Divrei HaYamim II 2 – דברי הימים ב ב‏ – Mikraot Gedolot

הָא אֲנָא בָּנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהַי לְאִתְקַדְשָׁא לֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֲתַר מְזֻמָן לְאַסָקָא קֳדָמוֹהִי קְטוֹרֶת בּוּסְמִין וְסִדוּרָא דִי לְחַם תְּדִירָא וַעֲלָוָן לְצַפְרָא וּלְרַמְשָׁא וּלְיוֹמֵי שַׁבַּתַּיָא וּלְיַרְחַיָא וּלְזִמְנַיָא דַייָ אֱלָהָנָא לְעָלְמָא תִּפְקוֹדְתָּא הָדָא עַל יִשְרָאֵל.

להקדיש לו – לצורך מה.

להקטיר לפניו קטורת – שהוא דרך כבוד וגם מכפיל כי אם להקטיר לפניו (דברי הימים ב ב׳:ה׳).

לעולם זאת על ישראל – לכך אני מבקשך לשלוח אלי בנין טוב וחזק לפי שלעולם זקוק על ישראל להקריב קרבנם בבית זו אשר אני בונה.

to devote to Him for some purpose.

to burn before Him incense which is a way of honor[ing Him], and this is repeated further (verse 5): "but to burn incense before Him.⁠"

making this permanent over Israel Therefore, I request of you to send to me [material] for a good and strong House, because it is required perpetually for Israel to offer up their sacrifice(s) in this House, which I am building.

לעולם זאת על ישראל – ¹פי׳: המצוה הזאת – מצות הקרבנות – לעולם על ישראל, ואיננה לזמן; לפיכך צריך אני לבנות בית טוב וחזק. ²ורבותי׳ ז״ל דרשו (בבלי מנחות ק״י.): אלו תלמידי חכמים העסוקים בהלכות עבודה; מעלה עליהן הכת׳ כאלו נבנה בית המקדש בימיהם.

1. פי׳: המצוה הזאת וכו׳. השוו התרגום: ״לעלמא תפקידתא הדא על ישראל״. והשוו לשון המיוחס לרש״י.

2. ורבותי׳ ז״ל דרשו כו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

This is Israel’s duty forever. This means: This commandment—that of the offerings—is Israel’s duty forever, not just for a limited period; so I must build a good and strong Temple. In a midrashic vein, our Sages, of blessed memory (b. Menaḥot 110a), explain that this refers to scholars immersed in the laws of service: the text considers it to be as though the Sanctuary were built in their days.

כי אני בונה בית לשם י״י אלהי – שיפרסם קדושת י״י ית׳ לאנשים ושם יהיה מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא מקום להקטיר לפניו קטורת תמיד והוא מזבח הזהב אשר הוא בקודש ולערוך שם תמיד נרות המנורה ולחם הפנים על שלחן הזהב ועולות תמיד לבוקר ולערב ולשבתות עולות נוספות ולחדשים והם המוספין אשר בראשי חדשים ובמוספי המועדים הנה זאת על ישראל תמיד כי כבר נצטוו על זה בתורה.

אני בונה בית – בדגש הבי״ת מדין דחיק.

להקדיש לו – נדרי קרבנות.

ומערכת תמיד – הם לחם הפנים.

ועולות – להעלות לו עולות תמיד בבקר ובערב.

לשבתות וכו׳ – הם המוספין.

לעולם זאת – הדבר הזה קבוע הוא לעולם על ישראל וכאומר בעבור זה מהצורך לבנות בית חזק ומתקיים.

הנה אני בונה – ר״ל אם שלחת ארזים לכבוד מלך ב״ו כ״ש שתשלח לכבוד השם, ובאר שאינו בנין עראי אם מצד התמדת העבודה בו להקדיש ולהקטיר ומערכת – כל זה יהיה תמיד – ר״ל בכל יום ויום, ומלת תמיד מוסב גם על להקדיש ולהקטיר, וכן עולות לבקר וכו׳. ואם מצד נצחיותו שעל זה אמר לעולם זאת על ישראל – שנצטוו על זה לעולם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון