Divrei HaYamim II 32 – דברי הימים ב לב‏ – Mikraot Gedolot

(א) אַחֲרֵ֨י הַדְּבָרִ֤ים וְהָֽאֱמֶת֙ הָאֵ֔לֶּה בָּ֖א סַנְחֵרִ֣יב מֶלֶךְ⁠־אַשּׁ֑וּר וַיָּבֹ֣א בִיהוּדָ֗ה וַיִּ֙חַן֙ עַל⁠־הֶעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וַיֹּ֖אמֶר לְבִקְעָ֥ם אֵלָֽיו׃

After these things, and this faithfulness, Sennacherib king of Assyria came, and entered into Judah, and encamped against the fortified cities, and thought to make a breach in them for himself.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

(א-יט) מסע סנחריב * (קישור לעיון) – מלכים ב י״ח:י״ג-ל״ז, ישעיהו ל״ו:א׳-כ״ב

בָּתַר פִּתְגָמַיָא וְקוּשְׁטָא הָאִלֵין דַעֲבַד יְחִזְקִיָהוּ כַּד קַיֵם יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ לְאַיְתָאָה יַת סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר וְיַת חֵילְוָתֵיהּ עַל אַרְעָא דְיִשְרָאֵל מִן בִּגְלַל לְתַבָּרָא יַת אֲתוּרָאֵי בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וּלְאַשָׁשָׁא (ס״א וּלְדוֹשָׁשָׁא) יַת אוֹכְלוֹסֵיהוֹן עַל טְוָרֵי (ס״א טַוָרַיָא) דִירוּשְׁלֵם וּלְמִמְסַר יַת כָּל עֲדָאָה וּבִזְתָּא בִּידָא דְחִזְקִיָהוּ וְעַמֵיהּ דְבִירוּשְׁלֵם הָא בְּכֵין אֲתָא סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר בְּמַשִׁרְיָן סַגִיעֵין דְלֵית לְהוֹן מִנְיָן וּשְׁרָא בְּאַרְעָא שֵׁבַט יְהוּדָה וְאַשְׁרֵי אוֹכְלוֹסוֹהִי עַל קִרְוֵי כְרִיכָתָא וַאֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ לְשֵׁוָיוּתְהוֹן עִמֵיהּ.

אחרי הדברים והאמת האלה וגו׳ – ויאמר לבקעם – כמו לבקעם כמו על מכרם בכסף (עמוס ב׳:ו׳), כמו מכרם וסמוך ליה על בקעם הרות הגלעד (עמוס א׳:י״ג), ופתרונו ודוגמא ונבקיענה (ישעיהו ז׳:ו׳), ויבקע עצי העולה (בראשית כ״ב:ו׳).

After these deeds of integrity, etc. and planned to make a breach therein – Heb. לְבִקְעָם like לְבָקְעָם like (Amos 2): "For selling (מִכְרָם) [an innocent man] for money,⁠" like (מָכְרָם) and adjacent to that, (ibid. 1:13): "Because they ripped up (בִּקְעָם) the pregnant women of Gilead,⁠" and its meaning and examples of it are (Isa. 7:6): "and let us breach its walls (וְנַבְקְעֶנָה),⁠" and (Gen. 22:3): "Then he split (וַיְבַקַּע) wood for the burnt-offering.⁠"

¹אחרי הדברים והאמת האלה – אחרי שעשו הדברים והאמת האלה חזקיהו ויהודה, ²ולשוב לעבודת אלהי אמת, בא עליהם סנחריב. ³כי אע״פ שחזקיהו היה לבו שלם, ביהודה היו דברים רעים, ולא היה לבב כלם שלם עם יי׳, כמו שאמ׳ ישעיה הנביא ⁴בהרבה תוכחות שאמ׳ עליהם.

ויאמר לבקעם אליו – וכן עשה, ⁵כמו שאמ׳ במלכים ״ויתפשם״ (מלכים ב י״ח:י״ג). ⁶וכמהו ״לשכב את בת יעקב״ (בראשית ל״ד:ז׳), ״להרגו בערמה״ (שמות כ״א:י״ד), והדומים להם.

1. אחרי הדברים וכו׳. סביר שהדיבור הזה והדיבור הבא הם תוספות ממה שחסרים בכת״י מינכן. לענין כת״י פריס ראו לעיל פסוק טז הערה ד״ה ״מלבד״.

2. ולשוב לעבודת וכו׳. נראה להעדיף את הנוסחה ״לשוב״ שבכמה עדי-נוסח.

3. כי אע״פ שחזקיהו וכו׳. מפריע לרד״ק המעבר בין ״הדברים והאמת האלה״ לענין השלילי של התקפתו של סנחריב. וראו מה שנמצא על כך בתרגום.

4. בהרבה תוכחות שאמ׳ עליהם. כגון אלה בישעיהו פרקים א׳-ח׳.

5. כמו שאמ׳ במלכים ״ויתפשם״. השוו דבריו שם.

6. וכמהו וכו׳. בדוגמאות אלה, נמצא מה שנקרא אצלנו ״שם-הפועל״ עם למ״ד לפניו במשמעות שנעשית הפעולה; ובכך אין לו משמעות מופשטת בלבד. לשונו במכלול ל״א: היא ש״הוא בא במקום המחשבה והמעשה״. למשל, בפסוק בספר שמות כתוב ״כי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות״; וברור שחיוב מיתה שייך רק כאשר לבסוף האיש באמת הרג את חבירו. וכן בדוגמה הראשונה, משמעות שם-הפועל ״לשכב״ בביטוי ״כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב״ היא שבאמת שכב אתה. למרות שבדוגמה זו ברור מהפועל ״עשה״ שהוא באמת שכב אתה, ואין זה נרמז על ידי שם-הפועל בלבד, הואיל והעובדה שנעשית הפעולה כלולה גם במשמעות שם-הפועל, ההוכחה הלשונית במקומה עומדת. אין מקום להציע שהביטוי ״לשכב את בת יעקב״ מתאר את הנבלה באופן מופשט וששיעורו: כי נבלה – לשכב את בת יעקב – עשה בישראל, ושבכך אין הביטוי מתייחס באופן ישיר למה ששכם בן חמור ״עשה״, כי אין דרכו של המקרא להשתמש במבנה תחבירי כזה. השוו גם דבריו להלן ל״ו:ו׳.

After these faithful deeds. After Hezekiah and the Judeans performed all these faithful deeds and returned to the worship of the true God, Sennacherib invaded them. For even though Hezekiah’s heart was sincere, there were improper things going on in Judah, where not everyone was wholeheartedly committed to the Lord, as the prophet Isaiah indicates in his many admonitions to them.

And resolved to take them over. And so [Sennacherib] did, as it says in Kings: “and he seized them” (2 Kings 18:13). Similar cases include: “to lie with Jacob’s daughter” (Genesis 34:7), “to kill him treacherously” (Exodus 21:14), and those like them.

ויחן – מלשון חניה והשכנה.

לבקעם – ר״ל לשבור ולפתוח החומות.

אחרי וכו׳ – ר״ל אחר הדברים הטובים האלה שעשה יחזקיה באמת לשם ה׳ מ״מ בא עליו סנחריב וזהו לפי שבני יהודה הרעו מעשיהם.

ויאמר לבקעם – חשב לבקעם וכן בקעם ודוגמתו להרגו בערמה (שמות כ״א:י״ד) ור״ל חשב להרגו וכן הרגו.

אחרי הדברים – בא להוציא בל נאמר שבא סנחריב עליו ע״י איזה חטא שרצה ה׳ להענישו, כי בהפך שבא אחרי הדברים והאמת האלה – שהיה כל עבודתו באמת ובלב [שלם] בלא זיוף, ולא נטה מדרכו הטוב, שגם זה נכלל בשם אמת שמורה על קיום הדבר, רק זה היה בהשגחה שיעשה נס על ידו ושיפול סנחריב על הרי ציון, כמ״ש בישעיה סימן ט׳ ובכ״מ. וחז״ל אמרו שבקש לעשות לחזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג, לפ״ז ביאת סנחריב היה להגדיל שם ישראל ושם מלכם, והיה מסובב מן הדברים והאמת האלה.

בא סנחריב – במלכים ב׳ י״ח נזכר שעלה על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ושלח לו חזקיה שלש מאות ככר כסף וכו׳, ואח״כ שלח מלך אשור את רבשקה, ופירש עזרא מה שהיה הסבה ששלח לו שלש מאות ככר, ואחר שקבלם ממנו למה שלח עליו שנית את רבשקה, ופי׳ שמה שהכניע חזקיה א״ע לפניו היה מפני שראה שכבר בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלים והוא לא הכין א״ע למלחמה נוראה כזו, ורצה להרויח זמן להכין עצה וגבורה למלחמה, ולכן כפר פניו במנחה למען יעלה מעליו. עוד ספר פה שאחר שחדל סנחריב להלחם עליו הכין א״ע למלחמה ככל הנזכר פה, וזאת נודע למלך אשור כי מכין א״ע למרוד בו ולכן שב עליו שנית. וכבר בארתי הדבר היטב בפי׳ ישעיה סימן ל״ו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַיַּרְא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּי⁠־בָ֖א סַנְחֵרִ֑יב וּפָנָ֕יו לַמִּלְחָמָ֖ה עַל⁠־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

And when Hezekiah saw that Sennacherib had come, and that his intent was to fight against Jerusalem,

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַחֲמָא יְחִזְקִיָהוּ אֲרוּם אֲתָא סַנְחֵרִיב וּרְעוּתֵיהּ לַאֲגָחָא קְרָבָא עַל יְרוּשְׁלֵם.

ופניו – שם פניו לפנות להלחם בירושלים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(ג) וַיִּוָּעַ֗ץ עִם⁠־שָׂרָיו֙ וְגִבֹּרָ֔יו לִסְתּוֹם֙ אֶת⁠־מֵימֵ֣י הָעֲיָנ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר מִח֣וּץ לָעִ֑יר וַֽיַּעְזְרֽוּהוּ׃

he took counsel with his princes and his mighty men to stop the waters of the springs which were without the city; and they helped him.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִתְמְלִיךְ עִם רַבְרְבָנוֹהִי וְגִבָּרוֹהִי לְמִסְתַּם יַת מֵימֵי עֵינָה דְמִן בָּרָא לְקַרְתָּא וְסַעֲדוֹהִי.

ויעזרהו – במקצת ספרים ויעזרוהו מלא וא״ו.

העינות – המעינות כמו עין הקורא (שופטים ט״ו:י״ט).

לסתום וכו׳ – שלא ימצא מים לשתות וילך לו.

ויעזרהו – לסתמם.

ויועץ – אחר שנתן שוחד למלך אשור למען ירף ממנו, התיעץ עם שריו לפרוק עולו מעליו שלא יצטרך להיות לו למס, והיה העצה לסתום מי המעינות שהם חוץ לחומה לבל ימצא האויב הצר על העיר מים לשתות.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וַיִּקָּבְצ֣וּ עַם⁠־רָ֔ב וַֽיִּסְתְּמוּ֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הַמַּעְיָנ֔וֹת וְאֶת⁠־הַנַּ֛חַל הַשּׁוֹטֵ֥ף בְּתוֹךְ⁠־הָאָ֖רֶץ לֵאמֹ֑ר לָ֤מָּה יָב֙וֹאוּ֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר וּמָצְא֖וּ מַ֥יִם רַבִּֽים׃

So many people were gathered together, and they stopped all the springs and the brook that flowed through the midst of the land, saying, "Why should the kings of Assyria come, and find much water?⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִתְכְּנָשׁוּ עַם סַגִיא וּסְתִימוּ יַת כָּל עֵינְוָתָא וְיַת נַחֲלָא דְנָגִיד בִּמְצִיעוּת אַרְעָא דְיִשְרָאֵל לְמֵימַר לְמָה יֶהֱווֹן אַתְיָן מַלְכַיָא דְאַתּוּר הָכָא וְיִשְׁכְּחוּן מַיָא סַגִיעִין.

ואת הנחל השוטף בתוך הארץ – ¹זה גיחון; והיה אז מלא ושוטף, וסתמו אותו.

1. זה גיחון. השוו להלן פסוק ל. ברש״י ברכות י׳: ד״ה ״סתם מי גיחון״: ״ולא זהו גיחון הנהר הגדול, דההוא לאו בא״י הוא; אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים...⁠״.

And the wadi that flowed through the land. This is Gihon. It had been full and flowing at that point, and [the Judeans] stopped it up.

ואת הנחל השוטף בתוך הארץ – הוא גיחון כמו שזכר אחר זה.

בתוך – כ״כ בכל הספרים בתוך לא בכל.

השוטף – כן יקרא מרוצת המים בחזקה.

בתוך הארץ – מחוץ לירושלים.

ואת הנחל – הוא גיחון, כמבואר בפסוק ל׳ וכמ״ש חז״ל.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ה) וַיִּתְחַזַּ֡ק וַיִּ֩בֶן֩ אֶת⁠־כׇּל⁠־הַחוֹמָ֨ה הַפְּרוּצָ֜ה וַיַּ֣עַל עַל⁠־הַמִּגְדָּל֗וֹת וְלַח֙וּצָה֙ הַחוֹמָ֣ה אַחֶ֔רֶת וַיְחַזֵּ֥ק אֶת⁠־הַמִּלּ֖וֹא עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּ֥עַשׂ שֶׁ֛לַח לָרֹ֖ב וּמָגִנִּֽים׃

And he took courage, and built up all of the wall that was broken down, and put up the towers on it, and another wall without, and strengthened Millo in the city of David, and made weapons and shields in abundance.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִתַּקַף וּבְנָא יַת כָּל שׁוּרָא דְמִתַּרְעָא וְאַסֵיק עֲלוֹהִי מִגְדָלַיָא וּמִן לְבָרָא דְשׁוּרָא חוֹרְנְיָתָא (ס״א שׁוּרָא חוֹרָנִיתָא וְתַקִיף יַת כָּל מִילֵתָא) וּתְקֵיף יַת מְלוֹתָא קַרְתָּא דְדָוִד וַעֲבַד זֵינֵי קְרָבָא לְסוּגֵי וּתְרֵסִין.

ויחזק את המלוא – דוגמא ויבן את המלוא (שמואל ב ה׳:ט׳).

ויעש שלח לרוב – כלי זיין דוגמת ואיש שלחו בידו (דברי הימים ב כ״ג:י׳), איש שלחו המים (נחמיה ד׳:י״ז).

and he reinforced the millo An example is (I Kings 11:27): "built the millo.⁠"

and he made many swords – Heb. שֶׁלַח, weapons, similar to (above 23:10): "each one with his sword (שִׁלְחוֹ) in his hand"; (Neh. 4:17): "each man took his sword (שִׁלְחוֹ) to the water.⁠"

שלח לרב – חרב, והוא כלל לכל כלי זיין. ¹וכן ״ואיש שלחו בידו״ (דברי הימים ב כ״ג:י׳).

1. וכן ״ואיש שלחו בידו״. שם מפרש רד״ק ״חרבו״, ואין הוא אומר שהוא כלל לכל כלי זיין; אך סביר שהיו אמנם כלי זיין אחרים שם ממה שכתוב שם בפסוק ט שלשרי המאות היו ״חניתים״, ״מגנות״ ו״שלטים״. המיוחס לרש״י שם אמנם כותב ש״שלחו״ פירושו: ״כלי זיינו״. והשוו גם התרגום והמיוחס לרש״י כאן. בספר השרשים ערך ״חרב״ כותב רד״ק ש״כל דבר הכורת״ נקרא ״חרב״.

Great quantities of shelaḥ. [This is just like] ḥerev: it is a collective term for all armaments. The same applies for: “each man with his shelaḥ” (2 Chronicles 23:10).

ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת – רוצה לומר: שכבר העלה החומה והגביה אותה על המגדלות הבנוים אצלה ובנה לחוצה ממנה החומה האחרת להוסיף חזוק לירושלם.

ויחזק את המלוא עיר דוד – ידוע כי סביב עיר דוד היתה חומה וחוץ מן החומה היה רחוב שהיו מתקבצים בו ולזה נקרא מלוא וכבר בנה אותה שלמה והנה חזקו חזקיה להוסיף חוזק לעיר דוד.

החומה אחרת – בדפוס ויניציאה רע״ח כתוב האחרת ושבוש הוא.

המלוא – מקום מוכן לאסיפת העם כמו קראו אחריך מלא (ירמיהו י״ב:ו׳).

שלח – קבוצת חרב כמו ואיש שלחו בידו (דברי הימים ב כ״ג:י׳).

ויעל וכו׳ – ר״ל הגביה את החומה למעלה מן המגדלות.

ולחוצה – מן החומה ההיא בנה עוד חומה אחרת וחיזק פרצות המלוא שהיתה בעיר דוד.

החומה הפרוצה – הוא בצפון ירושלים ששם פרץ יואש משער אפרים עד שער הפינה, ושם בנה חומה כפולה ובתוכם מגדלות, וז״ש ויעל על המגדלות ולחוצה העלה החומה אחרת, והוא הנקרא בנחמיה ג׳ החומה הרחבה, וכן חזק את המלוא שכבר בארנו ענינה למעלה דה״א י״א ח׳, וגם הכין שלח ומגנים, והתבאר אצלי ששלח מובדל מן חרב שהוא החרב החדה בראשה הדוקרת ועשויה בתבנית חרב ורומח יחד.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) וַיִּתֵּ֛ן שָׂרֵ֥י מִלְחָמ֖וֹת עַל⁠־הָעָ֑ם וַיִּקְבְּצֵ֣ם אֵלָ֗יו אֶל⁠־רְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיְדַבֵּ֥ר עַל⁠־לְבָבָ֖ם לֵאמֹֽר׃

And he set captains of war over the people, and gathered them together to him in the square at the gate of the city, and spoke encouragingly to them, saying,

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַנֵי רַבָּנֵי מְסַדְרֵי קְרָבָא עַל עַמָא וּכְנֵישִׁנוּן לְוָתֵיהּ לְפַתְיוּתָא (ס״א לִפְתָּאָה) דִתְרַע קַרְתָּא וּמַלֵיל תַּנְחוּמִין עַל לִבְּהוֹן לְמֵימָר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ז) חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל⁠־תִּֽירְא֣וּ וְאַל⁠־תֵּחַ֗תּוּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וּמִלִּפְנֵ֖י כׇּל⁠־הֶהָמ֣וֹן אֲשֶׁר⁠־עִמּ֑וֹ כִּֽי⁠־עִמָּ֥נוּ רַ֖ב מֵֽעִמּֽוֹ׃

"Be strong and of good courage, do not be afraid or dismayed for the king of Assyria, or for all the multitude that is with him; for there is a greater one with us than with him,

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אִתַּקְפוּ וְאַלַמוּ וְלָא תִדְחֲלוּן וְלָא תִתַּבְרוּן מִן קֳדָם מַלְכָּא דְאַתּוּר וּמִן קֳדָם כָּל רִכְפַת גַיָסָא דִי עִמֵיהּ אֲרוּם בְּסַעְדָנָא סַגִיעִין יַתִּיר מִן עַמָא דִי עִמֵיהּ.

תחתו – ענין פחד ושבר.

ההמון – רבוי העם.

רב – גדול וחזק.

חזקו ואמצו – התבאר גדרם יהושע א׳.

עמנו – ר״ל הזרוע אשר עמנו רב מהזרוע אשר עמו, כי עמנו ה׳ אלהינו לעזרנו, שנלחם אנחנו. וגם להלחם מלחמותינו, עד שלא נצטרך ללחום כלל.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמלבי״םהכל

(ח) עִמּוֹ֙ זְר֣וֹעַ בָּשָׂ֔ר וְעִמָּ֜נוּ יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ לְעׇזְרֵ֔נוּ וּלְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמֹתֵ֑נוּ וַיִּסָּמְכ֣וּ הָעָ֔ם עַל⁠־דִּבְרֵ֖י יְחִזְקִיָּ֥הוּ מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָֽה׃

with him is an arm of flesh; but with us is Hashem our God to help us, and to fight our battles.⁠" And the people relied upon the words of Hezekiah king of Judah.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בְּסַעְדֵיהּ תְּקוֹף בִּשְרָא וּבְסַעְדָנָא מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא לְמִסְעַד יָתָנָא וְלַאֲגָחָא סַדְרֵי קְרָבָא וְאִסְתְּמִיכוּ כָּל עַמָא עַל פִּתְגָמֵי יְחִזְקִיָהוּ מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה.

ולהלחם מלחמתינו – במקצת דפוסים ישנים יש פה סוף פסוק ואין כן בשום ספר מדוייקים.

זרוע בשר – עזרת זרוע בשר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(ט) אַ֣חַר זֶ֗ה שָׁ֠לַ֠ח סַנְחֵרִ֨יב מֶלֶךְ⁠־אַשּׁ֤וּר עֲבָדָיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה וְהוּא֙ עַל⁠־לָכִ֔ישׁ וְכׇל⁠־מֶמְשַׁלְתּ֖וֹ עִמּ֑וֹ עַל⁠־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְעַל⁠־כׇּל⁠־יְהוּדָ֛ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם לֵאמֹֽר׃

After this Sennacherib king of Assyria sent his servants to Jerusalem, — now he was before Lachish, and all his power with him — to Hezekiah king of Judah, and to all Judah that were at Jerusalem, saying,

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

מִן בָּתַר כְּדֵין שְׁדַר סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר יַת עַבְדוֹהִי יְרוּשְׁלֵם וְהוּא מָעֵיק עַל לָכִישׁ וְכָל שִׁלְטוֹנוֹהִי (ס״א שׁוּלְטוֹנוֹהִי) עִמֵיהּ לְוַת יְחִזְקִיָהוּ מְלִיךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וּלְוַת כָּל אֱנָשׁ יְהוּדָה דְבִירוּשְׁלֵם לְמֵימָר.

והוא על לכיש – אז היה נלחם על לכיש ועמו כל אנשי ממשלתו.

על יחזקיה – חוזר על ראשית המקרא לומר ששלח אל יחזקיה.

אחר זה – שנודע לסנחריב שעושה הכנות למרוד, שלח את רבשקה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודמלבי״םהכל

(י) כֹּ֣ה אָמַ֔ר סַנְחֵרִ֖יב מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר עַל⁠־מָה֙ אַתֶּ֣ם בֹּטְחִ֔ים וְיֹשְׁבִ֥ים בְּמָצ֖וֹר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

"Thus says Sennacherib king of Assyria, 'Upon what do you trust, that you remain under siege in Jerusalem?

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

כִּדְנַן אֲמַר סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר עַל מָאן אַתּוּן רְחִיצִין וְיָתְבִין בִּצְיָרָא בִּירוּשְׁלֵם.

על מה אתם בוטחים – לפי שכתוב בי״י אלהי ישראל בטח (מלכים ב י״ח:ה׳), וגם כתיב שם וימרד במלך אשור (מלכים ב י״ח:ז׳) לכן אמר על מה אתם בוטחים שמרדת בי.

ויושבים במצור בירושלים – כדכתיב: למות ברעב ובצמא (דברי הימים ב ל״ב:י״א).

In what do you trust It is written (I Kings 18:5): "He trusted in the Lord God of Israel,⁠" and it is also written there: (verse 7) "and he rebelled against the king of Assyria.⁠" Therefore, he asked, "In what do you trust" that you have rebelled against me?

stay in the siege in Jerusalem as it is written (here): "to die by famine and thirst.⁠"

במצור – מלשון צר ומצוק.

על מה וכו׳ – כאומר אם היה לכם בטחון מה להנצל מידי היה מהראוי לשבת במצור ובמצוק זמן מה להשיג תכלית טוב אבל הואיל ובטחון אין ובע״כ תהיו נמסרים בידי מה לכם לשבת במצור צאו מיד אלי ועבדו אותי.

כה אמר סנחריב – דברים אלה כתובים במלכים ובישעיה באורך, ולא העתיק עזרא כל הדברים כי ימצאם הקורא בספרים ההם. ושם נזכר ששלח אליו עוד הפעם עת יצא להלחם עם מלך כוש, ועזרא עשה קיצור מתוכן כל הדברים מה שגדף את ה׳ שלא יוכל להושיעו, שעי״ז נפל בחרב כמ״ש בפי׳ ישעיה, וכלל יתר הדברים במ״ש ועוד דברו עבדיו על ה׳ וכו׳.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יא) הֲלֹ֤א יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מַסִּ֣ית אֶתְכֶ֔ם לָתֵ֣ת אֶתְכֶ֔ם לָמ֛וּת בְּרָעָ֥ב וּבְצָמָ֖א לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ יַצִּילֵ֕נוּ מִכַּ֖ף מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃

Did not Hezekiah persuade you, to give you over to die by famine and by thirst, saying, 'Hashem our God will deliver us out of the hand of the king of Assyria?'

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הֲלָא יְחִזְקִיָהוּ מַטְעֵי יַתְכוֹן לְמִתַּן יַתְכוֹן לִמְמַת בְּאוּלְצָנָא וּבְצָחוּתָא לְמֵימַר יְיָ אֱלָהָנָא יְשֵׁיזְבִנָנָא מִן יַד מַלְכָּא דְאַתּוּר.

הלא יחזקיהו – כאומר הסתת יחזקיה תועיל שתמותו ברעב ובצמא ולא לטובה היא כי אומר ה׳ יצילנו ואין זה בטחון.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(יב) הֲלֹא⁠־הוּא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ הֵסִ֥יר אֶת⁠־בָּמֹתָ֖יו וְאֶת⁠־מִזְבְּחֹתָ֑יו וַיֹּ֨אמֶר לִיהוּדָ֤ה וְלִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ לֵאמֹ֔ר לִפְנֵ֨י מִזְבֵּ֧חַ אֶחָ֛ד תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְעָלָ֥יו תַּקְטִֽירוּ׃

Has not the same Hezekiah taken away His high places and His altars, and commanded Judah and Jerusalem, saying, 'You shall worship before one altar, and upon it shall you offer?'

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הֲלָא הוּא יְחִזְקִיָהוּ דַעֲטַר בָּמָתוֹהִי וְיַת אֲגוֹרוֹהִי וַאֲמַר לִדְבֵית יְהוּדָה וְלֶאֱנַשׁ יְרוּשְׁלֵם לְמֵימַר קֳדָם מַדְבַּח חַד תִּסְגְדוּן וַעֲלוֹהִי תִּכְסוּן וַעֲלוֹהִי תַסְקוּן בּוּסְמָנִין.

הלא הוא יחזקיהו – הבוטח באלהיו הלא הוא פשע ואפילו אם היה יכולת לעזור לו לא יהיה עוזרו כי חטא לו שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לפני מזבח אחד תשתחוו ולא מוטב שישתחוה יהודה לפני מזבח אחד וירושלים לפני אחד או שנים ויותר ומה מועיל אחד לעם רב כזה שהיו סבורים שכל אותן במות שהסיר כדלעיל ויגדע את האשרה וגו׳ שהיו בנוים לשם אלהי ישראל.

Did not he – Hezekiah - who trusts in his God, did he not transgress? Now even if He had the ability to help him, He would not help him, because he sinned against Him, for he removed His high places and His altars, saying to Judah and to Jerusalem: Before one altar you shall prostrate yourselves Now is it not preferable that the Judeans prostrate themselves before one altar and the Jerusalemites before one, or two and more? What does one altar avail such a large people? For they thought that all those high places that he had removed, as above (31:1): "and cut off the asherim, etc.⁠" were built in the name of the God of Israel.

הלא הוא – כי הלא הוא בעצמו הסיר הבמות הנעשים למקום ואמר לכם לפני מזבח אחד תשתחוו וכו׳ ומיעט א״כ בעבודת האלוה ואיך א״כ יעזרו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(יג) הֲלֹ֣א תֵדְע֗וּ מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ אֲנִ֣י וַאֲבוֹתַ֔י לְכֹ֖ל עַמֵּ֣י הָאֲרָצ֑וֹת הֲיָכ֣וֹל יָֽכְל֗וּ אֱלֹהֵי֙ גּוֹיֵ֣ הָאֲרָצ֔וֹת לְהַצִּ֥יל אֶת⁠־אַרְצָ֖ם מִיָּדִֽי׃

Do you not know what I and my fathers have done to all the peoples of the lands? Were the gods of the nations of the lands in any way able to deliver their land out of my hand?

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

הֲלָא תֵדְעוּן מָה דַעֲבָדִית אֲנָא וַאֲבָהָתַי לְכָל עַמֵי אַרְעֲתָא אֶפְשַׁר (ס״א הֲמִכַּל יְכִילוּ) דְמִכַל הוּא יָכְלִין טַעֲוַת עַמֵי אַרְעֲתָא לְשֵׁיזָבָא יַת אַרְעֲהוֹן מִן יְדָי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(יד) מִ֠י בְּֽכׇל⁠־אֱלֹהֵ֞י הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֣ימוּ אֲבוֹתַ֔י אֲשֶׁ֣ר יָכ֔וֹל לְהַצִּ֥יל אֶת⁠־עַמּ֖וֹ מִיָּדִ֑י כִּ֤י יוּכַל֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃

Who was there among all the gods of those nations which my fathers utterly destroyed, that could deliver his people out of my hand, that your God should be able to deliver you out of my hand?

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שיעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

מָאן בְּכָל טַעֲוַת עַמְמַיָא דְגַמָרוּ אֲבָהָתַי דַהֲוָה יָכִיל לְשֵׁיזָבָא יַת עַמֵיהּ מִן יְדָי אֲרוּם יִכּוֹל אֱלָהָכוֹן לְשֵׁיזָבָא יַתְכוֹן מִן יְדָי.

החרימו אבותי – פול מלך אשור ותגלת פלאסר.

whom my fathers destroyed Pul, the king of Assyria, and Tiglath-Pilneser.

מי בכל אלהי – הבי״ת בגעיא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שיהכל

(טו) וְעַתָּ֡ה אַל⁠־יַשִּׁיא֩ אֶתְכֶ֨ם חִזְקִיָּ֜הוּ וְאַל⁠־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֣ם כָּזֹאת֮ וְאַל⁠־תַּאֲמִ֣ינוּ לוֹ֒ כִּֽי⁠־לֹ֣א יוּכַ֗ל כׇּל⁠־אֱל֙וֹהַּ֙ כׇּל⁠־גּ֣וֹי וּמַמְלָכָ֔ה לְהַצִּ֥יל עַמּ֛וֹ מִיָּדִ֖י וּמִיַּ֣ד אֲבוֹתָ֑י אַ֚ף כִּ֣י אֱֽלֹהֵיכֶ֔ם לֹא⁠־יַצִּ֥ילוּ אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃

Now therefore do not let Hezekiah beguile you or persuade you after this manner, and do not believe him; for no god of any nation or kingdom was able to deliver his people out of my hand, and out of the hand of my fathers; how much less shall your God deliver you out of my hand?⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכַדוּן לָא יִטְעֵי יַתְכוֹן יְחִזְקִיָהוּ וְלָא יַמְלִיךְ יַתְכוֹן כְּהָדָא וְלָא תְהֵימְנוּן בְּמֵימְרֵיהּ אֲרוּם לָא יָכִיל כֹּל טָעֵי וְכָל עַם וּמַלְכוּ לְשֵׁיזָבָא יַת עַמֵיהּ מִן יְדָי וּמִן יְדָי אֲבָהָתָי אֲרוּם אֱלָהָכוֹן לָא יְשֵׁיזִיב יַתְכוֹן מִן יְדָי.

אל ישיא – מלא יו״ד ועיין מ״ש במלכים ב׳ י״ח.

אתכם כזאת – בכ״ף.

לא יצילו אתכם מידי – בס״א ישן כ״י כתוב יציל וראיתי ג״כ מי שנסתפק בזה אמנם בשאר ספרים יצילו בוא״ו.

ישיא – ענין הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳:י״ג).

כזאת – בדבר הבטחון כזאת.

אף כי – כ״ש אלהיכם לא יצילו אתכם הואיל והסיר יחזקיה את במותיו וכמ״ש למעלה וא״כ אין לכם בטחון מה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(טז) וְעוֹד֙ דִּבְּר֣וּ עֲבָדָ֔יו עַל⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל יְחִזְקִיָּ֥הוּ עַבְדּֽוֹ׃

And his servants spoke yet more against Hashem God, and against His servant Hezekiah.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְתוּב מַלִילוּ עַבְדוֹי סָטְיָא עַל מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָא וְעַל יְחִזְקִיָהוּ עַבְדֵיהּ.

ועוד – שדברו דברי חרוף.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(יז) וּסְפָרִ֣ים כָּתַ֔ב לְחָרֵ֕ף לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֵאמֹ֨ר עָלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֵּאלֹהֵ֞י גּוֹיֵ֤י הָֽאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא⁠־הִצִּ֤ילוּ עַמָּם֙ מִיָּדִ֔י כֵּ֣ן לֹֽא⁠־יַצִּ֞יל אֱלֹהֵ֧י יְחִזְקִיָּ֛הוּ עַמּ֖וֹ מִיָּדִֽי׃

He wrote also a letter, to taunt Hashem, the God of Israel, and to speak against Him, saying, "Like the gods of the nations of the lands which have not delivered their people out of my hand, so too the God of Hezekiah shall not deliver His people out of my hand.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּפִטְקִין כְּתַב לְחַסָדָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל וּלְמֵימַר סָטְיָא עֲלוֹהִי לְמֵימָר הֵי כְּטַעֲוַת עַמְמֵי אַרְעֲתָא דְלָא שֶׁזְבֵי (ס״א שֵׁיזֵיבוּ) עַמְהוֹן מִן יְדָי הַכְדֵין לָא יְשֵׁיזִב אֱלָהָא דִיחִזְקִיָהוּ עַמֵיהּ מִן יְדָי.

וספרים כתב לחרף לי״י אלהי – ובמלכים (מלכים ב י״ט:י״ד) ובישעיה כתיב: ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית י״י ויפרשהו חזקיהו לפני י״י (ישעיהו ל״ז:י״ד).

And he wrote letters to blaspheme the Lord, the God of Israel And in II Kings (19:14) and in Isaiah (37:14) it is written: "And Hezekiah took the letters from the hand of the messengers and read it; he went up to the House of the Lord, and Hezekiah spread it out before the Lord.⁠"

גויי הארצות – כתב בעל מכלול יופי נפלה יו״ד הרבים מהמכתב ונשארה במבטא ודבריו הם לקוחים מרד״ק בשרשים ובמכלול דף י״ג אבל בספרים שלנו הוא בשני יודין וכן במסור׳ ירמיה ל״ג גויי ג׳ מלא וסימנם והית׳ לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ. ונאספו עליה כל גויי הארץ (זכריה יב). וספרים כתב לחרף דד״ה. וכל אורייתא דכותי׳ עד כאן. וכן מצאתי במסרה כ״י.

וספרים כתב – זה נזכר שם, ולא נזכר מה היה כתוב בספרים, ופירש עזרא שהיה כתוב בם גדופים על ה׳.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימלבי״םהכל

(יח) וַיִּקְרְא֨וּ בְקוֹל⁠־גָּד֜וֹל יְהוּדִ֗ית עַל⁠־עַ֤ם יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַחוֹמָ֔ה לְיָֽרְאָ֖ם וּֽלְבַהֲלָ֑ם לְמַ֖עַן יִלְכְּד֥וּ אֶת⁠־הָעִֽיר׃

And they cried with a loud voice in the Jews' language to the people of Jerusalem that were on the wall, to terrify them, and to frighten them; that they might take the city.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּקְרוֹ בְּקָל רָם בְּלִישָׁן בֵּית קוּדְשָׁא לְוַת עַמָא דְבִירוּשְׁלֵם דְעַל שׁוּרָא מְטוּל לְמִדַחְלְהוֹן וּלְזַעְזָעוּתְהוֹן מִן בִּגְלַל דִי כַבְּשׁוּן (ס״א יִכְבְּשׁוּן) יַת קַרְתָּא.

ליראם ולבהלם. שם הפועל מהכבד, והבינוני הפועל: כי כולם מיראים אותנו (נחמיה ו׳:ט׳).

בקול גדול יהודית וגו׳ – ליראם ולבהלם כאן סתם הענין ובמלכים מפורש היטב מה אמר להם וגם בישעיה.

with a loud voice in Judean, etc. to frighten them and to terrify them Here he relates the matter in generalities, but in II Kings (19) and in Isaiah (37) it is thoroughly elaborated upon.

ליראה ולבהלם למען ילכדו את העיר – זה מבואר כי כשיפחדו שומרי החומות תרפינה ידיהם משמירתם ויקל אז לאויבים ללכוד העיר.

ילכדו – הכ״ף דגושה.

ולבהלם – מלשון בהלה.

יהודית – בלשון יהודית למען יבינו כולם.

למען ילכדו – בחושבם שימס לבבם ולא יעצרו כח להלחם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יט) וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל⁠־אֱלֹהֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כְּעַ֗ל אֱלֹהֵי֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י הָאָדָֽם׃

And they spoke of the God of Jerusalem, as of the gods of the peoples of the earth, which are the work of men's hands.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַלִילוּ עַל יְיָ אֱלָהָא דִשְׁכִנְתֵּיהּ שַׁרְיָא בִּירוּשְׁלֵם הֵיכְמָה דִי מַלִילוּ עַל טַעֲוַת עַמְמֵי אַרְעָא עוֹבָדֵי יְדֵי בַּר נְשָׁא.

וידברו אל אלהי ירושלים – מי שכתב ספר זה הוא קובל על נבל זה סנחריב שחירף אלהים חיים.

כעל אלהי עמי הארץ – שהם מעשה ידי אדם ודמו את אלהי יוצרנו יוצר הכל לאלהי העמים שהם מעשה ידיהם כמו שאמר לעיל מי בכל אלהי וגו׳ כי לא יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי (דברי הימים ב ל״ב:י״ד).

And they spoke of the God of Jerusalem The author of this Book complains about the villain Sennacherib, who blasphemed the living God.

as of the gods of the peoples of the land which are the handiwork of man, and they compared the God, our Maker, Who formed everything, to the gods of the peoples, who are their own handiwork, as is written above (v. 14): "Who is it among all the gods of, etc. that your God should be able to save you from my hand?⁠"

מעשה וגו׳ – אשר המה מעשה ידי אדם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(כ) וַיִּתְפַּלֵּ֞ל יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וִישַׁעְיָ֧הוּ בֶן⁠־אָמ֛וֹץ הַנָּבִ֖יא עַל⁠־זֹ֑את וַֽיִּזְעֲק֖וּ הַשָּׁמָֽיִם׃

And Hezekiah the king, and Isaiah the prophet the son of Amoz, prayed because of this, and cried to heaven.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימלבי״םעודהכל

וְצַלֵי יְחִזְקִיָהוּ מַלְכָּא וִישַׁעְיָהוּ בַּר אָמוֹץ נְבִיָא עַל דָא וּזְעִיקוּ לָקֳבֵל שְׁמַיָא.

ויתפלל יחזקיהו – במלכים ובישעיה מפורשת התפילה.

And Hezekiah... prayed In II Kings (19:15–19) and in Isaiah (37:15–19) the prayer is delineated.

ויתפלל – ונוסח תפלת חזקיהו כתובה בספרים הקודמים, ועזרא הודיע שגם ישעיה התפלל.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימלבי״םהכל

(כא) וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ מַלְאָ֔ךְ וַיַּכְחֵ֞ד כׇּל⁠־גִּבּ֥וֹר חַ֙יִל֙ וְנָגִ֣יד וְשָׂ֔ר בְּמַחֲנֵ֖ה מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֩שׇׁב֩ בְּבֹ֨שֶׁת פָּנִ֜ים לְאַרְצ֗וֹ וַיָּבֹא֙ בֵּ֣ית אֱלֹהָ֔יו [וּמִיצִיאֵ֣י] (ומיציאו) מֵעָ֔יו שָׁ֖ם הִפִּילֻ֥הוּ בֶחָֽרֶב׃

And Hashem sent an angel, who cut off all the mighty men of valor, and the leaders and captains, in the camp of the king of Assyria. So he returned with shame to his own land. And when he came into the house of his god, the descendants of his own loins slew him there with the sword.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

(כא-כג) מפלת סנחריב * – מלכים ב י״ט:ל״ה-ל״ז, ישעיהו ל״ז:ל״ו-ל״ח

וּשְׁדַר מֵימְרָא דַייָ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל מַלְאָכָא וְשֵׁיצֵי בְּלֵילְוָא דְפִסְחָא בְּאֶשָׁא מְנַתְּכָא (ס״א מַנְתְּכָא אוֹ מַתְּכָא) וְאוֹקִיד נִשְׁמַתְהוֹן בִּגְוַתְהוֹן וְשֵׁיצֵי כָּל גִבַּר חֵילָא וְסַרְכָן וְרַבָּן בְּמַשִׁרְיַת מַלְכָּא דְאַתּוּר וְתָב בְּבֵיהוּת אַפַּיָא לְאַרְעֵיהּ וְעַל לְבֵית טַעֲוָתֵיהּ וּבְנוֹהִי דְאוֹלִיד תַּמָן רְמוֹהִי קְטִיל בְּחַרְבָּא.

ומיציאי מעיו. תואר פועל.

ומיציאי מעיו – כדכתיב ובניו הכוהו בחרב (מלכים ב י״ט:ל״ז).

and some of his own issue as it is written (Isa. 37:38): "and his sons slew him with the sword.⁠"

ויכחד כל גבור – דרך קצרה, כי הטעם כמו: ותבחר מחנק נפשי (איוב ז׳:ט״ו).

ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור – רוצה לומר: שלא נשארו שם מהמחנה אשר לו אחד מהשרים והסגנים ולא מהגבורים והנה מה שנשאר היו החלשים שלא היתה להם לא גבורה ולא שררה והנשארים היו מעטי מספר כמו שזכר ישעיה.

ומיציאו – ומיציאי קרי ונמנה במסורת עם מלין דכתיבין וא״ו בסוף תיבותא וקריין יו״ד.

ויכחד – ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט׳:ט״ו).

ומיציאי מעיו – בניו המיתו אותו בבית אלהיו כמ״ש במ״ב.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״יר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(כב) וַיּ֩וֹשַׁע֩ יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה אֶת⁠־יְחִזְקִיָּ֜הוּ וְאֵ֣ת׀ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם מִיַּ֛ד סַנְחֵרִ֥יב מֶלֶךְ⁠־אַשּׁ֖וּר וּמִיַּד⁠־כֹּ֑ל וַֽיְנַהֲלֵ֖ם מִסָּבִֽיב׃

Thus Hashem saved Hezekiah and the inhabitants of Jerusalem from the hand of Sennacherib the king of Assyria, and from the hand of all, and guided them on every side.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

וּפְרַק יְיָ יַת יְחִזְקִיָהוּ וְיָת יָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם מִן יְדָא דְסַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר וּמִן יַד כּוֹלָא וְאַשְׁרִנוּן לְרוּחְצָן חֲזוֹר חֲזוֹר.

ומיד כל וינהלם וגו׳ – כ״כ ומיד כל בחולם.

וינהלם – ענין הנהגה בנחת כמו על מי מנוחות ינהלני (תהלים כ״ג:ב׳).

וינהלם מסביב – את כלם מסביב נהגם בנחת ובחמלה.

וינהלם – מורה על הנהגה בנחת, את מי שאין לו כח בעצמו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כג) וְ֠רַבִּ֠ים מְבִיאִ֨ים מִנְחָ֤ה לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ לִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וּמִ֨גְדָּנ֔וֹת לִֽיחִזְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּנַּשֵּׂ֛א לְעֵינֵ֥י כׇל⁠־הַגּוֹיִ֖ם מֵאַחֲרֵי⁠־כֵֽן׃

And many brought gifts to Hashem to Jerusalem, and precious things to Hezekiah king of Judah; so that he was exalted in the sight of all nations from thence on.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

וּסְגִיעִין מַיְתִין דוֹרוֹנָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לִירוּשְׁלֵם וְתַפְנוּקִין (ס״א וּמִגְדָנִין) לְחִזְקִיָהוּ מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְאִתְנַטַל קֳדָם כָּל עַמְמַיָא מִן בָּתַר כְּדֵין.

¹וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן – משפטו ״ויתנשא״, ופי׳ ²כמו ״מתנשא לאמר״ (מלכים א א׳:ה׳): מתגאה מפני הגדולה והכבוד שהיה לו. וזהו שאמ׳ ״כי גבה לבו״ (להלן פס׳ כה).

1. וינשא לעיני וכו׳. עיינו בחילופים על שבכת״י וטיקן הוכנס כאן דיבור נוסף קצר. אך סביר שאין זה פרי עטו של רד״ק.

2. כמו ״מתנשא לאמר״. מילים אלה חסרות בכת״י פריס, וסביר שהן מתוספותיו של רד״ק. הפסוק ההוא מתייחס לאדוניה בתחילת המרד שלו; וראו דברי רד״ק שם.

Thereafter, vayyinnassei (=he boasted) before all the nations. This would normally be vayyitnassei. It is similar in meaning to mitnassei lemor (=went about boasting; 1 Kgs 1:5): [Hezekiah] boasted over all the greatness and honor he had attained. It is with reference to this that the text says, “for he grew arrogant” (v. 25).

ומגדנות – המלה ההיא יורה על דבר המעולה בין בפירות בין בבגדים בין באבני יקר.

מאחרי כן – אחר שנעשה לו הנס הזה היה מנושא ומכובד לעיני כל העמים.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל

(כד) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה יְחִזְקִיָּ֖הוּ עַד⁠־לָמ֑וּת וַיִּתְפַּלֵּל֙ אֶל⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ וּמוֹפֵ֖ת נָ֥תַן לֽוֹ׃

In those days Hezekiah was sick even to death; and he prayed to Hashem; and He spoke to him, and gave him a sign.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

מחלת חזקיהו * (קישור לעיון) – מלכים ב כ׳:א׳-י״א, ישעיהו ל״ח:א׳-ח׳, ישעיהו ל״ח:כ״א-כ״ב

בְּיוֹמַיָא הָאִנוּן מְרַע יְחִזְקִיָהוּ עַד דִמְטָא לִמְמָת וְצַלִי קֳדָם יְיָ וַאֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ לְאַסָאָה יָתֵיהּ וּלְאוֹסָפָא חֲמֵיסְרֵי שְׁנִין עַל יוֹמֵי חַיוֹהִי דְאִתְגְזַר מִן שְׁמַיָא לְאַזְעָרָא מִן יוֹמֵי חַיוֹהִי וּתְמָהָא יְהַב לֵיהּ.

ויתפלל אל י״י – כדמפורש במלכים.

ויאמר לו – מה האות.

ומופת נתן לו – וזה לך האות הכל מפורש שם.

and he prayed to the Lord as is delineated in II Kings (20:3).

and he spoke to him What is the sign?

and he gave him a sign (ibid. verse 9ff.) "This is your sign, etc.⁠" Everything is delineated there.

ויתפלל אל י״י ויאמר לו ומופת נתן לו – רוצה לומר: שכבר התפלל חזקיה אל י״י כמו שנזכר בספר מלכים ואמר לו ישעיה שהי״ת יוסיף על ימיו חמש עשרה שנה וירפאהו עד שכבר עלה בית י״י ביום השלישי ונתן לו ישעיה מופת על זה כמו שנזכר בספר מלכים ולא השיב יחזקיהו להש״י כמו מה שגמל עליו מהטוב כי היה ראוי שיפרסם לכל גבורות הש״י ונפלאותיו למען יתישרו לעבודתו ולא עשה זה כי הבאים אליו מבבל לדרוש המופת אשר היה בארץ לא נתן בו חזקיה הכבוד להש״י אך התכבד בפניהם להראות להם גדולתו וכל בית נכותו ועל זה היה עליו קצף ועל יהודה וירושלים ששלח לו י״י יתברך ביד ישעיה הנביא (מלכים ב כ״א:י״ז-כ׳, ישעיהו ל״ט:ו׳-ט׳) כי הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתו ואשר אצרו אבותיו אל בבל ומבניו אשר יוליד יקח מלך בבל ויהיו סריסים בהיכלו ולא יהיה כי אם בהשחתת יהודה וירושלים ובהגלות׳ אמר שהקצף היה על יהודה וירושלים וספר שכבר נכנע יחזקיה מגבה לבו ונכנעו יושבי ירושלים ולא בא עליהם הקצף בימי חזקיהו ולזה אמר חזקיה הלא אם שלום ואמת יהיה בימי.

בימים ההם – שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב.

עד למות – עד שהיה קרוב למות.

ויאמר לו – קצר וסמך על המבין שאמר לו שקבל תפלתו ויחיה וגם נתן לו מופת ע״ז כמ״ש במ״ב.

ומופת נתן לו – שם קוראהו בשם אות, והתפלספו קצת לאמר שרק הצל נטה לא השמש כמ״ש הרלב״ג, וע״כ הודיע עזרא שהיה מופת, שגדר המופת הוא דבר זר היוצא מן הטבע, כי השמש בעצמו עמדה אז, וכמ״ש בפי׳ ישעיה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כה) וְלֹֽא⁠־כִגְמֻ֤ל עָלָיו֙ הֵשִׁ֣יב יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּ֥י גָבַ֖הּ לִבּ֑וֹ וַֽיְהִ֤י עָלָיו֙ קֶ֔צֶף וְעַל⁠־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

But Hezekiah not react according to the benefit done to him; for his heart was lifted up; therefore there was wrath upon him, and upon Judah and Jerusalem.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְלָא כְּתוּשְׁלָמַת עוֹבָדוֹהִי אֲתִיב יְיָ עַל יְחִזְקִיָהוּ אֲרוּם גְבַהּ לִבֵּיהּ וַהֲוַת עֲלוֹהִי רוּגְזָא וְעַל כָּל אֱנַשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם.

ולא כגמול עליו השיב – לא כמו שגמל הקב״ה על יחזקיהו שרפאוהו השיב לו יחזקיהו.

כי גבה לבו – שהראה את כל בית נכותו וגו׳ עד ובכל ממשלתו.

ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלים – על זאת והכותב הספר הזה קצרו כאן לפי שכתוב במלכים ובישעיה.

But...did not repay Him according to that which He had bestowed upon him Hezekiah did not repay the Holy One, blessed be He in accordance with that which He had bestowed upon him by healing him.

for his heart became haughty as it is written (ibid. 20:13): "and he showed them his entire treasure-house...and in all his kingdom.⁠"

and there was wrath upon him and upon Judah and Jerusalem because of this, and the author of this Book abridged it here because it is described in II Kings (20) and in Isaiah (39).

ולא כגמול – הכ״ף רפה.

ויהי עליו קצף ועל – בדפוס נפולי כתיב על בלא וא״ו וראיתי גם כן בס״י שבתחלה כתבו על בלא וא״ו ואחרי כן הוסיפו בהם הוא״ו.

ולא כגמול – לא כמו שגמל עליו המקום ב״ה השיב לו.

כי גבה לבו – במה שהראה לשלוחי מלך בבל את כל בית נכותו להתגאות בהם כמ״ש במ״ב.

ולא כגמול – כבר בארתי שם שתכלית המופת הזה היה להגדיל מעלת ישראל כדי שאויביהם ייראו מפניהם, וחזקיהו יחס מופת זה שהיה לכבודו, עיי״ש באורך. וגם י״ל שמ״ש כי גבה לבו הוא עמ״ש בסמוך שעשה לו אוצרות לזהב ולכסף, שזה אסור למלך כמ״ש (דברים יז, יז - כ) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד לבלתי רום לבבו מאחיו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(כו) וַיִּכָּנַ֤ע יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא⁠־בָ֤א עֲלֵיהֶם֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה בִּימֵ֖י יְחִזְקִיָּֽהוּ׃

Notwithstanding Hezekiah humbled himself for the pride of his heart, both he and the inhabitants of Jerusalem, so that the wrath of Hashem did not come upon them in the days of Hezekiah.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

וְאִתְכְּנַע יְחִזְקִיָהוּ מִגַבְהוּתָא דְלִבֵּיהּ הוּא וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וְלָא אֲתָא עֲלֵיהוֹן רוּגְזָא דַייָ בְּיוֹמֵי יְחִזְקִיָהוּ.

ויכנע יחזקיהו בגובה לבו – כדכתיב שם ויאמר חזקיה אל ישעיה טוב וגומר (ישעיהו ל״ט:ח׳) וכשנכנע לא בא עליהם הקצף בימיו.

And Hezekiah became humbled when his heart was haughty as it is written there: "And Hezekiah said to Isaiah: [The word of the Lord that you have spoken is] good.⁠" And when he became humble, the wrath did not come upon them in his days.

בגובה לבו – בעבור עון גובה לבו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(כז) וַיְהִ֧י לִיחִזְקִיָּ֛הוּ עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְאֹצָר֣וֹת עָֽשָׂה⁠־ל֠וֹ לְכֶ֨סֶף וּלְזָהָ֜ב וּלְאֶ֣בֶן יְקָרָ֗ה וְלִבְשָׂמִים֙ וּלְמָ֣גִנִּ֔ים וּלְכֹ֖ל כְּלֵ֥י חֶמְדָּֽה׃

And Hezekiah had very many riches and honor; and he provided for himself treasuries for silver, and for gold, and for precious stones, and for spices, and for shields, and for all manner of goodly vessels;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שיעודהכל

וַהֲוָה לִיחִזְקִיָהוּ עוֹתַר וִיקַר סַגִיא לַחֲדָא וְתִסְבְּרִין עֲבַד לֵיהּ לְסִימָא וּלְדַהֲבָא וּלְמַרְגְלָיָן יְקַרְתָּא וּלְבוּסְמָנִין וְלִתְרֵיסִין וּלְכָל מָאנֵי רְגוּג.

ולכל כלי חמדה – עשה מיני אוצרות.

and for all precious vessels he made various kinds of treasure-houses.

ולבשמים – אין בבי״ת דגש.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שיהכל

(כח) וּמִ֨סְכְּנ֔וֹת לִתְבוּאַ֥ת דָּגָ֖ן וְתִיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֑ר וְאֻֽרָוֺת֙ לְכׇל⁠־בְּהֵמָ֣ה וּבְהֵמָ֔ה וַעֲדָרִ֖ים לָאֲוֵרֹֽת׃

store-houses also for the increase of corn, and wine, and oil; and stalls for all manner of beasts, and flocks in folds.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּבֵית אוֹצְרִין וְאוּרְיָאוֹת (ס״א וְאוּרָיוֹת) לְעַלְלַת עֵבּוּר (ס״א עִבּוּר) חֲמַר וּמְשַׁח וְאִסְתְּלָוָן (ס״א וְאִסְטַוְלְוָן) לְכָל בְּעִירָא וּבְעִירָא וְעֶדְרִין וְאִצְטַבְלָיָן (ס״א וְאִצְטַבְלָאוֹת).

ועדרים לאוירות. מן ההפוך, ושיעורו: ואוירות לעדרים, כמו שנאמר ואורוות לכל בהמה ובהמה.

ומסכנות לתבואת – על אוצרות התבואה נופל לומר מסכנות בכל מקום כמו: ערי מסכנות לפרעה (שמות א׳:י״א), וכן לעיל: ויבן תדמר במדבר ואת כל ערי מסכנות אשר בנה בחמת (דברי הימים ב ח׳:ד׳) ועל כרחך לצורך תבואה שבמדבר לא היה לו לאצור זהב וכסף.

וארות לכל בהמה ובהמה – איצטבלאות גדולות.

And storehouses for the increase Regarding storehouses of increase [of grain] it is appropriate to use the term מִסְכְּנוֹת, storehouses, in all places, like (Exod. 1:11): "store cities (עָרֵי מִסְכְּנוֹת) for Pharaoh,⁠" and so, (above 8:4): "And he built Tadmor in the desert and all the store cities (עָרֵי מִסְכְּנוֹת) that he built in Hamath,⁠" and perforce, they were for grain, because in the desert he did not have to store gold and silver.

and stalls for all kinds of beasts – Heb. וְאֻרָוֹת, large stables.

¹וארות – ²אבוסים; ותר׳ ״אבוס בעליו״ (ישעיהו א׳:ג׳) – ״אוריא דמרוהי״. וכן ועדרים לאֲוֵרוֹת; ³והוא הפוך מן ״אֻרָוֹת״. ו״עדרים״ פרושו: ⁴מערכות; וכן ״עדרי מערכה בלב שלם״ (השוו דברי הימים א י״ב:ל״ט).

1. וארות וכו׳. מכאן עד ״ועדרים לאורות״ (ולא עד בכלל) חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. והשוו ספר השרשים ערך ״ארה״.

2. אבוסים וכו׳. ״אבוס״ משמעותו ״מקום מאכל הבהמות״ (כך בספר השרשים ערך ״אבס״ ובפירושו על הפסוק בישעיהו). אבל המיוחס לרש״י מפרש ״ארות״: ״איצטבלאות גדולות״, כמשמעות ״אורווה״ אצלנו (stable).

3. והוא הפוך וכו׳. נראה שבצורתו הקדומה של הפירוש, איפה שחציו הראשון של הדיבור לא היה, ה״דיבור המתחיל״ היה ״ועדרים לאורות״, והיה כתוב ״הוא הפוך מן ׳ארות׳, ופי׳ אבוסים...⁠״; השוו על כך החילופים. אבל אחרי שהוסף החצי הראשון של הדיבור, הפך רד״ק את המילה ״הוא״ ל״והוא״ ומחק ״ופי׳ אבוסים״, כי בכך עולה כהוגן רצף הדיבור.

4. מערכות. השוו ספר השרשים ערך ״עדר״. נראה שהוא מתכוון לומר שהם מקומות (או כלים גדולים) שסידרו בהם את האבוסים. השוו דבריו דברי הימים א י״ב:ל״ד.

And uravot (ארות). [This means] troughs: the Targum renders “the trough of its master” (Isa 1:3) orya (אוריא) de-marohi. The same is true for: “and ‘adarim for the averot (אורות)”—this is a metathesized form of ארות. The meaning of ‘adarim is ma‘arakhot (=orderly storage places); compare “‘oderei marakhah (=men who manned the battle lines) with whole heart” (1 Chronicles 12:39).

וארות לכל בהמה – הם בתי אבוס הבהמות, אשטאבלש בלעז.

ועדרים לאורות – הנה קצת האורות ישימו שם העדרים לשמרם בלילה והם כמו גדרות צאן, קורטן בלעז. והנה האורות שם לעדרים אינם מקורות אבל הם מעלות.

ומסכנות – מקום אוצרות וכן ויבן ערי מסכנות (שמות א׳:י״א).

וארות – הם מקומות אשר יאכילו שם הבהמות כי אבוס בעליו (ישעיהו א׳:ג׳) תרגומו אוריה דמרוהי.

ועדרים – כן יקראו קבוצת המקנה.

לכל בהמה ובהמה – לכל מין ומין בפ״ע.

ועדרים לאורות – בכל אבוס העמיד עדרים.

ועדרים לאורות – כבר בארתי (חבקוק ג׳:י״ז) ששם אורות בא על שמניחים שם אויר רב, ושרשו ארה, ואם הבהמות עומדות באויר בלתי מכלאות תוך מחיצות, קורא המקום אורה, ר״ל מקום אויר, ור״ל שהיו לו עדרים עומדים באויר שלא במכלאות צאן.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כט) וְעָרִים֙ עָ֣שָׂה ל֔וֹ וּמִקְנֵה⁠־צֹ֥אן וּבָקָ֖ר לָרֹ֑ב כִּ֤י נָֽתַן⁠־לוֹ֙ אֱלֹהִ֔ים רְכ֖וּשׁ רַ֥ב מְאֹֽד׃

Moreover he made for himself cities, and possessions of flocks and herds in abundance; for God had given him very much substance.

תרגום כתוביםעודהכל

וְקִרְוִין עֲבַד לֵיהּ וְגֵיתֵי אֲעָאָן (ס״א עָאן) וְתוֹרִין לְסוּגִי אֲרוּם יְהַב לֵיהּ יְיָ קִנְיָנָא סַגִיא לַחְדָא.

תרגום כתוביםהכל

(ל) וְה֣וּא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת⁠־מוֹצָ֞א מֵימֵ֤י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה⁠־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכׇֽל⁠־מַעֲשֵֽׂהוּ׃

This same Hezekiah also stopped the upper spring of the waters of Gihon, and brought them straight down on the west side of the city of David. And Hezekiah prospered in all his works.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וְהוּא יְחִזְקִיָהוּ פְּקַק יַת מַפְקָנוּת מוֹי גִיחוֹן עִלָאָה וְתַקְנִנוּן (ס״א וְאַתְקְנִנוּן) וְאוֹבִיל יַתְהוֹן בְּמַרְזְבִין מִלְרַע לְמִשְׁרֵי (ס״א לְמֵישַׁר) קַרְתָּא דְדָוִד וְאַצְלַח יְחִזְקִיָהוּ בְּכָל עוֹבָדוֹהִי.

ויישרם למטה מערבה. עתיד מהכבד, נבלעה יו״ד העתיד שלו בפ״א הפועל, ומשום כך היא דוגשה.

ויישרם למטה מערבה – הנהיגם דרך ישר למטה מערבה לעיר דוד.

and he led them straight down on the west He led them along a straight way down on the west to the City of David.

¹העליון – נראה כי שני פלגים היה נחל גיחון, והעליון סתם. ואני תמה ²ממה שאמרו רבותי׳ ז״ל (בבלי ברכות י׳:): סתם מי גיחון ולא הודו לו; והנה כת׳ למעלה ״ויועץ עם שריו וגבוריו לסתום את מימי העינות״ (לעיל פס׳ ג), ³ובכלל ״שריו״ חכמי ישראל, כמו שכת׳ ״שרי אלפים״ (שמות י״ח:כ״א), והם היו החכמים והשופטים (שם י״ח:כ״א-כ״ב)! ⁴ובהגדה מצאתי (אדר״נ ב נוסחא א): סתם מי גיחון, והסכימה דעתו לדעת המקום.

וַיַּישְּרֵם למטה מערבה – ⁵משפטו ״וַיְיַשְּרֵם״, ובנוח היו״ד – פ״א הפעל – הוטלה תנועתה על היו״ד הנוספת. ⁶״מערבה״ מלעיל, ובה״א נוספת; רוצ׳ לומ׳: ישרם ⁷והעבירם למטה מן הארץ על ידי חלונות לצד מערב לעיר דוד.

1. העליון וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

2. ממה שאמרו רבותי׳ ז״ל וכו׳. ראו דברי הימים ב ל׳:ב׳ הערה ד״ה ״מה שאמרו״.

3. ובכלל ״שריו״ חכמי ישראל וכו׳. הוא מניח שאם משמעות ״שר״ בספר שמות היא חכם ושופט, כך המשמעות גם כאן.

4. ובהגדה מצאתי וכו׳. לא מצאתי מקור הדברים.

5. משפטו וַיְיַשְּרֵם וכו׳. כך נראה לנקד; השוו ספר השרשים ערך ״ישר״. כוונתו היא שהפסיקו לבטא את היו״ד השנייה של ״ויְיַשרם״, והתחילו לבטא את הפת״ח אחרי היו״ד הראשונה.

6. ״מערבה״ מלעיל, ובה״א נוספת. היינו ככל ה״א בסוף מילה המורה על כיווּן, ולעומת ״מערבה״ דלהלן ל״ג:י״ד; עיינו שם ובהערות.

7. והעבירם...חלונות. דבריו אלה חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהם מתוספותיו של רד״ק.

The upper one. It seems that Wadi Gihon had two courses, and that it was the top one that [Hezekiah] stopped up. I am surprised that our Sages, of blessed memory (b. Berakhot 10b), say that when he stopped up the flow of Gihon, the [religious authorities] did not accede to this. For the text says above, “he consulted with his officers (sarav) and warriors about stopping up the flow of the springs” (v. 3), and sarav include the scholars of Israel; for it says “sarei (=chiefs of) thousands” when referring to the scholars of the judiciary (Exodus 18:21–22)! In fact, I found in an aggadic source (Avot de-Rabbi Natan [Schechter] A:2) that when he stopped up the flow of Gihon, his will corresponded to that of God.

And he directed it (vayyasherem [וַיַּישְּׁרֵם]) underneath, toward the west (ma‘ravah). In principle this should have been וַיְיַשְּׁרֵם, but when the yod that constitutes the first root-letter quiesced, its vowel shifted to the preformative yod. Ma‘ravah is stressed on the penultimate syllable and has an added [directional] hei. So this means: He directed it underground through openings and led it westward toward the City of David.

סתם את מוצא מימי גיחון וגו׳ – רוצה לומר: שהוא סתם את המוצא בדרך שיבש הנחל ההוא ועשה תחבולה שהביא אותם המים למטה דרך חריצין תחת הקרקע לפאת מערב לעיר דוד.

מימי גיחון – הגימ״ל רפה.

ויישרם – במקצת ספרים כתוב וישרם ביו״ד א׳ בלבד וכן כתב ר׳ אליהו המדקדק בס׳ הרכבה וישרם למטה מערבה עתיד לנסתר עם כינוי הנסתרים מבנין פעל והראוי ויישרם כאשר כתבתי במלת ויבשהו (נחום א) כי דין א׳ לשניהם ובמסורת מצאתו ויישרם לית ומלא ודגש כן דינו להכתב בשני יודי״ן וכן הוא בספרים מדוייקים עד כאן לשונו. וגם רד״ק כתב בפירוש ובשרשים שכתוב בשני יודי״ן הראשונה נקראת בפת״ח והשנייה נחה משפטו ויישרם בהנעת שתי יודי״ן ובנוח היו״ד פ״א הפעל הוטלה תנועתה על יו״ד הנוספת ובמשקל אחר בהראות פ״א הפעל בקריאה ועפעפיך יישירו נגדך משני ד׳ עכ״ל. ובס״א כ״י מטולטילא נכתב על זה במחזורא רבא ויישרם.

מערבה – בשו״א לבד בס״ס כמ״ש למעל׳ בחלק הראשון סי׳ כ״ו וכתב רד״ק שהמלה מלעיל.

את מוצא – את מקום מוצא עליון של גיחון.

ויישרם – הוליכם בדרך ישר צד מטה אל רוח המערב לעיר דוד.

בכל מעשהו – ר״ל ברוב כי הרוב הוא ככל.

והוא יחזקיה – ר״ל זה עשה הוא מדעת עצמו, כי חכמים לא הסכימו עמו בזה, כמ״ש חז״ל.

מערבה – כי ברכת השלח היה בצד מערב כמבואר בנחמיה ג׳.

ויצלח – הגם שהיה זה שלא מדעת חכמים, הצליח במעשיו, כי רצה ה׳ לנסותו אם יסמוך על ה׳ לבדו ולא יעשה תחבולות אנושיות.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(לא) וְכֵ֞ן בִּמְלִיצֵ֣י׀ שָׂרֵ֣י בָבֶ֗ל הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים^א עָלָיו֙ לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה בָאָ֔רֶץ עֲזָב֖וֹ הָאֱלֹהִ֑ים לְנַ֨סּוֹת֔וֹ לָדַ֖עַת כׇּל⁠־בִּלְבָבֽוֹ׃

However in the business of the ambassadors of the princes of Babylon, who sent to him to inquire of the wonder that was done in the land, God left him, to try him, that He might know all that was in his heart.

א. הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְהֵיכְנָא בִּמְתוּרְגְמָנֵי רַבָּנֵי מַלְכָּא דְבָבֶל דְאִשְׁתַּלְחִין לְוָתֵיהּ לְמִתְבַּע תְּמָהָא דִהֲוָה בְּאַרְעָא לְמֵחֲמֵי יַת תְּרֵין לְוָחִי אַבְנַיָא דִהֲווֹן בַּאֲרוֹן קְיָמֵיהּ דַייָ דְאַצְנַע תַּמָן משֶׁה עִם תְּרֵין לְוָּחֵי אַבְנַיָא דְאִתַּבָּרוּ עַל חוֹבָא דְעֶגְלָא דִי עֲבָדוּ בְּחוֹרֵב אַרְשְׁיֵהּ מֵימְרָא דַייָ לְאַחֲמָיוּתְהוֹן וְלָא אִתְנַזַק מְטוּל לְנַסָיוּתֵיהּ לְמִרַע כָּל מַה דִי הֲוָה בְּלִבְבֵיהּ.

וכן במליצי – שלוחי, דוגמא: כי המליץ בינותם (בראשית מ״ב:כ״ג) על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו (דברי הימים ב ל״ב:ל׳) ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב״ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו.

לדרוש המופת אשר היה בארץ – לא עמד בנסיון והראה להם את כל בית נכותו ומסיפיה לרישיה נדרש.

And so, because of the emissaries of Heb. בִּמְלִיצֵי, messengers, similar to (Gen. 42:23): "for the interpreter (הַמֵּלִיץ) was between them" because the messenger is the liaison between the sender and the one to whom he is sent. This is related to the verse that states: "and Hezekiah prospered in all his work,⁠" and after all this good, which the Holy One, blessed be He, had bestowed on him, God forsook him to test him, to know what was in his heart through the emissaries of the officers of Babylon, who were sent to him.

to seek the sign that was in the land He did not stand up to the test, and he showed them the weakness of his whole house. The verse is to be explained as if the phrases are reversed.

במליצי שרי בבל – ¹סמוך על סמוך; וכן ״נהרי נחלי דבש וחמאה״ (איוב כ׳:י״ז), ²״מבחר וטוב לבנון״ (יחזקאל ל״א:ט״ז). ופי׳ ״מליצי״ ³מענין מליצה.

⁴לדעת כל בלבבו – כל אשר בלבבו. והוא שמח עליהם, והראה אותם כל בית נכתה (מלכים ב כ׳:י״ג). ⁵וכל זה לכבוד עצמו, והתגאה בזה; ⁶והשם חשב לו זה לעון. ⁷ופי׳ ״לדעת״: שידעו בני אדם.

1. סמוך על סמוך וכו׳. ר״ל: ״מליצי״ ו״שרי״ הן מילים רצופות בצורת ה״נסמך״ אשר משמעויותיהן זיהות. אשר ל״מליצי״ במשמעות ״שרי״ ראו ישעיהו מ״ג:כ״ז ודבריו שם, שהם כפירוש ראב״ע שם, וספר השרשים ערך ״מלץ״. מדבריו בספר השרשים ערך ״לוץ״ נשמע שבשלב מסויים הבין רד״ק ״מליצי״ בפסוקנו כמו ״המליץ בינותם״ (בראשית מ״ב:כ״ג), במשמעות של אמצעי (ראו דבריו שם פסוק כא, והשוו התרגום כאן; וקרוב לכך המיוחס לרש״י), ובאופן ש״מליצי״ נסמך ל״שרי״; ושורשו ״לוץ״ שעניינו ״תוכן הדבר״. אבל בערך ״מלץ״ הוא מעלה גם את האפשרות שהוא רומז אליה כאן, על הצד ש״מליצי״ הוא משורש ״מלץ״ המופיע בתהלים קי״ט:ק״ג בביטוי ״מה נמתקו ומה נמלצו״, שעניינו ״חוזק המתיקות״; כי ״מליצי״ הוא בכך כמו ״שרי״ (כנראה מפני שחוזק שייך לשררה). אך בדבריו לתהלים שם על ״נמלצו״ אין הוא מזכיר ענין חוזק אלא ענין מתיקות; ראו שם איך שהוא מקשר ״מתיקות״ לענין מליצה במשמעות ״תוכן הדיבור״. גם הראב״ע, המפרש ״מליצי״ מענין שררה על הפסוק בישעיהו, כותב על הפסוק בתהלים ש״מלץ״ הוא שורש מיוחד שיש לפרשו מענין מתיקות, וש״מליצה״ הוא משורש ״לוץ״, ולא ״מלץ״.

2. ״מבחר וטוב לבנון״. השוו דבריו שם. וראו דבריו על ״מספר מפקד״ בשמואל ב כ״ד:ט׳, שם הוא כותב שהביטוי ההוא דומה לדוגמאות שבכאן, ומוסיף ש״הכפל לחזק״.

3. מענין מליצה. לא ברור לי איך בדעת רד״ק ״ענין מליצה״ משתייך לענין שררה – שהיא משמעותו של ״מליצי״ לפי דבריו – אלא אם כן ״מליצה״ כאן מובנה ענין חוזק, כעין מה שהצענו למעלה בהערה ד״ה ״סמוך״ לענין דבריו בספר השרשים ערך ״מלץ״. אך לפי זה העיקר חסר מן הספר כאן, כי מוטל על הקורא להבין שרד״ק מפרש ״מליצה״ מענין חוזק ושררה. וכוונתו דורשת איפוא עיון נוסף.

4. לדעת כל בלבבו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י מינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. בקשר לכת״י פריס עיינו בחילופים, והשוו לעיל דברי הימים ב ל״א:ט״ז הערה ד״ה ״בלבד״.

5. וכל זה לכבוד עצמו. ראו דבריו למלכים ב כ׳:י״ג ד״ה ״את כל בית נכתה״.

6. והשם חשב לו זה לעון. ראו מלכים ב כ׳:ט״ז-י״ח וישעיהו ל״ט:ה׳-ז׳; והשוו המיוחס לרש״י. והשוו לעומת התרגום. על שיטת רד״ק שלא עמד חזקיהו בניסיון בהשוואה עם דיעותיהם של רז״ל וחוקרי-זמננו ראו ש׳ יפת, אמונות ודעות ע׳ 169 הערות 577-578.

7. ופי׳ ״לדעת״: שידעו בני אדם. ר״ל: הקב״ה ניסה אותו כדי שידעו בני אדם את הגאווה שבליבו; אבל אין לפרש ״לדעת״ על הקב״ה, כי אין הוא צריך לניסיון כדי לדעת מה נמצא בלב אדם.

In the matter of meliṣei sarei (=the officers and chiefs of) Babylon. These are two consecutive [synonymous] nouns in the construct state. The same is true for: “naharei naḥalei (=rivers and brooks of) honey and cream” (Job 20:17), and for: “mivḥar ve-tov (=the choicest and best) of Lebanon” (Ezek 31:16). Meliṣei is in the sense of meliṣah.

To know kol bi-levavo. [This means]: kol asher bi-levavo (=all that was in his heart). [Hezekiah] was thrilled when [the Babylonian officers] came, and he showed them his entire treasurehouse (2 Kings 20:13). All this was for his own honor: he boasted in this respect, and God considered that he had sinned. “To know” means: so that people should know.

וכן במליצי שרי בבל המשלחים אליו וג׳ – זה ענין נכבד, כענין מלכת שבא עם שלמה, וכבר בארנו הוראת שם מופת.

וכן במליצי שרי בבל וגו׳ – זה הוא דבר המלאכים ששלח בראדך בלאדן בן בלאדן אל חזקיהו והנה הרצון באמרו במליצי שרי בבל במליצים שהיו שרי בבל והיו שלוחים לו מאת מלך בבל.

לדרוש המופת אשר היה בארץ – רוצה לומר: המופת שהיה בענין חיל מלך אשרו שהשכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים (מלכים ב י״ט:ל״ה).

עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו – רוצה לומר: שבזה הענין עזבו י״י יתברך לעשות כפי מחשבתו ולא הישירו על יד נביאו מה יאמר למלאכי מלך בבל כדי לנסותו לדעת כל אשר בלבבו וידמה מזה כי בשאר עניניו שעשה מהם לפי מה שאפשר מהטוב עזרהו י״י ית׳ והישירהו אליהם אך בזה המקום לא רצה להישירו בצד אחר לנסותו ולפי שאמר וכן במליצי שרי בבל למדנו שכמו שעשה דבר בלתי ראוי בזה הדבר כן עשה דבר בלתי ראוי במה שעשה מסתימת מי גיחון והסבה בזה אצלי מפני שהוא הזיק בזה לעצמו כשהסיר תועלת זה הנהר מירושלים והיה לו לבטוח בי״י ית׳ שיעזרהו ויצילהו מסנחריב מזולת שיסתם מי גיחון.

במליצי – השליח נקרא מליץ כי מביא דברי המשלח אל מי שנשלח אליו והוא מלשון כי המליץ בינותם (בראשית מ״ב:כ״ג).

וכן וגו׳ – חוזר למעלה כאומר הנה ברוב הדברים היה מוצלח וכן פעם נסהו ולא הצליח בו והוא בדבר מליצי שרי בבל.

לדרוש המופת – לשאול אמיתת המופת הנעשה בארץ בעת חליו כמ״ש למעלה.

עזבו האלהים – ר״ל לא הטה אז את לבבו לא לטובה ולא רעה.

לנסותו – למען נסותו לדעת כל אשר בלבבו.

וכן במליצי – גם זה היה נסיון שלא עמד בו, מה שהתפאר לפני שרי בבל, וכמ״ש זה באורך בפי׳ (ישעיהו ל״ט).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(לב) וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְחִזְקִיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בַּחֲז֞וֹן יְשַׁעְיָ֤הוּ בֶן⁠־אָמוֹץ֙ הַנָּבִ֔יא עַל⁠־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי⁠־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל׃

Now the rest of the acts of Hezekiah, and his good deeds, behold, they are written in the vision of Isaiah the prophet the son of Amoz, and in the book of the kings of Judah and Israel.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

(לב-לג) מות חזקיהו * – מלכים ב כ׳:כ׳-כ״א

וּשְׁאַר פִּתְגָמֵי יְחִזְקִיָהוּ וְחַסְדוֹהִי הָא אִנוּן כְּתִיבִין בִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ בַּר אָמוֹץ נְבִיָא וְעַל סֵפֶר מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וְיִשְרָאֵל.

בחזון ישעיהו – ר״ל בדברי נבואות ישעיה.

על ספר – כמו ועל ספר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(לג) וַיִּשְׁכַּ֨ב יְחִזְקִיָּ֜הוּ עִם⁠־אֲבֹתָ֗יו וַֽיִּקְבְּרֻ֘הוּ֮ בְּֽמַעֲלֵה֮ קִבְרֵ֣י בְנֵי⁠־דָוִיד֒ וְכָבוֹד֙ עָשׂוּ⁠־ל֣וֹ בְמוֹת֔וֹ כׇּל⁠־יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

And Hezekiah slept with his fathers, and they buried him in the ascent of the tombs of the sons of David; and all Judah and the inhabitants of Jerusalem did him honor at his death. And Manasseh his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק לב]

וּשְׁכִיב יְחִזְקִיָהוּ עִם אֲבָהָתוֹהִי וּקְבָרוֹהִי בְּמַסוֹקְיַת קִבְרֵי בְּנֵי דָוִד וִיקַר עֲבָדוּ לֵיהּ בְּמוֹתֵיהּ כָּל אֱנַשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וּמְלִיךְ מְנַשֶׁה בְּרֵיהּ תְּחוֹתוֹהִי.

ויקברוהו במעלה קברי בני דויד – שנו רבותינו תם משלם חצי נזק מגופו, ומועד משלם נזק שלם מן העליה, מה אליה, א״ר אלעזר מעולה שבנכסיו, וכה״א ויקברוהו במעלה קברי בני דויד, וא״ר אלעזר אצל מעולים שבמשפחה ומאי נינהו דוד ושלמה.

וכבוד עשו לו במותו – מלמד שהושיב ישיבה על קברו, פליגי בה ר׳ נתן ורבנן, חד אמר שלש וחד אמר שבעה ואמרי לה שלשים.

תנו רבנן וכבוד עשו לו במותו – זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים (וחמשה) [וששה] אלף חלוצי כתף דברי ר׳ יהודה, א״ל רב נחמן והלא לפני אחאב עשו כן, אלא שהניחו ספר תורה על מטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה.

מה כבוד עשו לו במותו – ר׳ יהודה בר׳ סימון ור׳ חנינא ורבנן, ר׳ יהודה אומר בית ועד בנו למעלה מקברו של חזקיה וכשהיו הולכים שם היו אומרים למדנו. ר׳ חנינא אומר ספר תורה נתנו למעלה בקברו והיו אומרים המוטל בארון זה קיים מה שכתוב בזה, ורבנן אמרו הציעו לו טפיטאות מפתח בתיהם ועד קברי בית דוד, וכל כך למה כדי שלא יתיחפו רגליהם ואעפ״כ נתיחפו, אמר להם ירמיה ומה בשעה שהצעתם טפיטאות מפתח בתיכם עד קברי בית דוד נתיחפו רגליכם, לכשיתנגפו רגליכם על הרי נשף על אחת כמה וכמה.

במעלה – במיטב כמפורש בסוף פרק קמא דבבא קמא.

in the best – Heb. בְּמַעֲלֵה, in the best, as is explained at the end of the first chapter of Baba Kamma (16b).

במעלה קברי בני דויד – במקום המעֻלה שבהם, כלומ׳: ¹עם הטובים שבהם. ²וכן אמרו רבותי׳ ז״ל (בבלי ב״ק ט״ז:): אצל המעולים שבמשפחה; ומאן נינהו? דוד ושלמה.

1. עם הטובים שבהם. כך בספר השרשים ערך ״עלה״. והשוו המיוחס לרש״י.

2. וכן אמרו רבותי׳ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י מינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

In the ma‘aleh of the tombs of the descendants of David. [This means]: in the maqom ha-me‘uleh (=choicest place) among them; that is, with the best of them. Similarly, our Sages, of blessed memory (b. Bava Kamma 16b), say: “With the choicest members of the family. Who are they? David and Solomon.”

במעלה – הבי״ת בגעיא.

וכבוד עשו לו – כן כתיב.

במעלה – במקום מעולה ומכובד.

במעלה – במקום המעולה שבהם וארז״ל עם דוד ושלמה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון