Divrei HaYamim I 27 – דברי הימים א כז‏ – Mikraot Gedolot

יוֹאָב בַּר צְרוּיָה שָׁרֵי לְמִמְנֵי יַת יִשְרָאֵל וְלָא סְפַק לְמִמְנֵי עַד דִהֲוָה עַל דָא רוּגְזָא עַל יִשְרָאֵל וּמִיתוּ בְּמוֹתָנָא וְלָא סְלִיק מִמִנְיָנָא (ס״א מִנְיָנָא בְּמִנְיָן) הֵי בְמִנְיָן פִּתְגָמֵי יוֹמָנָא דִלְמַלְכָּא דָוִד.

יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה {וגו׳} המספר – ככתוב: {ולוי} ובנימן לא פקד בתוכם (דברי הימים א כ״א:ו׳). בכאן כתב: את מספר מפקד העם (דברי הימים א כ״א:ה׳), כי היה מחסר מספרם [ובכאן כתב: ויהי כל ישראל (דברי הימים א כ״א:ה׳), שעמדו לוי ובנימן האנשים ואמרו להרוג את יואב לכך לא נשא מספרם) אבל בשמואל כתב מספר כאשר היה כי לא מיחו ביואב, ולכך כתב: ותהי ישראל (שמואל ב כ״ד:ט׳) שעמדו כנקבות^א (מדרש שמואל ל׳:ב׳).

ודע כי הזכיר כל שרי ישראל בכמו שרי המחלקות שנאמר: ועל שבטי ישראל לראובני נגיד אליעזר בן זכרי (דברי הימים א כ״ז:ט״ז) ולא הזכיר לא גד ולא אשר, לפי כי גד היה בארץ הגלעד והיה ראש עליהם על גד ידו בן זכריהו שהיה ראש על חצי שבט המנשה (דברי הימים א כ״ז:כ״א) וגד היה עמו, וחצי שבט המנשה האחר היה ראש עליהם יואל בן פדיהו (דברי הימים א כ״ז:כ׳) והיה ראש גם על אשר^ב. והכניס נפתלי בין בני יוסף כאשר פירשתי לתחלת הספר (דברי הימים א ז׳:י״ב) לפי שהוא ראשון ללידת בלהה שפחת רחל, והאחרון לדן על שהוא מאסף לכל המחנות (במדבר י׳:כ״ה).

א. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853: ״שתשש כחן כנקבות״.

ב. כך תיקן קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״וגם על חצי שבט מנשה האחר״. ובכ״י טורין 124 (לפי עדות קירכהיים) ומוסקבה 853: ״חצי שבט המנשה האחר היה ראש עליהם הושע בן עזזיהו שהיה ראש על חצי שבט מנשה האחר״.

ולא כלה – פתרון ועוד אני אומר לך הלא יואב התחיל פעם אחרת למנות העם למעלה מעשרים ולא כלה.

ויהי בזאת קצף על ישראל – מאותו קצת שמנה היה קצף על ישראל לפי שעלה במחשבתו למנות כל ישראל לעבור על הפסוק אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וגו׳ (בראשית י״ג:ט״ז), ולעבור הפסוק הבט נא השמימה וגו׳ (בראשית ט״ו:ה׳).

ולא עלה המספר – פתרון אע״פ שאני אומר החל למנות ולא כלה ולא מנה כי אם מעט שהרי לא עלה מספר המנויין בספר שמואל כמספר המנויין כאן (בד״ה כאן) אלף אלפים ומאה אלף ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף (דברי הימים א כ״א:ה׳) ובשמואל שמנה מאות אלף ויהודה חמש מאות אלף (שמואל ב כ״ד:ט׳) וא״ת שני מספרים היו שפעמיים מנאן א׳ בשמואל וא׳ כאן אלא כך הוא לא עלה המספר כמספר ד״ה כי אותו המספר שמנה לא כתב בשמואל כי אם קצת מן המספר משום צער ואבילות שנגפו אפי׳ על אותן מעט וכאן משום כבוד דוד אפילו אם היה המספר יותר היה אמרו לפי שהיה משמע שלא על חנם היה קצף על ישראל שהרי כבר מנה הרבה מישראל ועוד משום כבודו שהיו כולם לו לעבדים כאיש אחד.

but did not finish The meaning is: And moreover, I say to you: Did not Joab commence on another occasion to count the people above twenty and not finish?

and there was wrath upon Israel because of this Because of the small segment that he counted, there was wrath upon Israel, because it entered his mind to count all Israel and to transgress the verse (Gen. 13:16): "...so that if anyone can count the dust of the earth, etc.⁠" and to transgress the verse (ibid. 15:5): "Look, please, toward heaven, etc.⁠"

and the number did not come up to The meaning is: Although I say, "commenced to count but did not finish,⁠" he counted only a small segment, for the number of the counted ones in the Book of Samuel did not come up to the number in Chronicles, (21:5) for that number that he counted he did not write in Samuel, but a little of the number, and here, because of David's honor, even if the number were more, he would have stated it, because it implies that not for nought was there wrath on Israel because he already counted many of Israel, and moreover, because of his honor, that they were all his servants, like one man.

החל – התחיל.

ולא כלה – לא השלים.

החל למנות – את היתרים מבן עשרים.

לא כלה – לספור את כולם כי לא מנה אז שבט לוי ובנימין כמ״ש למעלה ועם כל זה היה בזאת קצף על ישראל ובא בהם הדבר כמ״ש למעלה.

ולא עלה המספר – ר״ל לכן חדל מלמנות את הפחותים מעשרים ולא עלה המספר שלהם כמספר האמור בדברי הימים וכו׳ כי המספר האמור שם הלא המה מן היתרים מבן כ׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון