Shofetim 18 – שופטים יח‏ – Mikraot Gedolot

בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן לֵית מַלְכָּא בְּיִשְׂרָאֵל וּבְיוֹמַיָא הָאִינוּן שִׁבְטָא דְבֵית דָן בָּעָן לְהוֹן אַחֲסַנְתָּא לְמִתַּב אֲרֵי לָא אִתְפַּלְגַת לְהוֹן עַד יוֹמָא הַהוּא מִגוֹ שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל בְּאַחְסָנָא.

רמז עג

ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלום ומה אתה עושה בזה ומה לך פה – אמרו לו לאו ממשה קאתית דכתיב ביה אל תקרב הלום. לאו ממשה קאתית דכתיב ביה מזה בידך. לאו ממשה קאתית דכתיב ביה ואתה פה עמוד עמדי תעשה כהן לע״ז אמר להם כך מקובלני מבית אבי אבא לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה ואל יצטרך לבריות. הוא סבר ע״ז ממש ולא היא אלא עבודה שהיא זרה לו. כדאמר ליה רב לרב כהנא פשוט נבלתא בשוקא ולא תימא כהנא אנא גברא רבא אנא וזילא בי מילתא. כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר מנהו על האוצרות. וכי שבואל שמו והלא יונתן שמו, א״ר יונתן מלמד ששב לאל בכל לבו.

כי לא נפלה לו – ירושה כפי הראוי להם בארץ מכובשת, כמו שנאמר ביהושע ויצא גבול בני דן מהם (יהושע י״ט:מ״ז), ואף מכאן יש ללמוד שהיה מעשה זה בתחלת השופטים מיד.

As there had not fallen to their lot. A suitable inheritance for them in the conquered territory, as it is said in Yehoshua, "The boundry of Bnei Don extended from them.⁠"¹² This, too, teaches us that this episode took place at the very beginning of the period of the judges.⁠³

1. Yehoshua, 19:47. See Rashi there.

2. When the apportioning of the land among the tribes was completed.

3. In addition to the evidence presented by Rashi above, 17:1.

ובימים ההם שבט הדני מבקש לו {נחלה} לשבת כי לא נפלה לו – שיהא רב לו לשבת בה שהרי כשיצא להם הגורל צרעה ואשתאול ועין שמש וכו׳ (יהושע י״ט:מ״א) היה להם המקום צר ולא יכלו לשבת שם, ויצא גבול בני דן מהם (יהושע י״ט:מ״ז) שנשארו שש מאות איש שלא נחלו עמהם ובקשו לו נחלה לשבת, כשם שפירשנו כבר בספר יהושע.

AND IN THOSE DAYS THE TRIBE OF THE DANITES SOUGHT THEM AN INHERITANCE TO DWELL IN; FOR UNTO THAT DAY THERE HAD NOTHING BEEN ALLOTTED UNTO THEM. In those days the tribe of the Danites sought an inheritance to dwell in. There was no inheritance large enough for [all of] Dan to dwell in, for when their lot was cast it fell on Zorah, and Eshtaol, and Ir-shemesh; [and Shaalabbin, and Aijalon, and Ithlah; and Elon, and Timnah, and Ekron; and Eltekeh, and Gibbethon, and Baalath; and Jehud, and Bene-berak, and Gath-rimmon; and Me-jarkon, and Rakkon, with the border over against Joppa](Josh 19:40). the border of the children of Dan was too small for them (Joshua 19:47)].⁠¹ 600 of the children of Dan had no inheritance within [the land that fell to] the tribe of Dan. These 600 Dannites sought land for an inheritance. We have explained this in the book of Joshua.

1. The portion of the land assigned to the children of Dan was too small. It could not contain the entire tribe.

בימים ההם – גם זה הפסוק מוכיח כי לא היה זה בימי עתניאל בן קנז, כי שופט היה לישראל וכל ימי השופט לא היו עושים איש הישר בעיניו, כמו שאמר: והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וגו׳ (שופטים ב׳:י״ח), ואומר: והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם וגו׳ (שופטים ב׳:י״ט). נראה כי בימי השופט לא היו עושים איש הישר בעיניו, ובשלשת הענינים האלה: בדבר מיכה, ובדבר בני דן, ובדבר פלגש בגבעה, אמר: אין מלך בישראל (שופטים כ״א:כ״ה). ואלו הענינים היו בין שמשון לעלי שהיה שופט ישראל, והיה הזמן ביניהם כמו שהיה, שלא היה להם שופט בישראל והיו עושים איש הישר בעיניו.

ואם נאמר כי לא היה זמן ביניהם כדברי בעל סדר עולם, שהרי ביפתח מצאנו שאמר: שלש מאות שנה (שופטים י״א:כ״ו) מיום שכבשו ישראל לארץ סיחון שהיה בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, והנה מיפתח עד שנבנה הבית מאה וארבעים שנה, שהרי אומר הכתוב: ויהי בארבע מאות שנה ושמונים שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו׳ (מלכים א ו׳:א׳), הנה שלש מאות שנה עד יפתח משנת הארבעים, ומאה וארבעים מן יפתח עד שבנה המלך שלמה את הבית, הנה הם מיציאת מצרים ארבע מאות ושמונים עם ארבעים שהיו במדבר. ואנחנו מוצאים אלו מאה וארבעים אשר מיפתח לבנין הבית כמנין השופטים והמלכים כי אבצן שפט את ישראל אחרי יפתח שבע שנים, ואילון עשר שנים, ועבדון שמנה שנים, ושמשון עשרים שנה, ועלי ארבעים שנה, ושמואל עשרים שנה, ודוד ארבעים שנה, וארבע שנה של שלמה שהרי בשנה הרביעית למלכו בנה הבית, כמו שכתוב: בשנה הרביעית בחדש זיו (מלכים א ו׳:א׳), והנה לפי חשבון זה יתרים על מאה וארבע שנה של שלמה, שהרי בשנה הרביעית למלכו בנה הבית כמו שכתוב: בשנה הרביעית בחדש זיו (מלכים א ו׳:א׳). והנה לפי חשבון זה יתרים על מאה וארבעים – תשע שנים, הנה אנחנו צריכים על כל פנים לתקן החשבונות, אפילו לדברי בעל סדר עולם, כי תשע שנים הם יתרים לחשבונו.

והנה עשרים שנה שמנה לשמואל לא נמצא בפירוש בכתב, ועוד כי אינם עשרים שנה לשמואל, כי ביום שגלה הארון מת עלי, והנה הארון היה בשדה פלשתים שבעה חדשים (שמואל א ו׳:א׳), ועלה בית שמש ומבית שמש לקרית יערים ויהי שם עשרים שנה עד שהעלהו דוד משם אחר שבע שנים שמלך בחברון, הנה חסרו מהעשרים שנה שבע שנים, נשארו י״ג שנה, אחד עשר לשמואל ושתי שנים לשאול, וכלם נחשבים לשמואל, שאפילו במלוך שאול היה שופט שמואל, שנאמר: וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו (שמואל א ז׳:ט״ו), הנה משמת עלי עד שמלך דוד שלש עשרה שנים, נשארו עדיין שתי שנים.

והנה שש שנים נקח מהשלש מאות שאמר יפתח, כי לא נשלמו אלא עם השש שנים שלו, והוא אומר זה בתחילת ימי שפטו, נמצא כי חשבון זה אינו מדוקדק. ועוד כי ראינו כי בחיי עלי היה שמואל שופט את ישראל, שנאמר: ויהי דבר שמואל אל כל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה (שמואל א ד׳:א׳), ואומר: ואני התהלכתי לפניכם מנערי ועד היום הזה (שמואל א י״ב:ב׳), ודרך הכתוב לרדוף אחרי הכלל ולא יקפיד בפרט אם יהיה חסר או יותר. והנראה כי בין שמשון לעלי היו בלא שופט ימים רבים, כי הנה הכתוב מעיד בשלשה הענינים האלה הסמוכים אין מלך בישראל. והנה עלי בן שמנה וחמשים שנה כשנתמנה שופט, ובן צ״ח שנים היה כשמת, ושפט את ישראל ארבעים שנה, ולא יתכן לומר שנכנסו שנותיו של שמשון בשנותיו של עלי, כי לא יתכן שהיה שמשון שופט בימי עלי, והוא בן חמשים שנה ויותר, והיה מנביאי ישראל ומזקניהם ומבני הקבלה שקבלו תורה שבעל פה, שהרי עלי קבל מפנחס ושמואל קבל מעלי, וכן נביא אחרי נביא. אם כן הפסק היה בין שמשון לעלי שלא היה שופט לישראל, ובימים ההם שלא היה להם מלך ושופט היו עושים כל איש ואיש הישר בעיניו, ועשה מיכה פסלו ובני דן הקימו להם אותו הפסל, ובני בנימן הרעו בדבר פילגש.

כי לא נפלה לו – לא נפלה לו כל נחלת גורלו, כמו שאומר בספר יהושע: ויצא גורל בני דן מהם (יהושע י״ט:מ״ז), כלומר פחות ממה שהיה ראוי להם כמו שפירשנו.

ופירוש בנחלה – בנחלה הנחלקה לו בתוך שבטי ישראל לא נפלה לו הראויה לו, והוצרכו לבקש נחלה.

כי לא נפלה לו עד היום ההוא – פירוש: לא נפלה לו נחלה מכובשת שתספיקנו, כי יהושע חלקה ועדין העיירות היו של אמוריים ובתחילת השופטים היה הדבר.

וספר שכבר היה שבט הדני מבקש נחלה לשבת בה ושלחו מרגלים לעיר ליש לרגל הארץ שנפלה בגורלם ועברו דרך בית מיכה והכירו הנער הלוי ושאלו לו התצליח דרכם וענה להם על צד הקסם באמצעות הפסל והתרפים שכבר הצליח דרכם.

בימים ההם אין מלך בישראל וגו׳. הנה הפסוק הזה בימים ההם אין מלך בישראל הוא הקדמה לספור בני דן שיזכור אחר זה, וכן יביאהו פעם שלישית בפגלש בגבעה, ובכלם ראוי שיפורש כמו שאמרתי בימים ההם לא היה המלך בישראל, לפי שלא היה השופט שלהם בתוך ישראל כי היה בידי האויבים והוא שמשון, כי בימיו קרו הדברים האלה כלם בהיותו גולה ממקומו ואסור בידי האויבים. וראה להקדימו כאן לפי שיהושע הגביל נחלת בני דן כמו שנזכר בספרו (יהושע י״ט). וכאן יגיד שהם שלחו אנשים לרגל את הארץ ולחקרה ושבאו ללישה וידעו ענינה ובאו אנשי שבטם ולכדו אותה, וידעו שלישה לא היתה בנחלתם ולא היתה מכלל הארץ המתחלקת אליהם, והיה ראוי שבני דן יכבשו את ארץ נחלתם אבל לא יצאו מגבול הנחלה לקחת ארץ אשר לא להם, אבל עשו זה לפי שבימים ההם לא היה מלך ושופט על ישראל שימחה בידם ולא היתה עליהם מוראה של מלכות, ולכן היה שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל, רוצה לומר שנחלה היתה להם אבל לא היה בתוך שבטי ישראל והם לא רצו בגבולי נחלתם להיותם נבדלים משאר השבטים ובקשו נחלה בלא מצרים ויותר קרובה לשאר שבטי ישראל ובתוכם. והמפרשים אמרו שלא נפלה להם נחלה כל כך כמו שהיתה ראויה אליהם, וכמו שאמר בספר יהושע (שם מ״ה) ויצא גבול דן מהם וגו׳, רוצה לומר שיצא מעט ממה שהיה ראוי אליהם, והותרה עם זה השאלה הרביעית:

אין מלך – כי אם היה מלך, היה הוא לוחם מלחמות העם עם כל עמו ולא שבט לבד.

כי לא נפלה לו – להיות בה די צרכו.

עד היום ההוא – עד אשר כבש לעצמו מחוץ לגבול ארץ ישראל.

בתוך שבטי וגו׳ – מוסב למעלה, לומר לא נפלה לו די צרכו בהנחלה הנחלקת לו בתוך שבטי ישראל.

השאלות (א) הלא בספר יהושע נזכר שניתן נחלה לדן צרעה ואשתאל ועיר שמש, וגם בכאן אמר ששלחו המרגלים מן צרעה ואשתאל, ואיך אמר שלא נפלה לו נחלה לשבת?

בימים ההם אין מלך – גם הסיפור שיבא פה היה סבתו מצד שאין מלך עוצר בעם, שאם היה להם מלך לא היה שבט מישראל עובדים ע״ז: ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת. כי נחלת דן היה לו שני חסרונות, א] שהיה חוץ לגבול ישראל מצד שהיה הגורל האחרון, כמ״ש (יהושע יט, מז) ויצא גבול בני דן מהם. ב] שמטעם זה לא יכלו להוריש את הכנעני, והכנעני חזרו ולקחו מהם את נחלתם (כמ״ש למעלה א, לה - לו), ולכן בקשו נחלה לשבת, כי נחלתם הקדומה לא היה לשבת כי הכנעני ישב בה, ומבאר הטעם כי לא נפלה לו כו׳ בתוך שבטי ישראל, רק חוץ מגבולם, ועז״א בנחלה, ר״ל הנחלה שנפלה לו לא היה בתוך שבטי ישראל רק חוצה להם:

נחלה לשבת – מלת לשבת נראית כמיותרת, רק לא כן הדבר והיא תפרש הענין כולו, וענינה נחלה קבועה, כלו׳ בני יהודה הניחום להתגורר עמם בצרעה ובאשתאול שבראשונה נפלו בגורלם (יהושע ט״ו:ל״ג) אך לא העבירו אותן ולא ערים אחרות בנחלה קבועה להם, וע״כ היו רוצים לקנות להם נחלה לצמיתות, וגם היו מבינים שגם בהנתן להם נחלה גמורה מנחלת שאר השבטים שכבר ירשו ומהארץ הנשארת להחלק לא יספיק לשבטם המרובה באוכלוסין (פרשת פינחס) ובקשו להם נחלה נוספת, ועיין מ״ש ביהושע (י״ט:מ״ז).

בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם בטרם ימי עתניאל בן קנז¹, אֵ֥ין לא היה מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל², וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י דן מְבַקֶּשׁ חיפש -ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ מרווחת ודשנה³ לָשֶׁ֔בֶת בה, כִּי֩ לֹֽא-נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד-הַיּ֥וֹם הַה֛וּא⁴ ירושה ראויה ומספקת⁵ בְּתוֹךְ-שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה, כי יהושע חילק את הארץ ואולם עדיין העיירות היו של אֳמֹרִיִּים⁶: ס

1. רש״י, רד״ק וראה את ההערות לעיל בפרק י״ז פס׳ א׳.

2. כי אם היה מלך, לא היה שבט מישראל עובד עבודה זרה, מלבי״ם. וגם לא היה נלחם מלחמותיו לבדו כי המלך היה נלחם עמו את מלחמות העם, מצודת דוד.

3. כלי יקר.

4. אשר כבש לעצמו מחוץ לגבול ארץ ישראל, מצודת דוד.

5. רד״ק, רש״י, מצודת דוד. שהרי כשיצא להם הגורל צרעה ואשתאול ועין שמש וכו׳ (יהושע יט, מא) היה להם המקום צר ולא יכלו לשבת שם ונשארו שש מאות איש שלא נחלו עמהם ובקשו להם נחלה לשבת בה, ר״י קרא. מלבי״ם מבאר כי לנחלת דן היו שני חסרונות, א׳ שהיתה נחלתם ליד הספר רחוקה משאר השבטים, שהיה הגורל האחרון, כמ״ש (יהושע יט, מז) ״ויצא גבול בני דן מהם״, ב׳ שמטעם זה לא יכלו להוריש את הכנעני, והכנעני חזרו ולקחו מהם את נחלתם (כמ״ש למעלה א, לה-לו), ולכן בקשו נחלה לשבת, כי נחלתם הקדומה לא היה לשבת כי הכנעני ישב בה.

6. רי״ד. ואברבנאל ביאר כי נחלה היתה להם, אבל לא היה בתוך שבטי ישראל, והם לא רצו להיות נבדלים משאר השבטים ובקשו נחלה בלא מצרים ויותר קרובה לשאר שבטי ישראל ובתוכם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון