Divrei HaYamim I 5 – דברי הימים א ה‏ – Mikraot Gedolot

וּבֶלַע בַּר עָזָז בַּר שֶׁמַע בַּר יוֹאֵל הוּא יָתֵיב בַּעֲרוֹעֵר וְעַד נְבוֹ וְעַד מֵישַׁר מְעוֹן.

ועד נבו ובעל מעון – שבימים קדמונים קודם שבאו לידי ישראל נקראו נבו ובעל מעון ע״ש תועבותם כי כן היה מנהג הגוים עד היום ההוא לקרא^א תועבותיהם בשם עיירותיהם אבל כשבאו לידי ישראל הסבו שמותם כדכתיב ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם (במדבר ל״ב:ל״ח) כלו׳ ישראל הסבו שמותם ואת שבמה לפי שלא נקראה ע״ש תועבותיה לא הסבו שמה ובמגילה מפרש כי נבו ובעל מעון שם עבודה זרה הם.

א. כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י אוקספורד 34: ״לקראות״.

and until Nebo and Baal Meon For in the ancient days, before they came into Israel's hands, they were called Nebo and Baal Meon after their pagan deities, (lit. their abominations), for it was the custom of the heathens to call their pagan deities after their cities until that day. But when they came into Israel's hands, they changed their names, as it is written (Num. 32:38): "Nebo and Baal Meon their names being changed,⁠" i.e., Israel changed their names, but Sibmah, since it was not named for their pagan deities, they did not change its name. In Megillah (unknown) it is explained that Nebo and Baal Meon are names of pagan deities.

בן שמע בן יואל – הוא שמעיה בן יואל שהזכיר למעלה (פס׳ ד).

הוא יושב בערער – ¹יש מפרשי׳ בי״ת ״בערוער״ במקום מ״ם, ²כי ערוער לא היה לבני ראובן כי אם לבני גד, כמו שאמ׳ ״ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער״ (במדבר ל״ב:ל״ד). ונכון הוא; וכמהו מצאנו בי״ת במקום מ״ם: ״והנותר בבשר ובלחם״ (ויקרא ח׳:ל״ב), וכן ״וירעצו וירוצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה״ (שופטים י׳:ח׳). ויש לפרש עוד ״בערוער״ – בגבול ערוער, כי העיר לבדה היה לבני גד שבנו אותה, וגבולה היה לבני ראובן.

1. יש מפרשי׳ וכו׳. השוו דבריו על הפסוק בשופטים: ״פירשו המפרשים...⁠״. אבל לא מצאתי מי שפירש כך את פסוקנו, ואכן בהערה לפסוק בשופטים שבמהדורת ״הכתר״ כתוב: ״ולא ברור למי הכוונה״. אך ראו ספר הרקמה ע׳ פו, רס״ג ויקרא ח׳:ל״ב, ראב״ע ויקרא ז׳:ל״ו, ומכלול מ״ו.-:, ובר׳ משה קמחי, ״שכל טוב״ ע׳ 224: ״ויש אומרים כי יש [בי״ת תחת] מ״ם במלת ׳בבשר ובלחם׳. ולפי דעתי כי הענין חסר, וכן הוא: והנותר בשלחן הבשר; וכמהו ׳לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׳ (משלי ט׳:ה׳), ופ׳: בשלחן לחמי ושתו בכוס יין מסכתי״. וראו גם מה שכותב הרמב״ן על ויקרא ח׳:ל״ב.

2. כי ערוער וכו׳. כבר טענו רבים (כגון י׳ ווייסע כאן על דבריו של רד״ק) שיש יותר מ״ערוער״ אחת (ראו יהושע י״ג:כ״ז,ל״ה), ובכן אין צורך לכל דברי רד״ק אלה.

Son of Shema son of Joel. He is the same as Shemaiah son of Joel mentioned above (v. 4).

He dwelt in Aroer (ba-‘Aro‘er) [until Nebo]. Some (?) explain that the bet (=in) of ba-‘Aro‘er takes the place of a mem (=from), because Aroer did not belong to the Reubenites, but rather to the Gadites, as the text says, “The Gadites rebuilt Dibon and Ataroth and Aroer” (Numbers 32:34). And this is correct: we similarly find bet in place of mem in: “and what is left over from the flesh and from the bread (ve-ha-notar ba-basar u-ba-laḥem)” (Lev 8:32), and in: “They battered and shattered the Israelites from that year (ba-shanah ha-hi), for eighteen years” (Judg 10:8). One can also interpret ba-‘Aro‘er to mean in the territory of Aroer (bi-gevul ‘Aro‘er), on the assumption that the city alone belonged to the Gadites who built it, whereas the territory around it belonged to the Reubenites.

הוא יושב – זרעו ישבו בגבול ערוער.

ועד נבו – הוא הרוחב מצפון לדרום.

הוא יושב בערער – פירש בן ראובן יושב בערוער והוא צפון מואב ותחלת סיחון.

ועד נבו ובעל מעון – הוא גבול סיחון לאורך מדרום לצפון.

בן שמע בן יואל – הוא שמעי בן גוג בן בנו של יואל הנזכר בפסוק ד׳.

הוא יושב בערוער – הנה מלבד שכל הדברים מיותרים, שכבר נזכר בתורה ובס׳ יהושע נחלת ראובן ונחלת גד ומה ישמיענו פה, חוץ מזה נבוכו המפ׳ שהלא ערוער היתה בנחלת גד והם בנו אותה, כמפורש בפ׳ מטות (ל״ב:ל״ד), ואיך אמר כי ראובן ישב שם. וכן מ״ש בפסוק י״א שבני גד ישבו בארץ הבשן יפלא ג״כ, הלא בשן היה מנחלת בני מנשה כמפורש בס׳ דברים (ג׳:י״ג)? ולכן נראה כי בעל הספר יודיענו חדשות, שבימי שאול שאז נלחמו עם ההגריאים וירחיבו את גבולם למזרח (כמ״ש בפסוק י׳), אז עשו ביניהם חלוקה אחרת, שבני גד נתנו לבני ראובן את ערוער שהיתה מחלקם, כי בני ראובן לא יכלו להתפשט הרבה חוץ לגבולם מפני נהר פרת, כמ״ש (פסוק ט׳) למזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת, ולכן נתנו בני גד להם את ערוער, ובני מנשה התפשטו חוץ מגבולם לשניר, שתחלה היה גבולם רק בתחלת הר חרמון אח״כ המה רבו ויוציאו את גבולם לחוץ לצד דמשק, והתפשטו יותר לצד מזרח, עד שלפי מה שהתפשטו חוץ לגבולם יותר לצד גלעד (כי עקר הגלעד היה לבני מנשה, כמ״ש (דברים ג׳:ט״ו) ולמכיר נתתי את הגלעד, והגריאים היו במזרח לגלעד כמ״ש בפסוק י׳ וישבו באהליהם על פני כל המזרח לגלעד) הגיע רוב הכיבוש החדש לבני מנשה, ולכן נתנו בני מנשה חלקם בבשן, לבני גד, ובני גד נתנו מחלקם לבני ראובן, וחידוש זה למדנו סופרנו פה, והגם שאמר שגם ראובן ישב במזרח עד לבא מדברה כי מקניהם רבו בארץ גלעד, לא היה זה מספיק כפי החלוקה החדשה, והוצרך כ״א לתת מחלקו לחברו להשוות נחלתם כפי הכיבוש החדש שעשו.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון