Divrei HaYamim II 31 – דברי הימים ב לא‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר לֵיהּ עֲזַרְיָהוּ דִמְמַנָא לְרֵישָׁא עַל דְבֵית צָדוֹק וַאֲמַר מֵעִדָן דִשְׁרִיאוּ לְאַפְרָשָׁא אַפְרָשׁוּתָא לְאַיְתָאָה לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ אָכְלִין וְשָבְעִין וּמְשַׁיְרִין עַד סוּגֵי אֲרוּם מֵימְרָא דַייָ בְּרִיךְ יַת עַמֵיהּ וּמָה דְאִשְׁתַּיַר הָא אִית רִכְפַת טוּבָא הָדֵין.

ויאמר אליו עזריהו – הוא היה בימי עוזיהו.

מהחל התרומה לביא – אכלנו אכול ולא אכילת עראי אלא אכול ושבוע והותר ומה שאתה מתמה על שאכלנו ד׳ חדשים ואעפ״כ ערמותיהם כל כך גדולות זה הדבר כי ברך י״י את עמו ונתן להם תבואות הרבה לפיכך הרבה התרומות והמעשרות שלנו.

והנותר – מן אכילתנו זה.

ההמון הזה – אשר אתה רואה ערמות ערמות.

And Azariah...said to him He lived in the days of Uzziah.

"From the beginning of bringing the heave-offering We have surely eaten, and not an incidental meal but we ate, were satisfied, and left over. Now what you are surprised about, that we ate four months, and nevertheless, their stacks are so large – this is because the Lord blessed His people and gave them abundant grains; therefore, they increased our heave-offerings and tithes.

and what is left over from this eating of ours.

is this abundance that you see: many stacks.

לביא בית יי׳ – ¹כמו ״להביא״.

אכול ושבוע – שיאכלו הכהנים והלוים מהתרומות והמעשרות לשבעה.

והנותר את ההמון הזה – ²פי׳: והנותר יהיה להמון הכהנים והלוים הזה, שישמרו אותם להם ויחלקו אותם להם, כקטן כגדול דבר יום ביומו (להלן פס׳ ט״ו-ט״ז). ³ואמ׳ ״המון״ בעבור ⁴כי נתקבצו שם מכל המקומות הכהנים והלוים.

1. כמו ״להביא״. השוו מכלול ס״ה. אין רד״ק מתייחס להעדר הנושא של הפועל; וראו התרגום.

2. פי׳: והנותר יהיה להמון הכהנים וכו׳. השוו לעומת התרגום והמיוחס לרש״י. על המילה ״את״ במשמעות ״אל״ ראו ספר השרשים ערך ״את״.

3. ואמ׳ ״המון״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

4. כי נתקבצו וכו׳. נראה שכך נשמע לו מפסוק ט. ״המון״ הוא ענין ריבוי; ראו ספר השרשים ערך ״המן״.

Lavi (=to be brought) to the House of the Lord. This is the equivalent of lehavi.

Eating to satiety. That is, let the priests and Levites eat of the gifts and the tithes to satiety.

And whatever is left over et this large group. This means: And let whatever is left over be for this large group; that is, let them keep it and distribute it among themselves, old and young alike on a daily basis (v. 15–16). The text calls this a “large group” because the priests and Levites gathered together there from all over.

כי מעת שהתחילו להביא התרומה בבית י״י שלח י״י יתברך ברכה בפירות עד שיהיה בהם לאכול ולשבוע ולהותר עד לרוב וראוי שתדע כי בעת השובע יספיק מהמון לאכול ולשבוע מה שלא יספיק לזה בעת החסרון ולזה היה זה ראיה כי ברך י״י את עמו והנה הנותר לנו אחר שאכלנו אכול ושבוע הוא כל הרבוי הזה שאתה רואה והוא לאות גם כן כי ברך י״י את עמו.

התועלת העשרים הוא להודיע כי כאשר יכינו ישראל המתנות לכהנים וללוים באופן שיגיע מזה התועלת המכוון בהם. ר״ל שלא יהיו הכהנים טרודים במזונותיהם ויהיו פנוים לעסוק בתורה ולעבוד י״י יתברך אז יתברכו תבואותיהם ופירותיהם כאמרו מהחל התרומה לבא לבית י״י אכול ושבוע והותר על לרוב כי י״י ברך עמו.

ויאמר אליו עזריהו – בכל ספרים כ״י ודפוסים ישנים בוא״ו וכן דינו מכח מסורת מלכים ב׳ ט״ו.

ההמון – ענין רבוי.

עזריהו הכהן – יתכן שהוא אחיטוב הנזכר בד״ה (דברי הימים א׳ ה׳:ל״ג) ועיין בסוף מלכים חשבון הדורות.

לבית צדוק – אשר היה מבני צדוק.

מהחל – מעת שהתחילו להביא התרומה היה לנו מהם לאכול ולשבוע ועוד נותר מהם עד לרוב כי נתברכו התבואות ומרובים התרומות.

את ההמון – מרבית הערמות הללו הם הנותר.

ויאמר אליו עזריה הכהן הראש – (אינו הכ״ג, שהכ״ג בימי חזקיה היה שמו נריה כמבואר בס״ע, רק כהן הממונה על הבית, כמ״ש למעלה שיש הבדל בין כהן הגדול ובין כהן הראש).

מהחל התרומה – השיב לו שמה שנותר הרבה ערמות אינו מפני מיעוט הכהנים והלוים או שלא נתנו להם כדי ספוק, כי באמת אכל ושבוע והותר – רק שמעת החלו להביא התרומה לבית ה׳ בא ברכה, אם בתבואת העם כי ברך ה׳ את עמו – בין בתבואת הערמות, ושעורו וכי ברך ה׳ את הנותר את ההמון הזה – שבהמון הערמות האלה שנותרו בא בם ברכת ה׳ ולכן הם רבים ע״י ברכת ה׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון