Iyyov 11 – איוב יא‏ – Mikraot Gedolot

כַּדְבוּבַיִךְ גוּבְרַיָא מַשְׁתְּקִין וּדְחֵבְתָּא וְלֵית דְמַכְסָף.

אן ענך תמסך אלרהאיט, חתי הזות בהא ולא מכ׳זי לך.

בדיך, כי ממך מפניך שתקו בני אדם עד שלעגת להם ואין מי שיכלימך.

ופירשתי בדיך, ממך¹, והם במקרא בששה מקומות ופירוש כולם בתרגום הערבי כך², מהם ארבע באיוב, והם בדיך מתים יחרישו, לא אחריש בדיו³, בדי שאול⁴, בדי שופר⁵. ובירמיה שתים ויגעו עמים בדי אש, ולאמים בדי ריק⁶.

1. אפשר: מפניך.

2. ״ענך״ וכפי שתרגמתי.

3. לקמן מא ד.

4. לקמן יז טז.

5. לקמן לט כה.

6. פסוק זה אינו בירמיה אלא בחבקוק ב יג. אבל בירמיה נא נח כתוב ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש. וברור שהלבלר דלג פסוק אחד מחמת דמיון שני הפסוקים וכדלקמן יז טז, ואין המספר שקבע רבנו ״בששה מקומות״ סתירה, כי הוא מונה את המקומות ולא את המלים, וצ״ל ובירמיה ובחבקוק שנים.

ופסרת בדיך, ענך, לאנהא פי אלמקרא סתה מואצ׳ע ותפסיר כלהא בתפסיר אלערב, ומנהא ארבעה פי איוב והי בדיך מתים יחרישו, לא אחריש בדיו, בדי שאול, בדי שופר, ופי ירמיה את׳נתאן ויגעו עמים בדי אש, ולאמים בדי ריק.

בדיך – שאתה בודה מלבך.

מתים יחרישו – בני אדם.

Your fabrications that you invent from your heart.

may silence men Heb. מתים, people.

בדיך – פתרונו: כזביך, דברים שאתה בודה מליבך.

מתים יחרישו – אנשים חשובים מחרישים.

ותלעג – ואתה^א לועג על שומעיך המחרישים על דבריך, ואין איש מכלים בידך על דברך.

א. כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, ס״פ I.20, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״ואתה״.

ותלעג – ואתה לועג על שומעיך המחרישים על דבריך.

ואין איש מכלים בידך על דבריך.

בדיך – כמו: כזביך, מן אשר בדא מלבו (מלכים א י״ב:ל״ג).

בדיך – כזביך. מן אשר בדא מלבו (מלכים א י״ב:ל״ג) או פארות כי הדברים מדומים לפארות.

מתים – אנשים.

יחרישו – פעל יוצא ופי׳ ישתיקו.

בדיך מתים יחרישו – הדברים אשר אתה בודה ישתיקו האנשים, כי מי יודע שאתה צדיק ותאמר דברים שראוי ללעוג עליהם, ואין אדם יכול להכלים אותך.

בדיך – כזביך.

בַּדֶּיךָ. כזביך, מְתִים יַחֲרִישׁוּ, שלא יגערו בך המון העם על היותך מייחס חמס לאל ית׳¹, כי תתנצל באמרך שלא תייחס זה לאל הטוב אבל לאל הרע². וַתִּלְעַג - וזה אמרת דרך לעג, שכבר ידעת שאין שום אלוה שיוכל להיטיב או להרע זולתי האל הטוב: וְאֵין מַכְלִם. ואין שום אחד ממנו ׳מכלים׳ וגוער בך על זאת:

1. ׳מתים׳ - רשעים שהם מתים בחייהם (ראה פירוש רבינו לתהלים יז יד). ולהלן (פסוק יא) כינה אותם ׳מתי שוא׳, ע״ש.

2. כלומר, השקרים שאתה אומר, יחרישו רק את ׳מתים׳, המון העם, שלא יגערו בך, אבל אינו אמת. [ולהעיר מפירוש רבינו על ׳ויהי מתיו מספר׳.]

בדיך – כזב הבדוי מן הלב כמו מלבך אתה בודאם (נחמיה ו׳:ח׳).

מתים – אנשים כמו מתי מספר (בראשית ל״ד:ל׳).

בדיך – הדברים אשר אתה בודה מלבך ישתיקו את האנשים לבל ימחאו בתרעומתך כי חושבים שכן דברת והאמת אתך ובעבור זה תוסיף להלעיג מול המקום על כי אין מי מכלים אותך עליהם.

בדיך – המחשבות, וכמו שבאילן יש בדים וסעיפים, והבדים עבים מן הסעיפים, ומורה על העץ העב שיוצא אצל השורש לבדנה (כמ״ש יחזקאל י״ז ד׳), כן בהשאלה על המחשבות, סעפים שנאתי, ברוב שרעפי בקרבי, מציין המחשבות הקטנות המפוצלות ומתפשטות, ובדים מציין העיונים הרמים ומחשבות גדולוות.

מתים – אנשים חלושים. ויחרישו הוא פעל יוצא, שיעשו אותם שיחרשו וישתקו.

בדיך – ואם בדיך ומחשבותיך הרמים יחרישו את מתים שהם אנשים החלשים, הבלתי מלומדים בעיונים עמוקים והם ינוצחו ע״י בדיך ויחרישו ולא ימצאו מענה, ועי״כ ותלעג יען כי אין מכלים להשיב לך דבר, ועי״כ.

בדיך – כאן הוראת שם זה היא דברי שוא ולא דברי שקר כמו בשאר מקומות שבא, רק שוא ושקר נרדפים.

מתים – בפרשת דברים ובישעיה ג׳:כ״ה פירשו שד״ל לשון גבורה, ואולי אעפ״י שנקדוהו שוא להבדיל בינו ובין הנפטרים מ״מ נ״ל שמקורם אחד וקרה לשם מתים כמו לשם רפאים רפאים מגזרת רפה שעיקר הוראתו מֵתִים, ונקראו הענקים גדולי הקומה רפאים כי מחרידים רואיהם כרואה מת עולה מן הארץ, ומתים ורפאים נרדפים בהוראתם האמתית והמושאלת, וכאן ענינו אנשים של צורה כלומר נכבדים ואצילים.

ואין מכלים – שרש כלם מקורו כלה או כלא⁠־מ, כמו נחם שהוא נח⁠־מ, ואח״כ הושאל להוראת בושה, שבזיון וחרבה לאדם שימנעו ממנו דבר, וכאן יש לפתרו בשתי ההוראות אין מבישך ואין מונע ממך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון