1. וגם אחיו...היו ראשי משפחות...והראש בהם וכו׳. רד״ק מפרש את כל הפסוק כהמשך הביטוי ״הוא נשיא לראובני״ שבפסוק שלפניו, כלומר: כשמייחסים את אחי בארה על פי התולדות שלהם, נמצא שגם הם ראשי משפחות ואנשים ידועים. כאשר רד״ק כותב על פי פסוקנו ״והראש בהם יעיאל וזכריהו וגו׳⁠ ⁠⁠״, כוונתו היא כנראה שיעיאל היה ראש בהם, והשאר היו סתם ראשי משפחות; השוו דבריו לדברי הימים א ה׳:י״ב, כ״ג:ח׳. לדעת המיוחס לתלמיד רס״ג, ״ואחיו למשפחותיו בהתיחש לתולדותם״ פירושו שגם אחי בארה היו ראשי משפחות, ושכאשר מייחסים אותן משפחות על פי תולדותיהן נמצא ש״עד ראובן הייחוס שלהם״. לפי המיוחס לר״י קרא ״ואחיו למשפחותיו״ פירושו: ״ואחיו היו הרבה״, למרות שלמטה נמנים רק קצת מהם; ולשונו על ״בהתיחש לתולדותם״: ״ביחס שלהם שהיה להם בתולדותם״. מהמיוחס לרש״י נשמע שהוא מפרש את כל הפסוק על ראובן (ראו שם); ו״אחיו״ אם כן אין פירושו אחֵי ראובן ממש, היינו שאר השבטים, אלא בני משפחות צאצאיו. וסביר שגם לרד״ק ״אחיו״ אין פירושו אחי בארה ממש, שהרי בלע, מ״אחיו״ של בארה הנזכרים כאן, נזכר כבנו של עזז; ועזז הרי אינו מאבותיו של בארה, אם לא שהפסוק דילג עליו בתולדות.