אלעזר הוליד את פינחס – מונה יחוס בני אלעזר עד יהוצדק שהלך בגולה עם צדקיהו, והמפרשים חשבו שכל הנחשבים כאן היו כהנים גדולים והרבו להתפלא בזה, והאמת עד לעצמו שבכאן לא מנה כהנים גדולים, כי בס״ע זוטא וכן ביוסיפון מנה י״ח כהנים גדולים מן אחימעץ בן צדוק, והם אחימעץ, עזריה, יואחז, ויריב, יהושפט, יהוידע, פדיה, צדקיה, יואל, יותם, אוריה, נריה, הושע, שלום, חלקיה, עזריה, שריה, יהוצדק, ולא תמצא מהם מן הנחשבים פה רק אחימעץ (ששמש בימי רחבעם) ועזריה (ששמש בימי אביה) ושלום חלקיה עזריה שריה יהוצדק שהיו מימי אמון ואילך, מבואר שפה רק סדר הדורות קחשיב. ונראה ג״כ שעזריה הנחשב בסדר עולם בימי אביה הוא עזריה בן יוחנן, לא עזריה בן אחימעץ, שעז״א (פל״ו) הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה, ר״ל לא עזריה זקנו בן אחימעץ, אולם בספרי זוטא (הובא בילקוט קרח רמז תשנד) עמ״ש ויבא אחריו עזריה ויעמדו על עוזיה המלך, עליו הוא אומר ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית, וכי הוא לבדו כהן אלא בו נתקיימה מצות כהונה, ואא״ל שעזריה היה כ״ג בימי עוזיה דהא בס״ע וביוסיפון כתבו שהכ״ג בימי עוזיה היה שמו יואל, רק שעזריה היה כהן הראש הממונה על הבית, שכהן הראש אינו הכ״ג, כמו אמריה כהן הראש בימי יהושפט (דברי הימים ב י״ט:י״א), ועזריה כהן הראש לבית צדוק בימי חזקיה (שם ל״א:י׳) היו ראשים על הבית לא כ״ג, שהכ״ג בימי עוזיה ובימי חזקיה היה שמם יואחז ונריה כמבואר בס״ע, וז״ש אשר כהן בבית ה׳ ר״ל בעניני הבית, והכהן גדול יכונה בשם כ״ג לא בשם כהן הראש, אם לא בעת שהיה הכהן הגדול גם ממונה על הבית אז נקרא בשני השמות, כמו (דברי הימים ב כ״ד) יהוידע הכהן הראש, ובאמת היו שני כ״ג בימי יואש, יהוידע ופדיה כמ״ש בס״ע, וי״ל שיהוידע לא יכול לשמש אח״כ והיה לכהן הראש, ובזה הוסר הפליאה ממ״ש ויקח לו יהוידע שתי נשים, שאז לא שמש בכ״ג והיה מותר לו לקחת שתי נשים, ומ״ש שריה הכהן הראש היה גם ממונה על הבית. ולפי הספרי י״ל שעזריה שהיה כ״ג בימי אביה היה עזריה בן אחימעץ, ואחריו לא היה כ״ג מזרעו עד שלום, שמימיו עד החורבן היו כ״ג בני כ״ג מזרע אחימעץ בן צדוק, ובזה נכונים דברי חז״ל שאמרו י״ח כ״ג שמשו במקדש ראשון, שכן מונה בס״ע ח״י כ״ג מן צדוק אבי אחימעץ עד יהוצדק, שהלך בגולה ולא שמש בכ״ג. והנה בספר עזרא (ז׳:א׳) מונה יחוס עזרא עד אהרן הכהן ושם נזכר כל היחוס הנאמר פה מלמעלה למטה, רק בבואו אל אמריה ועזריה אומר עזריה בן מריות, והשמיט שם שמות הנאמרים פה מן מריות (פ׳ לג) עד עזריה פסוק ל״ז, ומכאן ראיה למ״ש בספר עזרא שעזרא כתב ספר עזרא אחר ספר דברי הימים, ולכן דלג שם וקצר וסמך על הנאמר בכאן.