×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ז) וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְעַתָּ֞ה אַל⁠־תִּשְׁתִּ֣י׀ יַ֣יִן וְשֵׁכָ֗ר וְאַל⁠־תֹּֽאכְלִי֙ כׇּל⁠־טֻמְאָ֔ה כִּֽי⁠־נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִֽהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מִן⁠־הַבֶּ֖טֶן עַד⁠־י֥וֹם מוֹתֽוֹ׃
But he said to me, 'Behold, you shall conceive, and bear a son; and now drink no wine or strong drink, and do eat any unclean thing, for the child shall be a Nazirite to God from the womb to the day of his death.'"
תרגום יונתןרש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳אברבנאלמצודת ציוןמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר לִי הָא אַתְּ מְעַדְיָא וּתְלִידִין בַּר וּכְעַן לָא תִשְׁתִּין חֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק וְלָא תֵיכְלִין כָּל מְסָאָב אֲרֵי נְזִירָא דַיְיָ יְהֵי רַבְיָא מִן בִּטְנָא עַד יוֹם מוֹתֵיהּ.
Do not consume anything ritually defiled. Anything prohibited to the Nazirite.⁠1
1. Sotah, 9:b. This includes grape extract, in addition to wine. (Rashi, there).
ויאמר לי הנך הרה וילדת בן כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן ועד יום מותו – שאפילו ביום מותו יועיל לו נזירותו להנקם בפלשתים, שאלמלא שהחל שער ראשו לצמח כאשר גולח (שופטים ט״ז:כ״ב) לא היה כח בידו שילפות בשני עמודי התוך ויפול הבית על הסרנים (שופטים ט״ז:ל׳).
BEHOLD, THOU SHALT CONCEIVE, AND BEAR A SON; AND NOW DRINK NO WINE NOR STRONG DRINK, AND EAT NOT ANY UNCLEAN THING; FOR THE CHILD SHALL BE A NAZIRITE UNTO GOD FROM THE WOMB TO THE DAY OF HIS DEATH. He will be a Nazirite even on the day of his death so that he will be able to take vengeance on the Philistines. If the hair on his head did not start regrowing when it was shaved (Judges 16:2) he would not have had the strength to grasp the two middle pillars of the house and cause it to fall upon the officers of the Philistines (ibid. v. 29-30).
אבל כך אמר לי: ויאמר אלי הנך הרה ויולדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר אל תאכלי כל טומאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו – ביאורו: על ידי נזירות, ימית ביום מותו רבים {מ}⁠אשר ימית בחייו (השוו שופטים ט״ז:ל׳). וכן הוא אומר: ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלחא (שופטים ט״ז:כב), מגיד שעל ידי צמיחת שער ראשו שב כוחו אליו, וכתיב: וילפת שמשון את שני עמודי התווך אשר הבית נכון עליהם {וגו׳} ויפל הבית על הסרנים ועל {כל} העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו {רבים} מאשר המית בחייו (שופטים ט״ז:כ״ט-ל׳). למדת שעד יום מותו האמור כאן, ביאורו: אפילו ביום מותו יתן לו נזירות זה כח שימית רבים על ידי נזירות זה.
אשת מנוח אומרת למנוח שאיש אלהים אמר לה: כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו, ולא מצינו בדבר {ה}⁠מלאך שאמר לה: עד יום מותו. אלא כן משפט הנבואה: כל מקום שתמצא כשבא הכתוב לשנות דבר ולכופלו פעמים, תמצא שמוסיף דבר פעם שנית מה שלא שמעת בפעם ראשון. כמו: ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ (דברים א׳:כ״ב), ולא מצינו בפרשת שלח לך (במדבר י״ג) שישאלו ישראל בדבר זה, אבל מאחר שמשה אומר לך כן, סמוך על דבר⁠[יו וה]⁠אמןב שכך אמרו. ואף כאן האמן לדבריהם שכך אמר לה המלאך: נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו, וקיצר לו הכתוב את דבריו בתחילת דברי המלאך לפי שהאשה עתידה לכופלן ולספר אותם למנוח בעלה בסוף. וכן מצינו בסוף הפרשה שאף המלאך קצר לו את דבריו [כשהוא]⁠ג שואלו מה יהיה משפט הנער ומעשהו (שופטים י״ג:י״ב), וביאורו: באי זה דברים אמרת אל האשה שתשמר. ומעשהו – פתרונו: וגם הגיד לנו מה יהיו מעשיו כשיצא לאויר העולם, שהגידה לי אשתי שאמרת לה שהוא יושיע את ישראל מיד פלשתים, ואי אתה מוצא בתשובת המלאך שחוזר ומגיד שהוא יושיע את ישראל מיד פלשתים, אלא על מאכל ומשתה, דכתיב: ויאמר מלאך י״י אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל {ו}⁠יין ושכר אל תשת {ו}⁠כל טומאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר (שופטים י״ג:י״ג-י״ד). ואף על פי שאי אתה מוצא שחזר והגיד להם על התשועה, למוד מעצמך שאף על התשועה חזר והגיד להם, שכל מה ששאל מנוח הגיד לו, והסופר שכתב ספר זה1 קיצר דבריו במקצת לפי שכבר כתובים למעלה. ועוד בדבר אחר קיצר הסופר את דבריו, שאין מנוח שואל למלאך מה יהיו מעשיו של נער, אם כן סיפרה לו אשתו מתחילה שיהיה הנער יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים. ואף מעצמך תלמד שכל מה שאמר המלאך לאשת מנוח הגידה היא לבעלה, ובדברי האשה אי אתה מוצא אלא: ויאמר אלי הנך הרה ויולדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר וג׳, ואין כתיב כאן: ויאמר לי שהנער יחל להושע את ישראל מיד פלשתים, לפי שקיצר את דבריו. וכן בכל מקום שתמצא שהכתוב שונה פעמים דבר, תמצא שמקצר בראשונה לפי שעתיד לאומרו בסוף, ופעמים תמצא שמקצר בשנייה לפי שכבר אמרו בראשונה.
1. סגנון דומה מצוי בפירושו של ר׳ יוסף קרא לשופטים י״ז:ו׳: ״הנביא שכתב ספר זה אמר כך״.
א. כן בפסוק. בכ״י: גילח.
ב. האותיות בסוגריים המרובעים הושלמו במקום פגימה בכתב היד.
ג. המלה ״כשהוא״ הושלמה במקום פגימה בכתב היד.
וזכרה שאמר לה הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי וגו׳, והנה הוסיפה לומר עד יום מותו, כדי להפחיד את מנוח לומר שאם יעבירה על הנהגת המלאך מיד ימות הנער אשר בבטנה, ולכן ראוי שיהיה זריז בשמירת ההנהגה כדי שיחיה ולא ימות, ולכן לקחה זה ממה שאמר כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן, ומאשר זכר ההתחלה ולא הסוף חשבה שיהיה נזירותו תמידי עד יום מותו, והיא היתה באמת מחשבה צודקת כפי הדין, ולא אמרה לו ומורה לא יעלה על ראשו והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים שאמר לה ג״כ המלאך, לפי שהיו ישראל בימים ההם תחת יד פלשתים, וחששה אולי יודע הדבר הזה ויהרגו אותה אם ידעו שממנה יצא מושיע ורב ונגיד ונאמן, ולזה העלימה ג״כ ענין המורה שהיתה מתיחסת לתשועת ישראל כמו שזכרתי, והותרה השאלה השלישית:
הנך – הנה את.
השאלות: (ז-יג) למה לא ספרה שא״ל הנה את עקרה, וכן מ״ש מורה לא יעלה על ראשו, וכן מ״ש והוא יחל להושיע את ישראל, ולמה בא המלאך אל האשה ולא אל מנוח עצמו, ולמה בקש מנוח שיבא שנית ויורה משפט הנער הלא כבר הורהו משפטו והמלאך לא הוסיף דבר בפעם השני עמ״ש בפעם הראשון:
ויאמר לי הנך הרה – ומ״ש לה ״את עקרה״ לא הגידה מפני השלום (ויקרא רבה ט׳). וכן לא ספרה מ״ש מורה לא יעלה על ראשו שזה נכלל במ״ש כי נזיר אלהים יהיה וכן לא אמרה מ״ש והוא יחל להושיע, כי אחר שהפלשתים משלו אז יראה פן יתודע הדבר ויהרגו את הנולד, והוסיפה עד יום מותו והמלאך לא אמר זה בפירוש כי ידע שלפני מותו יחלל נזירותו.
וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה עתה1 וְיֹלַ֣דְתְּ ותלדי בֵּ֑ן, וְעַתָּ֞ה אַל תִּשְׁתִּ֣י | יַ֣יִן חדש2 וְשֵׁכָ֗ר או יין ישן3, וגם באכילה היזהרי4 וְאַל תֹּֽאכְלִי֙ כָּל מאכל טֻמְאָ֔ה האסור לנזיר5, כִּֽי נְזִ֤יר אֱלֹהִים֙ יִהְיֶ֣ה הַנַּ֔עַר מעת צאתו6 מִן הַבֶּ֖טֶן עַד י֥וֹם מוֹתֽוֹ7: (פ)
1. ראה הערות בפס׳ ה׳, ומה שאמר לה ״את עקרה״ לא הגידה מפני השלום, (ויקרא רבה צו, פט), מלבי״ם.
2. ראה הערות בפס׳ ד׳.
3. שם.
4. אברבנאל בפס׳ ד׳ לעיל.
5. רש״י.
6. ראה הערות בפס׳ ה׳.
7. ולא אמרה לו ״ומורה לא יעלה על ראשו והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים״ שאמר לה ג״כ המלאך, לפי שהיו ישראל בימים ההם תחת יד פלשתים, וחששה אולי יִוָּדַע הדבר הזה ויהרגו אותה אם ידעו שממנה יצא מושיע ורב ונגיד ונאמן, ולזה העלימה ג״כ ענין המורה שקשור לתשועת ישראל, אברבנאל, מלבי״ם. והוסיפה ״עד יום מותו״ אך המלאך לא אמר את זה כי ידע שלפני מותו יחלל נזירותו, מלבי״ם. ור״י קרא ביאר שאפילו ביום מותו יועיל לו נזירותו להנקם בפלשתים, שאלמלא שהחל שער ראשו לצמח כאשר גולח (שופטים טז, כב) לא היה כח בידו להפיל הבית על הסרנים (שופטים טז, ל).
תרגום יונתןרש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳אברבנאלמצודת ציוןמלבי״םמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144