Iyyov 24 – איוב כד‏ – Mikraot Gedolot

בְּחַקְלָא מִדְלָא דִלְהוֹן חָצְדִין וְכַרְמָא דְרַשִׁיעֵי יְכַסְחוּן.

אלד׳י יחצדון פי אלחקל עלפהם, וכרום אלט׳אלמין יתתבעון.

כשדה, הקוצרים בשדה בלילם וכרמי הרשעים ירדפו. תרגם בלילו ״עלפהם״ המספוא מן בליל חמיץ יאכלו, וכמו שפירש לעיל ו ה, יח טו. ותרגם ילקשו ״יתתבעון״ ירדפו אחריהם ויתפשום עד שישיגום. ונראה שכוונתו ירדפו כדי ללקט מהם צמחיהם כלומר המספוא שהיא הדשא והעשב הנקרא ״לקש״ וכמו שפירש ר״י אבן ג׳נאח בשרש לקש. ומלה זו פעל נגזר מן שם, כמו ידשן יקח הדשן, כל ילקש יקח הלקש.

ומוסב אמרו בשדה בלילו על הפראים אשר גזר ה׳ שיאכלו כרמי הרשעים כאמרו ופגשו ציים את איים¹, ואמרו וענה איים באלמנותיו².

1. ישעיה לד יד.

2. שם יג כב.

וינעטף קולה בשדה בלילו, אלי אלוחוש אלד׳י חכם אללה באן יאכלון כרום אלרשעים כקולה ופגשו ציים את איים, וקולה וענה איים באלמנותיו.

בשדה – של אחרים.

בלילו – יבולו.

יקצורו – לגזול.

וכרם רשע ילקשו – וכרמים של אחרים הרשעים האלו נוטלים פריים, ילקשו אשפריימנ״ט נוטלים לקש שלהם, לקש לשון צמח פרי, כמו: בתחלת עלות הלקש (עמוס ז׳:א׳) – תירגם יונתן צימוח. וכן יסד ר״א (בהושענא אדמה מארר): לקש מארבה.

(דבר אחר: וכרם רשע ילקשו – ילקשו אותה מהשחיתה כי את של העניים ויתומים הם אוכלים, ילקשו, כמו: ופיהם פערו למלקוש (איוב כ״ט:כ״ג) זמן ארוך, וכמו: לקישיא ללבן).

In the field of others.

his produce Heb. בְּלִילוֹ [like] יְבוּלוּ, his produce.

they reap to steal it.

and the wicked gather the plants of the vineyard Heb. יְלַקֵּשׁוּ. And [from] the vineyards of others these wicked men take their fruit; espreinment in Old French. They take their לֶקֶש. לֶקֶש is an expression of a growth of produce, as in (Amos 7:1), at the beginning of the shooting up of the grain, which Jonathan renders. צִמוּחַ, growing. And so did Rabbi Eleazar [Hakalir] establish (in the Hoshanah "Soil from curse"): produce לֶקֶש) from locusts. (Another interpretation: and they delay the vineyard of the wicked. They delay it from destruction, because they eat up [the vineyards] of the poor and the orphans. יְלַקֵּשׁוּ is like, "and they opened their mouth (למלקוש) for a long time" (Iyyov 29:23), and like, "and the late ones (לקישיא) were Laban's" (Bereshit 30:42).

בשדה בלילו יקצורו – בשדה של אחרים בלילו של עני יקצורו.

וכרם – הטעם בכ״ף ואינו דבוק לתיבה שלאחריו. שאם היה דבוק לתיבה שלאחריו אז היה פתרונו: כרם של רשע ילקשו, והייתי תמיה בדבר, על מה הכתוב פוקד עליו עון על דבר זה. אבל עכשיו, שהטעם למעלה בכ״ף, הטעם מפרידו מתיבה שלאחריו, ומלמדך שכן פתרונו: וכרם של עני הרשעים ילקשו מאחרים עליו ובוצרים אותו.

ילקשו – לשון איחור, כמו: מלקוש (זכריה י׳:א׳).

בלילו יקצורו – בליל ותבואה של עני הן קוצרין.

בלילו – שאינו שלו.

ילקשו – יכרתו הלקש, כמו: מסעף פורה במערצה (ישעיהו י׳:ל״ג), יכרית הסעיף ממנה.

בשדה בלילו יקצורו – מאכלו יקצורו אחרים בשדות והם לסטים לבריות ויבא לעיר ויקנה ממבחר הלחם שבעיר במעותיו. על זה אמר כי אחרים טורחים בעבורו בימי הקציר בשדות כי לא יטרח הוא אך ילך לגזול. וכן פירשתי וכרם רשע ילקשו – ששותה מיינו. זה הרשע אחרים מלקטין אותו. ואומר ילקשו בעבור שהכרם שממנו יין המשובח יאחרוהו לאחר ימי הבציר ט״ו יום או חדש כדי שיהא היין מבושל בענביו וצריך הכרם ההוא שמירה מעולה ובעבור כי הוא לבדו נשאר והיו לוקטין אותו אם לא היה בלא שומר והרשע הזה מלקטין ומאחרין יינו וקוצרין לחמו אותו יין שיקנה ואותו לחם כי הוא כאשר יבא לעיר אנה הלחם הטוב והיין הטוב מבקש.

בשדה בלילו יקצורו – בלילו הוא מאכלו. כמו אם יגעה שור על בלילו. ומהם ויבל לחמרים נתן להם בליל, כלומר כי הוא אינו חורש ואינו קוצר כי אחרים קוצרים וטורחים המאכל שיאכל הוא יבא מהמדברות ויביא משם מעות אשר גזל ויקנה ממיטב שבלחם ושביין.

וכרם רשע ילקשו – אחרים טורחים ללקש ויקנה הוא וישתה. וזהו ידוע בארצות ספרד שהכרם המזומן ליין טוב לא יבצרו אותו בזמן הבציר כי ילקשו ויאחרו אותו שיהא היין מבושל בענביו בכרם. וצריך הכרם שמירה מעולה כי הכרמים האחרים בצורים. ועל זה שאותו רשע שותה ממנו אחרים מלקשים אותו ושומרים אותו ביום ובלילה והוא יגזול ויקנה מן אותו היין. זהו בשדה בלילו יקצורו. אחרים ויינו ילקשו הכרם אחרים והוא יאכל וישתה בלי טורח.

א״ר אליעזר: וכרם של רשע – המצפה מתי יגיע זמנו לבוצרו ויבצרוהו.

ילקשו – [הבעלים], בעוד שהמלקוש שהם רסיסי המטר בעת הקיץ [עליו], ולא ימתינו לבוצרו ער עלות השמש פן יבואו אלה הרשעים עליו ויבצריהו.

בלילו – שתי מלות.

ויש אומ׳ מאכלו כמו בליל חמיץ (ישעיהו ל׳:כ״ד).

יְלַקֵּשו – מן מלקוש. יכרתו הלקש.

בלילו – מה שאיננו שלו יקצרו נעריו. וכרם של רשע ילקשו נעריו – ופי׳ יכרתו הלקש והענין יקבצו נעריו שלו ושל אחרים.

בשדה בלילו – בשדה שאינו שלו, יקצורו – כרצונם, כי יגזלו השדה מבעליו.

וכרם רשע – כרם בעל זרוע ישמרו אותו לנפשם, וילקטו ממנו לקש אחרי הבציר.

ואמר התרגום: בחקלא דלא דילהון חצדין וכרמא דרשיעאי יכסחון. פתר מלת ילקשו כענין מסעף פארה, לאמר שיכרתו הענף אשר בו יהיה הלקש לזמור הכרם. הפליג בעבודת הכרם ובמעלתו כי הוא עושה לקש, ובעליו הרשעים האלה יזמרו אותה לעבדה ולשמרה.

בלילו – תבואתו.

ילקשו – יאחרו.

יקצירו – יקצורו קרי.

בלילו – מלשון יבול ותבואה.

ילקשו – ענין איחור כמו ופיהם פערו למלקוש (איוב כ״ט:כ״ג).

בשדה – בכל שדה אשר ימצאו קוצרים יבולו ואם אינה שלהם אבל כרמו של רשע עם כי נח יותר לתלוש ענפי כרם מלקצור יבול שדה מ״מ יאחרו מלקחת מה ממנו עד אשר לא ימצאו ממקום אחר כי אוהבים הם את הרשע ולא ימהרו לקחת את שלו.

בלילו – התבואה, ובא מנפ״י יבול, ומנע״ו בול, וכפולים בליל חמיץ, וי״ל מענין בלול ותערובות, כי לא ינקו התבואה רק יערבוה עם הפסולת כדרך הפראים.

ילקשו – מורה על איחור הבצירה, כמו בטרם עלות הלקש (עמוס ז׳):

לבוש, כסות – הלבוש ללבישה, והכסות בו יכסה מלמעלה.

But nothing happens to these evil-doers. It is their victims and not they who suffer. Deprived of their land and livestock, and hence of their independence, those they have impoverished now work for them under conditions of total misery and exploitation.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון