Iyyov 1 – איוב א‏ – Mikraot Gedolot

וּבְרַם אוֹשִׁיט כְּדוּן מְחַת יְדָךְ וּקְרִיב בְּכָל דִי לֵיהּ אִין לָא בְאַנְפֵּי מֵימְרָךְ יַרְגְזִנָךְ.

לכן מד ידך, ואדן אלי שי מן מאלה, אלם יסתקבלך פיכפר בך.

וגע, וגע כמשהו מרכושו אם לא יפנה נגדך ויכפור בך.

ופסרת יברכך, יכפר בך, לאן אלברכה (אלתי) [תאתי] מוצ׳ע אלאכני, חתי תכון טענא ושתמא וכפרא.

ואולם – כמו: ואבל.

שלח נא ידך אם לא תראה שבפניך יברכך – כינוי מילה.

ואולם – כמו: ואלא, שבלשון תלמוד.

יברכך – כינוי מלה.

ועתה שלח ידך – בו וגע – בבשרו. פרשתי על פניך – בחייך, לשון שבועה, כמו על פניכם אם אכזב (איוב ו׳:כ״ח) – ובחייכם. וכן נפרש וימת הרן על פני – בחיי, תרח אביו (בראשית י״א:כ״ח), וכן על פני אהרון אביהם (במדבר ג׳:ד׳) – בחיי אביהם.

ואולם – פי׳ באמת והמ״ם שרש ואין כן מ״ם אמנם, חנם, ריקם.

נא – פי׳ עתה.

ידך – המכה הבאה מן היד נקראת על שמה וכן הנה יד י״י הויה (שמות ט׳:ג׳).

אם לא – ענין שאלה, והטעם, אם לא יהיה כן אם תגע בכל אשר לו? או פי׳ אם לא תעשה דבר אחר, רק שתגע בכל אשר לו; אז.

על פניך והטעם בפרהסיא.

יברכך – כנוי.

אם לא על פניך יברכך – יחסר מלת הנסיון, והענין כמו גע בכל אשר לו וראה אם לא יברכך על פניך.

יברכך – מדעתו אותך יבזה עבודתך לאמר לך שוא עבוד אלהיו, ומה בצע כי שמרתי בריתו וכי הלכתי קדורנית מפניו,⁠¹ כי מבלתי יכולת ה׳² או מבלתי חפצו זרוע לעושי רצונו, כי עבודתו לא הצילה אותם.

1. השוו ללשון הפסוק במלאכי ג׳:י״ד.

2. השוו ללשון הפסוק בבמדבר י״ד:ט״ז.

[אִם לֹא] עַל פָּנֶיךָ [יְבָרֲכֶךָּ]. מכיר ומורד¹:

1. על דרך הכתוב בנמרוד (בראשית י ט) ׳הוא היה גיבור ציד לפני ה׳ על כן ייאמר כנמרוד גיבור ציד לפני ה׳⁠ ⁠׳, ופירש רש״י: ׳לפני ה׳ - מתכוין להקניטו על פניו, על כן יאמר כנמרוד - על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד׳. ובשיעורים לשמות (כ ג): ׳לא יהיה לך אלהים אחרים על פני - ר״ל, לא תקבלם עליך באלוה ׳על פני׳, אפילו שגם אותי תקבלו לאלוה עמם׳. הרי ש׳על פני׳ היינו שמקבלו לאלוק. וראה רמב״ן ׳מדעתו אותך׳. רשב״ץ: כלומר, יברכך עם היותו יודע אותך, כמי שיודע ריבונו ומתכוון למרוד בו׳.

שלח נא – בגעיא.

בכל אשר לו – בדפוס ישן בכל בחולם וגלגל ואין לחוש עליו.

וגע – מלשון נגיעה.

על פניך – בעבור כעסך וכן אתן את פני (ויקרא כ׳:ג׳) וזה על כי בהפנים יוכר הכעס.

יברכך – לשון כנוי כלפי מעלה.

ואולם – ובאמת נסה ושלח עתה בו מכת ידך וגע בבני ביתו ועשרו לאבדם ממנו.

אם לא – הוא ענין לשון שבועה וגזם ולא אמר הרי הוא כאלו אמר אם לא כן יהיה יבוא עלי כך וכך וכן אם לא שויתי ודוממתי (תהלים קל״א:ב׳).

על פניך – בעבור כעסך עליו בדבר אבדן בני ביתו והעושר יגדף כלפי מעלה.

ואולם שלח נא ידך – וזה יהיה הבחינה, שאם צדקתו הוא מצד הטוב בעצמו לא בעבור פנייה חיצונית מגמול ועונש אז גם אם תסיר ההגנה והברכה ממנו בכ״ז לא יתמוטט מצדקתו, אבל אם צדקתו היה מפני תקות שכר ויראת עונש אז אם תשלח ידך ותגע בכל אשר לו עד שלא יהיה לו ענין לירא ממנו או לקוות אליו אז על פניך יברכך, ר״ל שאז לא לבד שלא יהיה עוד צדיק כאשר היה אחר שסר הסבה שבעבורו החזיק בצדקתו, כי גם בעבור פניך והשגחתך יברך ויגנה הנהגתך, כי בחשבו שע״י צדקו ראוי שיהיה לו עושר וקנינים ויראה כי קנינים אלה הראוים לו נאבדו ממנו, יתלה זה ברוע ההנהגה ויאמר שאינך שופט צדק, וזה בחינה ברורה שלא היה עבודתו מאהבה, שאז לא היה מתלונן והיה שוה בעיניו עת הרעה כעת הטובה, ודייק שיגע בכל אשר לו, כי אם ישאר לו איזה דבר לא ישלם הנסיון, שעדיין יתירא מלמרות את ה׳ שלא יקח מידו הדבר הנשאר בידו:

If he is really sincere, then even were he denied all his Providential blessings, he would still continue in his righteous ways. If, on the other hand, his righteousness was in fact only instrumental, motivated by expectation of reward or avoidance of injury, then, were the blessings removed, not only would he stop acting righteously, there being no good reason to do so any longer, but he would also curse God. For having previously believed his blessings to be deserved, i.e., that he had merited his wealth and possessions by virtue of his righteous ways, he would now blame their removal on the capriciousness of Governance, declaring that God is not a just judge This would clearly prove that his worship had not been out of love. For had it been so, he would not now complain but would balance his good times against the bad.⁠¹

1. Satan does not question God's description of Job's behavior, viz., that Job is 'a sincere and upright man, God-fearing and vigilant'. Rather he questions Job's motives for this behavior. Job's trials are therefore an attempt to determine what makes him 'tick'. The Talmudic Sages declared:
Everything is in the hands of Heaven, except for the fear of Heaven. (TB Berachot 33b)
The stone God created, so heavy even He cannot lift it, is man.

שלח נא ידך – כל מקום שהשתמש במליצה זו ר״ל שהיה הדבר בקצת ריחוק שצריך כביכול לשלוח ידו כדרך שנועל לשלוח אדם לקחתו, או לשון מושאל פעולה קשה שבטבע אדם יתרחק ממנה, וישלח ידו ויחזק בו (פרשת שמות), אל תשלח ידך אל הנער (פרשת העקדה), וכאן יש לפרשו בשני האופנים, או שרחקתו ממכתך, או שקשה לך להכותו, ונראה שהיד הנזכרת במליצה זו היא השמאלית המסייעת לימנית, על אף אויבי תשלח ידך ותושיעני ימינך (תהלים קל״ח:ז׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון