×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) וַֽיַּאֲרִ֘יכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן⁠־הָאָרוֹן֙ עַל⁠־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַֽיְהִי⁠־שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
And the poles were so long that the ends of the poles were seen from the ark before the Sanctuary; but they could not be seen without; and there they are to this day.
תרגום כתוביםרד״קמצודת דודעודהכל
וַאֲרִיכוּ נַגָרַיָא (ס״א נִגְרַיָא) וַהֲווֹן בְּלִיטִין וּמִתְחֲזָן (ס״א וּמִתְחַזְרִין) רֵישֵׁי נַגָרַיָא מִן אֲרוֹנָא הֵי כְּתַרְתֵּין תַּדְיָן עַל אַפֵּי בֵּית כַּפּוֹרֵי וְלָא מִתְחֲזָן לְבָרָא מִן פַּרְגוֹדָא וַהֲוָאָן תַּמָן עַד יוֹמָא הָדֵין.
ויאריכו הבדים – אם אלו הבדים הם שהיו בארון מתחלה, תמה הוא היאך נראו על פני הדביר. שהרי הבדים לא היה ארכן יותר מעשר אמות, שהרי קדש הקדשים של אהל מועד 1לא היה אלא עשר, והארון היה נתון בתוכו, ולא נאמר בתורה שהיו נראין הבדים מבחוץ לפרכת; והדביר היה רחבו עשרים (דברי הימים ב ג׳:ח׳) – אם כן היאך היו נראין על פני הדביר? 2ואפשר שעשו לארון בדים אחרים ארוכים מהם כדי שיראו על פני הדביר; וזהו שאומר ״ויאריכו״ 3שהוא פעל יוצא, ולא אמ׳ 4״ויַאַרְכו״.
5גם כן יתכן לפרש כי אותן הבדים היו שהיו בארון מתחלה. ואפשר שהיה ארכן עשר אמות, וקודם שהכניסו הארון לדביר היו הבדים נתונים בארון בשוה – שהיו עודפים אחורי הארון כמו לפני הארון – שהרי ארבעה אנשים היו נושאים אותו: לכל בד שני אנשים, אחד לפניו ואחד לאחוריו. וכיון שהביאו הארון לדביר כמו שהיה – עם בדיו – ולא היה עתיד עוד לנשאו בכתף, 6האריכו הבדים ומשכום כלפי חוץ עד שנראו ראשי הבדים על פני הדביר, כדי שיהיה נכנס שם כהן גדול ביום הכפורים 7להקטיר בין הבדים 8ולא יהיה פונה הנה והנה. לפיכך האריכו הבדים 9עד פני הדביר; ולא יראו החוצה – חוץ לפני הדביר. 10ואם תאמר: כיון שלא היה ארך הבדים אלא עשר אמות, והדביר רחבו עשרים, היאך נראו עדין על פני הדביר? יתכן שלא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי, אלא הרחיקו אותו מן הכותל.
11והכרובים פורשים כנפים על הארון ועל בדיו (פס׳ ח), שהיה פרישת הכנפים ברחב גם כן עשרים אמה, כמו שהיה בארך (דברי הימים ב ג׳:י״ג). 12או היה רחב הכנפים כרחב הארון וארך הבדים. 13ורבותי׳ ז״ל דרשו (בבלי יומא נ״ד.): כת׳ ויראו ראשי הבדים, וכת׳ ולא יראו החוצה. הא כיצד? דוחקים ובולטין ויוצאין בפרכת ונראין כמין שני דדי אשה, שנ׳ ״בין שדי ילין״ (שיר השירים א׳:י״ג). ואין אנו צריכין לדרש הזה, שהוא אומ׳ שהיו נראין על פני הדביר, אבל 14חוץ לכותל הדביר לא היו נראין. 15ומה שאמרו עוד (בבלי מגילה י׳:): מקום ארון אינו מן המדה ובנס היה עומד, לא ידעתי מה טעם; שהרי הכת׳ אומ׳ שהכרובים היו פורשים כנפים על הארון (לעיל פס׳ ח), והארון מתחת כנפי הכרובים היה ואינו נכנס בחשבון. ואם כן, מה טעם לתת נס במקום שאינו צריך? והם אמרו (בבלי מגילה י׳:)) כי הארון 16עשר אמות היו לו לכל רוח; זה לא מצאנו, 17ולא יתכן לפי הפסוקים! והם שאמרו ידעו מה אמרו, כי דעתם רחבה מדעתנו.
18ויהי שם19הבדים היו שם, ואמ׳ ״ויהי״ 20דרך כלל; ובמלכים: ״ויהיו שם״ (מלכים א ח׳:ח׳). 21אמ׳ שהיו שם הבדים, שלא הסירו אותם עוד כמו שכת׳ ״לא יסורו ממנו״ (שמות כ״ה:ט״ו), וגם לא החזירום לאחוריהם, אלא היו משוכים לפני הדביר לעולם – זהו עד היום הזה. 22אם כן, דלתות שער הדביר 23לא היו נסגרות; לפיכך הֻצרך לעשות פרכת, להיות מסך מבדיל.
1. לא היה אלא עשר. ראו רש״י על שמות כ״ו:ל״ב, וברייתא דמלאכת המשכן פרק ד.
2. ואפשר שעשו וכו׳. השוו פירוש ר׳ יוסף קרא למלכים א ח׳:ח׳ ד״ה ״ויאריכו״; וראו המיוחס לרש״י כאן.
3. שהוא פעל יוצא. השורש ״ארך״ משמש פועל עומד בבנין קל ופועל יוצא בבנין הפעיל.
4. ״ויַאַרְכו״. ניקדתי כך בהתאם לצורה של פועל זה בבנין קל; השוו יחזקאל י״ב:כ״ב.
5. גם כן יתכן לפרש וכו׳. כך הוא מפרש על הפסוק המקביל במלכים א ח׳:ח׳.
6. האריכו הבדים וכו׳. המילה ״ויאריכו״, שהוא פועל יוצא, מובנת איפוא גם לפי הפירוש הזה.
7. להקטיר בין הבדים. ראו משנה יומא ה׳.
8. ולא יהיה פונה...חוץ לפני הדביר. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.
9. עד פני הדביר וכו׳. להלן מצטט רד״ק את דעת רז״ל (בבלי יומא נ״ד.) שהיו נראים הבדים ״על פני הדביר״ מבחוץ בכך שהיו בולטים קצת, אך לא היו נראים ״החוצה״ יותר מזה; השוו רש״י על מלכים ח׳:ח׳ ד״ה ״ולא יראו״. ברם, להלן רד״ק שולל פירוש זה; ובכן, מה שהוא כותב כאן ״עד פני הדביר; ולא יראו החוצה...⁠״ (השוו לשונו של ר׳ יוסף קרא בפירושו למלכים א ח׳:ח׳ לפני שהוא מצטט את דברי רז״ל) מובנו: רק עד פני הדביר, ולא היו נראים מבחוץ כלל. משמעות ״ויראו מן הארון על פני הדביר״, ככל הנראה, היא שהבדים נמשכו מהארון עד הפרוכת, ובכך היו ״נראים״, כלומר: נמצאים, בכל השטח ההוא.
10. ואם תאמר...יתכן שלא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי וכו׳. השוו פירושו על הפסוק המקביל במלכים. בקשר להנחה הראשונית שלו שהארון היה סמוך לכותל המערבי, ראו דבריהם של רז״ל שהוא מצטט להלן ל״ה:ג׳. ברם, קושייתו במקומה עומדת אף אם נניח שהארון הונח בדיוק באמצע השטח של עשרים אמה שבין מזרחו של הדביר למערבו. כי בכך, חצי הארון, כולל שתים מהטבעות אשר בהן היו מונחים הבדים, היה נמצא בחלק המערבי של הדביר; ואם הבדים היו אמנם נראים על פני הדביר בצידו המזרחי, והיו נמשכים עשר אמות לכיוון מערב עד אמצע הדביר, לא היו מגיעים לאותן טבעות הארון שבצידו המערבי. ובכן, כאשר רד״ק מתרץ ש״הרחיקו אותו מן הכותל״ המערבי, נראה שכוונתו היא שהניחו את הארון דווקא יותר קרוב לכותל המזרחי (נגד אותם דברי רז״ל), באופן שהבדים יימשכו מהטבעות המערביות של הארון עד הקצה המזרחי של הדביר, וייראו איפוא ״על פני הדביר״.
11. והכרובים פורשים וכו׳. בפסוק ח נמצא שהכרובים היו פורשים כנפיים על הארון ועל בדיו; אך עיקר פרישת כנפיהם של עשרים אמה, הנזכרת בדברי הימים ב ג׳:י״א-י״ג, היתה מצפון לדרום. ובכן, אחרי שרד״ק מבאר את מקומם המדוייק של הבדים, הוא חוזר לפרש איך פרישת כנפי הכרובים הגיעה אל הקצה המזרחי של הדביר, אשר אליו הגיעו הבדים.
12. או היה רחב וכו׳. תירוץ זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. לפי זה, אם הכרובים היו עומדים נגד הארון בצדיו הצפוני והדרומי (כמו שסביר לומר), כנפיהם היו רחבות הרבה דווקא לכיוון מזרח, כדי לפרוש על הבדים, אך לא לכיוון מערב; או הכרובים היו עומדים קרוב יותר לצד מזרח, ורוחב כנפיהם היה שווה לשני הצדדים באופן שיפרשו על הארון ועל הבדים. נראה שרד״ק מעדיף את תירוצו השני הזה בפירושו למלכים א ח׳:ה׳-ז׳, כי שם הוא כותב ש״היו נוגעין בכנפיהם בכותל רוב הדביר״ (פירוש: ארכם מצפון לדרום היה עשרים אמה באופן שנגעו בכתלים הצפוני והדרומי, ומחמת רחבם היו נוגעים ברוב השטח של אותם כתלים), ואילו לתירוצו הראשון כאן אשר לפיו היה רחבם עשרים אמה כמו האורך, היו נוגעים בכותל כל הדביר.
13. ורבותי׳ ז״ל דרשו וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והשוו התרגום. וראו רש״י ור׳ יוסף קרא למלכים א ח׳:ח׳. המדרש מתכוון לומר שפירוש ״בין שדי ילין״ הוא שהארון נמצא בין הבדים. בקשר לזה ראו דברי רד״ק בספר השרשים ערך ״לון״ על שעיקר משמעות השורש הוא מציאות תמידית, ושהמשמעות של שינה נובעת מכך.
14. חוץ לכותל הדביר. נראה שכוונתו היא: חוץ לפרוכת.
15. ומה שאמרו עוד וכו׳. השוו דבריו על הפסוק המקביל במלכים, ולעיל ג׳:י״ג ד״ה ״פרשים״ ובהערות. והשוו דבריו למלכים א ו׳:כ״ז ד״ה ״וכנפיהם״. ראו גם ברגר, ״Peshat and the Authority of Ḥazal״.
16. עשר אמות היו לו לכל רוּח. ר״ל: היה עשר אמות של רֶוח בין הארון לבין כל אחד מצדדי הדביר. וזה מכריח שהארון יעמוד בנס, כי בכך כל עשרים האמה של אורך הדביר ורחבו הם לצדדי הארון, ולא נשאר מקום לארון עצמו. אך ממשיך רד״ק לטעון שלא מצאנו כך.
17. ולא יתכן לפי הפסוקים. אם הארון היה עומד בנס, באמת אין סתירה לפסוקים. אלא, כוונתו היא שלא יתכן כך לפי פשט הפסוקים ללא נס; ובכן, למה להניח כך ולהכריח שהארון אמנם עמד בנס?
18. ויהי שם וכו׳. דיבור זה נמצא רק במשפחה אחת של עדי-נוסח, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
19. הבדים היו שם. ר״ל: למרות לשון היחיד של ״ויהי״. התרגום אכן משתמש כאן בלשון רבים.
20. דרך כלל. ר״ל: לשון היחיד של ״ויהי״ מוסבת על ״בדים״ כי יש למילה משמעות קולקטיבית; ראו מכלול ז׳., ק״מ:-קמ״ב:, והדוגמאות הנזכרות שם כגון ״ותעל הצפרדע״ (שמות ח׳:ב׳). למרות שאין שם דוגמאות אשר בהן שם-העצם מופיע בצורת הרבים (כי הוא רגיל לפרש ניסוחים כאלה באופן אחר; ראו מכלול ו׳:-ז׳.), מצאנו אמנם דוגמאות מסויימות כאלה בפירושי רד״ק; ראו, למשל, דבריו על שמואל א י״ב:י׳ ד״ה ״ויאמרו״.
21. אמ׳ שהיו שם הבדים וכו׳. השוו דבריו על הפסוק במלכים.
22. אם כן וכו׳. רד״ק מפרש בכך את מה שנמצא בדברי הימים ב ג׳:י״ד שעשה שלמה פרוכת (וראו המיוחס לרש״י שם) בעוד שבמלכים א ו׳:ל״א-ל״ב כתוב שלפתח הדביר היו דלתות.
23. לא היו נסגרות. כדי שלא יגעו בבדים. אבל אם חומר רך כגון זה של הפרוכת היה נוגע בהם לא היתה בכך בעיה.
They extended (vayya’arikhu) the poles. If these are the poles that had been on the Ark initially, it is a wonder how they could have been seen upon the front of the inner Sanctuary. After all, the poles were no more than ten cubits long. For the Holy of Holies in the Tent of Meeting was only ten, and the Ark was placed in it, and it does not say in the Torah that the poles were visible from outside the curtain. So if the width of the inner Sanctuary [of Solomon’s Temple] was twenty cubits (2 Chronicles 3:8), how could [the poles] have been seen upon the front of it? Possibly, they made other poles for the Ark that were longer than those, in order that they be seen upon the front of the inner Sanctuary. That would explain why the text says vayya’arikhu, which is a transitive verb, and not vayya’arkhu. It is also possible to explain that these were the same poles that were on the Ark initially. It might be that they were ten cubits long, and that before they brought the Ark into the inner Sanctuary, the poles were inserted into the Ark symmetrically, extending behind it the same distance as in front of it. After all, four people would carry it, each pole by two people: one in front and one in back. But when they brought the Ark into the inner Sanctuary in that state—with its poles—and it was no longer to be carried by shoulder, they extended the poles, pulling them outward until their tips were seen upon the front of the inner Sanctuary, so that the high priest might enter there on the Day of Atonement to offer incense between the poles without shifting in one direction or the other. For this reason, then, they extended the poles until the front of the inner Sanctuary, although they could not be seen from the outside, [meaning] outside the front of the inner Sancutary. And if you will ask: Still, because the poles were only ten cubits long, and the width of the inner Sanctuary was twenty, then how could they have been seen upon the front of it? Possibly, they did not place the Ark close to the west wall but far away from it. The way the wingspread of the cherubim extended over the Ark and its poles (v. 8) is that it was twenty cubits wide, as it was long (2 Chronicles 3:13). Alternatively, the width of the wings was equal to the width of the Ark and its poles. In a midrashic vein, our Sages, of blessed memory (b. Yoma 54a), say: “It says ‘the tips of the poles were seen’ and ‘but they could not be seen from the outside.’ How so? They pressed up against the curtain and protruded outward, so that they looked like the two breasts of a woman, as it says, ‘he sleeps between my breasts’ (Song 1:13).” But we have no need for this midrashic interpretation; for the text says that they were seen upon the front of the inner Sanctuary. They were not, however, visible from outside its wall. Nor do I know why they say (b. Megillah 10b) that the space occupied by the Ark is not part of the dimensions and that it was situated there miraculously. For the text says that the wingspread of the cherubim extended over the Ark (v. 8). The Ark, then, was under the wings of the cherubim and need not be included in the calculation. So what reason is there to impose a miracle where it is not necessary? What they say (b. ibid.) is that there were ten cubits to each side of the Ark. But we do not find that, nor is it possible according to the verses! Those who said this, however, knew what they were saying, because their understanding was greater than ours.
It has remained there. [This means]: the poles have remained there: “it has” is meant in a collective sense. In Kings, [the text indeed says] “they have remained there” (1 Kings 8:8). It is saying that the poles remained there in that they were not subsequently removed—as it says, “they shall not be removed from it” (Exodus 25:16)—and also that they were not moved back toward the other side. Instead, they remained extended to the front of the inner Sanctuary forever: that is the meaning of “to this day.” It emerges, then, that the doors on the opening to the inner Sanctuary were not closed. That it why [Solomon] had to make a curtain (2 Chronicles 3:14)—to serve as a partition.
ויאריכו הבדים – ר״ל משכו הבדים לחוץ כלפי המזרח והיו נראים לפני הדביר בהיותם דוחקים ובולטין לפרוכת שהיה מול הפתח אבל לא היו נראים החוצה להיות מקרעין בפרוכת לצאת חוצה לה.
ויהי שם – על הבדים יאמר שכ״א היה שם באותה הנחה ומצב.
עד היום הזה – ר״ל עד אשר נגנז הארון בימי יאשיהו.
תרגום כתוביםרד״קמצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144