Divrei HaYamim II 19 – דברי הימים ב יט‏ – Mikraot Gedolot

וְכָל מַצֵי דְיֵעוֹל לְוַתְכוֹן מֵאֲחוּכוֹן דְיָתְבִין בְּקִרְוֵיהוֹן בֵּין גַבְרָא דְחַיָב דִין קְטוֹל לְגַבְרָא דְזַכָּאֵי מִן דִין קְטוֹל בֵּינֵי אוֹרַיְתָא לְתַפְקֵדְתָּא לִקְיָמַיָא וְדִינַיָא וְתַזְהֲרוּן יַתְהוֹן וְלָא יִתְחַיְבוּן קֳדָם יְיָ וִיהֵי רוּגְזָא עֲלֵיכוֹן וְעַל אֲחוּכוֹן הַכְדֵין תַּעְבְּדוּן וְלָא תִתְחַיְבוּן.

בין דם לדם – בין דם רציחת שוגג למזיד.

והזהרתם אותם – אחיכם.

והיה קצף עליכם ועל אחיכם – לפיכך כה תעשון והזהרתם את אחיכם.

ולא תאשמו – אתם, מכל מקום, שאם תקבלו את האזהרה לא יהיה לכם קצף, ואף לא יהיה בשום דבר אשם עליכם הואיל ועשיתם חובתכם המוטל עליכם לעשות.

between blood[shed] and blood[shed] between the bloodshed of an unintentional murder and an intentional one.

you shall admonish them your brethren.

and there be wrath upon you and upon your brethren Therefore so shall you do You shall admonish your brethren.

and you will not be guilty In any case, you [will not be guilty], for if you accept the admonition, there will be no wrath upon you, and there will also be no guilt upon you in anything since you performed the duty which was incumbent upon you to perform.

וכל ריב אשר יבא עליכם מאחיכם וגו׳ – הנה השופטים שהעמיד בירושלים הם ב״ד הגדול ולזה שם בהם יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל והזהירם בדבר הדבר הנפלא במשפט בין דם לדם באחד השערים שישפטו בהם כמו שצותה התורה ויזהירו אותם מעבור על הוראותם ולא יאשמו לי״י כמו שזכרה התורה בפרשת כי יפלא ממך דבר למשפט כי בזה יסוד התורה וקיומה כי אם יעשה כל אחד כהוראתו תהיה תורה כשתי תורות ויבא זה להפסד רב ולמריבות חזקות מפני חלוף הדעו׳ הלא תראה מה שקרה לישראל מהרע מפני דעות הצדוקין בימי בית שני.

ולא תאשמו – האל״ף בשו״א לבדו. בדפוסים ישנים ובמדוייקים כ״י.

תורה – מלשון הוראה ולמוד.

יאשמו – מלשון אשם וחטא.

וכל ריב – כאשר יהיו שופטי הערים חולקין בדבר מה ויבואו לשאול את פיכם.

בין דם לדם – בין יהיו מחולקים בדבר משפט רציחה אם הוא דם מזיד או לשוגג יחשב.

בין תורה למצוה – רוצה לומר בין בדבר הוראה באחת ממצות ה׳ שבין אדם למקום.

לחקים – הם המצות שהמה כחק מבלי טעם.

ולמשפטים – בדברים שבין אדם לחבירו.

והזהרתם אותם – לעשות כמו שתאמרון אתם.

ולא יאשמו לה׳ – לעשות כמו שאמרו הם.

והיה קצף עליכם – אם לא הזהרתם אותם.

ועל אחיכם – על שעמדו בדבריהם.

כה תעשון – להזהירם בדבר.

ולא תאשמו – הואיל ועשיתם את שלכם והם אם ישמעו ואם יחדלו.

וכל ריב – כמ״ש (שם ח׳) כי יפלא ממך דבר למשפט, ונגד בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע, אמר בין דם לדם לחקים – בדיני נגעים, ומשפטים – שהם דינים.

ותורה – הוא החלק העיוני.

ומצות – הוא החלק המעשיי, וכולל גם כן תורה שבעל פה כמ״ש חז״ל התורה זו מקרא והמצוה זו משנה.

כה תעשון – ר״ל וגם אתם תעשו כן, כמ״ש (יבמות ס״ג:ב׳) יש נאה דורש ואין נאה מקיים וכו׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון