Divrei HaYamim II 4 – דברי הימים ב ד‏ – Mikraot Gedolot

וְיַת דוּדַיָא וְיַת מַגְרוֹפְיָתָא וְיַת צִנוֹרְיָתָא וְיַת כָּל מָנֵיהוֹן עֲבַד חִירָם אַבֵּיהּ (ס״א אֲבוּהִי) לְמַלְכָּא שְׁלמה לְבֵית מַקְדְשָׁא נְחַשׁ מֻצְהָב.

ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות – אע״פ שאמרנוהו כבר למעלה בא וחזר ושנה ועוד להודיענו כי נחשת היו וגם מודיענו מזלגות שלא הוזכר למעלה.

מרוק – דוגמת מרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳), ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א), ובמלכים כתיב ממורט (מלכים א ז׳:מ״ה), כמו כי ימרט ראשו (ויקרא י״ג:מ׳) ותרגומו נחשת טב.

And the pots, and the shovels, and the forks Although we already mentioned it above, he repeats it again, to let us know that they were copper, and also to let us know about the forks, which were not mentioned above.

burnished – Heb. מָרוּק, similar to (Jer. 46:4): "polish (מִרְקוּ) the spears,⁠"; (Lev. 6:21): "it shall be scoured (וּמרַק) and rinsed with water.⁠" In I Kings (7:45), it is written מְמרָט, like (Lev. 13:40): "whose head will become bald (יִמָּרֵט),⁠" and the Targum renders: fine copper.

¹עשה חורם אביו למלך שלמה – פי׳: כל הכלים האלה עשה חירם יפים וטובים כאביו, כלומ׳: כמו שהיה עושה אביו של חירם, שהיה נודע ומפורסם באומנות, ²כמו שאמר למעלה ״יודע...בזהב ובכסף״ וגו׳ (דברי הימים ב ב׳:י״ג). וחסר מ״אביו״ כ״ף השמוש; ³וכמהו רבים, ⁴כמו ״לב שמח ייטיב גהה״ (משלי י״ז:כ״ב), שפרושו ״כגהה״.

1. עשה חורם וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

2. כמו שאמר למעלה וכו׳. באחד מפירושיו שם מעלה רד״ק שאין אותו פסוק מתייחס לכשרונות אביו של חירם, אלא לחירם עצמו; עיינו שם ובהערות. למרות שבספרנו לא נזכר שם האומן (״חורם״ הוא רק שם המלך ששלח אותו), משמעות מלכים א ז׳:י״ג היא ששם האומן היה ״חירם״ (וראו פירוש ר׳ ישעיה מטראני שם). בתרגום כאן בנוסחאות המדוייקות: ״חורם רביה״ (חוץ מבעד-נוסח אחד במהדורת ל״ד-רוברט שנמצא בו ״אבוהי״, כלפנינו בכמה מהדפוסים), וכן דברי הימים ב ב׳:י״ב על הביטוי ״לחורם אבי״: ״לחורם רבא״; ולענין הכוונה בזה ראו עמוד 145 הערה 14 בתרגומו האנגלי של ג׳⁠ ⁠⁠״ס מקייבור.

3. וכמהו רבים. ראו מכלול נ׳:.

4. כמו ״לב שמח...⁠״ וכו׳. כך במכלול שם ובספר השרשים ערך ״גהה״; וראו פירוש אחר בספר השרשים שם בשם הריק״ם. וראו גם רד״ק למשלי ט״ו:י״ג. אך בפירושו למשלי י״ז:כ״ב כותב רד״ק ש״גהה״ הוא ענין ״זיו או אור״, כנראה משורש ״נגה״, ושפירוש הפסוק: ״הלב השמח הוא מטיב זיו פניו של אדם״; וראו המקורות שמציין תלמג׳ שם.

Huram his father (aviv) made for King Solomon. This means: Hiram made all these furnishings beautiful and of good quality as his father would have (ke-aviv), meaning just as they would have been made by his father who was widely known for his craftsmanship, as the text says above: “skilled … in gold, silver …” (2 Chronicles 2:13). In aviv, then, a prepositional kaf is elided. There are many cases like this, such as: “A joyful heart enhances [one’s health] gehah” (Proverbs 17:22), which means ke-gehah (=as does medicine).

עשה חורם אביו למלך שלמה – אחשוב שהוא חסר וא״ו והרצון בו עשה חורם ואביו למלך שלמה וזה כי אביו ג״כ היה בקיא בזאת המלאכה כאמרו בס׳ מלכים ואביו איש צורי חרש נחשת.

נחשת מרוק – רוצה לומר: צרוף ונקי.

מרוק – זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳).

ואת הסירות וכו׳ – עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק.

כל כליהם – של חצרות בית ה׳.

חורם אביו – הראוי כאביו ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב) והראוי כגהה ור״ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ״ש במ״א.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון