Eikhah 2 – איכה ב‏ – Mikraot Gedolot

דְמָכוּ עַל אַרְעָא בִּמְחוֹזִין עוּלֵימַיָּא וְסָבַיָּא דַהֲווּ רְגִילִין לְמִשְׁכּוֹב עַל כָּרִין דְמִילַת וְעַל עַרְסִין דְשֵׁן דְפִיל בְתוּלָתַי וְרוּבַי נְפַלּוּ קְטִילִין בְּחַרְבָּא קְטַלְתָּא בְיוֹם רוּגְזָךְ נְכִיסְתָּא וְלָא חַסְתָּא.

[כד] שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת וגו׳ – כְּתִיב: וְאֵת חֲמַת ה׳ מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי הָכִיל שְׁפֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ וְעַל סוֹד בַּחוּרִים יַחְדָּו כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים (ירמיהו ו׳:י״א). לְפִיכָךְ שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת.

ואנצ׳גע עלי אלארץ׳ כ׳ארגא אלצבי מנהם ואלשיך׳, ואבכארי ושבאבי וקעו באלסיף, קתלתהם פי יום ג׳צ׳בך, וד׳בחתהם בג׳יר שפקה.

שכבו – ושכבו על הארץ בחוץ (המשך לפסוק הקודם).

לא חמלת – בלי חמלה.

שכבו לארץ חוצות נער וזקן – במדה שחטאו בה לקו מה כתיב בהם כי גם איש עם אשה ילכדו נער עם מלא ימים (ירמיהו ו׳:י״א) לפיכך שכבו לארץ חוצות נער וזקן שהיו שוכבין מוטלין בחוצות כדומן על פני האדמה.

בתולותי ובחורי נפלו בחרב – שאם לא נתת רשות לאומות העולם אין כל אומה ולשון היתה יכולה לי.

שכבו^א – כטעם: ושכבתי עם אבותי (בראשית מ״ז:ל׳).

א. כן בפסוק ובכ״י מונטיפיורי 40. בכ״י פרמא 2876: ״שכבי״.

They lie (שכבו) has the same meaning as For I will lie down (ושכבתי) with my fathers (Genesis 47:30).

מתו נערים וזקנים, בתולות ובחורים.

The youths and elders, maidens and youths, are dead.

חוצות – בחוצות.

נער וזקן – שמנהג כל אחד משני אלה לשכב על מטה רפה.

טבחת – כצאן לטבח.

טבחת לא חמלת. קדמון כ״י כתוב ולא בוא״ו ונכתב בצדו פליגי ביה לא חמלת ע״כ ויש לפשוט שכתוב לא בלא וא״ו מהמסורת האומרת לא חמלת ב׳ ובסיפרא הדין חד ואידך הרגת לא חמלת דאני הגבר.

נער וזקן – נשארו בחיים, בתולתי ובחורי מבחר עמי מתו כי עליהם שפך אויב זעמו.

טבחת וגו׳ – אפילו על הבתולות לא רחם האויב ולא שבאן, כ״כ גדל זעפו לעשות טבח.

שכבו לארץ וגו׳ – לפי שהיה ירמיהו אומר (ו׳) ואת חמת ה׳ נלאיתי הביל, שפוך על עולל בחוץ¹ ועל סוד בחורים יחדיו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים – לפיכך שכבו לארץ חוצות^עה*)² (מ״ר).

1. הכונה היא ע״ד שאמרו (שבת קי״ט:) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תנוקות של בית רבן שנאמר שפוך על עולל בחוץ מה טעם שפוך (וע׳ רש״י שם) משום דעולל בחוץ, וז״ה כונת המד״ר כאן לפי שהיה ירמי׳ אומר – כלומר שהיה אומר להם תמיד השכם ושלוח את הנבואה הזאת כי שפוך על עולל בחוץ מטעם בטול ת״ת מתנוקות ולא שמעו לנבואתו, לזאת שכבו לארץ חוצות מדה כנגד מדה, מטעם שהעוללים הלכו שובבים בחוץ ולא הלכו ללמוד לזאת שכבו – חוצות.

2. ר״ל לפי ערך העבירה שעברו כך היה עונשם. וחסר בסוף הדרשה שכבו לארץ חוצות המלה וגו׳, ועיקר הדרשה מוסבת על הלשון שכבו לארץ חוצות נער וזקן, ומפרש דכלפי הענין שאמר ירמיהו שפוך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים איש עם אשה זקן עם מלא ימים – לפיכך שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולותי ובחורי וגו׳.

מפני הרעב¹ שָׁכְבוּ – מתו² והיו מוטלים³ לָאָרֶץ בְּחוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן כְּדֹמֶן על פני האדמה⁴, וזאת משום שלא יכלו לשרוד את הרעב⁵, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי שכן יכלו לשרוד את הרעב⁶ נָפְלוּ בֶחָרֶב באופן שנראה לכל כי אתה ה׳ חפצת זאת, אתה עשית!⁠⁷ שאם לא נתת רשות לאומות העולם אין כל אומה שהיתה יכולה לי⁸, הָרַגְתָּ בְּיוֹם אַפֶּךָ – כעסך⁹, טָבַחְתָּ בנו כטובח בקר וצאן בימי המשתה בהם אין ראוי לחמול על השחוטים כלל, כך אתה¹⁰ לֹא חָמָלְתָּ עלינו: ס

1. עקדת יצחק בפס׳ כ׳.

2. אבן עזרא.

3. לקח טוב.

4. לקח טוב. במדה שחטאו בה לקו, מה כתיב בהם (ירמיה ו, יא) ״כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים״, לפיכך שכבו לארץ חוצות נער וזקן שהיו שוכבין מוטלין בחוצות כדומן על פני האדמה, לקח טוב.

5. עקדת יצחק בפס׳ כ׳.

6. עקדת יצחק בפס׳ כ׳.

7. עקדת יצחק.

8. לקח טוב.

9. תרגום.

10. עקדת יצחק בפס׳ כ׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון