹ עכשיו שיחו – שבזכותם נעשה נס.

1. השוו ללשון הפסוק בשמואל א י״ב:כ״ג.

YE THAT RIDE ON WHITE ASSES. People who in the past rode on white asses and went from city to city to sit in judgment and judged Israel in all places.⁠¹ In the days of Sisera, the judges² who rode on white asses were afraid to travel on the roads, for they feared that the enemies would see³ them, for all shades of white are visible from in the distance. Now in the days of Deborah and Barak, they walk on the roads upon which they were afraid to move on in the past.

TELL OF IT. Praise the Holy One Blessed be He.

YE THAT RIDE ON WHITE ASSES. Tzechorot (white) means⁴ something which is chosen. Compare, tzemer tzochar (Ezek. 27:18). (Tzemer tzochar refers to wool which is) neither white nor black.

YE THAT SIT ON RICH CLOTHS (Yoshevei Middin) means those who dwell in Middin. Middin is a place in the land of Judah. This is noted in the book of Joshua, for we there read: In the wilderness: Beth-arabah, Middin, and Secacah (Joshua 15:61). Since those who dwell in Middin dwell in the wilderness they feared their enemies. They, therefore, rode on selected asses to be used for escape. They also traveled on twisting roads because of fear of their enemies.⁠⁵

NOW TELL. Now tell the wonders of the Holy One Blessed Be He and do not remain silent⁶ because of [your fear] of the enemy]. Scripture similarly says, Speak ye of all His marvelous works (Psalms 105:2). The above is⁷ the basic meaning of our verse.

I found an aggadic interpretation that says that Ye that ride on white asses refers to those who master the words of the Torah which are as white as white wool [for] Atonot (asses) refers to the mishnayot and the beraitot.⁠⁸ Compare, Itnayyah rav le-chiyah benei (Rav taught his son Chiyya)⁠⁹

AND YE THAT WALK BY THE WAY, TELL OF IT. People who walked in a good and upright way, now tell of it,⁠¹⁰ for the miracle occurred because of your merit.

1. Literally, in all places that they were.

2. Literally, the people.

3. Literally, recognize.

4. Literally, indicates.

5. Literally, and they traveled on twisting roads which were in the habit of twistinng because of the fear of the enemies.

6. Literally, do not hide your voice.

7. Literally, this is.

8. Eruvin 54b.

9. Peshachim 70a. Itnayyah is similar in spelling to atonot. Itnayyah is also similar in spelling to mishnayot and beraitot. Hence the homily.

10. Relate the wonders of the Holy One Blessed Be He

רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין – משמע לי: שיושבי מדין סוחרים הם, ומביאים אתונות לבנות ורגילים ללכת בדרכים, ולהם אומר: אתם יושבי על מדין רוכבי אתונות צחורות, וכן אחרים ההולכים על דרך שיחו – נפלאותיו של הקב״ה שעד עכשיו הלכתם אורחות עקלקלות, ועכשיו אתם הולכים בדרך ישרה בגלוי ולא יריאים מכל בריאה.

צחורות – לבנות, כמו: וצמר צחר (יחזקאל כ״ז:י״ח), ר״ל הסוחרים רוכבי האתונות חשובות וטובות שלא היו יכולין ללכת מפני האויב, עתה שיחו וזמרו לאלהים ית׳, וכן יושבי על מדין, והוא שם מקום הנזכר בספר יהושע: מדין וסככה (יהושע ט״ו:ס״א), או הוא שם לדרך ידוע אצלם היו יראים ללכת באותו הדרך מפני האויב, ועתה שתלכו בבטחה שיחו וזמרו לש״י.

ואמר במסרה: בג׳ לישני: מדין וסככה (יהושע ט״ו:ס״א), יושבי על מדין, להטות מדין דלים (ישעיהו י׳:ב׳) – חד לשון קרתא, וחד לשון ארחא, וחד לשון דין.

ויונתן תרגם הפסוקים כן: דהיו מבטלין עסקיהון רכבין על אתנן דחשיקין בכל מיני ציורין ומהלכין בכל ארעא תחום ארעא דישראל ומתחברין למיתב על דינא אחין בארחתהון ומשתען על גבורן דאתעבידו להון.⁠^א

א. ״רכבין... להון״ חסר בדפוס ונציה והושלם מכ״י.

רוכבי אתונות צחורות – אתם החשובים הרוכבים על אתונות צחורות לבנות ויושבים על הדין, והולכי על הדרך ממקום למקום לשפוט את ישראל, שיחו וספרו נפלאות הבורא. והמ״ם של מדין בא נוסף כי דרך המ״ם להיות נוסף בשמות.

רוכבי אתונות וגו׳ – הסוחרים הנכבדים רוכבי אתונות לבנות שהיו יושבים על דרך מדין ומתעכבים שם ולא יוכלו להשלים דרכם הישר מפני פחד אויב ויטו דרכם ללכת על דרך אחר והוא דרך שיחו כמו שאמר במה שקדם והולכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות.

וצותה גם כן שיברכוהו רוכבי אתונות צחורות, והם הסוחרים שאינם רוכבים על סוסים, אבל הולכים על אתונות צחורות, רוצה לומר לבנות, וג״כ החכמים והם יושבי על מדין, כלם ישיחו ויגידו תהלות ה׳, ויהיה מדין כמו (ישעיה י׳ ב׳) מדין דלים.

אתנות – נקבות החמורים.

צחרות – לבנות, כמו: וצמר צחר (יחזקאל כ״ז:י״ח).

מדין – מלשון דין.

שיחו – דברו, כמו: שיחו בכל נפלאותיו (דברי הימים א ט״ז:ט׳).

רכבי – הן השרים הרוכבים על אתונות לבנות לרוב הגדולה, הן החכמים יושבי המשפט, הן הסוחרים ההולכים בדרך, כולכם שיחו ודברו תהלות ה׳, השרים, על אשר ישארו בגדולתם, והחכמים, על אשר יוכלו מעתה להרחיב לבם בחכמה מבלי טרדות פחד הגוים, והסוחרים, על כי ילכו מעתה בדרך סלולה, לא ארחות עקלקלות.

רכבי – ידבר על ג׳ מדרגות שהיו אז בין העם: א) עשירים הרוכבים על אתונות לבנות למסחר, ב) יושבי על מדין, הם השופטים והעוסקים בתורה, ג) העניים ההולכים על דרך לבקש מחייתם אתם הכתות כולכם שיחו וספרו נפלאות ה׳.

צחרות – מלשון צח והרי״ש נוספת כמו שרביט מלשון שבט, ואולי רוב השרשים שלמ״ד הפועל שלהם רי״ש נהיו בדרך זה כמו שמר ממלת שם, גזר מגז (גז חיש, תהלים צ׳), אמר מאם שהיא הברה ראשונה שמוציאים הקטנים מפיהם וממנה גם שרש נאם בתוספת נון פ׳ הפועל; ושחר שענינו אור, קרוב לצחר שענינו לבן כמו alba בלשוננו שעיקר שרשו לבן בלשון הקודש, וכן alpe שענינו הר, ושחר שענינו חשך נהיה מן חר (נחר מפוח, ירמיה ו׳:כ״ט) היה שחור ע״י האש.

מדין – מ״ם האמנתיו נוספת על שרש דין והדגש לתפארת הלשון וכן להטות מדין דלים (ישעיהו י׳:ב׳), אברבנאל, ולא תבא מ״ם אחר שרש נטה כשהוראתו עות משפט.

אתם¹, הסוחרים והשרים ²החשובים³ רֹכְבֵי֩ אֲתֹנ֨וֹת צְחֹר֜וֹת לבנות⁴ אשר הייתם מפחדים ללכת בדרכים⁵, אתם יֹשְׁבֵ֧י עַל מִדִּ֛ין השופטים⁶, אשר הייתם יראים לעשות משפט בפרהסיא⁷, וְאתם העניים⁸ הֹלְכֵ֥י עַל דֶּ֖רֶךְ עקלקלות⁹ לבקש מחייתכם¹⁰, כולכם שִֽׂיחוּ דברו¹¹ וספרו נפלאות ה׳¹² ושבחוהו¹³, על כי מעתה תוכלו לפעול וללכת מבלי יראה ודאגה מהאויב¹⁴:

1. מלבי״ם מבאר כי פסוק זה מתייחס לשלוש מדרגות שהיו אז בין העם, א. עשירים הרוכבים על אתונות לבנות למסחר, ב. יושבי על מדין, הם השופטים והעוסקים בתורה, ג. העניים ההולכים על דרך לבקש מחייתם.

2. רש״י.

3. רי״ד.

4. מצודת ציון.

5. רלב״ג.

6. מלבי״ם. והוא מלשון דין, מצודת ציון. ורד״ק ורלב״ג ביארו שהוא שם לדרך ידועה, והיינו שהסוחרים רוכבי האתונות נמנעו מללכת בדרך מדין מפחד האויב, וכעת ילכו בבטחה.

7. תרגום יונתן, רש״י.

8. מלבי״ם.

9. רלב״ג.

10. מלבי״ם.

11. מצודת ציון.

12. מלבי״ם.

13. ר״י קרא.

14. רש״י, מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון