×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(לא) וְכֵ֞ן בִּמְלִיצֵ֣י׀ שָׂרֵ֣י בָבֶ֗ל הַֽמְשַׁלְּחִ֤יםא עָלָיו֙ לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה בָאָ֔רֶץ עֲזָב֖וֹ הָאֱלֹהִ֑ים לְנַ֨סּוֹת֔וֹ לָדַ֖עַת כׇּל⁠־בִּלְבָבֽוֹ׃
However in the business of the ambassadors of the princes of Babylon, who sent to him to inquire of the wonder that was done in the land, God left him, to try him, that He might know all that was in his heart.
א. הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים (חטף)
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְהֵיכְנָא בִּמְתוּרְגְמָנֵי רַבָּנֵי מַלְכָּא דְבָבֶל דְאִשְׁתַּלְחִין לְוָתֵיהּ לְמִתְבַּע תְּמָהָא דִהֲוָה בְּאַרְעָא לְמֵחֲמֵי יַת תְּרֵין לְוָחִי אַבְנַיָא דִהֲווֹן בַּאֲרוֹן קְיָמֵיהּ דַייָ דְאַצְנַע תַּמָן משֶׁה עִם תְּרֵין לְוָּחֵי אַבְנַיָא דְאִתַּבָּרוּ עַל חוֹבָא דְעֶגְלָא דִי עֲבָדוּ בְּחוֹרֵב אַרְשְׁיֵהּ מֵימְרָא דַייָ לְאַחֲמָיוּתְהוֹן וְלָא אִתְנַזַק מְטוּל לְנַסָיוּתֵיהּ לְמִרַע כָּל מַה דִי הֲוָה בְּלִבְבֵיהּ.
וכן במליצי – שלוחי, דוגמא: כי המליץ בינותם (בראשית מ״ב:כ״ג) על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו (דברי הימים ב ל״ב:ל׳) ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב״ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו.
לדרוש המופת אשר היה בארץ – לא עמד בנסיון והראה להם את כל בית נכותו ומסיפיה לרישיה נדרש.
And so, because of the emissaries of Heb. בִּמְלִיצֵי, messengers, similar to (Gen. 42:23): "for the interpreter (הַמֵּלִיץ) was between them" because the messenger is the liaison between the sender and the one to whom he is sent. This is related to the verse that states: "and Hezekiah prospered in all his work,⁠" and after all this good, which the Holy One, blessed be He, had bestowed on him, God forsook him to test him, to know what was in his heart through the emissaries of the officers of Babylon, who were sent to him.
to seek the sign that was in the land He did not stand up to the test, and he showed them the weakness of his whole house. The verse is to be explained as if the phrases are reversed.
במליצי שרי בבל1סמוך על סמוך; וכן ״נהרי נחלי דבש וחמאה״ (איוב כ׳:י״ז), 2״מבחר וטוב לבנון״ (יחזקאל ל״א:ט״ז). ופי׳ ״מליצי״ 3מענין מליצה.
4לדעת כל בלבבו – כל אשר בלבבו. והוא שמח עליהם, והראה אותם כל בית נכתה (מלכים ב כ׳:י״ג). 5וכל זה לכבוד עצמו, והתגאה בזה; 6והשם חשב לו זה לעון. 7ופי׳ ״לדעת״: שידעו בני אדם.
1. סמוך על סמוך וכו׳. ר״ל: ״מליצי״ ו״שרי״ הן מילים רצופות בצורת ה״נסמך״ אשר משמעויותיהן זיהות. אשר ל״מליצי״ במשמעות ״שרי״ ראו ישעיהו מ״ג:כ״ז ודבריו שם, שהם כפירוש ראב״ע שם, וספר השרשים ערך ״מלץ״. מדבריו בספר השרשים ערך ״לוץ״ נשמע שבשלב מסויים הבין רד״ק ״מליצי״ בפסוקנו כמו ״המליץ בינותם״ (בראשית מ״ב:כ״ג), במשמעות של אמצעי (ראו דבריו שם פסוק כא, והשוו התרגום כאן; וקרוב לכך המיוחס לרש״י), ובאופן ש״מליצי״ נסמך ל״שרי״; ושורשו ״לוץ״ שעניינו ״תוכן הדבר״. אבל בערך ״מלץ״ הוא מעלה גם את האפשרות שהוא רומז אליה כאן, על הצד ש״מליצי״ הוא משורש ״מלץ״ המופיע בתהלים קי״ט:ק״ג בביטוי ״מה נמתקו ומה נמלצו״, שעניינו ״חוזק המתיקות״; כי ״מליצי״ הוא בכך כמו ״שרי״ (כנראה מפני שחוזק שייך לשררה). אך בדבריו לתהלים שם על ״נמלצו״ אין הוא מזכיר ענין חוזק אלא ענין מתיקות; ראו שם איך שהוא מקשר ״מתיקות״ לענין מליצה במשמעות ״תוכן הדיבור״. גם הראב״ע, המפרש ״מליצי״ מענין שררה על הפסוק בישעיהו, כותב על הפסוק בתהלים ש״מלץ״ הוא שורש מיוחד שיש לפרשו מענין מתיקות, וש״מליצה״ הוא משורש ״לוץ״, ולא ״מלץ״.
2. ״מבחר וטוב לבנון״. השוו דבריו שם. וראו דבריו על ״מספר מפקד״ בשמואל ב כ״ד:ט׳, שם הוא כותב שהביטוי ההוא דומה לדוגמאות שבכאן, ומוסיף ש״הכפל לחזק״.
3. מענין מליצה. לא ברור לי איך בדעת רד״ק ״ענין מליצה״ משתייך לענין שררה – שהיא משמעותו של ״מליצי״ לפי דבריו – אלא אם כן ״מליצה״ כאן מובנה ענין חוזק, כעין מה שהצענו למעלה בהערה ד״ה ״סמוך״ לענין דבריו בספר השרשים ערך ״מלץ״. אך לפי זה העיקר חסר מן הספר כאן, כי מוטל על הקורא להבין שרד״ק מפרש ״מליצה״ מענין חוזק ושררה. וכוונתו דורשת איפוא עיון נוסף.
4. לדעת כל בלבבו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י מינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. בקשר לכת״י פריס עיינו בחילופים, והשוו לעיל דברי הימים ב ל״א:ט״ז הערה ד״ה ״בלבד״.
5. וכל זה לכבוד עצמו. ראו דבריו למלכים ב כ׳:י״ג ד״ה ״את כל בית נכתה״.
6. והשם חשב לו זה לעון. ראו מלכים ב כ׳:ט״ז-י״ח וישעיהו ל״ט:ה׳-ז׳; והשוו המיוחס לרש״י. והשוו לעומת התרגום. על שיטת רד״ק שלא עמד חזקיהו בניסיון בהשוואה עם דיעותיהם של רז״ל וחוקרי-זמננו ראו ש׳ יפת, אמונות ודעות ע׳ 169 הערות 577-578.
7. ופי׳ ״לדעת״: שידעו בני אדם. ר״ל: הקב״ה ניסה אותו כדי שידעו בני אדם את הגאווה שבליבו; אבל אין לפרש ״לדעת״ על הקב״ה, כי אין הוא צריך לניסיון כדי לדעת מה נמצא בלב אדם.
In the matter of meliṣei sarei (=the officers and chiefs of) Babylon. These are two consecutive [synonymous] nouns in the construct state. The same is true for: “naharei naḥalei (=rivers and brooks of) honey and cream” (Job 20:17), and for: “mivḥar ve-tov (=the choicest and best) of Lebanon” (Ezek 31:16). Meliṣei is in the sense of meliṣah.
To know kol bi-levavo. [This means]: kol asher bi-levavo (=all that was in his heart). [Hezekiah] was thrilled when [the Babylonian officers] came, and he showed them his entire treasurehouse (2 Kings 20:13). All this was for his own honor: he boasted in this respect, and God considered that he had sinned. “To know” means: so that people should know.
וכן במליצי שרי בבל המשלחים אליו וג׳ – זה ענין נכבד, כענין מלכת שבא עם שלמה, וכבר בארנו הוראת שם מופת.
וכן במליצי שרי בבל וגו׳ – זה הוא דבר המלאכים ששלח בראדך בלאדן בן בלאדן אל חזקיהו והנה הרצון באמרו במליצי שרי בבל במליצים שהיו שרי בבל והיו שלוחים לו מאת מלך בבל.
לדרוש המופת אשר היה בארץ – רוצה לומר: המופת שהיה בענין חיל מלך אשרו שהשכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים (מלכים ב י״ט:ל״ה).
עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו – רוצה לומר: שבזה הענין עזבו י״י יתברך לעשות כפי מחשבתו ולא הישירו על יד נביאו מה יאמר למלאכי מלך בבל כדי לנסותו לדעת כל אשר בלבבו וידמה מזה כי בשאר עניניו שעשה מהם לפי מה שאפשר מהטוב עזרהו י״י ית׳ והישירהו אליהם אך בזה המקום לא רצה להישירו בצד אחר לנסותו ולפי שאמר וכן במליצי שרי בבל למדנו שכמו שעשה דבר בלתי ראוי בזה הדבר כן עשה דבר בלתי ראוי במה שעשה מסתימת מי גיחון והסבה בזה אצלי מפני שהוא הזיק בזה לעצמו כשהסיר תועלת זה הנהר מירושלים והיה לו לבטוח בי״י ית׳ שיעזרהו ויצילהו מסנחריב מזולת שיסתם מי גיחון.
במליצי – השליח נקרא מליץ כי מביא דברי המשלח אל מי שנשלח אליו והוא מלשון כי המליץ בינותם (בראשית מ״ב:כ״ג).
וכן וגו׳ – חוזר למעלה כאומר הנה ברוב הדברים היה מוצלח וכן פעם נסהו ולא הצליח בו והוא בדבר מליצי שרי בבל.
לדרוש המופת – לשאול אמיתת המופת הנעשה בארץ בעת חליו כמ״ש למעלה.
עזבו האלהים – ר״ל לא הטה אז את לבבו לא לטובה ולא רעה.
לנסותו – למען נסותו לדעת כל אשר בלבבו.
וכן במליצי – גם זה היה נסיון שלא עמד בו, מה שהתפאר לפני שרי בבל, וכמ״ש זה באורך בפי׳ (ישעיהו ל״ט).
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144