Iyyov 12 – איוב יב‏ – Mikraot Gedolot

שָׁדֵי בַסְרָנוּתָא עַל סַרְכַיָא וּתְקוֹף תַּקִיפַיָא מַחֲלֵשׁ.

שופך בוז על נדיבים – האי מאן דפגע באתתא בעידנא דקא מסלקן מטבילת מצוה אי איהו קדים ומשמש אחדא ליה לדידיה רוח זנונים, ואי איהו קדמה ומשמשא אחדא לה לדידה רוח פלגא, ומאי תקנתיה לימא הכי שופך בוז על נדיבים.

אלסאפך אלאזרא עלי אלנבל, ומנאטק אלאצלאב קד חללהא.

ומזיח, וחגורות התקיפים התיר. והנה אפק חוזק ותוקף, וכך פי׳ ר״י אבן ג׳נאח, וכך תרגם אנקלוס ויתאפק-ואתחסן, בראשית מג לא.

ופירשתי ומזיח, חגורה, לפי שאני עשיתיו כמו מזח, כמו שנאמר אין מזח עוד¹, וכן ולמזח תמיד יחגרה², ואין דומה לשלשת הפסוקים הללו.

1. ישעיה כג י.

2. תהלים קט יט. וכן כתב באגרון.

ופסרת ומזיח, מנטקה, לאני ג׳עלתה מת׳ל מזח, אד׳ קאל אין מזח עוד, ואיצ׳א ולמזח תמיד יחגרה. וליס מת׳ל הד׳ה אלת׳לאת׳ה אלפואסיק.

ומזיח אפיקים רפה – וחגור החזקים מרפה ומפתח חגורם להתיש כחם, כמו: ולמזח תמיד יחגרה (תהלים ק״ט:י״ט).

אפיקים – חזקים, כמו: אפיקי נחושה (איוב מ׳:י״ח), אפיקי מגינים (איוב מ״א:ז׳).

and loosens the belt of the strong And He loosens the belt of the strong. He opens their belt to weaken them, like, "and for the girdle (ולמזח) wherewith he is girded continually" (Tehillim 109:19).

the strong Heb. אפיקים, like, "as strong as (אפיקי) copper;⁠" (Iyyov 40:18)He is proud of the strength of (אפיקי) His scales" (ibid. 41:7).

ומזיח אפיקים ריפה – מזיח – שם דבר הוא ופתרונו: הסרת אפיקים.

ריפה^א – לשון רפואה, כשהוא רוצה: שופך בוז על נדיבים שמשלח חיצי רעב לעולם על ידי עצירת גשמים, ומי שהיה נכבד אתמול מרוב תבואה שהיה לו, הוא נבזה היום ונודד ללחם איה, וכשהוא רוצה: מזיח אפיקים ריפה^ב – אפיקי מים שיבשו להם מחמת שעצר את השמים ולא היה הגשם בארץ, וחוזר ונותן מטר, וכל אפיקי הארץ ילכו מים.

מזיח – דשְטוֹלמְנְ״ט בלעז, כמו: ולא יזח החושן (שמות כ״ח:כ״ח).

א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו, וכן במקצת כ״י של המקרא: ״רפא״ / ״ריפא״.

ב. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20. בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו, וכן במקצת כ״י של המקרא: ״רפא״ / ״ריפא״.

ומזיח אפיקים ריפא – מזיח – כמו: מזח, לשון חגור.

רפא – לשון רפואה, לשון: וירפאו את שבר בת עמי (ירמיהו ו׳:י״ד).

ומזיח אפיקים – פה, שרשו מ׳ז׳ח׳ בשקל משיח אלהי יעקב (שמואל ב כ״ג:א׳), והמוכרת ׳מזיח׳, ושניהם שם התאר, מזיח על אפיקים. ופירושו חזק יותר מחזקים יגביר גבירים והשם ׳מזח׳: אין מזח עוד (ישעיהו כ״ג:י׳), ולמזח תמיד יחגרה (תהלים ק״ט:י״ט).

ומזיח אפיקים – לשון אומץ וחוזק. והמם שרש בשקל ׳משיח׳, בסמוך המ״ם שבאית ובמוכרת קמוצה. וכמוהו אין מזח עוד (ישעיהו כ״ג:י׳), ולמזח תמיד תחגרנה (תהלים ק״ט:י״ט).

ומזיח – שם דבר ופי׳ תקף וכן אין מזח עוד (ישעיהו כ״ג:י׳).

אפיקים – חזקים.

בוז – שם דבר והענין שיביאם לידי בזיון.

ומזיח – תוקף התקיפים ירפה ויחליש.

ומזיח אפיקים רפה – פירש״י ז״ל חגורת החזקים מרפה ומפתח חגורותם כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלים ק״ט:י״ט).

אפיקים – כמו אפיקי מגינים (איוב מ״א:ז׳). ואחרים פירשו, חוזק התקיפים מרפה ומחליש, מלשון אין מזח עוד (ישעיהו כ״ג:י׳).

וכן אמר התרגום: ותקוף מלכיא מחליש.

ומזיח אפיקים רפה – וחוזק חזקים החליש או ירצה בזה ואזור חזקים התיר מענין ולמזח תמיד יחגרה.

ומזיח – חגורה וכן ולמזח תמיד יחגרה (תהלים ק״ט:י״ט).

אפיקים – חזקים כמו אפיקי נחושה (איוב מ׳:י״ח).

רפה – מלשון רפיון.

שופך – פעם יביא בוז הרבה על נדיבים כמים הנשפכים ומרפה חגורת החזקים ר״ל יתיש כוחם כי החגור הוא מזורז ונחלש כשנרפה החגור.

ומזיח אפיקים רפה – מזח, הוא החגור החוגר על הבגדים הארוכים להגביה אותם שלא יסרח על הארץ, והומלץ על גדותי הנהרות ואפיקי מים החוגרים בעד המים בל יפרצו גבולם, וכמ״ש (ישעיהו כ״ב) על אין מזח עוד, והרפיון הוא הפך האזירה בחוזק.

שופך בוז על נדיבים – יקומו דלת העם וההמון לבוז ולשלול את ממון הנדיבים, כמו שזה מצוי במדינות שאין להם מלך שיקומו ההמון כשטף מים כבירים לבוז את בעלי הממון ולהרגם, ומזיח אפיקים רפה, ידמה את ההמון העם כאפיקים שהם מי הנהרות שמטבעם לשטוף ולקחת את כל הנמצא בדרכם, רק שמנהיגי העם ידמו כמזיח של האפיקים שהם שפת הנהר וגדותי המים שהם כחגור החוגרים בעד המים בל יצאו חוץ מגבולם, ועתה רפה את המזח והחגורה שלא תחגור בחזק רק ברפיון ומי ההמונים הרבים ישפכו וישטפו את הנדיבים:

שופך בוז וגו׳ – מלה במלה כמו בתהלים ק״ז:מ׳.

מזיח – מלשון ולא יזח החשן (פרשת תצוה), אזור הקבוע במקומו וקובע גם יתר המלבושים על הגוף באופן שלא יזחו, ואיך נהיה שהשם הוראתו להפך מן הפעל אין לבחון, וכזה נהיה בכל לשון ולשון, רק יש להניח ג״כ שמזיח או מזח (ישעיה כ״ג:י׳, תהלים ק״ט:י״ט) מקורו מן מצח, והיא מצנפת החובשת וצונפת (צופנת) את המצח, והושאל שמה לכל אזור וחגורה.

אפיקים – לשון חוזק כמו גאוה אפיקי מגנים (למטה מ״א:ז׳), ואולי מקורו אבק מלשון ויאבק איש עמו (פרשת וישלח) וקרוב לחבק, אחיזה בחוזק, ובלשון חכמים אבוקה נרות האחוזות יחד.

רפה – הפך חִזֵּק ואבק וחבק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון