Eikhah 1 – איכה א‏ – Mikraot Gedolot

יְדֵיהּ אוֹשִׁיט נְבוּכַדְנֶצַּר רַשִּׁיעָא וְשָׁלַף סַיְפָא וּקְטַע כָּל רִיגוּגָהּ אַף כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל שְׁרִיאַת לְיַלָּלָא אֲרוּם חֲזַת עַמְּמִין נוּכְרָאִין עֲלוּ לְבֵית מוּקְדְּשָׁהּ דִּי פַקֵּדְתְּ עַל יְדוֹי דְמשֶׁה נְבִיָּא עַל עַמּוֹן וּמוֹאָב דְלָא יִדְכּוּן לְמֵיעַל בִּקְהָלָא דִּי לָךְ.

[לח] יָדוֹ פָּרַשׂ צָר – אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ שׂוֹנְאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִכְנְסוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים עִמָּהֶם, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְעַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים רָצִין לָבֹז אֶת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַעֲקֹר: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳ (דברים כ״ג:ד׳). רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר פְּרָטָא לִדְלֵיקָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְעֶבֶד רָץ לָבֹז אֶת אוֹנִיתוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ שׂוֹנְאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִכְנְסוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים עִמָּהֶם, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְעַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים רָצִין לָבֹז אֶת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַעֲקֹר לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳. אַרְבָּעָה דְּבָרִים טוֹבִים הֵיטִיב אַבְרָהָם לְלוֹט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט (בראשית י״ב:ד׳). וְאוֹמֵר: וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם וגו׳ (בראשית י״ג:ה׳). וְאוֹמֵר: וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וגו׳ (בראשית י״ד:ט״ז). וְאוֹמֵר: וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וגו׳ (בראשית י״ט:כ״ט). וְכָךְ הָיוּ צְרִיכִין לִפְרֹעַ לָהֶם טוֹבוֹת, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ לָהֶם רָעוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם וגו׳ (במדבר כ״ב:ה׳). וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי וגו׳ (במדבר כ״ב:ו׳). וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וגו׳ (במדבר כ״ב:ז׳). וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וגו׳ (שופטים ג׳:י״ג). וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט (דברי הימים ב כ׳:א׳). וְהָדֵין יָדוֹ פָּרַשׂ צָר וגו׳. וּכְנֶגְדָן נִכְתְּבָה חַטָּיָא שֶׁלָּהֶם בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וגו׳. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם וגו׳ (דברים כ״ג:ד׳-ה׳). עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק וגו׳ (מיכה ו׳:ה׳). כִּי לֹא קִדְמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם וַיִּשְכֹּר עָלָיו אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלוֹ (נחמיה י״ג:ב׳). וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם (יהושע כ״ד:ט׳). וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ אַרְבָּעָה נְבִיאִים וְחָתְמוּ עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּינָם, וְאֵלּוּ הֵן: יְשַׁעְיָה, יִרְמְיָה, יְחֶזְקֵאל וּצְפַנְיָה. יְשַׁעְיָה אָמַר: מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה (ישעיהו ט״ו:א׳). יִרְמְיָה אָמַר: הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר ה׳ (ירמיהו מ״ט:ב׳). יְחֶזְקֵאל אָמַר: לִבְנֵי קֶדֶם עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה לְמַעַן לֹא תִזָּכֵר בְּנֵי עַמּוֹן בַּגּוֹיִם (יחזקאל כ״ה:י׳). וּכְתִיב: וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי ה׳ (יחזקאל כ״ה:י״א). צְפַנְיָה אָמַר: לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר גּוֹיִ יִנְחָלוּם (צפניה ב׳:ט׳).

ידו פרש צר על כל מחמדיה – אמר יוסיף ה׳ שנית ידו לקנות את שאר עמו.

ובסט אלעדו ידיה עלי גמיע מנאהא, ונצ׳רת אממא דכ׳לו מקדסהא, ממן אמרתהא וקלת להא לא ידכ׳לו פי גוקכם.

פרש – פשט.

כי ראתה – ותראה.

אשר צויתה – מאלה אשר צוית אותה ואמרת לה לא יבואו בקהלכם.

ידו פרש צר – עמון ומואב, על כל מחמדיה – ספרי התורה, שנאמר בהן הנחמדים מזהב (תהלים י״ט:י״א). הכל נפנו לבוז כסף וזהב והם נפנו על ספרי תורה לשורפם, לפי שכתוב בהם: לא יבא עמוני וגו׳ (דברים כ״ג:ד׳).

אשר צויתה לא יבאו בקהל לך – אילו עמון ומואב.

The oppressor extended his hand – Ammon and Mo'av.⁠¹

Over all her treasures – The Torah scrolls, which are spoken of as, "they are more desirable than gold.⁠"² All [the other nations] turned to plunder silver and gold, but they [i.e. Ammon and Mo'av] turned upon the Torah scrolls in order to burn them, because it is written in them, "an Ammonite [or a Mo'avite] shall not enter, etc.⁠"³ Concerning whom You commanded,

"Let them not enter your community.⁠" – These are referring to Ammon and Mo'av.

1. Alternatively, Nevuchadnetzar. (Targum)

2. Tehilim 19:11.

3. Devarim 23:4.

ידו פרש צר על כל מחמדיה – אלו עמון ומואב שנאמר בהן לא יבא עמוני וגו׳ (דברים כ״ג:ד׳) כיון שראתה עמוני ומואבי שנכנסו בהיכל י״י מיד תשש כחה ושאר האומות פשטו ידיהם על כל מחמודיה. ומנין לנו שעמון ומואב שמחו באידם של ישראל שנאמר כה אמר י״י אלהים יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה (יחזקאל כ״ה:ג׳) לכך נאמ׳ ידו פרש צר. כל האמות היו בוזזים כסף וזהב ועמון ומואב היו פורשים ידיהם בספר תורה לשורפו על שכתו׳ בו לא יבוא עמוני ומואבי בקהל י״י (דברים כ״ג:ד׳) לפיכך ד׳ נביאים חתמו גזר דינם ישעיה ירמיהו צפניה ויחזקאל. ישעיה אמ׳ משא מואב כי בליל שודד ער מואב (ישעיהו ט״ו:א׳) ירמיה אמ׳ לכן הנה ימים באים נאם י״י והשמעתי אל רבת בני עמון (ירמיהו מ״ט:ב׳) יחזקאל אמר במואב אעשה שפטים (יחזקאל כ״ה:י״א) צפניה אמ׳ כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה (צפניה ב׳:ט׳).

כי ראתה גוים באו מקדשה אשר ציויתה – לשעבר לא יבואו בקהל לך – אותן שלא היו כשירין לבא אפילו בקהל כגון עמון ומואב ואדום עד דור שלישי, הם באו מקדשה, ולשעבר לא היו ראויים לבוא בקהל י״י, ועכשיו באו אפילו מקדשה. שלא תאמר בני אדם שהם זרים להיכנס למקדש בלבד, אבל כשירים לבוא בקהל נכנסו מקדשה, אלא אפילו אותם שאין כשירים לבוא בקהל באו מקדשה.

Indeed, she saw nations invade her sanctuary, about whom you commanded – formerly, that they should not enter your congregation; those who were not fit to enter even the congregation, such as Ammon, Moab, and Edom, up to the third generation entered her sanctuary. Formerly, they were not worthy to enter into the congregation of HaShem, but now, they even entered her sanctuary. Do not think that [the sanctuary was entered] merely by people who were ineligible to enter the sanctuary but were [at least] eligible to enter the congregation; rather the sanctuary was entered even by those ineligible to enter the congregation.

ידו פרש צר על כל מחמדיה – זה הוא בית המקדש, כעניין שנאמר: הנני מחלל את מקדשי גאון עוזיכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם^א (יחזקאל כ״ד:כ״א).

כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבואו בקהל לך – בא היום שראתה גוים נכנסים לבית מקדשה, שלשעבר לא היו ראוים לבא אפילו בקהל. הם עמון ומואב, שכתוב בהם: לא יבא עמוני ומואבי וגו׳ (דברים כ״ג:ד׳).

א. כן בפסוק ובכ״י פראג. בכ״י מינכן 5: ״נפשיכם״.

The enemy spread out his hand over all her treasures – This is the Temple, as it was said: Behold, I am profaning my sanctuary, the pride of your strength, the darling of your eyes, and the yearning of your soul (Ezekiel 24:21).

Indeed, she saw nations invade her sanctuary, about whom you had commanded that they should not enter your congregation – The day came that she saw nations entering into her sanctuary that, previously, were not permitted to enter even into the congregation. They were Ammon and Moab, because of the biblical verse about them An Ammonite or Moabite shall not enter etc. (Deuteronomy 23:4).

כי ראתה גוים – על ירושלם שבה.

For she saw nations. Concerning Jerusalem, for [they were] in her.

כאשר ראתה שבאו מקדשה עמון ומואב, שלא קדמו אותם בלחם ובמים בצאתם ממצרים מרוב אכזריות לבם, הוצרכה לתת להם כל מחמדיה.

When she realised that Ammon and Moab, who had not welcomed them with bread and water when they departed from Egypt because of their heart's great cruelty, had entered her sanctuary, it was necessary for her to give them all her precious things.

כי ראתה גוים – אין זה נתינת טעם וסבה כלל למה שקדם, ולא למה שיבא אחריו, אבל הוא ספור והגדה ממה שהיה. וזכור זה והקש על זה בכמה מקומות ותעמוד על סודות נפלאות, ובאור זה הכלל אוצר י״י יבא.

אשר צוית לא וג׳ – הרכבת תנאי אל גוים קדם זכרם, והם בפרט עמון ומואב גם אחרים.

וזה הפלגה כי באו במקדש, הוא המקום היותר מיוחד בעלוי גוים שלא היו ראוים לבוא בשום קבוץ פחות מעמנו.

ידו – יאמר כי הצר מצאה ידו את כל מחמדיה ולקחה לא בחיל ולא בכח כאילו הם מחוסרים צידה והנה לא ערכה ירושלים כנגדו מלחמה לפי שראתה גוים באו מקדשה אשר צוית והנה בזה הכירה כי מידו היתה זאת לה הניחה מחמדיה לפניהם.

ובמדרש (שוח״ט תהלים ע״ט) אמר אסף והלא כתבת בתורתך (במדבר א׳) והזר הקרב יומת. ולא הזר בלבד אלא בני אהרן המקודשים נכנסו להקריב ונשרפו (ויקרא י׳). וכן עוזיהו לא נכנס אלא לכבודך ונצטרע (דברי הימים ב כ״ו) ולא עוד אלא שנרעשה הארץ. ואילו העכו״ם הנחתם שנכנסו. אמר לו אלו שנכנסו שלא ברשות פגעתי בהם. אבל אלו ברשות נכנסו. שנאמר (ירמיהו א׳) הנני קורא.

גוים – עמון ומואב, עיין מה שכתבתי למעלה פסוק ו׳.

ידו פרש צר על כל מחמדיה. אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה לא יחמוד איש את ארצך עכשיו כו׳ אתם קורין ידו פרש צר על כל מחמדיה, פירוש כי הקנאה הוא רק על החמודות שיש לחבירו אשר גם אצל החומד נחשב זה לחמודות, לא כן דברי תורה הנחמדים מזהב, אצל האומות אינם חמודות ואדרבא לטורח ועמל יחשב אצלם המתיגע בם, ובכ״ז מפני כי המה יודעים אשר אצל ישראל המה חמודות לכן יגזרו על ביטול תורה, וזה שאמר אלמלא זכיתם הייתם קוראים כו׳ ולא יחמוד איש את ארצך אף הארץ שאצל האומות המה נחמדים יותר מאצלך, ועכשיו אתם קורין ידו פרש צר על כל מחמדיה שרק אצלה המה חמודות, והיינו התורה ומצות.

ידו פרש צר – א״ר יצחק, אמר הקב״ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (פ׳ תשא) ולא יחמוד איש את ארצך,⁠¹ עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים ידו פרש צר על כל מחמדיה^קטו*)² (פתיחתא למ״ר).

ידו פרש צר – א״ר נחמיה, אע״פ שקללן ירמיהו בא״ב, אפ״ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיה אמר ידו פרש צר וישעיהו אמר (י״א) יוסיף ה׳ שנית ידו³ (איכה רבה א׳:א׳).

ידו פרש צר וגו׳ – א״ר שמואל בר נחמני א״ר יונתן, מאי דכתיב ידו פרש צר על כל מחמדיה – זה עמון ומואב, בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל כולם נפנו לכסף ולזהב והם נפנו על ס״ת, אמרו, זה שכתוב בו לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה׳ ישרף⁴ (יבמות ט״ז:)

1. הכונה דבשעה שהיו ישראל זוכים במעשיהם הטובים אז לא היה שליטה לאויבים אף בא״י שנקראת ארץ חמדה [כי על דבר חמדה שייך לומר לא יחמוד] וכשאין ישראל זוכים במעשיהם הטובים אז יש לאויבים שליטה אף על דבר היותר חמוד מא״י והוא הבהמ״ק בעצמו שנקרא חמדה, וכמ״ש חז״ל על מחמד עיניך זה בהמ״ק וזה אמרו על כל מחמדיה וכל בא לרבות אף על בהמ״ק.

2. עיין מש״כ לעיל בפסוק א׳ בדרשה איכה אות ה׳ וצרף לכאן.

3. עיין מש״כ בבאור דרשה זו לעיל פסוק א׳ בדרשה איכה ישבה בדד אות ט״ו וצרף לכאן.

4. סמך אסוף הפסוק כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך, ומחמדיה דרש על התורה ע״ש הכתוב הנחמדים מזהב דכתיב בענין התורה. וכתב מהרש״א דדרש פרש כמו שרף בהפוך אותיות כמו כבש כשב, שמלה שלמה, ואין זה מספיק, דהתם לא נשתנה המובן בחליפת המלות, משא״כ הכא, ויותר יש להביא מחילופים כאלה שגם המובן ישתנה, וכמו שדרשו בשבת פ״ה א׳ חורי הארץ מלשון ריח הארץ, וביומא ע״ה ב׳ אל תקרא וישטחו (פ׳ בהעלותך) אלא וישחטו, ובירושלמי נזיר פ״ז ה״ב דרשו או בקבר – או ברקב, ובשה״ש רבה (ד׳ ד׳) דרשו תל תלפיות תל יפות ובקה״ר ח׳ א׳ פשר דבר דרשו כמו פרש [פירוש] דבר, וכן פרשנו ע״פ זה הלשון כל הנחשלים אחריך (ס״פ תצא) כמו הנחלשים, ובאיוב מ״א יחשב תהום לשיבה יחשב תהום ליבשה, ובקהלת ח׳ ולא ימלט רשע את בעליו, ולא ימלט עשר את בעליו, ועוד כהנה.

יָדוֹ פָּרַשׂ צָר – האויב, עמון ומואב¹ פרש את ידו עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ של ירושלים, הם ספרי התורה², וירושלים לא ערכה נגד האויב מלחמה כיוון שהבינה כי מיד ה׳ היתה זאת³, כִּי רָאֲתָה ירושלים⁴ שֶׁהַגוֹיִם אשר בָּאוּ – הצליחו לבוא אל מִקְדָּשָׁהּ הם גויים אשר אפילו לא היו ראויים לבוא בקהל ה׳⁵, גויים אֲשֶׁר צִוִּיתָה התורה לגביהם לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ – לא יבוא לך בקהל⁶: ס

1. רש״י, ר״י קרא. ובמדרש, בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש, נכנסו עמונים ומואבים עמהם, והיו כולם רצים לבוז כסף וזהב, ועמונים ומואבים רצים לשרוף את ספרי התורה כדי לעקור את הכתוב (דברים כג, ד) ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה״, יבמות טז:, מדרש רבה.

2. רש״י.

3. ובמדרש (שוחר טוב תהלים ע״ט) אמר אסף והלא כתבת בתורתך (במדבר א, נא) ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״?! ולא הזר בלבד אלא בני אהרן המקודשים נכנסו להקריב ונשרפו, וכן עוזיהו לא נכנס אלא לכבודך ונצטרע, ולא עוד אלא שנרעשה הארץ, ואילו רשעים אלו נכנסו?! אמר לו אלו שנכנסו שלא ברשות פגעתי בהם, אבל אלו ברשות נכנסו, עקדת יצחק.

4. אבן עזרא.

5. ר״י קרא.

6. שנאמר (דברים כג, ד), ״לא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד עוֹלָם״, והם שמרוב אכזריות ליבם לא קדמו את ישראל בלחם ובמים בצאתם ממצרים, בעת החורבן ניתן להם כל מחמדיה של ירושלים, אבן עזרא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון