Iyyov 20 – איוב כ‏ – Mikraot Gedolot

מְטוּל דְרַעֲיוֹנַי מְתִיבָן לִי וּמְטוּל דִרְגִישְׁתִּי בִי.

לכן כ׳ואטרי תג׳יבני, אנה בסבב אמסאכי.

לכן, לכן מחשבותי ישיבוני שזה בגלל שתיקתי. שאתה איוב הגעת לידי כך עד כדי שתוכיחנו ותאיים עלינו בעונש מאת ה׳ אם לא נחניף לך. יתרגם שעפי ״כואטר״ וכך תרגם בתהלים צד יט ברב שרעפי בקרבי, וענינה מחשבות ורעיונות. וראה תהלים קיט קיג מהדורתי שם הבאתי פירושי רבנו השונים לשרש סעף או שעף.

^א[נמשך חושי בי למה שאחריו מוסר כלמתי אשמע, כדי שיהא ענינו מפני ששתקתי לך איוב ביישתני, הוא אמרו מוסר כלמתי וכו׳.

א. בפתח פרק זה עלי להודיע כי לצערי כתב היד שברשותי שהוא המהדורא האחרונה של רבנו חסר כל פירוש פרק כ ופרק כא עד פסוק לג, כלומר כמה דפים אבדו מן הכ״י. וכל הפירוש לקטע זה העתקתי ממה״ק כפי שהדפיס רב״ז בכרך בצירוף קטעים ממהדורא בתרא שנזדמנו לו בקרעי דפים בודדים. ועם כל החפושים והחטוטים לא הצלחתי לגלות שום כ״י נוסף של המהדורא האחרונה. פרט לאותם קרעי דפים שפרסם בכרך, וצלומים מהם נמצאים במכון לצלומי כ״י שע״י הספריה הלאומית.

יתצל חושי בי במא בעדה מוסר כלמתי אשמע, חתי יציר מענאה, אני למא סכת ענך יא איוב אכ׳זיתני הו קולה מוסר כלמתי וגו׳.

שעיפי ישיבוני – מחשבותי ישיבוני מענה לפי.

ובעבור שאני חש ושותק ושמתי בי שתיקותי ישיבוני סעיפי לענות.

My thoughts will cause me to answer My thoughts will answer me with an answer in my mouth, and because I keep my peace and remain silent, and I put my silence within me, my thoughts will give me an answer to reply.

לכן סעיפיי^א ישיבוני^ב ובעבור חושי בי – פתרונו: כשאני מבקש להתאפק בעצמי ולשתוק שלא להשיבך, ישִיבוני מחשבותיי.

ובעבור חושי בי – פתרונו: ובעבור זה תפשתי שתיקתי בקרבי, בתמיהה.

חושי – שתיקתי, כמו: עת לחשות (קהלת ג׳:ז׳), כאשר יאמר מן שב – שובי, קם – קומי, כן יאמר מן חש – חושי.

א. כן בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו. בכ״י אוקספורד הונט׳ 225: ״סעיפי״. בכ״י ס״פ I.20: ״שעיפיי״. בנוסח שלנו: ״שעפי״.

ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״ישיבוני״.

לכן – על כן שאתה מתאונן.

חושי – לשון שתיקה, כמו: גם אני ידעתי החשו (מלכים ב ב׳:ג׳). כאשר יאמר מן: שב – שובי, מן: קם – קומי, כן יאמר מן חש – חושי.

לכן שעיפי חושי בי – מהירותי^א להשיבך.

א. כן בכ״י אוקספורד 567, לונדון 24896. בכ״י פרמא 2395: ״מהירות״.

לכן שעיפי ישיבוני – יכריחוני להשיב תשובה ובעבור חושי בי – להשיב ידיעתי.

שעיפי – מחשבותי.

חושי – מלעיל בעבור מלה זעירה וחבירו חושה לעזרתי כטעם מהירות.

שעפי ישיבוני – מחשבותי ישיבו לי מענה לא לך, כי בעבור חושי בעצמי לענותך.

לכן שעיפי ישיבוני – לא ילמד האיש הזה עתה במענהו, רק להפליג ולדבר באבדן הרשעים, כי מאז ענו אותו, ואמר לו כל אחד ואחד במענהו, ולא יעשו דבר אחר רק לדבר באבוד הרשעים ובהכרת זרעם כאשר פירשתי.

לכן שעיפי ישיבוני – שעיפים המחשבות שהם ללב כענפים לאילן, מלשון בסעיפיה פוריה (ישעיהו י״ז:ו׳), וכן בשעפים מחזיונות לילה (איוב ד׳:י״ג), הם ההרהורים והמחשבות, כענין רעיוניך על משכבך סליקו (דניאל ב׳:כ״ט), והרהורין על משכבי (דניאל ד׳:ב׳), אמר הנה מחשבותי ישיבוני.

ובעבור החושים אשר בי – והם ראות העין ושמיעת האזנים.

חושי – כמו מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני (קהלת ב׳:כ״ה), והוא מלשון חוששין בדברי רבותינו ז״ל. יאמר כי מחשבותיו ישיבוהו דבר שאין דברי איוב נכונים, ובעבור כי יראה לעינים ונשמע מאז ידע כן.

ויען צופר: לכן שעפי ישיבוני וכו׳ – הטעם יביאוני שאשוב עוד פעם אחרת לענות לך, וחזוק שהוא רשע.

סעפי – מחשבותי.

חושי – הרגישי.

לָכֵן. שאין הדור עולה יפה כאשר אמרת (יט כט), שרוב אנשי הדור חושבים אל ה׳ תועה, שְׂעִפַּי - מחשבותי בעיון יְשִׁיבוּנִי - ישיבו אותי לדבר נגד כל מאשים את האל ית׳, וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי - וגם כן אדבר מה שנסיתי בחוש:

שעפי – מחשבותי כמו בשעפים מחזיונות (איוב ד׳:י״ג).

חושי – מלשון חוש והרגשה.

לכן – בעבור מרבית דבריך הנה מחשבותי יכריחו אותי להשיב לך ועל כי יש בי הרגש׳ מרובה לחוש ולהרגיש בדבר כלימה ר״ל בעבור מרבית דבריך ובעבור מרבית הרגשתי אשיב לך.

ישיבוני – יש הבדל בין עונה ובין משיב, שהשבה תהיה גם מרחוק בשהוא שליח, והעניה הוא רק מקרוב, ובששניהם מקרוב תהיה התשובה לסתור דברי חברו, ופה ר״ל שסעיפיו ישיבו אותו מדרכו הקודם עפ״י שטת המחקר והתבונה, ופה יענה עפ״י בחינת החושים, וחושי – שם מורה על החושים, כמו שמצאנו ומי יחוש חוץ ממני (קהלת ב׳) שבא על טעימת חוש הטעם, וכן יקראו יתר החושים בשם זה.

לכן. כי במענה הראשונה אמר שבהשגת האדם על ידי חושיו אינו משיג ידיעה שלימה באשר אינו משיג רק חיצונית הדברים כפי מה שהם פועלים על חושנו לא את אמתת הדברים כמו שהם בעצמותם. ולא נוכל להשיג השגות רוחניות הבלתי מושגות לחושים, עד שגם השכל במשפטיו הנלקחים מן הבחינה והנסיון א״א לו לשפוט על עניני האלהות ועל מה שאחר הטבע. ועל שטה זו לעג הרבה. לכן בבואו להשיב על שלות הרשעים עזב את שטתו, והתוכח אתו ע״פ הבחינה והנסיון אשר השיג בחושיו. וז״ש לכן שעיפי ישיבוני. שישיבו אותי מן השטה הקודמת. וישיבו לי תשובה אחרת ובעבור חושי בי. שבתשובה זו אני נמשך לפי השגת החושים אשר בי. לפי מראית העין ולפי הבחינה והנסיון שהשגתי ע״י החושים, ומבאר הטעם שחזר בו משטתו הקודמת שלא רצה לסמוך על השגת החושים. שזה מפני כי.

Zophar first announces that he will no longer be basing his arguments on the quasi-Kantian epistemology he had put forward in the first round, having had it so rudely dismissed by Job. Instead, he will argue purely on the basis of observation and experience.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון