Shofetim 12 – שופטים יב‏ – Mikraot Gedolot

וְאָמְרִין לֵיהּ אֱמַר כְּעַן שׁוּבַּלְתָּא וַאֲמַר סוּבַּלְתָא וְלָא מְתַקֵין לְמַלָלָא כֵּן וְאַחֲדִין לֵיהּ וְנַכְסִין לֵיהּ בִמְזִיגַת יַרְדְנָא וְאִתְקְטָלוּ בְעִידָנָא הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַלְפִין.

אמר נא שבולת – שבולת הנהר הזה אעבור.

ולא יכין לדבר כן – שהיו מגמגמים בלשונם.

Say Shiboles please. May I cross this river flow?⁠¹

They were not proficient in proper pronunciation. They were speech deficient.

1. Shiboles” is translated as “flow”.

ולא יכין לדבר כן^א – לפי שהן כבדי שפה.

א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״בו״.

FOR HE COULD NOT FRAME TO PRONOUNCE IT RIGHT. Because they suffered from a speech impediment (Ex. 6:30).

שבלת – כמו שהיו מנסין אותם בזאת המלה כן היו מנסין אותם בכל מלה שיש בו שי״ן, והאפרתים היו קורין אותה סי״ן, ולקח הכתוב אחת מהמלות.

וי״מ כי לקח מלת שבולת לפי שהיה שבולת הנהר במקום שהיו עוברים בני אפרים שהיו מגמגמין באות השי״ן. אולי היה אויר ארצם גורם להם זה, כמו אנשי צרפת שאינן מבינים לקרא השי״ן, וקוראין אותה כמו תי״ו רפה.

אמר נא שבולת – פירוש: על שבולת הנהר.

ואנשי גלעד היו מבחינים אותם באמרם אמור נא שבולת, לפי שהאפרתיים לא יכלו לומר שבולת, כי היו אומרים סבולת, והיו מכירים בזה שמשבט אפרים הם והיו שוחטים אותם באותם מעברות הירדן, וממה שאמר ויפול בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף, יודע לך שהיה זה ביום המלחמה שעשו בני אפרים ליפתח ולאנשי גלעד, ולא שהיה מנהגם לעשות כן לרועים משבט אפרים שהיו עוברים מעבר הירדן כמו שכתב רבי דוד קמחי. ואחרים פירשו שהיו עושים הנסיון בשבולת וסבולת לפי שהיה שבולת מים במקום שהיו עוברים שמה, והיה אויר ארץ אפרים ומזגיהם גורם להם שלא יוכלו לומר שי״ן כי אם סי״ן, כמו אנשי צרפת שאינם קוראים שי״ן וקוראים אותה תי״ו רפא:

שבלת – כן יקרא מרוצת המים, כמו: ושבולת שטפתני (תהלים ס״ט:ג׳).

יכין – רוצה לומר, לכוין, והוא מלשון הכנה, וכן: אמת נכון הדבר (דברים י״ג:ט׳).

כן – רוצה לומר, כמו שהוא ראוי, ודוגמתו: כן בנות צלפחד דברת (במדבר כ״ז:ז׳).

אמר נא – רצה לומר, אז היו מבחינים לדעת אם הוא אפרתי או לא, ואמרו לו, אמור ׳אעבור שבולת המים׳.

ויאמר סבלת – וכאשר אמר ׳סבולת׳, כדרך האפרתים שאומרים במקום השי״ן סמ״ך.

ולא יכין – ולא היה יכול לכוון לדבר כהוגן וכראוי, אז אחזו אותו וישחטוהו.

שבלת – למה בחרו בני גלעד בתיבה זו? נ״ל כי בהיותם על שפת הירדן שיתכן לו גם שם שבלת כי בימי הקציר נחל שוטף הוא היו אומרים לפליטי אפרים קראו למים האלה בשמם כמתלהלה המשחק בהם, ולכן לא היו חושדים בני אפרים בדבר ומוציאים השין כהרגלם, ואם היו יודעים כי לחקרם באו היו דוחקים עצמם ומוציאים הברת השי״ן אל נכון, ובודאי מעט מהם מתו במיתה זו שאל״כ היה נודע הדבר ובני אפרים היו מתחבאים או גולים תחת הואיל לעבור הירדן.

וַיֹּ֣אמְרוּ היו אומרים לוֹ֩ כדי לבחון אם הוא משבט אפרים או לא¹, אֱמָר נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת² הנהר הזה אעבור³, וַיֹּ֣אמֶר וכאשר היה אומר אותו אחד במקום ״שִׁבֹּלֶת״⁴ ״סִבֹּ֗לֶת״ כדרך האפרתים שמבטאים סמ״ך במקום שי״ן⁵, וְלֹ֤א יָכִין֙ היה יכול לכוון⁶ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן כראוי⁷, כי היו אפרים מגמגמים⁸ וכבדי שפה⁹, ואז בהכירם כי הוא משבט אפרים¹⁰, וַיֹּאחֲז֣וּ היו אוחזים אוֹת֔וֹ אנשי גלעד וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ ושוחטים אותו אֶל על יד מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן, וַיִּפֹּ֞ל ומתו במלחמה זו¹¹ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם, אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף אנשים:

1. מצודת דוד.

2. שבולת היא מרוצת המים, מצודת ציון. והיו מנסים אותם בכל מלה שיש בו שי״ן והאפרתים היו קורין אותה סי״ן ולקח הכתוב אחת מהמלות, ויש מפרשים כי לקח מלת ״שבולת״ לפי שהיה שבולת הנהר במקום, רד״ק.

3. רש״י, רי״ד, מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. מצודת ציון.

8. רש״י.

9. ר״י קרא. כי היה אויר ארץ אפרים ומזגיהם גורם להם שלא יוכלו לומר שי״ן כי אם סי״ן, כמו אנשי צרפת שאינם קוראים שי״ן וקוראים אותה תי״ו רפא, רד״ק, אברבנאל.

10. אברבנאל.

11. אברבנאל, כלי יקר.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון