1אחרי הדברים והאמת האלה – אחרי שעשו הדברים והאמת האלה חזקיהו ויהודה, 2ולשוב לעבודת אלהי אמת, בא עליהם סנחריב. 3כי אע״פ שחזקיהו היה לבו שלם, ביהודה היו דברים רעים, ולא היה לבב כלם שלם עם יי׳, כמו שאמ׳ ישעיה הנביא 4בהרבה תוכחות שאמ׳ עליהם.
1. אחרי הדברים וכו׳. סביר שהדיבור הזה והדיבור הבא הם תוספות ממה שחסרים בכת״י מינכן. לענין כת״י פריס ראו לעיל פסוק טז הערה ד״ה ״מלבד״.
2. ולשוב לעבודת וכו׳. נראה להעדיף את הנוסחה ״לשוב״ שבכמה עדי-נוסח.
3. כי אע״פ שחזקיהו וכו׳. מפריע לרד״ק המעבר בין ״הדברים והאמת האלה״ לענין השלילי של התקפתו של סנחריב. וראו מה שנמצא על כך בתרגום.
4. בהרבה תוכחות שאמ׳ עליהם. כגון אלה בישעיהו פרקים א׳-ח׳.
5. כמו שאמ׳ במלכים ״ויתפשם״. השוו דבריו שם.
6. וכמהו וכו׳. בדוגמאות אלה, נמצא מה שנקרא אצלנו ״שם-הפועל״ עם למ״ד לפניו במשמעות שנעשית הפעולה; ובכך אין לו משמעות מופשטת בלבד. לשונו במכלול ל״א: היא ש״הוא בא במקום המחשבה והמעשה״. למשל, בפסוק בספר שמות כתוב ״כי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות״; וברור שחיוב מיתה שייך רק כאשר לבסוף האיש באמת הרג את חבירו. וכן בדוגמה הראשונה, משמעות שם-הפועל ״לשכב״ בביטוי ״כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב״ היא שבאמת שכב אתה. למרות שבדוגמה זו ברור מהפועל ״עשה״ שהוא באמת שכב אתה, ואין זה נרמז על ידי שם-הפועל בלבד, הואיל והעובדה שנעשית הפעולה כלולה גם במשמעות שם-הפועל, ההוכחה הלשונית במקומה עומדת. אין מקום להציע שהביטוי ״לשכב את בת יעקב״ מתאר את הנבלה באופן מופשט וששיעורו: כי נבלה – לשכב את בת יעקב – עשה בישראל, ושבכך אין הביטוי מתייחס באופן ישיר למה ששכם בן חמור ״עשה״, כי אין דרכו של המקרא להשתמש במבנה תחבירי כזה. השוו גם דבריו להלן ל״ו:ו׳.