שמעו וגו׳ – א״ר יצחק, אמר הקב״ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה שמעו עמים ירגזון, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים שמעו כי נאנחה אני1 (פתיחתא למ״ר).
שמעו וגו׳ – א״ר נחמיה, אע״פ שקללן ירמיהו בא״ב אפ״ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיה אמר שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי וישעיהו אמר (מ׳) נחמו נחמו עמי
2 (איכה רבה א׳:א׳).
שמעו וגו׳ – רבי יהושע פתר קרא באהרן, בשעה שמת אהרן נתקבצו כל ישראל לספדו, מיד מה כתיב בתריה תמן (פ׳ חקת) וישמע הכנעני מלך ערד וילחם בישראל וישב ממנו שבי, והיינו דכתיב שמעו כי נאנחה אני שמעו רעתי ששו3 (מ״ר).
שמעו וגו׳ – רבנן פתרי קרא בחורבן ביהמ״ק, אתה מוצא שכל מקום שבקשו ישראל לברוח היו האומות מסגירין אותם לאדום, בקשו לברוח כלפי מזרח ולא הניחום, כלפי מערב, כלפי דרום כלפי צפון ולא הניחום, הדא הוא דכתיב
(עמוס א׳) על שלשה פשעי דמשק על שלשה פשעי עזה על שלשה פשעי צור ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים, וכתיב
(ישעיהו כ״א) משא בערב ביער בערב תלינו, הדא הוא דכתיב שמעו כי נאנחה אני כל אויבי שמעו רעתי ששו
4 (שם).
אין מנחם לי – עיין לעיל פסוק ב׳ בדרשה אין לה מנחם, וצרף לכאן.
כי אתה עשית – מהו כי אתה עשית, אמרו ישראל לפני הקב״ה, וכי לא כתבת בתורתך ולא תתחתן בם, אלמלא הוינן מתחתנין בהון וכי לא הוו מקבלים לי, אבל עכשיו כל אויבי שמעו רעתי ששו, למה – לפי שאתה עשית5 (מ״ר).
ויהיו כמני – ויהיו כמוני – בצרה ולא כמוני ברוחה6 (שם).
1. עיין מש״כ לעיל פסוק א׳ בדרשה איכה אות ה׳ וצרף לכאן.
2. עיין מש״כ בבאור דרשה זו לעיל פסוק א׳ בדרשה איכה ישבה בדד אות ט״ו וצרף לכאן.
3. ר״ל שלבד שלא דאגו עמי אלא עוד ברעתי ששו וכונו להרע לי אז וכמו בהכנעני שכיון ששמע מאבילות ישראל על אהרן בא להלחם עמהם.
4. כל זה מדייק מלשון גלות שלימה, שלא נמלט איש שהיו עומדים על הדרכים ותופשים הנמלטים ומסגירים אותם וכן עשו אנשי צור וכן לארבע רוחות, עזה מן הדרום, צור מן הצפון, דמשק מן המזרח, ערביים מן המערב כמש״נ משא בערב ביער בערב תלינו, ויש בענין אגדה זו כמה גירסות שונות.
5. שהבדלת והפרשת אותנו מהם ולפיכך נתרחקו מאתנו, ונעשו שונאים לנו, והוא מעין הדרשה במ״ר לעיל בפסוק ג׳ גלתה יהודה וכי אומה״ע אינם גולים אלא עובדי אלילים שאוכלים מפתם ושותים מיינם אין גלותם גלות אבל ישראל שאין אוכלים מפתם ואין שותין מיינם גלותם גלות, דמטבע האנשים שע״י קרבת אכילה ושתיה מתקרבים זע״ז ואפילו רחוקים וזרים וכמ״ש בסנהדרין ק״ב ב׳ גדולה לגימא שקרבה משפחות וכו׳, וכש״כ ע״פ התחתנות.
6. מדייק יתור הלשון ויהיו כמוני אחרי שבפסוק הבא אמר ועולל למו כאשר עוללת לי, לכן דריש דהכא מכוין לומר שהעלילה להם תהיה רק בפרט אחד כמעשהו לישראל, היינו בצרה ולא ברוחה העתידה.