Divrei HaYamim I 5 – דברי הימים א ה‏ – Mikraot Gedolot

וּלְמַדִינְחָא יָתֵיב עַד מָעֵלָנָא לְמַדְבְּרָא וּמִן נְהַר פְּרָת אֲרוּם גֵיתֵיהוֹן סַגִיעוּ בְּאַרְעָא דְגִלְעָד.

כי מקניהם רבו – העומדים בטעמם המה רָבוּ, והסמוכים דגושים כמו: רַבּוּ מלמנות (יומא פ״ז:), רַבּוּ מארבה (ירמיהו מ״ו:כ״ג).

ולמזרח ישב – פי׳: למזרח ארץ גלעד; ¹כי כל ארצם היתה מזרח לארץ ישראל, כמו שאמ׳ ״עבר הירדן מזרחה״ (במדבר ל״ב:י״ט). אבל למזרח ארץ הגלעד התפשטו וישבו עד לבוא מדברה למן הנהר פרת – כלומ׳: עד נהר פרת, ²ו״מן הנהר״ והנה הוא גבולם, כי נהר פרת הוא גבול ארץ ישראל למזרח, כמו שאמר ״מן הנהר נהר פרת עד הים האחרון״ (השוו דברים י״א:כ״ד).

כי מקניהם רבו – כלומ׳: ³לכך היו צריכים להתפשט בארץ, כי מקניהם רבו.

1. כי כל ארצם וכו׳. ממה שכותב רד״ק ״ארצם״ בלשון רבים נראה שהוא מפרש ״ולמזרח ישב״ על שבט ראובן בכללו; ופירוש זה מוכח, כנראה, ממה שכתוב בהמשך הפסוק ״כי מקניהם...⁠״ בלשון רבים. אבל המיוחס לר״י קרא כותב: ״ולמזרח ישב – וגם למזרח ישב אותו בלע; קבלתי״. אולם, בהתאם לדעת רד״ק, מקשה המיוחס לר״י קרא על אותו פירוש מלשון הרבים של ״כי מקניהם״. והוא מוסיף: ״כי כן קבלתי: בכל מקום שנאמר ׳כי׳ בא לפרש, והודה לי רבי״; זאת אומרת: ממשמעות המילה ״כי״ מוכח שהנידון בחלקו השני של הפסוק, שנזכר בלשון רבים, הוא גם הנושא של תחילת הפסוק.

2. ו״מן הנהר״ והנה הוא גבולם וכו׳. אולי כוונתו היא שהלשון ״עד...למן הנהר פרת״ בפסוקנו מובנת על פי מה שכתוב ״מן הנהר נהר פרת״ בפסוק בדברים; זאת אומרת: מאותו פסוק התפתחה לביטוי ״מן הנהר פרת״ משמעות של גבול הארץ המזרחי ולפנים, ובכך ״עד...למן הנהר פרת״ פירושו: עד נהר פרת שממנו לכיוון מערב הינה ארץ ישראל.

3. לכך היו וכו׳. השוו מה שכתבנו למעלה בשם המיוחס לר״י קרא בסוף הערה ד״ה ״כי כל ארצם״.

He also dwelt toward the east. This means: toward the east of the land of Gilead; for their entire land was east of the land of Israel, as the text says, “the east side of the Jordan” (Numbers 32:19). They spread out toward the eastern part of the land of Gilead, however, and settled as far as the fringe of the wilderness at the Euphrates River (le-min ha-nahar Perat), meaning: as far as the Euphrates River, their border extending from the river (min ha-nahar) inward. For the Euphrates River is the eastern boundary of the land of Israel, as the text says, “from the River, the Euphrates (min ha-nahar nehar Perat), until the Western Sea” (Deut 11:24).

Because their cattle had increased. This means: The reason they had to spread out through the land was that their cattle had increased.

ולמזרח ישב – כלפי המזרח ישבו עד המקום שבאים בה למדבר למן הנהר פרת והלאה אף כי נהר פרת היא גבול א״י למזרח נתרחקו להלאה כי נתרבו מקניהם מלשבת בארץ הגלעד כי היה צר להם המקום.

ולמזרח ישב עד לבא מדברה למן הנהר פרת – היינו שגבולם היה במזרח מן הנהר פרת עד לבא מדברה.

כי מקניהם רבו בארץ גלעד – גלעד לא היה מנחלת ראובן כי אם מנחלת גד, אלא שאחר כך הרחיבו הגבולין ונטל ראובן מחלק גד חצי ארץ הגלעד וחצי ארץ בני עמון שכנגד גלעד שנטלה מסיחון כמ״ש עמון ומואב טהרו בסיחון והתפשטו עוד למזרח עד לבא מדברה.

ולמזרח – למזרח גלעד, כי נחלתם היה במזרח א״י והם התפשטו ממזרח נחלתם עד המדבר, ונהר פרת בקצה גבול א״י (יהושע א׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון