×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יז) כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ⁠־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָרׇבְעָ֥ם מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃
All these were reckoned by genealogies in the days of Jotham king of Judah and in the days of Jeroboam king of Israel.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
כֻּלְהוֹן אִתְיַחֲסוּ בְּיוֹמֵי יוֹתָם מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וּבְיוֹמֵי יָרָבְעָם מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל.
כלם התיחסו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל – וכי אפשר לומר כן והלא עוזיהו קבר ירבעם וקבר עוד שלשה מלכים אחריו, אלא מלמד שכל אותם השנים שהיה עוזיה מצורע יותם בנו שפט את הארץ. כיוצא בו בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, וכי אפשר לומר כן והלא אסא קבר את בעשא שנאמר בשנת עשרים ושש למלכו וגו׳, אלא כנגד שלשים ושש שנים שנגזרה גזרה על מלכות בית דוד שתחלק ובאחרונה תחזור להם, וכנגד שלשים ושש שנים שנגזרה גזרה שיהיו מלכי ארם שטן לישראל ובאחרונה יפלו ביד דוד, כיוצא בו וימת בדבר ה׳ אשר דבר ביד אוריהו וימלוך יורם בנו תחתיו כי לא היה לו בן, ואומר בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה, אפשר לומר כן והלא יהושפט מלך אחריו חמש שנים, ומה תלמוד לומר בשנת שתים ליהורם, אלא כיון שעלה יהושפט עם אחאב למלחמה ברמות גלעד נגזרה גזרה על יהושפט ליהרג שנאמר ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט מלך יהודה והם אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט וה׳ עזרו ויסיתם אלהים ממנו, ראוי היה ליהרג ובשביל שצעק תלה לו הכתוב שבע שנים והיה מונה לבנו. כיוצא בו בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלים, ובאחזיה כתיב בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלים, א״ר יוסי וכי אפשר לבן להיות גדול מאביו שתי שנים, אלא כיון שהשיא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו שנגזרה על מלכות בית דוד שתכלה עם בית אחאב שנאמר ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבא עם יורם בנו ובבואו יצא עם יהורם בן אחאב אל יהוא בן נמשי אשר משחו ה׳ להכרית את בית אחאב, ונפלו בו ביום שניהם.
וזה ירבעם – ירבעם בן יואש, שכתוב בו: הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה (מלכים ב י״ד:כ״ה) ויושיעם ביד ירבעם בן יואש (מלכים ב י״ד:כ״ז) ואז נתייחסו אוכלוסין הללו.
כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל – פי׳: כל אלה בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה התיחשו 1למלחמה הזאת שעשו עם ההגראים (פס׳ יט), כלומ׳: התפקדו למשפחותם לבית אבותם בצאתם למלחמה. והיה זה בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל, והוא ירבעם בן יואש מבני יהוא. ואע״פ שנראה מן הפסוקים במלכים כי יותם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל לא מלכו בזמן אחד, שהרי ירבעם מלך ארבעים ואחת שנה (מלכים ב י״ד:כ״ג), ובשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה (שם ט״ו:א׳), והוא עוזיה, ומלך עזריה זה חמשים ושתים שנה (שם ט״ו:ב׳), הנה עזריה מלך יהודה מלך אחר מות ירבעם מלך ישראל שלשים ושמנה שנה – ואע״פ 2שיש לדקדק בחשבונות אלו כמו שאנו עתידים לבאר בספר מלכים (שם ט״ו:א׳), מכל מקום עזיהו האריך ימים אחרי ירבעם – ואם כן איך מלך יותם בן עוזיהו בימי ירבעם? אלא שיותם בן עזיהו מלך בחיי עזיהו אביו משהיה מצורע עזיהו, 3כמו שאמ׳ ״וינגע יי׳ את המלך״ וגו׳ ״ויותם בן המלך על הבית שופט את עם הארץ״ (מלכים ב ט״ו:ה׳). 4ויתכן לפרש ״בימי יותם...ובימי ירבעם״ – עם כל אחד בזמנו, ועם כל אחד מהם התיחשו למלחמה.
1. למלחמה הזאת שעשו עם ההגראים. כוונתו למלחמה הנזכרת להלן פסוק יט, ולא למלחמה דלעיל פסוק י שהיתה בימי שלמה.
2. ואע״פ שיש לדקדק וכו׳. הערה זו חסירה בכת״י פריס ומינכן, וכנראה הוספה ע״י רד״ק אחרי שחיבר את פירושו לספר מלכים; ראו ברגר, ״Exegetical Programme״. מה שכותב רד״ק שהוא ״דקדק״ על החשבון בפירושו למלכים, כוונתו היא לתחילת דבריו למלכים ב ט״ו:א׳, שם הוא טוען שכאשר הפסוק אומר שעוזיהו מלך בשנת כ״ז למלכות ירבעם, הכוונה היא לשנת כ״ז לסוף מלכותו, שהיא שנת י״ד לתחילת מלכותו; ראו שם באורך. כמו שכותב רד״ק כאן, אף לפי חשבון זה ״עזיהו האריך ימים אחרי ירבעם״.
3. כמו שאמ׳ וכו׳. השוו דבריו שם.
4. ויתכן לפרש וכו׳. לשיטת רז״ל, אשר דן בה רד״ק באורך בפירושו למלכים ב ט״ו:א׳-ח׳ (ואף מקשה עליה כמה קושיות), יותם וירבעם לא מלכו באותו זמן. אך אין רד״ק מזכיר שיטה זו כאן. ברם, יתכן שהצעה זו האחרונה, החסירה בכת״י פריס ומינכן, הוסיף רד״ק אחרי שהוא דן בדברי רז״ל שם, כדי לתרץ את פסוקנו לפי אותה שיטה; זאת אומרת: אם יותם לא מלך באותה תקופה שמלך בה ירבעם, ראוי לפרש שאותם שבטים התייחסו למלחמה ״עם כל אחד בזמנו״, ולא שמלכו יותם וירבעם ביחד. המיוחס לר״י קרא מפנה לסדר עולם רבה יט, שם נמצא שיותם מלך מיד אחרי שנצטרע עוזיהו, בחיי ירבעם.
All of them were registered by genealogies in the days of King Jotham of Judah and in the days of King Jeroboam of Israel. This means: All these descendants of Reuben, Gad, and the half-tribe of Manasseh were registered by genealogies for this war that they made on the Hagrites (v. 19); that is, they were enumerated by the clans of their ancestral houses when they went out to war. This happened in the days of King Jotham of Judah and in the days of King Jeroboam of Israel—that is, Jeroboam son of Joash, a descendant of Jehu. This is despite the fact that it seems from the verses in Kings that King Jotham of Judah and King Jeroboam of Israel did not rule concurrently. For Jeroboam ruled for forty-one years (2 Kings 14:23); in Jeroboam’s twenty-seventh year, King Azariah—that is, Uzziah—son of Amaziah ascended to the throne (ibid. 15:1); and this Azariah ruled for fifty-two years (ibid. 15:2). King Azariah of Judah, then, ruled for thirty-eight years after the death of King Jeroboam of Israel. (Even though one can quibble over these calculations, as we will explain [in our commentary] on the book of Kings [ibid. 15:1], Uzziah still lived for a long time after Jeroboam.) How, then, could Jotham son of Uzziah have ruled in the days of Jeroboam? Because Jotham son of Uzziah ruled during the lifetime of his father Uzziah, from the time Uzziah became a leper, as the text says, “The Lord struck the king with a plague … while Jotham, the king’s son, was in charge of the palace and governed the people of the land” (ibid. 15:5). One might also explain “in the days of Jotham … and in the days of Jeroboam” to mean each one in his time, and that [these tribes] registered for the war with each of them.
התיחשו – חקרו לדעת סדר תולדותם בימי יותם כשהיה שופט מעת שנתנגע עוזיה אביו אבל לא מלך בימי ירבעם כ״א לאחר מותו כמ״ש במלכים ב׳.
בימי יותם מלך יהודה – הזכירו לכאן בדברי הימים של שבטי ישראל כדי שיתיחסו לימי אדם צדיק.
כולם התיחשו בימי יותם ובימי ירבעם – הנה לפי הנזכר במלכים ובדה״י, מלך יותם קרוב לארבעים שנה אחרי מות ירבעם, ועפ״ז בקשו חשבונות שיותם מלך בעת שהיה אביו מצורע, ויפלו בזה מבוכות רבות. ובפשוט נראה שהתיחשו שתי פעמים, א׳ בימי ירבעם וא׳ בימי יותם, וכבר בארתי (מלכים ב ובהושע סי׳ א) שבעת שכבש יואש מלך ישראל את אמציה מלך יהודה נכנעו מלכי יהודה תחת מלכי ישראל, וזה נמשך גם בעת שמלך עוזיה עד שתי שנים לפני הנגעו, שאז התחזק עוזיה וימלוך מלכות בפ״ע, אבל עד העת ההיא נקרא כלל המלכות ע״ש ירבעם, שמטעם זה אמר אצל הושע ואצל עמוס שנתנבאו בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, כמש״ש, ועז״א פה שהתיחסו בימי ירבעם היינו בעת מלך עוד ירבעם המלכות הכללי ויהודה היתה תחתיו, ומבואר (מלכים ב י״ד:כ״ה) שירבעם השיב גבול ישראל מלבוא חמת עד נחל הערבה, ועד ימיו היו ארם מושלים בישראל, והתפשטו ארמים על נחלת ב״ר ובני גד בעבר הירדן, ובימי ירבעם שבו ב״ר וגד לנחלתם, ואז התיחסו למשפחותם וסדרו את מחנותיהם אנשי חיל, וזה נמשך עד ימי יותם, כי בעת מלך יותם מלך פקח בן רמליהו על ישראל ואז בא תגלת פלסר מלך אשור והגלה אותם כמו שית׳, ונפסק יחוסם. ומפרש איך התיחסו אז.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרד״קמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144