Iyyov 20 – איוב כ‏ – Mikraot Gedolot

בְּנוֹי יְרַעֲעוּן מִסְכְּנִין וִידוֹי מְשַׁלְמָן תְּקוֹף צַעֲרֵיהּ.

וכמא כאנו בניה יעספון אלפקרא, וידאה תג׳לב גלה.

בניו, וכמו שהיו בניו עושקים את הדלים וידיו מביאות את האון. ופסוק זה קשור לשלאחריו. ומלת ירצו כמו את מי רצותי, שמואל א יב ג, וכך לקמן פסוק יט. ואונו כמו עמל ואון, תהלים י, ז.

וידיו תשבנה, הבאה, כמו וישב לו מנחה¹.

1. מלכים יז ג.

וידיו תשבנה, ג׳לב מת׳ל וישב לו מנחה.

בניו ירצו דלים – על אנשי סדום נאמר מענה זו שהיו גזלנים ואכזרים על עניים.

וידיו תשבנה – חמס כפיו.

אונו – כח אונסו.

His sons will placate the poor This reply was stated in reference to the people of Sodom, who were robbers and were cruel to the poor.

and his hands will return He will return the plunder of his hands.

his plunder The power of his force.

בניו ירצו דלים – פתרונו: באותה מידה שריצץ הוא דלים ועשק אותם, יבואו דלים וירצצו את בניו. ולכך הצד״י דגושה שמשמשת במקום שתי אותיות, כמו: ירצצו דלים.

וידיו תשבנה אונו – ידיו תשבנה גזילות שגזל בכחו.

בניו ירצו דלים – בניו של רשע יפייסו דלים לפרוע להם אשר גזל להם אביהם ועל כורחם, ויהיו נשארים עניים וכואבים.

וידיו תשבנה אונו – מלה כפולה: וידיו של רשע תשבנה גזילתו וחמסו והוא נשאר עני ונכה רוח.

ולשון הקונטרס לא יתכן, שאם כן היה לו לומר: ׳דלים ירצו בניו׳. ועוד: שהמקרא אינו כפול בלשון ממון גזילותיו אשר גזל. ועוד אפילו לדבריו אשר פירש ירצו – לשון רציצה, היה לו לומר: ׳ירוצו׳, כי כאשר יאמר מן סבב – יסֹבּו, מן שמם – ישמּו, ומן דמם – ידמּו, כן היה לו לומר מן רצץ – ירצּו.

בניו ירצו דלים – הפירוש הנכון: שהוא מן רצון, ובמה יתרצה כי בניו יוצרכו לרצות הדלים שגזל.

ועוד שיתכן שבימיו ידיו תשבנה אונו – כמו: הונו, כמו מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳), ואמון כמו המון.

בניו ירצו דלים – העושק שעשק אביהם.

ירצו – מן רצון.

אונו – הונו כי אהו״י מתחלפות וכן יתר האמון (ירמיהו נ״ב:ט״ו) כמו ההמון.

ירצו – יעשו רצון הדלים שגזלם אביהם וידי האב בחייו תשבנה ממונו לשלם הגזלה.

בניו ירצו דלים – מן רצון, ובמה יתרצה זה אל אדוניו (שמואל א כ״ט:ד׳), יאמר כי בניו יצטרכו לרצות הדלים על גזילת אביהם, וגם הוא עצמו ידיו תשבנה להם ההון שגזל, מלשון מצאתי און לי (הושע י״ב:ט׳), רוצה לומר כי תקפו וכחו יאבד, ויכריחוהו שופטי ארץ להשיב גזילותיו.

ירצו דלים – יעשו רצון דלים.

אונו – גזלתו.

ירצו – מלשון רצוי וכן ובמה יתרצה (שמואל א כ״ט:ד׳).

אונו – הגזל אשר בכח וכן כלחם אונים (הושע ט׳:ד׳).

בניו ירצו דלים – בע״כ ירצו ויפייסו את הדלים על הגזל אשר גזל מהם אביהם.

וידיו – או בחייו יותש כחו ובע״כ ידיו עצמן תשבנה הגזלה אשר גזל בכח זרועו.

ירצו – שרשו רצץ.

אונו – גזלתו שנעשה בכח ואון, שישוב לעשוק כפעם בפעם.

בניו – מצייר איך תבא מפלת הרשע פתאום מבלי הדרגה, רק בעודו ברום הצלחתו ותקפו ובעודו עוסק ברשעו עד שבניו ירצצו את הדלים החלשים, והוא בעצמו ברוב תקפו ידיו תשבנה אונו. הוא יעסוק בגזלות של עשירים שצריך לזה און ועצמה רבה והוא שב אל אונו ועשקו בכח ואון:

Zophar now goes on to enumerate the evils that the wicked person and those around him have carried out, and the punishments that awaits him on each count.

ירצו – לשון רצוי ופיוס, בניו יהיו מוכרחים לפייס דלים החושבים להנקם ממנו על כי בזמן שהשעה היתה מצחקת לו גזל מהם ממונם.

אונו – עושר שקנה לו ע״י און ומרמה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון