Divrei HaYamim I 28 – דברי הימים א כח‏ – Mikraot Gedolot

וְכַדוּן קֳדָם כָּל יִשְרָאֵל קְהָלָא דַייָ וְקָדָם מֵימְרָא דַייָ נְטָרוּ וּתְבָעוּ כָּל פִּקוּדַיָא דַייָ אֱלָהָכוֹן מִן בִּגְלַל דְתִרְתוּן יַת אַרְעָא טָבְתָּא וְתַחְסְנוּן לִבְנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן עַד עָלְמָא.

כל ישראל – כגר כאזרח.

ובאזני אלהינו – לפני אלהינו דוגמא אתם נצבים היום כולכם לפני י״י אלהיכם (דברים כ״ט:ט׳) וכן ויעמוד המלך על העמוד (מלכים ב כ״ג:ג׳) אשר לפני י״י.

שמרו ודרשו כל מצות י״י אלהיכם – זה אמר לכל ישראל יחד, אבל לשלמה אמר לפני כל ישראל ועבדהו.

all Israel the stranger like the native.

and in the ears of our God Before our God, similar to (Deut. 29:9): "You are standing today, all of you, before the Lord your God.⁠" Also, (II Kings 23:3): "And the king stood on his place, etc. before the Lord.⁠"

observe and seek all the commandments of the Lord your God He said this to all Israel together, but to Solomon he said it before all Israel [as in the following verse].

ועתה לעיני כל ישראל – רוצה לומר: לעיני כלכם ולפני י״י ית׳ אני מזהיר אתכם שתשמרו ותדרשו כל מצות י״י אלהיכם למען תירשו הארץ הטובה הזאת אתם וזרעכם עד עולם.

לעיני כל ישראל – ר״ל בפני כולכם אני מזהיר אתכם לאמר שמרו ודרשו וכו׳.

ובאזני אלהינו – כאומר וה׳ יהיה לעד.

למען תירשו – למען יתקיים לכם ירושת הארץ ולהנחיל אותה לבניכם ובניכם לבניהם וכן עד עולם.

ועתה – ר״ל כי כפי שיוסיף ה׳ להטיב עם האדם כן חייב לו בתוספת עבודה והכנעה יתירה, והכ״ג כורע בסוף כל ברכה וברכה והמלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, וע״כ ממצות המלך שתהיה עמו ספר משנה תורה וקרא בו כל ימי חייו, ויתר מצות המלך נוסף על כלל המצות, ועפ״ז א״ל שכל ישראל שקבלו מה׳ טובת ירושת הארץ מחוייבים לשמור מצותיו שבזה יתקיימו בארץ הם ובניהם עד עולם. אבל אתה שלמה בני – שהפליא ה׳ עמך בחסדים גדולים אין די לך בזה לבד, רק דע – אם באמונות ודעות לא די שתסמך על הקבלה בלבד רק דע את אלהי אביך – ע״פ הידיעה, שתשכיל בדרכיו ואמתיותיו ע״פ ידיעת השכל. ואם במעשים, עבדהו – כעבד העובד תמיד בלי הפסק, ושתהיה העבודה בלב שלם ובנפש חפצה – שלא תהיה בעבור שום פניה חיצונית רק בלב שלם, ולא מתוך הכרח ויראת העונש, רק מאהבה עד שנפשך תחפוץ בעבודתו.

כי כל לבבות דורש ה׳ – הלב מציין כח הממשלה אשר בנפש.

ויצרי המחשבות – הם קודמים לבחירת הלב, שהאדם יחשוב מחשבות, והנפש תעלה ממעמקיה ציורים רבים ורובם נוטים לרעה, כמו ציורי התאוה והגאוה והכעס וכדומה, ואז צריך להלחם עם היצר, והלב שהוא כח המושל ימשול על יצרי המחשבות, וה׳ דורש את הלב באיזה דרך יבחר, וגם את ציורי המחשבות המצטיירים ועולים על הלב. ומ״ש כל לבבות דורש – הוא עונה על עבדהו בלבב שלם – ומ״ש וכל יצר מחשבות מבין – הוא עונה עמ״ש בנפש חפצה – שמי שהגיע למדרגה עד שנפשו תחפוץ ותחשוק בעבודת ה׳, לא יצטייר בלבו ציור אחר שהוא נגד עבודת ה׳ ולא יחפוץ ברע כלל, עד שלא תתקומם בנפשו מלחמה כלל ולא יצטרך לכבוש את יצרו כי לבבו מלא מיראת ה׳ ושמח בעבודתו, ולא תאמר שדבר זה קשה והוא נגד טבע האדם, כי אם תדרשנו ימצא לך – בין בענין הידיעה שאמר דע אלהי אביך שישכילך האמתיית וענינים אלהיים, בין בענין העבודה הבא לטהר מסייעין לו.

ואם תעזבנו יזניחך לעד – וכבר התבאר אצלי שפעל זנח מורה שעושה רושם בדבר המרוחק מאתו (עמ״ש ישעיה י״ט), וכ״כ בפי׳ רש״י פה שזנח קשה מן עזב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון