Divrei HaYamim II 4 – דברי הימים ב ד‏ – Mikraot Gedolot

וְסוּמְכֵיהּ פּוּשְׁכָא וְסִפְתֵיהּ הֵי כְעוֹבַד כְּלִיד סְגַלְגַל לְקִיט כְּשׁוֹשַׁנָהָא נָקֵיט תְּלָתָא אַלְפִין בַּתִּין בְּיוֹבָשׁ תְּרֵין אַלְפִין בָּתִּין בְּרוּטְבָא מַחֲסֵיל.

ועביו טפח – שוליו ודפנותיו אלא שאצל פיו הי׳ דק מרוקע ומרודד.

כמעשה שפת כוס – ששותין בו ומצויר פרח שושן.

מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל – אף זה מחזיק ובמלכים כתיב אלפים בת יכיל (מלכים א ז׳:כ״ו) גודשא תלתא שהבת ג׳ סאין שנאמר האיפה והבת תוכן אחד (יחזקאל מ״ה:י״א) להם הרי לך ששת אלפים סאין נמצאו מאה וחמשים מקוה טהרה לארבעים מאות סאין מאה מקואות נמצא גם לעשרים מאות סאין הנותרים חמשים מקואות ואף לכשתחלוק הכלי לפי המדה ששערו חכמים אמה על אמה בגובה שלש אמות למקוה תמצא וכן לשלש אמות מרובעות קומה ועשר על עשר משפתו אל שפתו מרובעות מאה מקואות ולשתים אמות עגולות קומה עשר על עשר משפתו אל שפתו עגולות חמשי׳ מקואות שמרובע יותר על העגול רביע.

And its thickness was a handbreadth [i.e.] its bottom and its walls, but at its mouth it was thin, spread out and flattened.

like the work of the brim of a cup used for drinking, upon which is depicted a lily flower.

it contained three thousand It contained this amount, but in I Kings (7:26) it is written: "It contained two thousand baths.⁠" The heaped measure was a third, for a bath is three seah, as is said: (Ezek. 45:11): "The ephah and the bath shall have one volume.⁠" Thus you have six thousand seah. This equals a hundred and fifty purifying pools for four thousand seah equal a hundred mikvaoth. And we find also for the remaining two thousand seah fifty mikvaoth, and even if you divide the vessel according to the measure that the Rabbis computed, namely a cubit by a cubit by the height of three cubits for a mikvah, you will find the same: for the height of three cubits, which was square, and which was ten by ten from its brim to its brim, are a hundred mikvaoth, and for the height of two cubits, where it was round, ten by ten from its brim to its brim around equal fifty mikvaoth, because a square is a fourth more than a circle.

מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל – ובספר מלכים: ״אלפים בת יכיל״ (מלכים א ז׳:כ״ו)! ¹פירשו רבותי׳ ז״ל (תוספתא כלים ב״מ ה׳:ב׳): אלפים בלח ושלשת אלפים ביבש; ²כי כל כלי מחזיק בדבר יבש – אם גודשין אותו – ³שליש יותר על שמחזיק בדבר לח שאין אדם יכול לגדוש אותו – שהגדיש הוא שליש הכלי. וכן אמרו במשנה (משנה כלים ט״ו:א׳): ⁴שדה תיבה ומגדל וכוורת הקש, אע״פ שיש להם שולים, אם מחזיקות ארבעים סאה בלח, שהן כורַיִן ביבש, טהורים – וכורַיִם הם ששים סאה.

1. פירשו רבותי׳ ז״ל וכו׳. הלשון ״אלפים בלח ושלשת אלפים ביבש״ היא כלשון התוספתא בכלים; אבל נראה שעיקר מקורו של רד״ק הוא בבלי עירובין י״ד: – אותו מקור שהוא מציין בפירושו לפסוק ג – שם נמצא איפוא פירוש זה עם ההוכחה מהמשנה במסכת כלים הנזכרת בסוף הדיבור. בפירושו לפסוק במלכים מפנה רד״ק לתרגום שם התומך באותו פירוש. והשוו התרגום והמיוחס לרש״י כאן.

2. כי כל כלי וכו׳. בכת״י וטיקן נמצא כאן ״כי כל כלי שעמקו חצי רחבו...⁠״. כך נמצא בדברי רד״ק על הפסוק במלכים; וכך גם בכת״י מרוצליאנה כאן עם כמה מילים נוספות החסירות מובן (עיינו בחילופים). אותה הגבלה של הכלל לכלי שהעומק שלו הוא חצי הרוחב שלו היא כנראה על פי רש״י עירובין י״ד:ב׳ ד״ה ״שהן כוריים״; ראו שם. אך קשה לדעת אם התוספת כאן היא של רד״ק, למרות שדבריו אמנם מושפעים, לפעמים, מלשון רש״י על הגמרא. (על השפעה זו עמדה נ׳ גרינהויז על פי כמה דוגמאות; ראו, למשל, ביאורו של רד״ק לדברי רז״ל בפירושו למיכה ה׳:י׳ בהשוואה עם רש״י לכתובות ק״י: ד״ה ״ישיבת כרכין״. על השפעתו של רש״י על פירושי רד״ק בכללה ראו הנ״ל, ״The Influence of Rashi״). ברם, נראה בבירור שההגבלה היא נכונה ושהכוונה היא רק לכלי שעומקו חצי רחבו כמו הים, שקומתו (=עומקו) היתה חמש אמות ורחבו עשר אמות; כי אם יחס העומק והרוחב משתנה, גם יחס התכולה והגודש משתנה. במה שטוען ה״משנה אחרונה״ על המשנה בכלים ש״לא משמע כן בסוף מס׳ חגיגה גבי שלחן של מקדש״, נראה שהוא מתייחס לרש״י במסכת חגיגה כ״ו: ד״ה ״שק מיטלטל״ המזכיר את הכלל בלי ההגבלה; אך נראה שאין לדייק מכך שרש״י שם באמת שולל את ההגבלה.

3. שליש יותר וכו׳. אותו ״שליש״ הוא ״מִלְּבַר״, כלומר: הגודש הוא שליש של התכולה והגודש ביחד. בכל עדי-הנוסח כתוב ״השליש״ במקום ״שליש״, וברובם אף הוספה המילה ״מחזיק״ אחרי ״יותר״ (עיינו בחילופים); אבל נראה לתקן את הנוסח כפי שהצגתי אותו.

4. שדה תיבה ומגדל וכו׳. ראו מפרשי המשנה בהגדרת כל אותם הכלים. ופירוש הענין: כלי שאינו יכול להיטלטל כשהוא מלא, כמו זה שמחזיק ארבעים סאה של נוזלים, אינו מקבל טומאה. בקשר לביטוי ״אע״פ שיש להם שולים״, לפנינו בגמרא לא כתוב ״אע״פ״ (אך ראו דקדוקי סופרים שם); וראו הערה 87 בחידושי הריטב״א שם (מהדורת מוסד הרב קוק, בעריכת מ׳ גולדשטיין) ובמקורות המצויינים בה. בפירוש ״מלאכת שלמה״ על המשנה (המצוין באותה הערה) מבואר שלפי נוסחתו של רד״ק, הכוונה היא: אם אין לכלי שוליים הוא טהור אפילו אם אינו כה גדול, כל זמן שאינו יכול לעמוד על הרצפה בלי לסמוך על משהו אחר (כי בכך אינו נחשב כלי; השוו הריטב״א); אבל אם הוא מחזיק ארבעים סאה של נוזלים הוא טהור אף על פי שיש לו שוליים, כי אינו יכול להיטלטל כשהוא מלא.

At capacity, it held three thousand baths. But in the book of Kings [it says], “Its capacity was two thousand baths” (1 Kings 7:26)! Our Sages, of blessed memory (Tosefta [Zuckermandel] Kelim Bava Metzia 5:2), explain: “Two thousand of liquids and three thousand of solids”: any vessel holds one-third more heaping solids than it does liquids, which cannot be heaped; for what extends above the vessel amounts to one-third of the vessel. They say similarly in the Mishnah (Kelim 15:1): “A chest, a box, a cupboard, or a straw basket … even with a flat bottom, is not susceptible to ritual impurity if it holds forty se’ahs of liquid, which is equivalent to two kors of solid”—and two kors of solid is sixty se’ahs.

יכיל – יחזיק כמו קטן מהכיל (מלכים א ח׳:ס״ד).

ועביו – שוליו ודפנותיו.

ושפתו – שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצויר בפרח ושושן.

מחזיק בתים – וחזר ומפרש שלשת אלפים יכיל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון