×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כא) וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת⁠־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית [הָאֲסוּרִֽים] (האסירים
The Philistines laid hold of him and put out his eyes. They brought him down to Gaza and bound him with fetters of brass; and he ground at the mill in the prison.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲחָדוּהוּ פְּלִשְׁתָּאֵי וְנַקְרוּ יַת עֵינוֹהִי וְאַחִיתוּ יָתֵיהּ לְעַזָת וַאֲסָרוּהוּ בְּשַׁלְשְׁלָן דִנְחָשׁ וַהֲוָה טָחִין רֵחַיָא בְּבֵית אֲסִירַיָא.

רמז עא

וינקרו פלשתים את עיניו – זה שאמר הכתוב הכל כאשר לכל כנשבע כאשר שבועה ירא, כנשבע זה צדקיהו שהשביעו נבוכדנאצר אשר השביעו באלהים, כאשר שבועה ירא זה שמשון שנאמר השבעו לי פן תפגעו בי אתם, זה מת בניקור עינים וזה מת בניקור עינים.
תנו רבנן ה׳ היו מעין דוגמא של מעלה וכלם לקו בהם, שמשון בכחו שאול בצוארו אבשלום בשערו צדקיהו בעיניו אסא ברגליו. שמשון בכחו דכתיב ויסר כחו מעליו. שאול בצוארו דכתיב ויקח שאול את החרב ויפול עליה. אבשלום בשערו דכתיב ויחזק ראשו וגו׳. צדקיהו בעיניו ואת עיני צדקיהו עור. אסא ברגליו דכתיב רק לעת זקנתו חלה את רגליו זו פודגרא. א״ל מר זוטרא בריה דר׳ נחמן לר׳ נחמן היכי דמי פודגרא, א״ל כמחט בבשר החי, מנא ידע, אי תימא מיחש הוה דחש בה ואי תימא מרביה שמע ליה, ואי תימא סוד י״י ליראיו. דרש ר׳ אבא מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגריא בת״ח דכתיב והמלך אסא השמיע את כל ישראל אין נקי מאי אין נקי א״ר אמי אמר רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
ויהי טוחן בבית האסורים – א״ר יוחנן אין טוחן אלא לשון עבירה שנאמר תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין מלמד שכל אחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו.
ויורידו אותו עזתה – מקום תחלת קלקולו.
ויהי טוחן – בריחים, מלאכה כבדה ורבותינו (בבלי סוטה י׳.) פירשו מה שפירשו.
They brought him down to Aza. The location where his ruin began12
He became the miller. With grinding stones – arduous labor. The Rabbis interpret this after their fashion.⁠3
1. V.l.
2. Sotah, 9:b.
3. According to their interpretation, the Pelishtites brought their wives to the prison to be impregnated by Shimshon, (Sotah, 10:a)
בנחשתים – כתרגומו: בשלשלן דנחש.
ויהי טוחן – נראה כי מנהג הארצות ההם בזמן ההוא להיות ריחים בבית האסורים להיות מתפרנסים מהטחינה האסורים שהיו בנחשתים, ואין להם מלאכה אחרת להתפרנס שם אלא בטחינה בריחים. וכן הוא אומר בתורה: עד בכור השפחה אשר אחר הריחים (שמות י״א:ה׳), ואמר: עד בכור השבי אשר בבית הבור (שמות י״ב:כ״ט), ידמה כי הכל אחד, והשבויים טוחנים היו בבית הסהר.
ודרך הדרש רחוק בזה, שפירשו כמו: תטחן לאחר אשתי (איוב ל״א:י׳), שכל אחד היה מביא אשתו לו שתתעבר ממנו. וכי מה תועלת היה להם בזה, והלא סר ממנו כחו.
וכן תירגם יונתן על דרך פשוטו: והוה טחין בבית רחיא.
התועלת הכ״א – הוא להודיע שיש גמול ומשפט על כל המעשה, מדה כנגד מדה, ולזה זכר כי לקה שמשון בעיניו, כי לכתו אחר עיניו הכשילהו בזה.
ואחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה, לפי שהיה שם התחלת קלקולו ויאסרוהו בנחשתים, וכדי לבזותו ולהיותה מלאכה כבדה היה טוחן בבית האסורים:
ויאסרוהו – ג׳ ב׳ חסר וא׳ מלא וזהו המלא.
בנחשתים – הבי״ת במאריך והנו״ן קלה וכן בסוף מלכים וד״ה ב׳ ל״ג.
האסירים – האסורים קרי.
וינקרו – נקבו, כמו: מקבת בור נקרתם (ישעיהו נ״א:א׳).
בנחשתים – בשלשלאות נחושת.
ויהי טוחן – ברחים של יד, והיא מלאכה כבדה ובזויה.
וינקרו את עיניו – ע״י כלי ברזל ולא שרפום ע״י מראות נחשת המפילות קרני האור על אישון עינו כמו ששמעתי מפרשים, ושרש נקר ענינו חפר וחצב כמו אל מקבת בור נקרתם (ישעיהו נ״א:א׳).
ויהי טוחן – עבודת הנשבים במלחמה כמו בכור השפחה אשר אחר הרחים, ולבלתי יתבלבל אור עיניהם בהקפתם תמיד קושרים לטוחנים האלה בגד על עיניהם, ועם שמשון לא רצו להתעסק כ״כ ונקרו את עיניו.
וַיֹּאחֲז֣וּהוּ ואחזו אותו פְלִשְׁתִּ֔ים, וַֽיְנַקְּר֖וּ וניקבו1 אֶת-עֵינָ֑יו, וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה אל עזה מקום תחילת קלקולו2, וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ ואסרו אותו פלשתים בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם בשלשלאות נחושת3, וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בָּרֵחָיִם של יד, שהיא מלאכה כבדה ובזויה4, בְּבֵ֥ית הָאֲסוּרִֽים (האסירים5 כתיב):
1. מצודת ציון.
2. רש״י, אברבנאל.
3. תרגום יונתן, רד״ק, מצודת ציון.
4. רש״י, מצודת דוד. ובמדרש (סוטה י.) א״ר יוחנן אין טוחן אלא לשון עבירה שנאמר (איוב לא, י) ״תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין״ מלמד שכל אחד הביא לו אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו, ילקוט שמעוני. רד״ק לא מבאר לפי מדרש זה, שהרי סר כוחו של שמשון ומה התועלת היתה להם בזה?! ולכן מבאר רד״ק את הפסוק לפי פשוטו, שמנהג הארצות ההם בזמן ההוא להיות ריחיים בבית האסורים, להיות מתפרנסים מהטחינה האסורים שהיו בנחשתים ולא היתה להם מלאכה אחרת להתפרנס שם אלא בטחינה בריחיים.
5. כלי יקר מבאר ע״פ המדרש האמור לעיל, ולחיזוק ביאורו מביא את ההבדל בין הכתיב (האסירים) לקרי (האסורים), ומפרש לפי הקרי ״בית האסורים״, האסורים לו, ואין בית אלא אישה, דהיינו שבעל את האסורים לו.
תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144