×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(טז) וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת⁠־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת⁠־הָעָֽם׃
The children of the Kenite, Moses' brother-in-law, went up out of the city of palm trees with the children of Judah into the wilderness of Judah, which is in the south of Arad; and they went and lived with the people.
מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קרלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּבְנֵי שַׁלְמָאָה חָמוּהִי דְמֹשֶׁה סְלִיקוּ מִן קַרְתָּא יְרִיחוֹ עִם בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה דִי בְּדָרוֹם עֲרָד וַאֲזַלוּ וִיתַבוּ עִם עַמָא.

רמז לח

ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים – יתרו שבע שמות נקראו לו. יתר, יתרו, חבר, חובב, (בן) רעואל, פוטיאל, קיני. יתר שיתר פרשה אחת בתורה. יתרו שהותיר במעשים טובים. חבר שנתחבר למקום. חובב שהיה חביב למקום. (בן שהיה כבן למקום). רעואל שהיה כריע למקום. פוטיאל שנפטר מעבודה זרה. דבר אחר שמתחלה פטם עגלים לאלילים. קיני שקנה לשמים וקנה לו תורה.
דבר אחר שפירש מע״ז שנאמר הם קנאוני בלא אל ואומר אשר שם מושב סמל הקנאה. עלו מעיר התמרים שהניחו דושנה של יריחו ובאו לפני יעבץ לערד ללמוד תורה שנאמר ויקרא יעבץ וגו׳ ויבא אלהים את אשר שאל, באו חסידים ללמוד אצל חסיד. שכשהיו מחלקין את הארץ הניחו דושנה של יריחו ת״ק אמה על ת״ק אמה אמרו כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו יטול דושנה של יריחו ונתנוהו לבני יונדב בן רכב והיו אוכלים אותו ת״מ שנה עד שנבנה הבית, וכיון ששרתה השכינה בחלקו של בנימן באו בני בנימן ופנו אותה, וילך וישב את העם ואין עם אלא חכמה שנאמר אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה. הלכו וישבו להם אצל יעבץ שנאמר וממשפחות סופרים יושבי יעבץ. תרעתים שהיו מגלחים. תרעתים שהיו יושבים בשערי ירושלים. תרעתים שהיו מתריעים ונענים. שמעתים ששמעו קול תרועה בסיני. סוככתים על שם שלא סכו את השמן. סוכתים ע״ש שהיו יושבים בסכות. אמרו הואיל ובית זה עתיד ליחרב רואים אנו אותו כאלו הוא חרב מעכשיו שנאמר ונשב באהלים ונשמע ונעשה ככל אשר צוה יונדב אבינו. רבי נתן אומר גדול הברית שנכרת עם יונדב בן רכב מן הברית שנכרת עם דוד, שהברית שנכרת עם דוד לא נכרת אלא על תנאי שנאמר אם ישמרו בניך בריתי ואם לאו ופקדתי בשבט פשעם, אבל הברית שנכרת עם יונדב בן רכב לא נכרת עמו על תנאי שנאמר לכן כה אמר י״י לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים. ר׳ יונתן אומר וכי גרים נכנסים להיכל והלא אף ישראל אין נכנסין להיכל אלא יושבים בסנהדרין ומורים דברי תורה. וי״א בנותיהם נשאו לכהנים והיו מבני בניהם מקריבין ע״ג המזבח. ומנין לבני יונדב בן רכב שהיו מבני בניו של יתרו שנאמר המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, ומה אלו שקרבו עצמן כך קרבן המקום ישראל שעושין רצונו של מקום על אחת כמה וכמה.
מעירא התמרים – היא יריחו, שניתן להם דושנה של יריחו לאכלה עד שיבנה בית המקדש, ומשיבנהב בית המקדש בחלקו יטלנה, כדי שיהא לכל ישראלג חלק בבית הבחירה, ונתנוה לבני יתרו ארבעים וארבע מאות שנה, והתלמידים שבהם הניחוה והלכו להם אצל עתניאל בן קנז הוא יעבץ במדבר יהודה אשר בנגב ערד ללמוד תורה.⁠ד
[מדבר יהודה אשר בנגב ערד – הוא דביר, שנאמר בה: ארץ הנגב נתתני (שופטים א׳:ט״ו). וערד – הוא עמלק יושב הנגב, שנאמר: וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב (במדבר כ״א:א׳). הוא שנאמר בשאול: ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמ⁠{לק}⁠יה וגו׳ (שמואל א ט״ו:ו׳). ובמקרא זה פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד, וגם בזה: ובני קיני עלו, וילך וישב אתו העם.]⁠ז
וישב את העם – עם התלמידים היושבים לפניו. הוא ביקש להקדוש ברוך הוא שיזמן לו תלמידים הגונים, שנאמר: ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו׳ (דברי הימים א ד׳:י׳), וזימן לו החסידים הללו.
א. כן בפסוק ובכ״י לונדון 26879, פרמא 3260. בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פריס 163: ״עיר״.
ב. כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פרמא 3260. בכ״י לונדון 26879, ס״פ I C 6: ״ומי שיבנה״.
ג. כן בכ״י לונדון 26879, ס״פ I C 6, פרמא 3260. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 חסרה מלת: ״ישראל״.
ד. בכ״י לוצקי 777 נוסף בשולי הגיליון ביאור שלא מופיע בכ״י אחרים: ״מעיר התמרים – נראה לי לפרש: הכפרים שסביבות העיר והכרמים והשדות וכל דושנה, כי העיר לעולם לא נבנית וכבר נשרפה והחומות נבקעו תחתיהן. וכן: ויירשו {את} עיר התמרים (שופטים ג׳:י״ג) האמור למטה.⁠״
ה. כן בפסוק. בכ״י לונדון 26879: ״עמי״.
ו. כן בפסוק. בכ״י לונדון 26879: ״בתוך״.
ז. תוספת זו מופיעה בכ״י לונדון 26879 בלבד.
From the city of dates. This refers to Yericho, as the fertile tract of Yericho1 was given to them for their consumption until the Beis HaMikdosh would be built. The one in whose portion the Beis HaMikdosh would be built2 would then receive it,⁠3 so that all of Yisroel could share in the Beis HaMikdosh. It was given to the descendants of Yisro for four hundred and forty years.⁠4 The scholars among them departed, and went to Asniel, the son of Kenaz, also known as Ya'avetz, to the wilderness of Yehudah south of Arad to study Torah.⁠5
He settled with the people. With the disciples who sat before him. He requested of the Holy One, blessed is He, that He furnish him with suitable disciples, as it said, "Ya'avetz cried out to Elohim…etc.⁠"6 He furnished him with these pious men.⁠7
1. An area outside the city, measuring five hundred amohs by five hundred amohs. (Yalkut, 38.)
2. The tribe of Binyomin. (Ibid).
3. In return for the Beis Hamikdosh territory, which would become the property of all the tribes.
4. From the conquest of Eretz Yisroel by Yehoshua, until the construction of the Beis Hamikdosh by King Solomon. (See Melachim 1,6:1.)
5. Yalkut, ibid.
6. “…of Yisroel, saying: If You bless me by broadening my boundary, and Your hand shall be with me…”. (Divrei Hayamim 1, 4:10. See fn.6)
7. Yalkut, ibid.
ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערדא – הוא ערד שכת׳ בתורה וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב (במדבר כ״א:א׳) והוא בתוך עמלק, ולימדך כאן שפינו כאן מעיר התמרים הוא דושנה של יריחו ובאו להם לשבת עם בני יהודה במדבר יהודה אשר בנגב ערד שלא תתמה כשאתה קורא ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו (שמואל א ט״ו:ו׳) ותתמה לומר מי הביאם כאן.
א. כן בפסוק וכן להלן בפירוש ר״י קרא, וכן ברשימת התיקונים של עפנשטיין. במהדורת עפנשטיין המקורית (כנראה על פי כ״י קירכהיים): ״מנגב בערד״.
AND THE CHILDREN OF THE KENITE, MOSES' FATHER-IN-LAW, WENT UP OUT OF THE CITY OF PALM-TREES WITH THE CHILDREN OF JUDAH INTO THE WILDERNESS OF JUDAH, WHICH IS IN THE SOUTH OF ARAD. This Arad is the Arad mentioned in the Torah, namely And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, amidst Amalek (Num. 21:1). Our verse teaches that the children of the Keinite now moved out of the city of palm trees which is the best portion1 of Jericho and that they decided to dwell with the tribe of Judah2 in the wilderness of Judah which is in the south of Arad so that you will not be bothered when you read in Scripture [that King Saul said the Keinites:] 'Go, depart, get you down from among the Amalekites, lest I destroy you with them; (1 Sam 15:6), for you might ask: who brought the Keinites here.
1. Literally, from the fat part of Jericho.
2. Literally, the children of Judah.
מעיר התמרים – תירגם יונתן: מקרית יריחו. לפי שהיו בה תמרים רבים נקראת כן. ובא במפורש בתורה: בקעת יריחו עיר התמרים (דברים ל״ד:ג׳).
וילך וישב את העם – על הראש שבבני קני אמר, והלכו בני המשפחה עמו, וישבו שם עם בני יהודה במדבר יהודה. והכתוב לא ספר למה עלו מעיר התמרים, או אם היו יושבים שם עם הכנעני. ואפשר שהיו שם עם הכנעני יושבים, כי יתרו לא היה עם בני ישראל, כי כן כתוב: וילך לו אל ארצו (שמות י״ח:כ״ז), ופרשת ויאמר משה לחובב (במדבר י׳:כ״ט) ופרשת וישמע יתרו בזמן אחד היה, בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים. וחובב הוא יתרו, כמו שכתוב: מבני חובב חותן משה (שופטים ד׳:י״א). ופרשת וישמע יתרו שלא במקומה נכתבה לחבר דבר יתרו עם דבר עמלק, כי עמלק הרע לישראל בצאתם ממצרים והצר להם, לפיכך שמר לו הקב״ה הדבר עד סוף כל הדורות, כמו שכתוב: מלחמה לי״י בעמלק מדור דור (שמות י״ז:ט״ז), ויתרו הטיב לישראל ושמח בטובתם והטיב להם בעצתו, ושמר לו הקב״ה הטובה עד סוף כל הדורות, כי הנה אומר שישבו עם בני יהודה, ונתנו להם מקום לשבת בארצם, ושבו לדת ישראל. ובימי שאול היו יושבים עם עמלק, כי באהלים היו יושבים ונוסעים ממקום למקום, ואמר להם שאול: סורו רדו מתוך עמלקי וגו׳ ואתה עשית חסד עם בני ישראל וגו׳ (שמואל א ט״ו:ו׳), הנה כי החסד היה שמור להם לעולם. ובימי יהוא, יונדב בן רכב היה אהוב ונכבד בין ישראל, ובימי ירמיהו הנביא היו בית הרכבים בתוך בני ישראל, ואמר הכתוב: לא יכרת איש לבית יונדב בן רכב עומד לפני כל הימים (ירמיהו ל״ה:י״ט), ובית הרכבים הם מבני יתרו, כמה שנאמר: המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב (דברי הימים א ב׳:נ״ה).
ועתה כשלכדו בני יהודה חברון היו יושבים עם הכנעני בחברון, בעיר סמוך לה נקראת עיר התמרים, וכשלכדו בני יהודה חברון, עלו משם בשלום, כי קראו להם בני יהודה לשלום בהלחמם עם הכנעני שיעלו מביניהם, ולא יסופו עמם, כמו שקרא להם שאול בהלחמו עם העמלקי. וכן עשו, ועלו משם בשלום, וישבו במדבר יהודה עם בני יהודה. זהו הנראה לי מדרך הפשט ומדרך הסברא.
ורז״ל דרשו בו כי בני ישראל נתנו לו עיר התמרים, והיא יריחו לדעתם, כמו שתירגם יונתן, נתנוהו לבני קני, ואמר כי מה שאמר משה רע״ה: והיה הטוב ההוא אשר ייטיב השם עמנו והטבנו לך (במדבר י׳:ל״ב) הוא דשנה של יריחו שהיה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, והניחוה מלחלק. אמרו: מי שיבנה בחלקו בית המקדש, יהיה לו, ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו, והיה בידם ארבע מאות וארבעים שנה עד שנבנה בית המקדש, ואז בא בנימן ליטול אותה מהם, ופנו אותה להם, שנאמר: עלו מעיר התמרים. ועם ישראל נשאר יתרו, כמו שאמר לו משה: אל נא תעזוב אותנו (במדבר י׳:ל״א), ומה שאמר: וילך לו אל ארצו (שמות י״ח:כ״ז) – שהלך לגייר בני משפחתו.
ועוד דרשו בו כי מה שאמר עלו מעיר התמרים – שהניחו אותו מעצמם, שהלכו ללמוד תורה במדבר יהודה עם עתניאל בן קנז, הוא יעבץ, כמו שכתוב בדברי הימים: ומשפחות סופרים יושבי יעבץ וגו׳ המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב (דברי הימים א ב׳:נ״ה).
והנה בני קיני חותן משה שבו לדת ישראל ולזה ישבו את יהודה.
התועלת הרביעי – הוא שראוי להתחבר עם השלמים. הלא תראה כי בני קיני מצד שהיה חותן משה, זכו להתחבר עם ישראל ולחסות תחת כנפי השכינה.
ובני קיני חתן משה וגו׳. זכר הכתוב שבני קיני (והוא יתרו שהיה חותן משה) עלו מעיר התמרים שהיה סמוך ליריחו, כמו שאמר (דברים ל״ד ג׳) בקעת יריחו עיר התמרים, והנה אמר וילך וישב בלשון יחיד על הקיני שזכר, שכלם נקראו באותו שם, או על הראש והגדול שבהם כדברי הרד״ק. והנראה שהם היו שם עם הכנעניים ועתה עלו משם ובאו לשבת עם בני יהודה, וענין הכתובים יורה כי היו שוכני אהלים ואינם יושבי עיר, ולכן היו נוסעים ומעתיקים מקום תחנותם ממחוז אל מחוז, כמו שעוד היום עושים הערביים ההולכים בשדה עם מקניהם וקנינם, ופעמים יסמכו למלך אחר וישבו בארצו ואחר כן יסעו משם וישבו בארץ אחרת, ואלה הם מבני רכב שנזכרו בספר ירמיהו (סי׳ ל״ה) שצוה להם אביהם לא תבנו בית, כמו שאמר (דברי הימים א ב׳ נ״ה) המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב וגו׳, ושם נאמר שהיו יושבי אהלים, וכן תמצא בימי שאול שאמר לקיני (שמואל א ט״ו ו׳) סורו רדו מתוך עמלק פן אוסיפך עמו וגו׳. ואולי שגם עתה בני יהודה קראו אליהם ג״כ לשלום כמו שעשה שאול, והם שמעו אליהם ועלו מתוך הכנעני ובאו לשבת אהל עם בני יהודה.
קיני – הוא יתרו אשר היה חותן משה.
עלו מעיר התמרים – כי שמה ישבו בין הכנענים, וכשבאו בני יהודה להלחם בם, קראו לשלום לבני קיני, ועלו משם ללכת עם בני יהודה למדבר יהודה וכו׳.
וילך וישב – קרא כל בני המשפחה כולה בלשון יחיד, וכן: יאמר נא ישראל (תהלים קי״ח:ב׳).
את העם – עם בני יהודה.
ובני קיני – היו יושבי אהלים נוסעים ממקום למקום והיה להם שלום עם ישראל ובעת לחם יהודה עם הכנעני עלו מעיר התמרים שהיה במקום המלחמה ונתיישבו במדבר יהודה וישב את העם בברית שלום ובהשקט, וכמו שעשה שאול עת לחם עם עמלק ויאמר לקיני סורו רדו מתוך עמלקי וכו׳ (שמואל א טו ו׳) כן היה עתה.
ובני קיני – נ״ל ששבע שמות שיחסו ליתרו הם שמותיו ושם בנו ושם בן בנו, חוץ מפוטיאל שלא מצאנוהו שם לא לו ולא לבניו רק בדרך דרשה אמרו פוטיאל זה יתרו ע״ש שפיטם עגלים לעבודה זרה, ורחוק הוא, ומדוע לא יגיד לנו בפירוש שאלעזר נשא אחות צפרה? ושם אבי צפורה הוא יתרו או יתר שכן כתוב ומשה היה רועה את צאן יתרו חתנו כהן מדין, וישב אל יתר חתנו (שמות), ונקרא ג״כ רעואל כי כהן הוא (רֵעוּ-אֵל, ע״ד בנו צפור, רֵעַ האל); ושם חותן לא על אבי האשה לבדו יאמר, רק גם על אחיה, כי נגזר משרש חתן, והתחתנתם בם, תבאו לקָרבה עמהם; ויתרו בא לראות את משה ואח״כ הלך לו אל ארצו, וחבב בנו (שכן כתוב, ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה, פ׳ בהעלתך), בא עם אביו, או בא אח״כ, או פגעו בו בדרך; ומאחר שלא מצאנו שמיאן שנית אחר שאמר לו משה אל נא תעזב אתנו, סברא לומר שנתעכב עם בני ישראל; וחבר מבני בניו של חבב הוא, שכן כתוב למטה ד׳:י״א מבני חבב חתן משה, ונקראו כל צאצאי יתרו קיני על שם מקום מושבם בארץ מדין ששמו קין (כי אם יהיה לבער קין, בלק); וכאן ספר לנו שבני קיני לא באו לעזרת ישראל במלחמות כנען, רק התעכבו בסביבות יריחו היא עיר התמרים שהיא על הגבול, ובהלחם יהודה עם יתר הכנעני עלו עמהם, ונתישבו בתוך בני ישראל.
וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ הוא יתרו1 חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה, אשר היו יושבי אוהלים2 עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ יריחו3 ללכת אֶת אל בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה, כי שמה ישבו בין הכנענים, וכשבאו בני יהודה להלחם בם קראו לשלום לבני קיני, ועלו משם ללכת עם בני יהודה4 לְמִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב בדרום עֲרָ֑ד, וַיֵּ֖לֶךְ הראש שבבני קיני5 עם משפחתו6, וַיֵּ֥שֶׁב אֶת עִם הָעָֽם בני יהודה7 בברית שלום ובהשקט8:
1. רד״ק, מצודת דוד.
2. אברבנאל.
3. בני ישראל נתנו לקיני את יריחו, מפני שאמר משה ע״ה ליתרו ׳והיה הטוב ההוא אשר ייטיב השם עמנו והטבנו לך׳, הוא דשנה של יריחו שהיה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, והניחוה מלחלק אמרו מי שיבנה בחלקו בית המקדש יהיה לו, ובין כך נתנוהו לבני יתרו והיה בידם ארבע מאות וארבעים שנה עד שנבנה בית המקדש, ואז בא בנימין ליטול אותה מהם ופנו אותה להם, רש״י, רד״ק. ומה שעלו מעיר התמרים שהניחו אותו מעצמם והלכו ללמוד תורה במדבר יהודה עם עתניאל בן קנז הוא יעבץ כמו שכתוב בדברי הימים ומשפחות סופרים יושבי יעבץ וגו׳, רד״ק, מלבי״ם.
4. מצודת דוד.
5. רד״ק. ומצודת דוד ביאר שהכונה לכל המשפחה וקראה בלשון יחיד.
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. מלבי״ם. ועתניאל ישב עם התלמידים היושבים לפניו, וביקש מאת הקב״ה שיזמן לו תלמידים הגונים, שנאמר: ״ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו׳⁠ ⁠⁠״ (דברי הימים א׳ ד, י), וזימן לו החסידים הללו, רש״י, רד״ק. ויתרו הטיב לישראל ושמח בטובתם והטיב להם בעצתו ושמר לו הקב״ה הטובה עד סוף כל הדורות, רד״ק.
מקבילות במקראתרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קרלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144