Divrei HaYamim II 35 – דברי הימים ב לה‏ – Mikraot Gedolot

וְלָא אִתְעֲבֵיד פִּסְחָא דִי כְמָתֵיהּ בְּיִשְרָאֵל מִן יוֹמֵי שְׁמוּאֵל נְבִיָא וְכָל מַלְכַיָא דְבֵית יִשְרָאֵל לָא עֲבָדוּ הֵי כְּפִסְחָא דִי עֲבַד יאשִׁיָהוּ וְכַהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי וְכָל אֱנַשׁ יְהוּדָה וּבֵית יִשְרָאֵל דְאִשְׁתַּכְּחוּ בְּהֵימְנוּתָא וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם.

מימי שמואל – כי מימי שמואל ועד כאן לא נטהרו כל^א ישראל מעבודה זרה ביחד^ב כמו שעשו בימי יאשיהו, כי בימי יאשיהו היו כולם עובדי עבודה זרה^ג ונטהרו כולם, וכן בימי^ד שמואל.

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32 חסר ״כל״

ב. כך בכ״י רוסטוק 32, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י מינכן 5 חסר: ״ביחד״

ג. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״היו כולם עובדים לע״ז״

ד. כך במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853. בכ״י מינכן 5: ״כבימי״

ולא נעשה פסח כמוהו – כתיב כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים (מלכים ב כ״ג:כ״ב) מיום שנחלקו ישראל לשתי ממלכות שסרו עשרת שבטים מעל מלכי יהודה וישליטו עליהם מלך לבדם שכל הימים שהיו לשני גוים היו שבט יהודה ובנימין עושים פסח לשם י״י בירושלים ואלו לשם עבודה זרה בבית אל ובדן ודבר זה לא אירע כל ימי השופטים שנחלקו ישראל לשתי משפחות ולא הי׳ להם לכל דור ודור רק שופט א׳ ואותו השופט היה מכריחם ללכת בדרך י״י כמפורש בשופטים והי׳ י״י עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט (שופטים ב׳:י״ח) וכל י׳ השבטים היו הולכים לשיל׳ ועושים פסח לשם י״י וכפסח הזה לא נעשה כל ימי מלכי ישראל ויהודה יחד עושים פסח אבל בימי יאשיהו שכבר פסק מלכות י׳ השבטים ומשהחזיר ירמיה י׳ השבטים לא המליכו עליהם עוד מלך אלא יאשיהו מלך עליהם ועשו כולם פסח יחד לשם שמים בירושלים וזהו לא נעשה כפסח הזה לי״י בירושלים ופתרון זה מטעה אותי מאד ולא נראה לי נהי נמי דהחזיר ירמיה עשרת שבטים ויאשיהו מלך עליהם בירושלים היאך יכול להיות שלא עשו כפסח הזה כל ימי השופטים ובימי שמואל הרואה ובימי דוד ושלמה שהיו ישראל שרוין על אדמתם שלוים ושקטים ולא היה להם אלא מלך אחד והיה לבם לשמים אך כך פתרונו וכך פתר לי רבי אליעזר ב״ר משלם זצ״ל ולא נעשה פסח כמוהו מעולם שיתן המלך והשרים בהמות לפסחים די ספוקם ובקר לשלמי חגיגה וצוה ללוים להכין להם ולשלוח לכל איש ואיש לפי אכלו.

And such a Passover sacrifice had not been made In II Kings (23:22) it is written: "For such a Passover sacrifice had not been performed since the time of the judges,⁠" since the day that Israel was divided into two kingdoms, when the ten tribes separated from the kings of Judah and crowned a king over themselves. For all the time that they were two nations, the tribes of Judah and Benjamin made a Passover sacrifice for the sake of the Lord in Jerusalem, and these [made one] for the sake of pagan deities in Beth-El and in Dan. And this did not occur all the days of the judges, until Israel was divided into two families, and every generation had only one judge, and that judge would compel them to walk in the way of the Lord, as is explained in Judges (2:18): "and the Lord was with the judge and saved them from the hand of their enemies all the days of the judge.⁠" And all the ten tribes would go to Shiloh and make a Passover sacrifice for the sake of the Lord. But such a Passover sacrifice had not been made all the days of the kings of Israel and Judah, that they should make a Passover sacrifice together. But in the days of Josiah, when the kingdom of the ten tribes had already ceased to exist, for since Jeremiah had returned the ten tribes, they did not crown another king, but Josiah reigned over them, and they all made a Passover sacrifice together in Jerusalem. This is the meaning of: "such a Passover sacrifice had not been performed...to the Lord in Jerusalem.⁠" This interpretation, however, misleads me very much, and does not appear correct to me, for although Jeremiah had returned the ten tribes and Josiah reigned over them in Jerusalem, how is it possible that they did not make such a Passover sacrifice all the days of the judges and in the days of Samuel the Seer and in the days of David and Solomon, when Israel was dwelling in its land in peace and tranquility, and they had only one king, and their hearts were directed toward Heaven? Rather, this is the explanation, and this is the way Rabbi Eliezer the son of Rabbi Meshullam interpreted it to me: "And such a Passover sacrifice had not been made" ever, [it had never happened] that the king and the officers should supply enough animals for the Passover sacrifices and cattle for the festive peace offerings, and that he commanded the Levites to prepare for them and send each person according to how much he could eat.

ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא – ¹ובמלכים כת׳ ״מימי השופטים״ (מלכים ב כ״ג:כ״ב), ²כי שמואל שופט היה. ומה שאמ׳ כי לא נעשה פסח כמהו – ³שהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד את יי׳. ⁴וכן אומ׳ בשמואל ⁵״וינהו כל בית ישראל אחרי יי׳⁠ ⁠⁠״ (שמואל א ז׳:ב׳), ואומ׳ ״ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרות ויעבדו את יי׳ לבדו״ (שם ז׳:ד׳). וגם פסח שעשה חזקיהו היו רבים מישראל שלא היו שם, ולא עוד אלא שהיו מלעיגים ברצים שהיה שולח חזקיהו (דברי הימים ב ל׳:י׳); ואף אותם שהיו בירושלם רבים היו טמאים, ואכלו הפסח בטומאה (שם ל׳:י״ז-י״ח).

1. ובמלכים כת׳ וכו׳. השוו דבריו שם ד״ה ״מימי השופטים״.

2. כי שמואל שופט היה. ראו שמואל א ז׳:ט״ו. ביטוי זה חסר בכת״י פריס, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

3. שהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד את ה׳. לשון המיוחס לתלמיד רס״ג: ״מימי שמואל ועד כאן לא נטהרו כל ישראל מע״ז ביחד״. והשוו לעומת הפירושים שבמיוחס לרש״י.

4. וכן אומ׳ בשמואל וכו׳. ר״ל: משם מוכח שהיו כל העם בלב אחד בזמן שמואל.

5. וינהו כל בית ישראל. שם ובספר השרשים ערך ״נהה״ מזכיר רד״ק שני פירושים ל״וינהו״: שבכו וחזרו בתשובה, מלשון נהי, או שנאספו יחד.

Since the time of the prophet Samuel, no Passover like that one had ever been kept in Israel. In Kings it says, “since the days of the chieftains” (2 Kings 23:22), because Samuel was a chieftain (1 Samuel 7:15). When the text says that no Passover like that had ever been kept, it means in which all Israel were of one mind to worship the Lord. Indeed, it says in Samuel, “and all the house of Israel came together to devote themselves to the Lord” (1 Samuel 7:2), and, “And the Israelites removed the Baals and the Ashtoreths, and they served the Lord alone” (ibid. 7:4). For even in the context of the Passover that Hezekiah made, there were many Israelites who were not there. Not only that, but they mocked the couriers whom Hezekiah had sent (2 Chronicles 30:10). And even many of those who were in Jerusalem were unclean, and they ate the paschal sacrifice in their unclean state (ibid. 30:17–18).

כמוהו – להיות כמוהו בטהרה יתירה ובתקון נפלא.

מלכי ישראל – הם דוד ושלמה שהיו גם מלכי ישראל.

הנמצא – הבא מעריו ונמצא בירושלים.

ולא נעשה – פי׳ הרי״א שתמיד היו מקריבים בבמות, ולא נעשה כמו בעת ההיא שבערו כל ע״ז ובטלו הבמות קודם, וגם שהתאספו אליו כל ישראל הנמצאים אז בארץ ישראל.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון