Divrei HaYamim II 31 – דברי הימים ב לא‏ – Mikraot Gedolot

וְכַד אִתַּקַף פִּתְגָמָא (ס״א פִּתְקוֹנָא) אַסְגִיעוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל שֵׁירוּ עֵבוּר (ס״א עִבּוּר) חֲמַר וּמְשַׁח וְדוּבְשָׁא דִתְמָרַיָא וְכָל עַלְלַת חַקְלָא וּמַעְשַר כֹּלָא לְסוּגְעָא אַיְתִיאוּ.

תירוש ויצהר ודבש. הוא התמר, והוא מתכוון לביכורים, ככתוב וכל תבואת שדה.

וכפרץ הדבר – מפי המלך לתת מנת לכהנים והלוים הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש, דבש תמרים.

וכל תבואת שדה – וכל אלו לא מתבואת השדה הם אלא כך מפורש במסכת נדרים בפרק הנודר מן הירק הנודר מן הירק מותר בדלועים מתיב רב יוסף וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל וגו׳ ואי אמרת דגן כל דמדגן משמע מאי וכפרוץ וגומר אמר אביי לאתויי פירות האילן וירק עד אמר רבא תבואה לחוד ותבואת שדה לחוד.

And when the word burst forth from the king's mouth to give a portion to the priests and the Levites, the Children of Israel increased the first of corn, wine, oil, honey date honey.

and all the increase of the field But all these [aforementioned] are not of the grain of the field, but so it is explained in Tractate Nedarim, in the chapter, "Whoever vows [to abstain] from herbs, is permitted to partake of pumpkins,⁠" (55a): Rav Josef questioned: "And when the word burst forth, the Children of Israel increased, etc.⁠" Now if you say that all these [i.e., all plants that are stacked up] are included in the term דָּגָן, what is the meaning of "when the word burst forth"? Replied Abbaye: This is to include fruit of trees and vegetables.... Replied Rava: תְּבוּאָה (grain) is one thing, and תְּבוּאַת שָׂדֶה (increase of the field) is another.

וכפרץ הדבר – ¹שהתחילו להביא התרומות והמעשרות. ²ורבותי׳ ז״ל דרשו (בבלי נדרים נ״ה.) כי לפיכך אמ׳ ״וכפרץ״ – שפרצו בהבאת המעשרות, והביאו ³אף מפירות אילן וירק שאינן חייבין מן התורה.

ראשית דגן – בכורים, או תרומה גדולה שהיא ״ראשית״ (דברים י״ח:ד׳). ⁴ודבש הוא התמרים, ⁵כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה. וכן פרשו רבותי׳ ז״ל (ספרי דברים רצז) ״ארץ זית שמן ודבש״ (דברים ח׳:ח׳) כי הוא התמרים, כי מאותן שבעת המינים הנזכרים בפסוק מביאים בכורים (משנה ביכורים א׳:ג׳).

וכל תבואת שדה – פרות שאר האילנות – ⁶גפן ותאנה ורמון, שגם מהם מביאין בכורים.

1. שהתחילו להביא התרומות והמעשרות. לפי זה, נראה ש״כפרץ״ פירושו: כאשר נפוצה העובדה של הבאת התרומות והמעשרות. והשוו לעומת התרגום והמיוחס לרש״י.

2. ורבותי׳ ז״ל דרשו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

3. אף מפירות האילן וכו׳. רק דגן, תירוש ויצהר חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה.

4. ודבש הוא התמרים. השוו התרגום. אולי ״ודבש״ צריך להיות ה״דיבור המתחיל״, בהתאם ללשון הפסוק ״ודבש״; אך לא נמצא כן בעדי-הנוסח.

5. כי מהדבש לא יביאו וכו׳. כוונתו היא לדבש דבורים.

6. גפן ותאנה ורמון. לא ברור מדוע הוא מונה ״גפן״ כאחד מ״שאר האילנות״, שהרי בפסוק נזכר ״תירוש״ במפורש.

Ve-ki-peroṣ ha-davar (=when the matter spread). [This means]: when [the Israelites] started bringing the gifts and the tithes. In a midrashic vein, our Sages, of blessed memory (b. Nedarim 55a), explain that the reason the text says ve-ki-peroṣ is that they went above and beyond (pareṣu) when it came to bringing the tithes: they brought even of the produce of trees and of greens, which are not included in the biblical mandate.

The first of the grains. [This refers either to] “first-fruits” or [to] the standard priestly share (terumah gedolah), which is “first” (Deut 18:4). Honey refers to dates, because one does not bring first fruits or [set aside] a priests’ share from [bee] honey. Indeed, our Sages, of blessed memory (Sifrei Deut 297), explain “a land of olive oil and honey” (Deut 8:8) to refer to dates, because it is from the very seven products mentioned in [that] verse that one brings first fruits (m. Bikkurim 1:3).

And all kinds of agricultural produce. [This means]: fruit of the rest of the trees from which first fruits are brought—the grape, fig, and pomegranate.

וכפרוץ הדבר – רוצה לומר: וכהתחזק דבר המלך עליהם הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם והביאו גם כן ראשית כל תבואת שדה כגון מיני קטניות ופירות אשר יתחייבו בתרומה ומעשר הכל שהוא ללוים הביאו לרב. וזה הביאו כולם כמצות המלך. ר״ל אשר היו בערי יהודה ושאר בני ישראל הגרים שבאו שם ועוד הביאו עם זה מעשר בקר וצאן שהיה קדש והיה נאכל לבעלים בירושלים ומעשר קדשים המקודשים לי״י אלהיהם והם מעשר שני שהיה קדש ולא היה נאכל כי אם בירושלים. אמנם מעשר ראשון איננו קדש כמו שנתבאר בתורה.

ומעשר הכל – וכן מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים שבסמוך כולם העי״ן בשוא לבדו ומה שיש לדקדק ע״ז נתבאר בנחמיה סי׳ י׳ בעזרת העוזר והסומך יתברך שמו.

וכפרוץ – ענין חוזק כמו מה פרצת (בראשית ל״ח:כ״ט).

תירוש – יין.

יצהר – שמן.

וכפרוץ הדבר – וכאשר נתחזק הדבר הרבו להבי׳ ראשית דגן וכו׳ והיא תרומה הקרויה ראשית כמ״ש ראשית דגנך (דברים י״ח:ד׳).

ודבש – הוא דבש התמרים ועם שאינם חייבין מן התורה בתרומה.

וכפרץ – וכאשר רבו כהנים ולוים עוסקים בתורה שהוטל על ישראל לפרנסם, הוסיפו בני ישראל שלא לבד שנתנו להם ראשית דגן תירוש ויצהר שחייב מן התורה, כי הביאו גם מן יתר תבואת שדה כמו קטניות, וגם מעשר הכל, שעשרו כל אשר היה להם, כמו מעשר כספים והריוח שלהם, והכל הביאו לרוב – עד שהיה מספיק לפרנסתם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון