Iyyov 1 – איוב א‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר יְיָ לְסִטְנָא אֶפְשַׁר דְשַׁוִיתָא לִבָּךְ בְּעַבְדִי אִיוֹב אֲרוּם לֵית דִכְמֵיהּ בְּאַרְעָא דַעֲמָמֵי גְבַר שְׁלִים וּתְרִיץ דָחֵל מִן קֳדָם יְיָ וְעָדֵי מִן בִּישׁ.

ויאמר ה׳ אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב – א״ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, ובאיוב כתיב תם וישר ירא אלהים וסר מרע, מאי סר מרע, אמר רבא בר שמואל איוב ותרן בממונו היה, מנהגו של עולם חצי פרוטה לחנוני ואיוב מדנפשיה קא יהיב. איוב לא קרא עצמו עבד והקב״ה קראו עבד (ביהושע ברמז ד׳).

פקאל לה, אג׳עלת באלך אלי עבדי איוב, אן ליס מת׳לה פי אלבלד, רג׳ל צחיח מסתקים, מתקי אללה זאיל ען אלשר.

כארץ, כעיר. וסר, ״ואיל״ ראה לעיל פסוק א.

השמת לבך על עבדי איוב – שתרצה לקטרגו.

השמת – לשון תימה הוא.

תם וישר – שלם במעשיו.

Have you paid attention to My servant Iyyov that you should desire to denounce him?

"Have you paid, etc.⁠" An expression of a wonder.

sincere and upright Perfect in his deeds.

והקב״ה שאין חפץ במות הרשע, ורואה און וכאילו אינו מתבונן וכובש עון בריותיו, משיבו: השמת לבך אל^א עבדי איוב – כאילו אומר: חדל לך, שלא לקטרג על הפושעים, ושים לבך אל עבדי איוב¹ וכיוצא בו.

1. השוו ללשון הפסוק באיוב ב׳:ג׳.

א. כן בכ״י ס״פ I.20, אוק׳ הונט׳ 225, לונדון הרלי 150, פריס 162, דפוס ברסלאו, וכן בהרבה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״על״.

על עבדי איוב – לחקור על מעשיו, אם מצאת בו עוולה.

אמר לו: השמת לבך – בכל שעה להוציא דיבה על עבדי איוב אשר אין כמוהו.

ויאמר, השמת לבך – ודבר הכתוב בלשון בני אדם וכן ויאמר י״י אל לבו (בראשית ח׳:כ״א) כי האדם הוא השומע והדברים מדומים אליו כדי שיבין.

על עבדי איוב – פי׳ על ענינו שאין כמוהו.

השמת לבך על עבדי איוב – רצה האלהים לנסות הצדיק הזה ופתח לשטן להשטין עליו כדרך מלך עם משרתיו, רק הנסיון לטובה כי כן כל הנסיונות אשר לאל עם חסידיו בתורה או בנביאים כאשר ביארתי בענין הגמול.

[הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ] בָּאָרֶץ¹. בארץ עוץ²:

1. בכת״י בטעות: ׳בכל הארץ׳, משגרת לישנא בשמות ט יד ׳כי אין כמוני בכל הארץ׳.

2. במוה״ק נרשם דיבור זה על פסוק ז׳, שם כתוב ׳מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ׳, אך בדפו״ר הוא רשום אחרי פסוק ח׳ כראוי. וכן דעת רס״ג שלא התהלך השטן כי אם בארץ עוץ, אלא שלשיטתו השטן הוא אדם. ורבינו מפרש שהכוונה לארץ עוץ מפני שבוודאי שבישראל היו טובים מאיוב [וכן תרגומו ׳לית דכמיה בארעא דעממי׳], כמוש״כ בפירוש שיר השירים (א ג): ׳גם שיהיה קצת מחסידי אומות העולם שיאהבוך, הנה אהבתם היא לריח שמניך טובים השופעים לעולם כולו..., ולריח אותם הטובות הזמניות שבו הכירו היותן מאתך אהבוך חסידי אומות העולם, ובסור מהם אותן הטובות תסור אהבתם התלויה בדבר, כאמרם ז״ל (ב״ב טו:) חסיד אחד היה באומות ואיוב שמו, התחילו יסורין באים עליו התחיל מחרף ומגדף׳. ושם מפורש שאהבת ישראל לה׳ אינה תלויה בדבר כאהבת איוב.

השמת – האם שמת לבך לקטרג גם על איוב אשר באמת אין כמוהו וכו׳ וכאומר הלא בידו לא מצאתי מאומה רע.

ויאמר ה׳ באר במשל שאחר שחייבה החכמה האלהית שתתקשר הצורה האנושיית הנכבדת מאד בזה החומר העפריי החשוך המביא אותו לכל חסרון והפסד. נתן לה לצורה האנושית יכולת על החומר וממשלה ושלטון עליו עד שתכריחהו ותמנע תאוותיו ותשיבם על מה שאפשר לה מן היושר והשיוי, ומצד זה האיש האלהי אשר ימית את חומרו ויכניע תאוותיו ונפשו תמשל ממשלה עצומה על כל כחותיו, אז גם כח ההעדר שהוא בא מצד החומר אין לו שליטה עליה, והשלם הזה נשמר בהשגחת ה׳ מכל פגע וחסרון הבא בסבת החומר ורעתו, ולכן שאל ה׳ אל השטן השמת לבך על עבדי איוב, ר״ל הלא עליו אין לך שום שליטה אחר שהוא עבדי ואין כמהו בארץ. ר״ל שהוא נבדל מן הארץ ועניני החומר לגמרי, בהיותו איש תם וישר וכו׳, שכ״ז מתגבורת הצורה על החומר וממשלתה עליו:

When, in His wisdom, God united 'form' and 'matter' in man, He endowed the 'form' with power and dominion over the 'matter' so that it can suppress the latter's appetites, satisfying them only to the extent that morality and ethics allow. Consequently, a godly person who subjugates his 'matter' and conquers his cravings, and whose soul has absolute rule over all his instincts, will be beyond the rule of the force of extinction.⁠¹ Such a perfect man would be protected by God's Providence from any physical harm. This is the background to the dialogue between God and Satan. God presents Job as being such a paragon, beyond Satan's reach.

1. The soul and Satan struggle for dominion over the body - matter. If the soul is strong enough it can deny Satan power over the body.

ירא אלהים – וכן למעלה ה׳ וברכו אלהים, שאיוב ורעיו אע״פי שהיו עובדי אל אחד (שכותב הספר כנה בשם הוי״ה ב״ה), מ״מ לא היו מכונים לאלהי ישראל ביחוד, וע״כ בכל דבריהם השתמשו בשם אל אלוה שדי, רק פעמַיִם, אחת בסוף סימן כ״ח הוזכר יראת אדני ושם כתוב באל״ף דל״ת, ופעם אחת בסימן י״ב:ט׳⁠־י׳ ושם כתוב הוי״ה, נקבל מאת האלהים בעוד שבסימן זה פסוק כ״א מצאנו ג׳ פעמים שם הוי״ה ככתבו, ונראה שהכניסו שם כותב הספר, ואיוב אם אמר הדיבור ההוא באמת הוציא השם ב״ה באל״ף דל״ת.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון