Shofetim 10 – שופטים י‏ – Mikraot Gedolot

חוות יאיר – במדבר ל״ב:מ״א, דברים ג׳:י״ד, יהושע י״ג:ל׳

וַהֲווֹ לֵיהּ תְּלָתִין בְּנִין רְכִיבִין עַל תְּלָתִין עוּלִין וּתְלָתִין קִרְוִין לְהוֹן לְהוֹן קְרַן כַּפְּרָנֵי יָאִיר עַד יוֹמָא הָדֵין דִי בְּאַרְעָא דְגִלְעָד.

עירים – עולין, סוסים בחורים.

ושלשים עירים להם – ושלשים ערים בלא חומה להם, לכך נקראו עירים, לשון עיירות.

Thoroughbreds.עוּלִין,⁠¹ the choicest horses.

They owned thirty towns. They owned thirty unwalled municipalities. This is why they are described as עַיָרִים, "towns", meaning the same as עַיָירָוֹת.⁠²

1. This is Targum Yonatan’s translation.

2. Rather than עָרִים meaning walled cities.

ושלשים עירים להם – שלשים ערים בלא חומה.

AND THEY HAD THIRTY CITIES. They had thirty unwalled cities.⁠¹

1. The term for cities employed in our verse is ayarot. Ayarot refers to unwalled cities. (Rashi).

ושלשים עירים להם – כמו ערים, ונראית בו עי״ן הפעל לזווגו עם עיירים שזכר, שהוא ענין אחר, והוא דרך צחות.

ספור זה להודיע סבת היותו שופט, כי גדול היה ונכבד בעושר ובבנים וכבוד, וכל אחד מבניו היה נכבד, רוכב על עיר אתון. והעיר הוא החמור הנער, כמו: אסרי לגפן עירה (בראשית מ״ט:י״א), ועל עיר בן אתונות (זכריה ט׳:ט׳). אולי הם הנבחרים בארצות ההם לרכוב, ואפשר גם כן כי עולי ימים מהסוסים יקראו גם כן עירים, כי מצאנו בזולתי החמור: ועיר פרא (איוב י״א:י״ב), ואפשר לפי שהפרא הוא חמור הבר.

חות יאיר – אם הם הנזכרים בתורה ויאיר זה הוא יאיר בן מנשה (דברים ג׳:י״ד), הדבר תימה, כי אם כן חיה יאיר יותר משלש מאות שנה. ונוכל לומר כי זה יאיר הגלעדי אינו יאיר בן מנשה (דברים ג׳:י״ד), והערים האלה א״כ אינן חוות יאיר הכתובות בתורה.

להם יקראו חוות יאיר – פירוש: אילו הם חוות יאיר האמורים בפרשת ראשי המטות, ויאיר בן מנשה האמור שם הוא יאיר האמור כאן, וסיפר שם המעשה שהיה לאחר מיכן, כי זה יאיר הלך עם בניו ולכדם, ולא היה בן מנשה ממש שלא היה למנשה בן אחר אלא מכיר כמו שכתוב בפרשת פינחס, אלא מהו בן מנשה משבט מנשה.

ושלשים עירים להם – כפל הענין בענינים מתחלפים על צד הצחות והנה הוא כמו ערים כמו שזכר להם יקראו חות יאיר.

ואמר שליאיר היו שלשים בנים רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם, וכתבו המפרשים שהוא דרך צחות הלשון, שהיו לו שלשים בנים רוכבים על שלשים עירים והיו להם שלשים ערים הנקראים עירים שהם בלא חומה. וידמה שלא זכר זה כי אם להודיע שהיה יאיר מכובד מאד, כי היו לו שלשים בנים כלם אנשים וכלם רוכבים אחריו והיו להם שלשים ערים, והיו אם כן כלם אדונים עשירים ונכבדים, ומפני זה אולי עשוהו שופט להיות מזרעו רבים ונכבדים, והעירים היו אצלם בהמות נאותות לרכוב שהם הפרדות והפרדים בזמן הזה. והמפרשים תמהו על מה שאמר הנה שיאיר קרא אותם חוות יאיר, כי אם הוא יאיר בן מנשה? חיה אם כן יאיר בן מנשה שלש מאות שנה והוא זר כפי הטבע, ואם היה בנס? הנה לא זכרו הכתוב. ושהנכון הוא שהיה זה היאיר אדם אחר, כי הראשון היה יאיר בן מנשה וזה יאיר בן הגלעדי, והערים האלה אינם חוות יאיר האמורות בתורה בסוף פרשת מטות (במדבר ל״ב מ״א). ואפשר לומר שאין יאיר הזה יאיר בן מנשה אבל היו אלה חוות יאיר האמורות בתורה, כי לא נזכר כאן שיאיר הגלעדי הזה לכדם ולא שהוא קראם חוות יאיר, כי יאיר בן מנשה אשר היה בימי משה לכדם וקראם כן, אבל יזכור כאן שיאיר הגלעדי הזה היו לו שלשים בנים ושהם היו מושלים באותם החוות יאיר שנזכרו בתורה שנקראו כן בעבר הגלעד תמיד, ואינו מהפלא שבני יאיר זה ישבו בערים שלכד יאיר בן מנשה בזמן אחר ושקראם אז חוות יאיר:

עירים – כן יקרא החמור בעודו קטן, כמו: עיר בן אתונות (זכריה ט׳:ט׳).

עירים – תניינא: כמו ערים, ובדרך צחות אמר ׳עירים׳, לזווגו עם עירים שזכר.

רכבים וגו׳ – והוא דבר חשיבות.

חות יאיר – על כי נאמר בתורה (במדבר ל״ב:מ״א) שיאיר בן מנשה קרא לעריו חות יאיר, ולפי שהיה שמו כשמו, וערי בניו היו מרובות, קראם גם כן חות יאיר.

להם יקראו חות יאיר – פי׳ כי יאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהן [חות הגלעד], ויקרא אתהן חות יאיר, ועל דוגמת גבורת יאיר זה אל יאיר הקודם, קראו ג״כ לעריו הכוללים בשם הכינוי חות יאיר, ויש הבדל בין קרא (המורה על קריאת השם) שבא אחריו מלת את ובין אם בא אחריו למ״ד, שקרא שאחריו את, היא קריאת שם העצם, וקרא שאחריו למ״ד הוא הכינוי הנטפל על שמו הקודם, ואצל יאיר הראשון היה שמם העצמי חות יאיר, לכן כתיב ויקרא אתהן, ואצל יאיר זה היה רק כינוי השם, ולכן אמר להם יקראו כי לא היה זה שמם העצמי.

להם יקראו חות יאיר – פסוק זה מתנגד למה שכתוב בפרשת מטות ודברים שיאיר שבימי משה קרא את הבשן על שמו חות יאיר, וכאן הוא מספר שליאיר השופט היו ל׳ עיר בארץ הגלעד ועל שמו נקראו חות יאיר עד היום הזה ר״ל עד ימי כותב הספר, וכאן חות יאיר הם ל׳; ובפרשת דברים חבל הארגב, הוא הבשן, הוא חות יאיר, וביהושע (י״ג:ל׳), הם ששים; ובד״ה (א ב׳:כ״ב) הן כ״ג, ועם קנת ובנותיה שארם וגשור לקחו מהם הן ס׳; ודעת רד״ק שחות אלה אינן הנזכרות בפרשה לא תצדק כי שם וכאן יספר שהיו במחוז קטן ורחוק הוא שתהיינה שם שתי חות יאיר; לכך אני אומר שהגלעד והבשן היו שני הרים קרובים זה לזה וחצי הגלעד נִתַן לראובני ולגדי וחציו האחר עם הבשן נִתַן לחצי שבט המנשי, הבשן ליאיר והגלעד למכיר (דברים ג׳), רק גם הבשן נקרא לפעמים בשם גלעד; ומה שספר לנו בד״ה שארם וגשור לקחו חות יאיר, היה קודם לחיי יאיר זה השופט, והוא ובניו לקחון שנית מהם אם לא כולן מקצתן, או בשתי המלחמות נשרפו הרבה מהן ונשארו ל׳ ונקראו שנית על שם יאיר השופט שלכדן, כמו שנקרא שם העיר באר שבע על אודות שבועת אברהם לאבימלך (וירא) וגם על אודות שבועת יצחק לו (תולדות); ואם תאמר והלא חסר העיקר מן הספר כי לא יסופר לנו כלום שבימי יאיר זה היתה מלחמה? תשובתי שבימי כל שופט אף שלא יסופר ממנו היתה מלחמה, שכן כתוב בראש הספר (ב׳:י״ח) שה׳ הקים השופטים בהיות ישראל תחת לוחציהם, וגם כאן הוא אומר ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע וגו׳ ויקם אחריו יאיר הגלעדי, א״כ גם יאיר ממושיעי ישראל הוא, ובשנים ששקטה הארץ בין עתניאל לאהוד ובין אהוד לדבורה ובין דבורה לגדעון לא מצאנו שבחרו בני ישראל להם שופט, ואולי על השנים ההן כתוב בימים ההם אין מלך בישראל (למטה י״ז:ו׳); ואף על פי שהוראת שרש שפט היא דון דין אמת, בהיות רוב שופטי ישראל אנשי חיל נקמי נקמת אחיהם מיד צר, נתוספה להוראתו הראשונה גם הוראת נקמה, כמו כי שפטו ה׳ מיד אויביו (שמואל ב י״ח:י״ט) ואנשים צדיקים הם ישפטו אותהם משפט נאפת (יחזקאל כ״ג:מ״ה), וכן ובאלהיהם עשה ה׳ שפטים (מסעי), נקמות; א״כ גם בימי תולע יאיר אבצן אילון ועבדון היתה מלחמה, רק בשביל שלא קשתה כ״כ יד הגוים על ישראל ולא יגעו כ״כ לפרק עולם מעל צוארם לא ספר לנו ממלחמות אלה מאומה.

ויאיר הגלעדי היה איש מכובד מאוד¹, וַֽיְהִי-ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל-שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים הם סוסים צעירים², וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים ערים בלא חומה³ היה לָהֶ֑ם, לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ קראו | ״חַוֹּ֣ת יָאִ֗יר⁴״, ונקראות כך, עַ֚ד הַיּ֣וֹם בו נכתב הספר⁵ הַזֶּ֔ה, והן ערים אֲשֶׁ֖ר נמצאות בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד:

1. אברבנאל.

2. רש״י. ורד״ק ומצודת ציון ביארו חמורים צעירים.

3. רש״י, ר״י קרא, אברבנאל. ובדרך צחות אמר ׳עירים׳, לזווגו עם עירים שזכר, רד״ק, רלב״ג, אברבנאל, מצודת ציון.

4. על כי נאמר בתורה (במדבר לב, מא) שיאיר בן מנשה קרא לעריו חוות יאיר, ולפי שהיה שמו כשמו, וערי בניו היו מרובות, קראם גם כן חוות יאיר, מצודת דוד. ומלבי״ם מבאר שחוות יאיר הכתובות בתורה כך היה שמן, ואילו חוות יאיר כך כינה אותם יאיר, והוא מדייק זאת מהכתוב ״להן יקראו״, ולא כפי שנאמר בתורה ״ויקרא אתהן״.

5. ראה ביאור בשמואל א׳ פרק ה׳ פסוק ה׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון