Iyyov 12 – איוב יב‏ – Mikraot Gedolot

וּבְנֵי עֵשָׂו דִשְׁלֵוִין בְּמַשְׁכְּנֵיהוֹן יִתְמַסְרוּן לְבָזוֹזִין וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל דִרְחִיצִין יִתְמַסְרִין לִשְׁאָר אוּמַיָא דְמַרְגִיזִין אֱלָהָא דִכְמָתְהוֹן דְזַמִן אֱלָהָא בִּידֵיהּ:[ת״א] וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל דִשְׁלֵוִין בְּמַשְׁכְּנֵיהוֹן יִתְמַסְרוּן לְבָזוֹזִין וְעַמוֹנָאֵי וּמוֹאֲבָאֵי דְשָׁרְיָן לְרָחֲצָן יִתְמַסְרוּן בְּיַד רַשִׁיעַיָא דְמַרְגְזִין אֱלוֹהַּ הֵיךְ פַּרְעֹה דְאַיְתֵיהּ אֱלוֹהַּ עֲלוֹהִי מַחֲתָא בִּידֵיהּ.

ישליו אהלים – לשודדי ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו. אלו הבאת על דור המבול יסורין לא היו מורדים בך אלא השפעת להם טובה. אמר ר׳ אדא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליה הקב״ה בכל יום שבראן ואלו הן, כשדים, וישמעאלים, גלות, ויצר הרע. כשדים דכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה הלואי לא היה.

ישמעאל דכתיב ישליו אהלים לשודדים וגו׳ – גלות דכתיב ועתה מה לי פה נאם ה׳ וגו׳, יצר הרע דכתיב אוספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי.

והו אן תסלו אלאכ׳ביה ללנאהבין, ואלמואת׳יק למרג׳זי אלטאיק, ללד׳י יג׳ון במעבודהם פי אידיהם.

ישליו, כלומר שישליו האהלים לשודדים, והבטחון למכעיבי האל יותר נכון ״לחוטאים לפני האל״ אותם המביאים נעבדיהם בידיהם. כלומר עובדי עבודה זרה, וכמו שכתב בסכום שבסוף משא זה של איוב.

ופירשתי לאשר הביא אלוה, נעבד, לפי שאני עשיתיו חול, ואינו מוסב על הבורא יתרומם ברוממותו.

ופסרת לאשר הביא אלוה, מעבודא, לאני ג׳עלתה חול, וליס הו מנצרף אלי אלבארי ג׳ל ג׳לאלה.

ישליו – ידעתי אני כי ימי ישליו אוהלים לבני קדר השוכנים באהלים המדברה, והם שודדים שנאמר: פרא אדם ידו בכל (בראשית ט״ז:י״ב).

ובטוחות – שלימות יש למרגיזי אל, לכל אשר הביא לו הצור השלום בידו אם טוב ואם רע.⁠¹

1. השוו ללשון הפסוק בקהלת י״ב:י״ד.

prosper I know that at times tents will prosper, namely those of the Kedarites who dwell in tents in the deserts, and who are robbers, as it is stated: "a free man among men; his hand shall be against every man" (Bereshit 16:12).

are secure Those who provoke God have perfection, anyone to whom the Rock brought peace with His hand, whether he is good or bad.

ובטוחות – שם דבר בלשון בֶטָח.

ישליו – כי יראה שהם השודדים העושים החמס בפרהסיא בשלוה.

וישליו – ישמש עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות (דברים ל״ג:ו׳), שענינו ואל יהי מתיו מספר (דברים ל״ג:ו׳), מתיו כענין: ואני מתי מספר (בראשית ל״ד:ל׳).

ובטוחות – ענינו משכנות בטוחות, מן בטח (דברים ל״ג:כ״ח).

לאשר הביא אלוה בידו – עובדי צלמים שיעשה אלוהיו בידו.

ישליו אהלים – רשעים ואני רואה רשעים שישליו אהליהם והם שודדים ועובדי עבודה זרה וזה לאשר הביא אלוה בידו.

ואני רואה שישליו אהלים לשדדים – לרשעים השדדים. ובטוחות – משכנות, לאותם מרגיזי אל – העובדים עבודה זרה ומביאים אלהיהם בידיהם.

ובטוחות – שם תאר או שם דבר.

ישליו אהלים לשודדים – רמז לבני השודדים השלוים באהליהם. ונשים או בנות בטוחות למרגיזי אל.

הביא אלוה בידו – על זה והענין שיש יתרון למביא על המובא או לאשר הביא אלוה בידו צרכו הוא יכעיסהו וישוד אחרים.

ישליו אהלים לשודדים – אמר כאשר ראיתי הצדיק הקורא לאלהיו שחוק לרעהו ותבא עליו רעה פתאום בשלותו, כן ראיתי שישליו אהלים לשודדים ולגוזלים, ומשכנות מבטחים יש למרגיזי אל, לאשר הביא האלהים ואנה לידו השלוה והבטחה,

לשודדים – לעושים חמס ושודדים האנשים.

ובטוחות – חסר מלת משכנות והרצון בזה שכבר ימצאו משכנות למרגיזי אל שיבטחו בהיותם בהם ולא יפחדו משום דבר.

לאשר הביא אלוה בידו – רוצה לומר: לעובדי כו״ם שיביאו הכו״ם בידיהם וישתחוו להם או ירצה בזה שבידו הביא והמציא אלוה ר״ל שידיו עשו הפסל ואחר יסגוד לו וישתחוה ולא יפקח עיניו כי הפסל ההוא הוא מעשה ידיו כדרך אמרו למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעותיו.

ישליו – מלשון שלוה.

ובטוחות – ר״ל משכנות בטוחות וקצר בדבר המובן.

ישליו – אבל לא מרוב חכמה ויושר לבב רבה הצלחתו כי הלא ראינו אשר אהלי השודדים המה בשלוה ומשכנות בטוחות נמצאים למרגיזי אל לאשר יעבוד הכו״ם אשר לא ימוש ממקומו ומביא אותו בידו ועכ״ז אליו ישתחוה ולו יעבוד וא״כ אף מהצלחת צופר אין ראיה על החכמה ויושר הלבב.

ישליו אוהלים לשודדים, ובטוחות למרגיזי אל – השלוה היא השלום הפנימי, וזה הבדלו מן שלום כמ״ש בכ״מ, והבטחון כולל הבטחון מן האויב, ואין בטחון לשודדים כי הנשדדים יארבו עליהם תמיד, אבל עכ״פ הם שלוים בנפשם בלתי יראים מעונש בידי שמים, ומרגיזי אל הם בוטחים גם מן האויב כי דבר אין להם עם אדם.

ישליו – עתה שואל הלא כל מה שאמרו הריעים הוא לענות על השאלה של צדיק ורע לו, אבל מדוע ישליו אהלים לשודדים, הלא הם רשעים גמורים בשהם שודדים את הבריות? ואיך יהיו אהלים בטוחות למרגיזי אל, שעושים עברות להכעיס את בוראם? הכי תאמר שהם צדיקים לפי נפשם ועצמותם הפנימי? הלא מזה מוכרח שלכן ישליו אהלים לשודדים לאשר הביא אלוה בידו. שמה ששדד ועשק וגזל לא עשה בבחירתו, רק שהאלהים הביא העשק בידו, כי האדם אין חפשי במעשיו והיה מוכרח לשדוד ולהרגיז את האל מצד תולדתו, ושכן ידע ה׳ מראשית והידיעה מכרחת את הבחירה ולכן אין מגיע לו עונש על מעשיו. והנה בזה חדש איוב השאלה האחרת אשר לא התוכחו עליה עדיין עד הנה, שהיא השאלה על שלות הרשעים, ששלשה השטות אשר ענו הריעים על יסורי הצדיקים לא יפיקו מענה על שאלה הזאת. כי הרשע רשעו מפורסם וגלוי ואיה אלהי המשפט?:

Job now opens the second round of the debate and raises the question of the prosperity of the wicked. He argues that this too is a consequence of God's comprehensive foreknowledge. For as a result of this foreknowledge, man has no free-will and has no choice but to act as he does. Hence, even the most heinous deeds a person does must, in all justice, go unpunished.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון