×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) ל֣וֹאא אֲלֵיכֶם֮ כׇּל⁠־עֹ֣בְרֵי דֶ֒רֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּב אִם⁠־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃
May this not come upon you,⁠1 all passersby! Look and see if there is a pain like my pain, like that was done to me, that Hashem made me grieve on the day of His burning anger.
1. May this not come upon you | לוֹא אֲלֵיכֶם – Literally: "not to you", but see Eikhah Rabbah and others that Jerusalem is wishing others that they not share her fate. Alternatively, the words are an accusation: "is it nothing to you?!⁠" (modern translations), or perhaps a complaint that only she has suffered and no one else, "it is not on you...⁠" (Ibn Kaspi and Akeidat Yitzchak).
א. ל֣וֹא =מ״ס-ל ומ״ש (ובדפוסים וקורן)
• ל=ל֣וֹא (אין אות קטנה) וכן הכריעו במג״ה כשיטתם.
ב. וּרְא֔וּ =ל?,ק-מ,ב1 (בשתי נקודות של זקף קטן); בצילום כתי״ל בהגדלה ניתן כנראה להבחין בנקודה תחתונה מובלעת בתוך האל״ף ואם כן מדובר על זקף קטן, וכך אצל ברויאר ומג״ה.
• ל?=וּרְא֗וּ (בנקודה אחת של רביע?); כך דעת דותן, וכן הוא בדפוסים וקורן.
תרגום כתוביםאיכה רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזרא – דקדוק המליםאבן עזרא – פירוש הטעמיםר״י אבן כספיעקדת יצחקמנחת שיהואיל משהמשך חכמהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
אַשְׁבְּעִית לְכוֹן כָּל דְעָבְרִין בְּאוֹרְחָא זוּרוּ הָכָא אִסְתַּכְּלוּ וַחֲזוּ אִין אִית כֵּיבָא כְּכֵיבִי דְאִסְתְּקִיף לִי דִתְבַר יְיָ יָתִי בְּיוֹם תְּקוֹף רוּגְזֵיהּ.
[מ] לוֹא אֲלֵיכֶם – כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, לָא יֵיתֵי עֲלֵיכוֹן דַּאֲתָא עָלַי, לָא יִמְטֵי עֲלֵיכוֹן דִּמְטָא עָלַי. כָּל עֹבְרֵי דֶּרֶךְ, כָּל עוֹבְרֵי דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. הַבִּיטוּ וּרְאוּ, תַּמָּן תְּנֵינַן (משנה עדיות ב׳:י׳): מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט מִצְרִיִּים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט אִיּוֹב שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט גּוֹג וּמָגוֹג שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, נְבוּכַדְנֶצַּר שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה, אַסְפַּסְיָאנוּס שָׁלשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה. הַבִּיטוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי אֲשֶׁר עוֹלַל לִי, שֶׁדִּקְדֵּק עִמִּי וְקָטַף עוֹלַלְתִּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר: כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ וגו׳ (דברים כ״ד:כ״א). אֲשֶׁר הוֹגָה ה׳ בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ.
אָמַר רַבִּי אֲחָא יוֹם אֶחָד הָיָה חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִלּוּ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה פָּשְׁרוּ.
לא אליכם כל עוברי דרך הביטו וראו – אמר הרימו מכשול מדברך עמי.
לא לכם וחאשאכם יא גמיע מארת אלטריק, אלתפתו ואנצ׳רו, הל מוגוד וגע כוגעי, אלד׳י בטש בי, אלד׳י חסרני אללה פי יום שדהֵ ג׳צ׳בה.
עולל לי – הכני.
הוגה – דחאני והשליכני (ראה פסוק ה).
לא אליכם – לא תהא כצרה הזאת עוד לכל עוברי על דת. אמרו חכמים (בבלי סנהדרין ק״ד:): מיכן לקובלנא מן התורה, ראו מה עשה לי, הביטו וראו וגו׳.
אשר עולל – אשר נַעֲשָה.
אשר הוגה י״י – אותי ביום חרון אפו – גם זה לשון יגון.
May this not happen to you – Such a calamity should not happen to all those who transgress the law.⁠1 The Sages said, that from here it is derived that to [publicly] complain about one's troubles has a basis in Scripture, [for Scripture states here,] "see what He did to me" [and] "Notice, see, etc.⁠"2
That has been visited upon me – That was done to me.
When Adonoy brought grief – Upon me on the day He vented His wrath. This הוֹגָה too is an expression of grief.⁠3
1. עוברי דרך is translated thus, 'those who transgress [עוברי] the way [דרך] of the Torah.'
2. Maseches Sanhedrin 104b.
3. Alternatively, הגה is an expression of speech; the phrase meaning, 'that God had spoken [through His prophets].'
לא אליכם כל עוברי דרך – כל מי שעבר על דרכה של תורה לא בא עליו כזה הענין ועוד כפשוטו כאדם כמספר צרתו לחבירו והוא אומ׳ לבד מינן כן וכן בא לו.
הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי – הביטו וראו הקרובים והרחוקים אם יש מכאוב כמכאובי לא דקדק עם אומה כמו שדקדק עמי.
אשר עולל לי – כענין שנאמר עולל יעוללו כגפן (ירמיהו ו׳:ט׳).
אשר הוגה י״י ביום חרון אפו – הא אם עשו תשובה היו מקובלין.
לא אליכם כל עוברי דרך – לא יבואו אליכם כל עוברי דרך מה שהגיע אלי בעוני.
הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי – אשר פעל עמי. הרי כמה דורות חטאו מיום שנכנסו לארץ, בכולם לא חרבה ירושלים ולא שמם מקדשינו כי אם בימינו.
אשר הוגה י״יאביום חרון אפו – אשר שיבר ביום חרון אפו.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 2203. בכ״י לונדון 27298 חסר: י״י.
May it not befall you, all who pass by – what has touched me in my misery.
Look and see. Is there any pain like my pain, that was inflicted on me – which my people has done? How many generations sinned from the day that they arrived in the land? During all of them Jerusalem was not destroyed, nor was our sanctuary desolate, except in our days.
Which HaShem inflicted in the day of his fierce wrath – which he crushed in the day of his fierce wrath.
לואא אליכם כל עוברי דרךכל עוברי דרך – אלו כלב הדורות. כמו: הלא שאלתם כל עוברי דרך (איוב כ״א:כ״ט). ופתרונו: אל יקרה לדור אחר מה שהקרה לדורו של צדקיהו. מן היום אשר יצאו ישראל ממצרים עד דורו של צדקיהו אין לך דור שלא חטא כעניין שנאמר: למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלוח ולא שמעו אלי ולא הטו את אזנם (ירמיהו ז׳:כ״ה-כ״ו). ובכולן לא חרב הבית אלא בדורו של צדקיהו. הוא שאמרו רבותינו: צדקיה שתה שמרי כל הדורות.⁠1
אשר עולל לי – פתרונו: אשר פעל לי. ומסורת זה תהא מסור בידך כל מקום שתראה עולל בלא תי״ו, כמו: ועולל למו כאשר עוללת לי (איכה א׳:כ״ב), וכן עיני עוללה לנפשי (איכה ג׳:נ״א), הוא לשון מעשה ולשון פעולה. ואם הוא כתוב בתי״ו, כמו: את אשר התעללתי במצרים (שמות י׳:ב׳), וכמו: כאשרג התעללד בהם (שמואל א ו׳:ו׳), וכמו: ויתעללו בה (שופטים י״ט:כ״ה), וכן ודקרוני והתעוללו בי (שמואל א ל״א:ד׳), כולם לשון שחוק הם.
1. עיינו גם ר״י קרא איכה ה׳:ז׳, והשוו ילקוט שמעוני דניאל ב׳ אלפים תתרנ״ט.
א. כן בפסוק ובכ״י פראג. בכ״י מינכן 5: ״לא״.
ב. כן בכ״י פראג. בכ״י מינכן 5 חסרה מלת: ״כל״.
ג. כן בפסוק ובכ״י פראג. בכ״י מינכן 5: ״אשר״.
ד. כן בפסוק. בכ״י מינכן 5, פראג: ״התעולל״.
May it not befall you, all who pass by this road – All who pass by the road – these are all the generations, just as did you not inquire of all wayfarers? (Job 21:29). Its explanation is [that] what happened to the generation of Zedekiah will not happen to another generation. From the day that Israel went up from Egypt until the generation of Zedekiah, you did not have a generation that did not sin. As it was said From the day your forefathers left the land of Egypt until this day, I sent to you all my servants, the prophets, daily, rising early and sending forth. But they would not listen to me, and they would not incline their ear (Jeremiah 7:25,26). But in all of them the Temple was not destroyed, only in the generation of Zedekiah. It is as our rabbis said, Zedekiah drank the dregs of all the generations.
that was inflicted (עולל) on me – Its explanation is 'which was done to me', and you transmit this repents the traitor by your hand every place that you see. עולל without tav is just like and deal (ועולל) with them as you have dealt (עוללת) with me (Lamentations 1:22). Similarly, My eyes have brought (עוללה) me (ibid. 3:51). It is an expression of action and doing. But if it is written with tav, like that I made a mockery (התעללתי) of Egypt (Exodus 10:2); and when he mocked (התעלל) them (I Samuel 6:6); and and they maltreated (ויתעללו) her (Judges 19:25); and also and stab me and abuse (והתעללו) me (I Samuel 31:4), all of them are an expression of mocking them.
לוא – יש אומרים מלשון אלה, ולא מצאנוה בלא אל״ף. וטעמו: לא יגיע אליכם, מה שהגיע אלי.
עולל – נעשה לי. והוא מהבנין שלא נקרא שם פועלו, בעבור שאיננו בקמץ קטן,⁠1 כמו: כונן אשורי (תהלים מ׳:ג׳).
הוגה – כמו: הויה (שמות ט׳:ג׳).
1. כלומר: צירה.
Not (לוא) – Some say that it is from אלה, but we do not find it without [the initial] aleph. So, its sense is: do not let happen to you what has happened to me.
Was inflicted – (It was) done to me. It is from the po’al1 since it is not read as its verbal noun, because it does not have a sere, like firmly establishing (כּוֹנֵן) my steps (Psalms 40:3).
He afflicted (הוגה) is like [the hand of Hashem] is upon (הויה) (Exodus 9:3).
1. Literally, heavy conjugation, that is, the middle radical is doubled.
מתפללת שלא יבא אליכם כמו הבאה אלי.
הגידו לי: אם יש מכאוב כמכאובי, ואתנחם.
Pray that what has come upon me, does not come upon you. They1 told me that I would repent if there was pain like my pain, and I was consoled.
1. They – all who passed by; her friends etc.
לא אליכם – כפשוטו, כי ידוע כי עוברי דרך הם מכל פאות הישוב עוברים ושבים, ולכן באור זאת השלילי, והוא אמרו אחריו: הביטו וראו אם יש מכאב כמכאבי – כלומר, אין מכאב כמכאבי.
אשר הוגה – נכון כמו אם אמר הוגה אותי.
ביום – כי לכל זמן ברצון השם, וכל התורה והנביאים מלאים מזה.
לא – אמרה בצערה ובמר נפשה לא ראיתי אליכם כל עוברי דרך ישרה ומבעטי ארח נכונה כמוני שהגיע אליכם עונש כענשי כי הביטו וראו אם יש סופם משום מעול וחומץ שמצאו מכאוב כמכאובי אשר עולל לי אין זה אלא אשר הוגה ה׳ ביום חרון אפו כי מה שיעשה בחרי אף הוא בלתי משוער ויוסיף עונש וכמו שאמר הכתוב בעצמו (ירמיהו י״ח) בעת אפך עשה בהם.
לוא אליכם. הלמ״ד זעירא במקצת ספרים וכן היא באלפא ביתא מאותיות קטנות בריש מסרה גדולה וגם במסורת כ״י ומלת לוא מלא וא״ו ואל״ף כיין מ״ש בכל לחם דמעה ובקול בוכים בפירוש גלאנטי.
אם יש מכאוב כמכאבי. הביטה וראה כי מכאוב מלא כמכאבי חסר כלומר ראו אם המכאוב הגדול והמלא אשר ראיתם בימיכם אם ישוה אל המכאוב היותר קטן וחסר שבא עלי לחם דמעה.
לוא אליכם וגו׳ – ירושלים מצוירת כאן כאשה, ואומרת לעוברי דרך, לא, ייתן ה׳ לכם שתפלו ממצבכם כמוני, ואמת הוא שהיל״ל אַל.
אשר וגו׳ – הביטו וראו אשר עולל לי; ושרש עלל מורה עשית איזה דבר בכוונה כדי שיצלח, ומקורו גם הוא שרש עוּל בל״א, הכנס תוך הדבר.
לא אליכם כל עברי דרך כו׳ אשר הוגה ה׳ ביום חרון אפו. הכוונה כמו שאמר במדרש וכי אומות העולם אינם חוטאים אלא ישראל חטאו ולקו ואוה״ע אינם לוקים. והתירוץ אמאי לוקים פשוט שישראל מצווים ואוה״ע אינם מצווים. והנה ביבמות מ״ז ע״ב אמר מפני מה גרים מעונים בעוה״ז ששהו להתגייר, א״כ אמאי אין האומות לוקים שלא נתגיירו, ופשוט דעל מצוה כזו שלא הכניסו עצמם לחיוב אמרינן דבעידן ריתחא נענשין עליה, וא״כ כשמקבלין עליהן תרי״ג מצוות ואינן מקיימין קצת בעידן ריתחא נענשין על ששהו להתגייר. והנה בפרק במה מדליקין אמר על שעשיתם פתחי בתים כמחתרת וכיו״ב שלא הכניסו עצמם לחיוב, וא״כ כי הוה עידן ריתחא על המצות שנצטוו נענשין גם על שאר מצות שלא הכניסו עצמן לחיוב, וזה שאמר לא אליכם כל עוברי דרך (עוברי דרכה של תורה, מדרש) הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי כו׳ דאף בדברים שאנו שניהם שוין שלא הכניסו עצמן לחיוב, אשר הוגה ה׳ ביום חרון אפו בעידן ריתחא דעונשין עליה. ודו״ק.
לוא אליכם וגו׳ – אמר רבה אמר ר׳ יוחנן, מכאן לקובלנא מן התורה1 (סנהדרין ק״ד:)
לוא אליכם וגו׳ – א״ר יצחק, אמר הקב״ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (פ׳ דברים) בכל הדרך אשר הלכתם2 עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים לא אליכם כל עוברי דרך3 (פתיחתא למ״ר).
לוא אליכם וגו׳ – א״ר נחמיה, אע״פ שקללן ירמיהו בא״ב אפ״ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיה אמר לא אליכם כל עוברי דרך וישעיהו אמר (נ״ז) מרום וקדוש אשכון וגו׳4 (איכה רבה א׳:א׳).
לוא אליכם וגו׳ – אומרת כנסת ישראל לאוה״ע, לא ייתי עליכון מה דאתא עלי ולא ימטי עליכון מה דמטא עלי5 (מ״ר).
כל עברי דרך – עשאוני כעוברי על דת, שכן בסדום כתיב וה׳ המטיר על סדום וגו׳ נפדית וגו׳, ובירושלים כתיב ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה6 (סנהדרין ק״ד:)
כל עברי דרך – [מהו כל עוברי דרך] – כל עוברי דרכה של תורה7 (מ״ר).
הביטו וראו – עיין לקמן פרשה ה׳ פסוק א׳ בדרשה הביטה וראה.
אם יש מכאוב וגו׳ – אתה מוצא שבדבר שחטאו ישראל בו לקו, חטאו ביש – דכתיב (פ׳ בשלח) היש ה׳ בקרבנו, ולקו ביש, דכתיב אם יש מכאוב כמכאובי8 (שם פסוק כ״ב).
אשר עולל לי – מהו אשר עולל לי – שדקדק עמי וקטף עוללתי, כמש״נ כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך9 (מ״ר).
ביום חרון אפו – א״ר אחא, יום אחר היה חרון אפו של הקב״ה, אלו עשו ישראל תשובה פשרו10 (שם).
1. פירש״י כשאדם מודיע צערו לאחר צריך שיאמר לו לא תבא זאת לך כמו שבאה אלי כי קשה הוא לשמוע, אי נמי שכשיש לו צרה צריך להודיעה לרבים [כדי שיבקשו עליו רחמים וכמבואר לעיל בפסוק בכה תבכה אות מ״ג] עכ״ד, ומהדרשה שבסמוך על לשון לא אליכם אומרת כנסת ישראל לא ייתי עליכון מה דאתא עלי וכו׳ מבואר דהעיקר כפי׳ הראשון.
2. נראה דסמיך אתחלת הפסוק, אשר נשאך ה׳ אלהיך כאשר ישא איש את בנו דזה זכות גדול הוא ומביא סוף הפסוק רק למען הקביל הדרשות מלשונות דרך דרך הכא והתם.
3. עיין מש״כ לעיל פסוק א׳ בדרשה איכה אות ה׳ וצרף לכאן.
4. עיין מש״כ בבאור דרשה זו לעיל פסוק א׳ בדרשה איכה ישבה בדד אות ט״ו וצרף לכאן. ובשני הפסוקים שמביא סמך על סופם, בפסוק שלפנינו סמך אסופי׳ היש מכאוב כמכאובי ובפסוק דישעי׳ סמיך אסיפי׳ ואת דכא ושפל רוח. ויש גירסא אחרת כאן, וזו שהעתקנו נאותה היא.
5. ע׳ משכ״ל אות קכ״ג.
6. מדייק הלשון עוברי דרך דבעלמא מתיחס ללשון דרך פעל הליכה, הולכי דרך, וגם מדייק מה שייך מאמר זה דוקא לעוברי דרך ולא גם ליושבי בית, לכן דריש שמתאונן שנענשו כעוברי דת ומכוין לאנשי סדום, דכמו התם נדונו באש מן השמים כן הכא וכהפסוקים שמביא בזה ובזה, ומה ששייך עוד לדרשה זו יתבאר בתחלת פסוק הסמוך.
7. נתבאר באות הקודם.
8. ומסיים במדרש וכן מתנחמים ביש דכתיב (משלי ח׳) להנחיל אוהבי יש, ולפלא שלא הביא לענין זה הפסוק דירמי׳ ל״א ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם, דכתיב בענין נחמה. ויש לפרש דלכן מביא הפסוק להנחיל אוהבי יש ולא זה דירמיה, משום דשני הפרטים הקודמים הנסמכים על לשון יש הם בדרך הפרזה גדולה, חטאו ביש דכתיב היש ה׳ בקרבנו, הרי זה חטא מופר מאד, שנסתפקו בעיקר ההשגחה, ולכן לקו בעונש גדול ומופרז מאוד עד שנאמר עליו אם יש מכאוב כמכאובי, ולכן מביא כנגד זה בנחמה ג״כ נחמה מופרזת במדה מרובה, והוא מש״כ להנחיל אוהבי יש, שעל זה דרשו עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק ש״י עולמות, משא״כ הפסוק ויש תקוה לאחריתך, אין בו כי אם נחמה קלה ורגילית, שיש תקוה ותו לא, ודו״ק.
9. מפרש עולל מלשון עוללות, והכונה שהאויב התנהג עמו שלא כתורה, דכתיב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך, והוא בצר ועלל.
10. מדייק מ״ש ביום חרון אפו, והלא כנודע היה נמשך החורבן זמן רב וכמ״ש באגדות שנבוכדנצר צר על ירושלים ג׳ שנים ומחצה, וגם לא הול״ל כלל ביום אלא באפו וכמש״כ אשר נשבעתי באפי, ועל זה אמר דעיקר הרעה היא הגזירה היתה ביום אחד, ואלמלא פייסו להקב״ה באותו יום בתשובה היו משככין כעסו, ופשרו הוא מענין צינון כמו מים פושרין. וגם יש לפרש הלשון פשרו כמ״ש במ״ר פ׳ בראשית שפגע קין באדם הראשון ואמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי עם קוני, והוא מענין פשרה הנהוגה בין שני בע״ד, וה״נ הכונה שאלו עשו ישראל תשובה היו מתפשרים עם הקב״ה.
וממשיכה כנסת ישראל1 בצערה ובמר נפשה2 ואומרת, אני מתפללת3 לוֹא – שלא תגיע4 אֲלֵיכֶם כל הצרה הזאת5 שהגיעה אלי6 כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ – כל הדורות הבאים7, הַבִּיטוּ וּרְאוּ והגידו לי8 אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי ואתנחם9, הרי לא דקדק הקב״ה עם שום אומה כמו שדקדק עימי10, ראו אֲשֶׁר עוֹלַל לִי – נַעֲשָה11 לי ע״י אֱלֹהִים12, אֲשֶׁר הוֹגָה – שיבר13 יְהוָה אותי14 בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ15: ס
1. מדרש רבה.
2. עקדת יצחק.
3. אבן עזרא .
4. אבן עזרא, תשלום מצודת דוד.
5. רש״י.
6. אבן עזרא, תשלום מצודת דוד.
7. והכוונה היא שלא יקרה לדור אחר מה שקרה לדורו של צדקיהו, שמן היום אשר יצאו ישראל ממצרים עד דורו של צדקיהו אין לך דור שלא חטא, כעניין שנאמר (ירמיהו ז, כה) לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים... וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם...⁠״ ובכולן לא חרב הבית אלא בדורו של צדקיהו, הוא שאמרו רבותינו, צדקיה שתה שמרי כל הדורות, ר״י קרא. לקח טוב פירש כל מי שעבר על דרכה של תורה לא בא עליו כזה העניין.
8. אבן עזרא.
9. אבן עזרא.
10. לקח טוב.
11. רש״י, אבן עזרא.
12. תשלום מצודת דוד.
13. ר״י קרא. רש״י פירש מלשון יגון. פלגי מים ביאר מלשון דיבור, שכל מה שה׳ עשה הוא הזהיר מראש ע״י עבדיו הנביאים.
14. רש״י.
15. א״ר אחא יום אחד היה חרון אפו של הקדוש ברוך הוא, אילו עשו ישראל תשובה פשרו (היו מתפשרים ומשלימים כביכול עם הקב״ה), מדרש רבה.
תרגום כתוביםאיכה רבהילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳אבן עזרא – דקדוק המליםאבן עזרא – פירוש הטעמיםר״י אבן כספיעקדת יצחקמנחת שיהואיל משהמשך חכמהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144