Shofetim 17 – שופטים יז‏ – Mikraot Gedolot

וְגַבְרָא מִיכָה לֵיהּ בֵּית טַעֲוָתָא וַעֲבַד אֵפוֹד וּדְמָאִין וּקְרֵיב יַת קוּרְבַּן חָד מִבְּנוֹהִי וַהֲוָא לֵיהּ לְכוּמָרָא.

בית אלהים – בית עבודה זרה, וכן כל ׳אלהים׳ האמורים בפרשה זו חול, חוץ מזה: כל ימי היות בית אלהים בשילה (שופטים י״ח:ל״א) (בבלי שבועות ל״ה:).

וימלא את יד אחד – חנכו לעבודת הדמות להיות כהן לפניו, כל חינוך דבר שאדם נכנס בו לשם גדולה קרוי מילוי ידים, רישוושטיר בלעז; וכשנותנין פקידות לאדם, קורין למתן רישוישטיר בלעז.

An idolatrous temple [lit. "temple of Elohim"]. A temple of idol worship. Similarly, "god" throughout this chapter is profane, except for the following: "Throughout the time that the Sanctuary of God was at Shiloh" (Shofetim 18:31).⁠¹

And inducted [lit. "filled the hands of"] one. He inducted him into the service of the image, to serve as its priest. Any induction process which a person enters for the purpose of achieving a position of prominence is described as "filling the hands,⁠"² "revetir" in old French. When a person is charged with a position, it is described as "reveture" in old French.

1. Shevuos, 35:b.

2. See Shemot, 28:41.

והאיש מיכה לו בית אלהים – תת׳ ליה בית טעוותא.

וימלא את יד אחד מבניו – תרג׳ וקריב ית קרבן חד מבנוהי.

AND THE MAN MICAH HAD A HOUSE OF GOD. [The Targum renders "a house of god (elohim)"] a house of idols.

AND CONSECRATED ONE OF HIS SONS. [The Targum renders our clause:] and he consecrated one of his sons, and he¹ became a priest.

1. The son.

לו בית אלהים – עשה אותו בית אלהים, ועשה עוד אפוד ותרפים.

ותרגום: בית אלהים – בית טעוותא.

ואמרו רבותינו ז״ל כל אלהים האמור במיכה חול חוץ מן אחד שהוא קדש: כל ימי היות בית אלהים בשילה (שופטים י״ח:ל״א).

ותרגום אפוד ותרפים: אפוד ודמאין.

וימלא – שהקריב קרבנותיו על יד אחד מבניו ומנהו להיות כהן. וכן: ומלאת יד אהרן ויד בניו (שמות כ״ט:ט׳).

והאיש מיכה לו בית אלהים – פירוש: עשה לו בית אלהים.

אפוד ותרפים – עניין כישופים לקסום בהם.

וכבר עשה מיכה לו בית מיוחד לזה הפסל והמסכה ועשה מהם אפוד ותרפים וקראו אותו בית אלהים לחשבו כי שכינתו תשרה שם ומלא יד אחד מבניו להיות לכהן לשאול לו העתידות.

ולפי שאמר ויהי בבית מיכיהו הוצרך לומר למה שמה אמו הפסל בביתו, ואמר שהיה זה לפי שהאיש מיכה עשה לו בית אלהים, רוצה לומר בית מוכן להתבודדות הע״ז. וכבר כתב הרלב״ג שבהתחלת זה הפסל לא היה כי אם להורדת הרוחניות והשפע מאת האל ית׳. ונראה לי שלכן אמר בכאן שם אלהים, עם היות שאחז״ל (שבועות ל״ה ע״ב) כל אלהים האמור במיכה חול חוץ מאחד והוא כל ימי היות בית האלהים בשילה.

ואמר ויעש אפוד ותרפים וגו׳, לומר שמלבד הפסל והמסכה אשר עשתה אמו מכספה עשה הוא גם כן משלו אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן, רוצה לומר שהקריב קרבנותיו על יד אחד מבניו ומנהו לכהן, וכן (שמות כ״ט ט׳) ומלאת יד אהרן ויד בניו, ר״ל שחנך מיכה אחד מבניו ולמדו לכהן לשם. ולפי שהיה הדבור הזה זר מאד, איך יעשה אדם בפרהסיא פסל ומסכה ויעשה מבניו כהנים ואין איש שם על לב?

אפוד – עשוי בדמות אפוד שבמקדש.

ותרפים – עשויים הם בצורת אדם ומדברים על ידי קסם.

וימלא – ענין חנוך, כמו: ומלאת יד אהרן (שמות כ״ט:ט׳).

לו בית אלהים – היה לו בית מוכן לעבודת הדמות, ולזה שמה אמו את הדמות ומסכה בביתו.

ויעש אפוד ותרפים – את אלה עשה משלו, מלבד הדמות ומסכה אשר משל אמו.

וימלא – מיכה חנך אחד מבניו לכהן לפניו ולעשות עבודת הדמות.

והאיש מיכה – מאז עבירה גוררת עבירה ויצא מדחי אל דחי (לכן כינה שמו מיכה לרוע), עד שעשה לו בית אלהים בית מיוחד לעבודת הפסל, ואחר כך עשה גם אפוד ותרפים מכיסו, ואח״כ וימלא את יד אחד מבניו כו׳ לכהן, לעבודת נכר:

ותרפים – מחוברים לאפוד כחושן, ואולי שרש תרף קרוב לטרף בלשון חכמים, טרף בקלפי (יומא פ״ד), קרוב להרף עין שענינו פתאם (Rapido, da rapire) שהיו טורפים בתוך תיק ומוציאים ממנו הגורל, ואם מצאנו בשמואל א י״ט:י״ג שם תרפים מונח להוראת צורת בן אדם, הוא שלפעמים קראו לפסל ע״ש התרפים, כמו שקראוהו ג״כ ע״ש האפוד (ויעש אותו גדעון לאפוד, למעלה ח׳:כ״ז עיין מ״ש שם).

וימלא את יד – הנכנס לעבודת שר או שלטון היה ממלא ידו מנחה למצא חן בעיניו כמו שעשה ישי בשלחו את דוד בנו לשאול, והנכנס לעבודת אלוה היה מביא קרבנו ביום מלואיו.

וכיוון שעבירה גוררת עבירה, ירד מיכה מדחי אל דחי¹, וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה עשה² ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים עבודה זרה³, לשם עבודת הפסל, ולאחר מכן⁴ וַיַּ֤עַשׂ אֵפוֹד֙ עשוי כדמות האפוד שבמקדש⁵, וּתְרָפִ֔ים דמויות⁶ לקסמים וכישוף⁷, אותם שילם מכיסו, ולאחר מכן⁸ וַיְמַלֵּ֗א אֶת-יַ֤ד מינה את⁹ אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וחינך אותו לכהן לפניו ולעשות עבודת הדמות¹⁰, וַיְהִי-ל֖וֹ הבן הזה לְכֹהֵֽן להקריב קרבנותיו¹¹ לעבודת נכר¹²:

1. מלבי״ם.

2. רי״ד, מלבי״ם. כיון שנעשה רשע קראו ״והאיש מיכה״, מלבי״ם בפס׳ א׳.

3. רש״י. וקראו אותו בית אלהים לחשבו כי שכינתו תשרה שם, רלב״ג.

4. מלבי״ם.

5. מצודת ציון.

6. והם דמויות העשויות בצורת אדם ומדברים על ידי קסם, מצודת ציון.

7. רי״ד.

8. אברבנאל, מצודת דוד, מלבי״ם.

9. לעזי רשי.

10. רש״י, מצודת דוד.

11. רד״ק, אברבנאל.

12. מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון