×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא⁠־יִתֵּ֥ן בִּתּ֛וֹ לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה׃
Now the men of Israel had sworn in Mizpah, saying, "None of us shall give his daughter to Benjamin as wife.⁠"
תרגום יונתןילקוט שמעונירד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וֶאֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל קַיֵם בְּמִצְפַּיָא לְמֵימָר אֱנַשׁ מִנָנָא לָא יִתֵּן בְּרַתֵּיהּ לִדְבֵית בִּנְיָמִין לְאִתּוּ.
וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו משכב זכר – מנא ידעי הושיבון על פי חבית של יין בעולה ריחה נודף בתולה אין ריחה נודף, ונעברינהו לפני ציץ אמר קרא לרצון להם ולא לפורענות. אי הכי במדין וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו מנא ידעי העבירון לפני ציץ כל שפניה מוריקות בידוע שהגיע זמנה להבעל, אין פניה מוריקות בידוע שלא הגיע זמנה להבעל.
ארור נותן בתו לבנימן – בט״ו באב הותרו שבט בנימן לבא בקהל, דכתיב ארור נותן בתו לבנימין, מקרא קראו ורחקו, מקרא קראו וקרבו, מקרא קראו ורחקו, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, מקרא קראו וקרבו דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך ועדין לא נולד בנימן.
רבה בר בר חנה א״ר יוחנן בחמשה עשר באב הותרו שבט בנימן לבא בקהל דכתיב ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה. מאי דרוש ממנו ולא מבנינו.
לא יתן בתו – נתנו אותם כמו מנודים, שלא יתחתנו בם עוד, על הנבלה הזאת אשר עשו, אחר שלא נתנו הרשעים והפושעים.
עוד זכר שאיש ישראל נשבע במצפה לאמר שלא יתן איש ממנו בתו לבנימן לאשה וכראותם כי נפקד שבט אחד מישראל חרה להם מאד.
ואיש ישראל נשבע במצפה וגו׳. הנה השבועה הזאת שזכר שעשו בני ישראל איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה אין ראוי שתחשוב שעשו אותה אחרי המלחמות, כמו שיורו עליו סדר הפסוקים, אבל עשו אותה השבועה כאשר נתקבצו במצפה לפני ה׳ קודם שיבואו למלחמה הגבעתה עם בני בנימן שם כאשר שאלו איכה היתה הרעה הזאת, ושהאיש הלוי הגיד להם הענין כלו, והם שלחו מלאכים לבני בנימן לאמר תנו האנשי׳ בני בליעל ונמיתם, וראו שבני בנימן לא אבו לשמוע לדבריהם הטובים ושעוד התאמצו להלחם עם ישראל, אז נשבעו יראי ה׳ בני ישראל כלם איש ממנו לא יתן את בתו לבנימן לאשה, רוצה לומר אחרי שבני הגבעה עשו הנבלה הזאת ואחיהם בני בנימן לא יסרו אותם ולא שמעו לדברינו (שיודו בזה שאין הדבר נמאס בעיניהם) אין ראוי אם כן שיתן אדם אליהם אשה, כי הם רעים וחטאים לה׳ מאד, ומפני זה אחרי שהשלים כאן ספורי המלחמות אשר עשו ישראל בבנימן בהמשך ודבוק ראוי, ראה לספר איך נתנו נשים לשש מאות איש אשר נמלטו מבנימן בסלע רמון, והקדים להודיע שבהיות ישראל במצפה לפני ה׳ (והיה זה קודם המלחמות) כלם נשבעו שלא יתנו מבנותיהם לנשים לבני בנימן, כדי לספר אחריו איך נתנו להם נשים, האם עברו ישראל על שבועתם? או איך היה הדבר הזה. וכדי להודיע שהיתה השבועה הזאת קודם המלחמות, אמר הכתוב ואיש ישראל נשבע במצפה, כי בהיותם במצפה לפני ה׳ אז נשבעו זה לא אחרי המלחמות, עם היות שנזכר בכאן אחריהם מהסבה שזכרתי, והותרה בזה השאלה הראשונה:
נשבע במצפה – מאז נקהלו אל המצפה עד לא נלחמו.
לא יתן בתו – על כי החזיקו ידי עוברי עבירה.
השאלות: (א) למה נשבעו (אחר כל ההרג והאבדון הגדול הזה) שלא יתנו להם נשים? ואם נשבעו איך התחרטו תיכף? סדר הכתובים מבולבל מאד, התחיל מענין השבועה על נשותיהם ואח״כ ידבר איך נתחרטו ע״מ שעשו לבנימין, ואח״כ ידבר בדרישת מי שלא באו למלחמה, וחזר לדבר מה שנתחרטו על בנימין, וחזר לדבר על אנשי יבש שלא באו למלחמה, וחזר לומר והעם נחם לבנימין, שהם דברים כפולים ובלתי מסודרים, שהיה ראוי להזכיר מה שהתחרטו לבנימין בפ״ע ומה שהתרעמו ושעשו לאנשי יבש גלעד בפ״ע, ולמה כפל כל דבר שלא לצורך? מ״ש ירושת פלטה לבנימין ולא ימחה שבט מישראל אין לו ביאור, ובפרט שאין חשש עוד שימחה, שהלא כבר לקחו ד׳ מאות נשים, ומדוע אמר שלשה פעמים ויאמרו, ויאמרו זקני העדה וכו׳, ויאמרו ירושת פלטה וכו׳, ויאמרו הנה חג ה׳? ודברי פסוק כ״ב סתומים וחתומים:
ואיש ישראל נשבע במצפה – מבואר אצלנו שבמקום שמקדים השם אל הפעל לא בא הדבר כסדר הזמני, רק היה הדבר קודם לכן, עמ״ש (יהושע א, יב בפסוק ולראובני ולגדי), וכן ואיש ישראל נשבע קודם לכן בעוד שהיה במצפה טרם יצאו למלחמה, לבל יתחתנו עם בנימין:
נשבע – מאחר שלא השתמש בעתיד עם ו״ו ההיפוך ״וישבע״ ובחר בעבר, ר״ל שקודם המלחמה על גבעה נשבעו; ושם לא היתה כונתם להשמיד כל השבט, רק שלא להתחתן בהם כי חטאים המה, וידוע שזמן עבר בלשון הקודש משמש כעבר שכבר מושלם Plus quam perfectum בלשונותינו.
וְכאשר התקבצו ישראל במצפה לפני המלחמה1, כל אִ֣ישׁ מאנשי יִשְׂרָאֵ֔ל בהיותם יראי ה׳2 נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר, אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ מאיתנו3 לֹא-יִתֵּ֥ן את בִּתּ֛וֹ לְאחד מבני שבט בִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה מפני שהחזיקו שבט בנימין ידי עוברי עבירה4, ולא די שלא מנעו את העבירה של פלגש בגבעה בשעת המעשה, אלא סירבו למסור את החוטאים ואף נלחמו עִם ישראל5:
1. אברבנאל, מצודת דוד, מלבי״ם.
2. אברבנאל. כלי יקר ביאר כי אפשר שכללו את השי״ת עמם בשבועה.
3. למעט את אלה שאינם איתנו כמו אנשי יבש גלעד, כלי יקר.
4. מצודת דוד.
5. אברבנאל.
תרגום יונתןילקוט שמעונירד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144