×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. תורהTorah
  2. נביאיםNeviim
  3. כתוביםKetuvim
  1. תהליםTehillim
  2. משליMishlei
  3. איובIyyov

  4. שיר השיריםShir HaShirim
  5. רותRut
  6. איכהEikhah
  7. קהלתKohelet
  8. אסתרEsther

  9. דניאלDaniel
  10. עזראEzra
  11. נחמיהNechemyah
  12. דברי הימים אDivrei HaYamim I
  13. דברי הימים בDivrei HaYamim II
  1. בחרו פרשהChoose a Parashah
  2. בחרו פרק שלםChoose a full chapter
  3. בחרו פסוקChoose a verse
    1. הקדמותIntros
    2. א1
    3. ב2
    4. ג3
    5. ד4
    6. ה5
    1. א1
    2. ב2
    3. ג3
    4. ד4
    5. ה5
    6. ו6
    7. ז7
    8. ח8
    9. ט9
    10. י10
    11. יא11
    12. יב12
    13. יג13
    14. יד14
    15. טו15
    16. טז16
    17. יז17
    18. יח18
    19. יט19
    20. כ20
    21. כא21
    22. כב22
    ×
    E/ע
    בחרו פרשניםSelect Commentators
    הגדרות כלליותGeneral Settings
    הגדרות להערותNotes Settings
     
    (ז) זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י ׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד⁠־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד׃
    Hashem has abandoned His altar, abhorred1 His sanctuary. He has given into the hands of His enemies the walls of her palaces. They raised a cry2 in the House of Hashem as on a festival day.
    1. abhorred | נִאֵר – This verb appears only here and in Tehillim 89:40, making it difficult to define. Others have suggested: "reject" or "nullify" (Rashi), "destroy" (R"Y Kimchi, cited by Radak in his Sefer HaShorashim), or: "curse", connecting the word to the root "ארר" (Hoil Moshe).
    2. they raised a cry | קוֹל נָתְנוּ – More literally: "gave forth a voice/sound". This might refer to the enemies' shouts for joy upon destroying the Temple (Rashi).
    תרגום כתוביםאיכה רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזרא – דקדוק המליםאבן עזרא – פירוש הטעמיםר״י אבן כספימנחת שיהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
    אַשְׁלֵי יְיָ מַדְבְּחֵיהּ בְּעַט מַקְדְשֵׁיהּ מְסַר בְּיַד בְּעֵיל דְבָבָא שׁוּרֵי בִּירְנְיָתָהָא קָלָא יַהֲבוּ בְּבֵית מוּקְדְּשָׁא דַייָ כְּקַל עַמָּא בֵית יִשְׂרָאֵל דִמְצַלְיָין בְּגַוֵיהּ בְּיוֹמָא דְפִסְחָא.
    [יא] זָנַח ה׳ מִזְבְּחוֹ – רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר, לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁעָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת לַמֶּלֶךְ, הִקְנִיטוּהוּ וּסְבָלָן. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כְּלוּם אַתֶּם מַקְנִיטִין אוֹתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֻׁלְחָן שֶׁעֲרַכְתֶּם לִי, הֵא לְכוֹן טְרוֹן בְּאַפֵּיכוֹן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּלוּם אַתֶּם מַכְעִיסִין אוֹתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרַבְתֶּם לִי, הֵא לְכוֹן טְרוֹן בְּאַפֵּיכוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: זָנַח ה׳ מִזְבְּחוֹ נִאֵר מִקְדָּשׁוֹ. רַבִּי בְּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נָתְנוּ יְדֵיהֶם תַּחַת עָרְפֵּיהֶם, וְהָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה וְחֵרְפוּ וְגִדְּפוּ, וְעָשׂוּ מַסְגֵּר שֶׁל גַּלְיָאסִין שֶׁלָּהֶן וְרֹאשָׁם בָּאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה׳ כְּיוֹם מוֹעֵד. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי מְיָאשָׁה בְּשֵׁם רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי, מִכֹּחַ אוֹתוֹ הַקּוֹל נָפְלָה בָּבֶל, דִּכְתִיב: נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ (ישעיהו כ״א:ט׳), רַבִּי בְּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרֵי, אַף מַלְכוּת הַזּוֹ כֵּן עָשְׂתָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה׳ כְּיוֹם מוֹעֵד. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי מְיָאשָׁה בְּשֵׁם רַבִּי יַנַּאי אַף הִיא אֵינָהּ צְרִיכָה לִפֹּל אֶלָּא מִכֹּחַ אוֹתוֹ הַקּוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִקּוֹל נִתְפְּשָׂה בָבֶל (ירמיהו נ׳:מ״ו). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קוֹל צָרוֹת מַרְגְּשׁוֹת וַאֲפֵלָה עוֹלֶה לִכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל צוֹר, וְלָמָּה, שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל עֵשָׂו מְקַטְרֵג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל ה׳ מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו (ישעיהו ס״ו:ו׳).
    קול נתנו בבית ה׳ – מכח אותו הקול נפלה בבל דכתיב נפלה בבל וגו׳, וכתיב מקול נתפשה בבל, רבי ברכיה אומר אף מלכות הרשעה כן דכתיב קול שאור מעיר קול מהיכל. נטה קו יש קו לטובה ויש קו לרעה, קו לטובה וקו ינטה על ירושלים, קו לרעה דין נטה קו.
    וכ׳ד׳ל אללה מד׳בחה, ואג׳שא מקדסה, ואסלם פי יד אלעדו אסואר דיארהא, פאעלנו אצואתהם פי בית אללה כאיאם אלמחצ׳ר.
    ניאר – ערפל והאפיל (וכ״ת בשמות יד כ ויאר את הלילה, ובתהלים פט מ נארת ברית עבדך, ושם קלא יא אור בעדני. והוא כמו אור לארבעה עשר).
    נאר – ביטל, וכן נארת ברית עבדך (תהלים פ״ט:מ׳).
    כיום מועד – שהיו שמחים ומשוררים בתוכו בקול רם, כן נתנו האויבים בחורבנו קול שמחה.
    [He] nullified – He rejected,⁠1 and similarly, "You rejected נֵאַרְתָּה the covenant of Your servant.⁠"2
    Like that of a festival day – For they were making merry and singing with a loud voice in its midst. So did the enemies let out a cry of joy when it was destroyed.
    1. Alternatively, 'he burnt.'
    2. Tehilim 89:40.
    זנח י״י מזבחו – שלא קבל ממנו ריח ניחוח וכן הוא אומ׳ ומנחה לא ארצה מידכם (מלאכי א׳:י׳) ואו׳ שבעתי עולות אילים וחלב מריאים (ישעיהו א׳:י״א).
    נאר מקדשו – שהיה מכפר על ישראל. אמר ר׳ חייא בשם ר׳ יצחק אמר השם כלום מכעיסין אותו אלא בשביל הקרבנות הריני זונחם ומקלקלם.
    הסגיר ביד אויב – ר׳ הונא ור׳ אחא ור׳ מיישא בשם ר׳ ינאי אמרו בשעה שנכנסו גוים לבית המקדש היו מבעטין ברגליהם ונוצין רומחיהן בקרקע המקדש וזוקפין כלפי למעלה פניהם ומרגיזין בקולם וכן הוא או׳ שאגו צורריך בקרב מועדיך וגו׳ (תהלים ע״ד:ד׳).
    כיום מועד – כיום שהיו ישראל מתקבצים לרגל.
    ניאר – כמו נארתה ברית עבדך (תהלים פ״ט:מ׳).
    ניאר – אֵינְלַיְידִיר בלעז, כמו: ניארת ברית עבדיך (תהלים פ״ט:מ׳), [עניין הרחקה והשלכה].⁠א
    א. כן בגיליון כ״י פריס 162 ובדפוס ברסלאו. המלים בסוגריים המרובעים חסרות בכ״י לונדון 27298, פרמא 2203, מינכן 52.
    He has disowned (ניאר) his sanctuary – אינדיליידיר in the vernacular,⁠1 like You have destroyed (ניארת) the covenant of your servant (Psalms 89:40).⁠2
    1. Old French – unidentified. This is not an identical spelling with that found in Munich 5.
    2. The context is that he rejected and abandoned it.
    וכן מאותו היום ואילך: זנח אדניא מזבחו נאר מקדשו – נאר אשליידיר בלעז, כמו: ניארת ברית עבדך (תהלים פ״ט:מ׳).
    קול נתנו בבית י״י כיום מועד – קול נתנו בבית י״י האויבים בבית לרעה, כיום שנכנסו בו להחריבו.
    כיום מועד – שהיו הלוים משוררים בו ונותנין בו קול תודה וקול זמרה (ישעיהו נ״א:ג׳) המון חוגג (תהלים מ״ב:ה׳).
    א. כן בפסוק. בכ״י מינכן 5, פראג: י״י.
    Thus, from that day, and afterwards the Lord abandoned his altar, disowned (נאר) his Sanctuary – rejected (אשליידיר) in the vernacular,⁠1 just like You have destroyed (נארת) the covenant of your servant (Psalms 89:40).
    They raised a clamour in the Temple of HaShem as in the day of a festival – The enemies raised a clamour in the Temple of HaShem, and singing on the day that they entered it in order to destroy it as on the day of a festival, for the Levites used to sing in it and made in it the sound of thanksgiving with joyous song and thanks, a celebrating multitude (Psalms 42:5).
    1. Unidentified Old French – compare with אֵינְלַיְידִיר in RY Kara's First Commentary.
    ניאר – הנו״ן שורש: נארת ברית עבדך (תהלים פ״ט:מ׳), כמו: עזב או שנא.
    He has abolished (נאר). The nun is a root letter; You have destroyed (נארת) the covenant of Your servant (Psalms 89:40), like to forsake, abandon or to detest.
    חומת ארמנותיה – שב אל המקדש וקול נתנו הצרים בבית י״י מרוב שמחתם כאשר היו ישראל עושין במועדים.
    [What happened] to the walls of her palaces was repeated at the sanctuary.
    [The adversaries] gave voice in the House of HaShem because of the abundance of their joy, as Israel used to do during their festival.
    זנח – גם זה כטעם ולא זכר הדום רגליו (איכה ב׳:א׳).
    ארמנותיה – כנוי למקדש גם לציון ככלל, והכל נכון בלשון הקודש.
    קול נתנו – האויב, כי הוא שם כלל אם סוג אם מין, והטעם על רוב שמחתם.
    כיום מועד – הוא עת שמחת השואבה, ובכלל כל קבוץ ביום חג.
    זנח אדני ׀ מזבחו. בס״א כ״י ישן יש פסיק בין השם למזבחו וכן הוא בפסיקתא דאיכה.
    זנח – בחילוף אותיות (זסצר״ש, לשכה⁠־נשכה) שלח מעל פניו שלא לראותו.
    נאר – לשון ארור.
    קול – שמחה נתנו האויבים.
    מועד – חג שכל ישראל נועדים ומתאספים שם.
    זנח ה׳ מזבחו וגו׳ – אמר הקב״ה לישראל, כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל קרבנות שהקרבתם לי1 הרי הם לכם כנגד פניכם, הדא הוא דכתיב זנח ה׳ מזבחו נאר מקדשו2 (שם).
    קול נתנו בבית ה׳ – איזה קול נתנו, אמר ר׳ שמואל בר נחמני, בשעה שנכנסו גוים להיכל הפכו פניהם כלפי מעלה וחרפו וגדפו3 (מ״ר).
    1. ר״ל שסומכים אתם עליו שיכפר עליכם ולכן תרבו לחטוא.
    2. בא לפרש בזה הפעלים זנח נאר שאינם רגילים ומתיחסים על הרוב אצל השמות מזבח ומקדש, כי אצל רעיון כזה במזבח כתיב הפעל נתיצה או הריסה וכלשון הכתוב מזבחותיהם תתצו, מזבחותיך הרסו (מלכים א י״ט), ובמקדש רגיל לכתוב הפעל שמם או חרב, והשמותי את מקדשיכם, לחרבה יהיה הבית הזה (ישעיהו כ״ב), אבל הפעלים זנח ונאר יונח על דבר הנשלח ונמאס, וכמו (תהלים פ״ט) ואתה זנחת ותמאס, לכן דריש סבת הדבר למה נמאס, לפי שעל ידי שישראל בטחו בו הרבו ביותר לחטוא, וא״כ היה הוא הסבה לחטוא, ועיין לעיל בפסוק א׳ בדרשה השליך משמים ארץ באה דרשה כהאי גונא.
    3. עיקר טעם הדרשה מסמיך על הלשון קול נתנו כיום מועד, דמשמע קול צהלה ושמחה, ודריש דכל כך היה לבם טוב עליהם עד שהעיזו גם לחרף ולגדף כלפי מעלה.
    ומאותו היום ואילך1 זָנַח אֲדֹנָי | מִזְבְּחוֹ ולא קיבל ממנו ריח ניחוח2, נִאֵר – ביטל3 ועזב4 ה׳ מִקְדָּשׁוֹ שהיה מכפר על ישראל5, הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב את חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ של ירושלים6; קוֹל שמחה7 נָתְנוּ האויבים8 בְּבֵית יְהוָה – בבית המקדש9 כְּפי שהיו עושים ישראל10 בְּיוֹם מוֹעֵד – בשלושת הרגלים11, כאשר היו שמחים ומשוררים בתוכו בקול רם12, והלויים משוררים ונותנים בו קול תודה וקול זמרה13: ס
    1. ר״י קרא.
    2. לקח טוב. ובמדרש, ר׳ חַגַּי בשם ר׳ יצחק אמר, משל לבני מדינה שערכו שולחנות למלך, הקניטוהו וסבלן, אמר להם המלך, כלום אתם מקניטים אותי אלא בשביל שולחן שערכתם לי?! הרי הם לכם כנגד פניכם! כך אמר הקב״ה לישראל, כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל קרבנות שהקרבתם לי?! הרי הם לכם כנגד פניכם! מדרש רבה.
    3. רש״י.
    4. אבן עזרא.
    5. לקח טוב.
    6. אלשיך. וזה הטעם שהיה כח ביד הנכרים למשול בבית המקדש, פלגי מים.
    7. רש״י. ובמדרש איזה קול נתנו? אמר ר׳ שמואל בר נחמני, בשעה שנכנסו גויים להיכל הפכו פניהם כלפי מעלה וחרפו וגדפו, מדרש רבה.
    8. רש״י.
    9. תרגום.
    10. אבן עזרא.
    11. לקח טוב.
    12. ר״י קרא .
    13. ר״י קרא.
    תרגום כתוביםאיכה רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזרא – דקדוק המליםאבן עזרא – פירוש הטעמיםר״י אבן כספימנחת שיהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
    → לפסוק הקודםהצג פרק שלםלפסוק הבא ←
    ← Previous VerseShow Full ChapterNext Verse →
    רשימת מהדורות
    © כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.    List of Editions
    © All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

    כותרת הגיליון

    כותרת הגיליון

    ×

    Are you sure you want to delete this?

    האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

    ×

    Please Login

    One must be logged in to use this feature.

    If you have an ALHATORAH account, please login.

    If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

    נא להתחבר לחשבונכם

    עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

    אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

    אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

    ×

    Login!כניסה לחשבון

    If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
    Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
    ×
    שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
    ×

    תפילה לחיילי צה"ל

    מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

    תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

    Prayer for Our Soldiers

    May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

    Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144