Eikhah 2 – איכה ב‏ – Mikraot Gedolot

סַפָּקוּ בִדְמָעָן עֵינַי אִידְגָארָן מֵעַי אִתְּשַׁד לְאַרְעָא כְבֵדִי עַל תְּבִיר כְּנִשְׁתָּא דְעַמִּי כְדוֹ דְצָחוּ עוּלְמַיָּא וְיַנְקַיָּא בִּפְתָאוּת קַרְתָּא.

[טו] כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר סִיקוֹסִים נִיתַּן לָעַיִן, דִּמְעַת הַסַּם, וְדִמְעַת הַחַרְדָּל, וְדִמְעַת קִילוֹרִית, וְדִמְעַת הַשְּׂחוֹק יָפָה מִכֻּלָּן. שְׁלשָׁה דְמָעוֹת רָעוֹת: דִּמְעַת הֶעָשָׁן, וְדִמְעַת הַבְּכִיָה, וְדִמְעַת בֵּית הַכִּסֵּא, וְשֶׁל תִּשְׁחֹרֶת קָשָׁה מִכֻּלָּם. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיָה לָהּ בֵּן תִּשְׁחֹרֶת וּמֵת, וְהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ, אָזְלַת לְגַבֵּי אַסְיָיא אֲמַר לַהּ כְּחוּלִי מִן כַּחֲלִי וְאַתְּ מִנַּשְׁמָה. נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן תִּשְׁחֹרֶת וּמֵת, וְהָיָה בּוֹכֶה עָלָיו בַּלֵּילוֹת, עַד דִּנְחַת כְּבֵדֵיהּ, אֲמַר כְּבָר כְּבֵדֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא נְחַת מַאן בָּכֵי עֲלוֹי וְלָא אַהֲנֵית כְּלוּם.

יקולון קד כ׳מדת עיני מן אלדמע ותצ׳וור אמעאי, וכאן כבדי קד אנצבת עלי אלארץ׳ למציבת אמתי, אד׳ תצ׳וור אלצבי ואלרצ׳יע פי רחאב אלקריה.

כלו – ואומרים (זקני בת ציון ובתולות ירושלם) כלו עיני מן הדמעות וכאבו מעי מהרעב וכאלו כבדי נשפך לארץ.

בעטף – בהתפתל ברעבון.

חמרמרו – ריגזילירנט בלעז. דרך בני מעים כשמשליכם לאור הם כווצים ומתחמרים.

בעטף – פשמיר.

Shriveled – Regrezilerent [shriveled up] in Old French. Intestines – when a person casts them into a fire – shrivel up and burn.

Faint – Pasmer [faint] in Old French.

כלו בדמעות עיני – אמר ר׳ אליעזר שיעור ניתן לעין להוריד דמעה אם הורידה יותר מדאי מיד נמסית וכן הוא או׳ ושבו העבים אחר הגשם (קהלת י״ב:ב׳) זה מאור עיניו של אדם שהוא שב וכלה מפני הדמעות.

חמרמרו מעי – נעשו מעי גושים מלשון בארת בארת חמר (בראשית י״ד:י׳).

נשפך לארץ כבדי – כאדם שמצטער יותר מדאי וכבידו לוקה בגופו עד שהוא מחתך ויוצא ממנו.

בעטף עולל ויונק ברחובות קריה – עיטוף זה איני יודע מהו כשהוא אומ׳ בהתעטפם כחלל (איכה ב׳:י״ב) ידענו שגם זה כן שהיו מפרפרים ונגועים בתוך אבק דרכים.

חמרמרו – כראשון (איכה א׳:כ׳).

בעטף – בחסרון הה״א מבנין נפעל, כמו: בהרג הרג (יחזקאל כ״ו:ט״ו).

(My innards) burn (חמרמרו). As previously [in 1:20; like troubled].

While (babe and suckling) languish (בעטף) – The he is missing from the niphal conjugation, as in with the groan of the slain (בהרג) ¹ (Ezekiel 26:15).

1. I.e. niphal inf.

וכל אחד מהזקנים אומר כלו בדמעות עיני כאשר יזכר ימי הרעב בציון.

And each of the elders said, My eyes are spent with tears, when he remembered the days of the famine in Zion.

כלו בדמעות – הם סבה פועלת לכלוי העינים ואבודם.

כבדי – יזכור השחתת איברים החצונים והפנימים, וכן יקרה לכל אדם סובל תוגת, וזה מדבר גם על עצמו גם על כלל ישראל.

בעטף – כטעם בהתעטף עלי נפשי (יונה ב׳:ח׳), ולשון עטוף עניין סוג והוא התחבר והתדבק הדבר חלקיו זה עם זה, ולכן נאמר זה הלשון על התמרמר ביגונו שיגיעהו בהכרח פלצות, וכל שכן אם יש רעב וקור, וכן יאמר אח״כ בהתעטפם כחלל (איכה ב׳:י״ב). ואחר שבארנו הוראת לשון עטוף וסוג ענינו, הנה בארנו מה שאמרו רז״ל הקדושים שלא נעלם מהם דבר אמת, שהקב״ה מתעטף בטלית (בבלי ר״ה י״ז). וזה אמת מכמה פנים, וכמו זה הלשון אמר הפילוסוף: שהשכל הנפרד מתעטף קצתו עם קצתו. אמנם ביאור זה יותר אין זה מקומו.

כבדי – מתוך יגוני נמס כבדי ויצאה ליחתו מפי ונשפכה לארץ.

בעטף – משל לקוח מן הצפורים המתכסות ועוטפות בכנפיהן כשהן חולות וגוססות.

כלו בדמעות עיני – א״ר אלעזר, גבול ניתן לעין, ומעשה באשה אחת שמת לה בן תשחורת¹ והיתה בוכה עליו בלילות עד שנשרו ריסי עיניה² (מ״ר).

מעי חמרמרו – כפול ונדרש לעיל בפרשה הקודמת פסוק כ׳.

נשפך לארץ כבדי – בההוא גברא שמת לו בן תשחורת³ והיה בוכה עליו בלילות עד דנחת כבדיה (מ״ר).

1. כפי דמשמע מפי׳ הרע״ב לאבות פ״ג מי״ב ונוח לתשחורת הוי הפי׳ תשחורת נער ורך בשנים וכמש״כ בקהלת הילדות והשחרות, ורד״ל פי׳ דהוא כנוי לימי הזקנה שהם שחורים כימי החושך והלילה נגד היום ימי הבחרות, ולפי״ז יהיה הפי׳ בן תשחורת – כמו בן זקונים.

2. בא להסביר במעשה זו פשטות הלשון כלו בדמעות עיני, איך זה תכלינה העינים בבכי ומפרש שהוא בנשירת ריסי עינים שהם משמרים ומחזקים את העינים ובנשירתם תתקלקלנה העינים, עי׳ קדושין ל״א א׳ וסנהדרין ק״ד ב׳.

3. עיין משכ״ל אות מ״ז.

וכל אחד מהזקנים אומר¹, כָּלוּ – התכלו² בַדְּמָעוֹת עֵינַי כאשר יִזָּכְרוּ ימי הרעב בציון³, חֳמַרְמְרוּ – התכווצו⁴ ונהיו עכורים⁵ מֵעַי ונעשו גושים⁶, נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי מרוב צער⁷, עַל שֶׁבֶר שעבר על בַּת עַמִּי, שנשברו קודם השבר ששברו אותם האויבים כאשר גדלה הרעה בארץ⁸; בֵּעָטֵף – בהתעלף⁹ עוֹלֵל וְיוֹנֵק מרוב רעב¹⁰ בִּרְחֹבוֹת קִרְיָה – עיר¹¹: ס

1. אבן עזרא. והאלשיך ביאר את הפסוק על כנסת ישראל.

2. תרגום. שריבוי הדמעות הורס את מאור העיניים, מדרש רבה. אמר ר׳ אליעזר שיעור ניתן לעין להוריד דמעה אם הורידה יותר מדאי מיד נמסית, וכן הוא אומר (קהלת יב, ב) ״וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם״, זה מאור עיניו של אדם, שהוא שב וכלה מפני הדמעות, לקח טוב.

3. אבן עזרא.

4. לעזי רש״י.

5. אבן עזרא.

6. לקח טוב.

7. לקח טוב.

8. ומשום כך אין לנו אשמה על כי חדלנו מן הלימוד, אלשיך.

9. לעזי רש״י.

10. אלשיך.

11. תרגום. וכה גדול היה העונש על ביטול תורה שאפילו עוללים ויונקים שלא טעמו טעם חטא נענשו, פלגי מים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון