Shofetim 1 – שופטים א‏ – Mikraot Gedolot

וְאַגִיחוּ קְרָבָא בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשְׁלֵם וּכְבַשׁוּ יָתָהּ וּמְחוֹהָא לְפִתְגַם דְחָרֶב וְיַת קַרְתָּא אוֹקִידוּ בְנוּרָא.

שלחו באש – שלחו אש בכולה.

They set [literally 'sent'] fire. They sent the fire¹ throughout it.

1. By igniting it. This follows the literal meaning of שׇלְחוּ, ‘they sent’. (Metzudat Tzion) Afterward, the B’nei Yehudah went down to wage war with the Canaanites dwelling in the hills, the Negev, and the lowlands.

וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה – אבל מצודת ציון שבה לא לכדו עד שבא דוד ולכדה שנ׳ וילכוד דוד את מצודת ציון וגו׳ ויקרא לה עיר דוד (שמואל ב ה׳:ז׳-ט׳).

AND THE CHILDREN OF JUDAH FOUGHT JERUSALEM AND TOOK IT. However, they did not take the stronghold of Zion which was in Jerusalem until David came and captured it. Cf. Nevertheless, David took the stronghold of Zion; the same is the city of David. (2 Sam. 5:7).

וילחמו בני יהודה – פי׳ וכבר נלחמו, כי בימי יהושע לכדו ירושלם כמו שפירשתי בספר יהושע, כי בכלל מלכי כנען אשר הכה יהושע הוא מלך ירושלם.

ואת העיר שלחו באש – נכון הלשון בהגיון כגון אם אמר ואת האש שלחו בעיר.

ואמרו באש להכרה כי כתי׳ עוד ואת כל משפחתו שלחו (שופטים א׳:כ״ה) בסתם, ואין טעמו באש.

וילחמו בני יהודה בירושלים וגו׳. הנה אם נאמר שנלכדה ירושלים בימי יהושע, יזכיר הכתוב כל מה שנעשתה שם בלכידת ירושלים ראשונה ואחריו ביושבי ההר והנגב והשפלה ופרט ענין חברון שהיה בהר ודביר. אבל היותר נראה היא שמלחמת ירושלים שזכר בכאן היתה אחרי מלחמת בזק, ושבני יהודה עלו אליה וילכדוה:

שלחו – על כי אם מי יבעיר האש באחד מן המקומות, עשה יעשה שליחותו, והולך ממקום למקום ושורף הכל, לזה נקרא בלשון שלוח.

השאלות: (ח-כב) שאל מהרי״א אם היה הכוונה לזכור כאן המלחמות שעשו בני יהודה אחרי מות יהושע מה ראה לזכור אחריו מלחמת חברון ודביר וענין עכסה וכבר נזכר לכידת חברון בספר יהושע ושם יחסה אל כלב?, ולמה זכר שנית ענין עכסה, ולמה חזר שנית שנתנו לכלב את חברון? במ״ש ואת היבוסי לא יכלו בני בנימין להורישם יקשה מג׳ פנים.

וילחמו – כבר נזכר בספר יהושע (טו סג) ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלים עד היום הזה מבואר שכבר נלחמו בירושלים ולא כבשום. ולקמן (פסוק כא) אמר: ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימין וישב היבוסי את בני בנימין בירושלים עד היום הזה.

ולדעתי אחרי כי אדוני צדק מלך ירושלים היה הראשון מן חמשה המלכים שהתקבצו על גבעון ושם נפל (יהושע י׳) בודאי חשבו מחשבות ללכוד את עירו כמו שלכדו אז ערי החמשה מלכים, והלכו במצוא ידם להלחם, והיה הלוחם יהודה, כי ירושלים היתה בחלקו של בנימין ורצועה בתוכה היה ליהודה (כנ״ל טו) ומצד זה היה גם הוא נוגע בנחלתה, ואז בחיי יהושע לא יכלו להוריש יושביה שהיו יבוסים וישב בקרב יהודה עד היום זה רצה לומר עד סוף חיי יהושע שכתב ספרו. ואחרי מות יהושע התעוררו מלחמות ביניהם ובין יושבי העיר וילכדו אותה וישרפו העיר לענוש על שמרדו ולחמו בם. ועל כל זה הגם שכבשו העיר לא כבשו את המצודה שנקרא אח״כ בשם מצודת ציון שלא נלכדה עד ימי דוד ושם ישב ג״כ יבוסי כמו שאמר (שמואל ב ה׳ ז-ח) ויהודה לא לחמו שם כי אינו מחלקם ובנימין לא התחילו להלחם שם כלל, ועל זה אמר לא הורישו בני בנימין רצה לומר לא לחמו כלל ושם ישב את בני בנימין עד היום הזה (שהוא עד סוף חיי שמואל שהוא כתב ספר שופטים), וזה קרוב לדברי מהרי״א,

ואת העיר שלחו באש – פירשו המפרשים: כמו שלחו אש בעיר, ואין צריך כי זה נמצא גם לקמן (כ׳:מ״ח, מלכים ב ח׳:י״ב, תהלים ע״ד:ז׳) שלחו באש מקדשך, ורצה לומר ע״י האש שלחו את העיר מן המציאות אל ההעדר.

וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם נגד היבוסי¹, וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ למעט מצודת ציון שלא לכדו, עד שבא דוד ולכדה², וַיַּכּ֖וּהָ והרגו את אנשיה לְפִי חָ֑רֶב בחרב, וְאֶת הָעִ֖יר כולה³ שִׁלְּח֥וּ העלו⁴ בָאֵֽשׁ:

1. מלבי״ם.

2. שנאמר (שמואל ב׳ ה ז׳ ט׳), ״וילכוד דוד את מצודת ציון וגו׳ ויקרא לה עיר דוד״, ר״י קרא. רד״ק מבאר כי פסוק זה בא לתאר את כיבוש ירושלים בימי יהושע. ואברבנאל מקשה על ביאורו שלא הוזכר בספר יהושע לכידת ירושלים. ומלבי״ם מבאר שבספר יהושע (טו, סג) מבואר שכבר נלחמו בירושלים ולא כבשום, ולקמן (פסוק כא) אמר ואת היבוסי יושב ירושלים לא הורישו בני בנימין וישב היבוסי את בני בנימין בירושלים עד היום הזה, כי בחיי יהושע לא יכלו להוריש את יושביה שהיו יבוסים, וישב בקרב יהודה עד היום הזה, דהיינו עד סוף חיי יהושע שכתב את ספרו, ואחרי מות יהושע התעוררו מלחמות ביניהם ובין יושבי העיר וילכדו אותה וישרפו העיר לענוש על שמרדו ולחמו בם, ואף שכבשו העיר לא כבשו את המצודה שנקראה אח״כ בשם מצודת ציון, שלא נלכדה עד ימי דוד, ושם ישב ג״כ יבוסי, ויהודה לא לחמו שם כי היא לא היתה בחלק שלהם, שהרי ירושלים היתה בחלקו של בנימין ורצועה בתוכה היתה של יהודה, ובנימין לא התחילו להלחם שם כלל, עד שבא דוד וכבשה.

3. רש״י.

4. ונקרא לשון ״שליח״ כי עשה יעשה האש שליחותו, והולך ממקום למקום ושורף הכל, מצודת ציון. ורש״י ביאר ששלחו בה את האש לשורפה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון