Iyyov 19 – איוב יט‏ – Mikraot Gedolot

מַן יְהַב יָתִי וְיִכָּתְבוּן מִלָי מַן יְהַב בְּפִתְקָא וְיִתְרַשְׁמוּן.

לית אלאן כתבת אקואלי, ולית פי אלכתאב תרסם.

מי, מי יתן עתה ויכתבו אמרי ומי יתן ויירשמו כספר.

מי יתן איפוא כן בכ״י פריס 162, ס״פ I.20, וכן בהרבה כ״י של המקרא, וכן גם לעיל י״ז:ט״ו, י״ט:ה׳-ו׳. בכ״י אוקספורד הונט׳ 225: ״אפוא״. בנוסח שלנו: ״אפו״. ויכתבון מיליי מי יתן בספר ויוחקו – אתם אומרים שאני טורף נפשי באפי (איוב י״ח:ד׳), ומוכיח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם (איוב ט״ו:ג׳). תשובה לדבריכם: מי יתן איפוא ויכתבון מיליי, מי יתן בספר ויוחקו.

אפוא – תקון מלה.

ויוחקו – שהיו חקוקים בספר וויכוח צרתיי.

ויוחקו – רפה ודינו היה דגש.

אפו – בלא אל״ף כמו עתה.

ויכתבון מלי – בהצדיקי נפשי.

ויוחקו – ויוכתבו.

(כג-כד) מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי. שאמרתי, לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן - כי ידעתי כי ׳יחצבון בצור׳ למשמרת ולאות לכל משכיל:

מי יתן אפו – ד׳ כתיבין כן כמ״ש למעלה.

בספר – במגילה וקרוי ספר ע״ש סופו.

ויוחקו – מלשון חקיקה.

מי יתן אפו – מי יתן לי איש ואיה פה העושאה ויכתבון אמרי ומי יתן ויוחקו בספר והוא כפל ענין במ״ש.

(כג-כד) ויכתבון, ויוחקו – דברים שרצו לשמרם לדור אחרון לא הסתפקו בכתיבה לבדה, רק חקקו על לוחות אבנים. ור״ל מי יתן ויכתבון מלי, ומוסיף מי יתן ויכתבון בספר שמתקיים יותר, ומוסיף מי יתן ויוחקו, ומוסיף שיוחקו בעט ברזל, ומוסיף שלא יוחקו על אבן רך, רק בצור קשה, ולא ע״י חקיקה רק ע״י חציבה שמתקיים יותר.

מי יתן אפו – אומר הגם שבדור הזה הם מרשיעים אותי על תלונותי.

מי יתן שיכתבון מלי – ומוסיף שמי יתן אשר מלי יוחקו בספר. להיות לזכרון לדור הבא. ומוסיף מי יתן אשר.

Job asks that his story not be forgotten. He will yet be vindicated before the end of time

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון