×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד זֶ֣ה ה֔וּא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה הָאֱלֹהִ֑ים וְזֶה⁠־מִּזְבֵּ֥חַ לְעֹלָ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃
Then David said, "This is the house of Hashem, God, and this is the altar of burnt-offering for Israel.⁠"
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודעודהכל
וַאֲמַר דָוִד דֵין הוּא אַתְרָא דִכְשַׁר לְמִתְבְּנָאָה תַמָן בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְדֵין מַדְבְּחָא דִכְשַׁר לַעֲלָתָא לִדְבֵית יִשְרָאֵל.

רמז תתרפ

שנו רבותינו כשעלו בני הגולה הוסיפו על המזבח ארבע אמות מדרום וארבע אמות מן המערב כמו גא״ם, מ״ט אמר רב יוסף מום דלא הוי סיפק, אמר אביי השתא מקדש ראשון דכתיב ביה יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים סיפק, מקדש שני דכתיב ביה כל הקהל כאחד ארבע רבוא לא הוה סיפק, א״ל התם אש של שמים מסייעתו, א״ל רב יוסף לאו היינו דתנינן ויכינו המזבח על מכונותיו שהגיעו לסוף מדותיו, והכתיב הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל, אלא א״ר יוסף קרא אשכחו ודרוש ויאמר דוד זה הוא בית ה׳ האלהים וזה מזבח לעולה – כי בית מה בית ששים אמה אף מזבח ששים אמה, בשלמא בית מנכרא צורתו, אלא מזבח מנא ידעי, א״ר אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול מקריב עליו, ור׳ יצחק נפחא אמר אפרו של יצחק ראו צבור ומונח באותו מקום, ר׳ שמואל בר נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת ומשם הריחו ריח האברים. אמר רבה בר בר חנה א״ר יוחנן שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אע״פ שאין שם בית. במתניתא תנא ר״א בן יעקב אומר אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקומו, ואחד שהעיד להם שמקריבין אע״פ שאין בית, ואחד שהעיד על התורה שנכתבה אשורית.
ויאמר דויד זה הוא בית י״י האלהים וזה מזבח לעולה לישראל – מכאן ואילך שכל שמבקש י״י להקריב לו קרבן יצא ויקריב על אותו מזבח.
And David said, etc. from now on, anyone seeking the Lord to offer a sacrifice to Him shall go forth and sacrifice on that altar.
זה הוא בית י״י האלהים – רוצה לומר: ששם יהיה נבנה בית המקדש וזה המזבח אשר בניתי יהיה מזבח לעולה לישראל.
(א-ז) התועלת השביעי הוא להודיע שבית המקדש אשר בירושלם הוא נבחר לעולמי עד. ולזה אמר זה בית י״י האלהים וזה מזבח לעולה לישראל ואמר אני עם לבבי לבנות מנוחה לארון ברית י״י.
ויאמר דוד לכנוס את הגרים וגו׳ – טוב בעיני לעשות כאן תחלת הפרשה.
זה הוא וכו׳ – במקום הזה יבנה הבית.
מזבח לעולה – לפי שרוב הקרבנות הקבועים המה עולות לזה נקרא מזבח העולה.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודהכל
 
(ב) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד לִכְנוֹס֙ אֶת⁠־הַגֵּרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲמֵ֣ד חֹצְבִ֗ים לַחְצוֹב֙ אַבְנֵ֣י גָזִ֔ית לִבְנ֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃
And David commanded to gather together the sojourners that were in the land of Israel; and he set masons to hew wrought stones to build the house of God.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וַאֲמַר דָוִד לְמִכְנַשׁ יַת גִיוֹרַיָא דִי בְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל וַאֲקֵים פַּסְלִין לְמִפְסַל אַבְנִין פְּסִילַן לְמִבְנֵי בֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.
לכנוס את הגרים – גרים שנתגיירו שלא רצה להעביד בישראל עבודת פרך וכן מצינו בשלמה למטה: ויספר שלמה וגו׳ ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל וגו׳ (דברי הימים ב ב׳:י״ז) ועוד כתיב וכל העם הנותר מן החתי וגו׳ (דברי הימים ב ח׳:ז׳) ב׳ פסוקים, ועוד כתיב ומן בני ישראל לא נתן שלמה לעבדים וגו׳ (דברי הימים ב ח׳:ט׳).
to gather the strangers who had converted, because he did not wish to make Israelites perform rigorous labor. And so we find with Solomon below (II Chron. 2:1): "And Solomon counted, etc.⁠"; (ibid. verse 17): "And he made of them seventy thousand who bear burdens.⁠" And it is written further (ibid. 8:7): "And all the people remaining from the Hittites, etc., who were not of Israel, etc.⁠"; (ibid. verse 9): "And of the Children of Israel, whom Solomon did not make slaves, etc.⁠"
ויאמר דוד לכנוס את הגרים וגו׳ – כבר התבאר בספר שמואל (שמואל ב כ״א) כי שאול השמיד את הגבעונים מהתיצב בכל גבול ישראל והנה דוד השיבם והכין אותם לעשות מה שיצטרך לבנין בית המקדש והנה העמיד מהם חוצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים וכבר נזכר בספר מלכים כי שלמה שם מהם שבעים אלף נושא סבל ושבעים אלף חוצב בהר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

חוצבים – כן יקראו כורתי האבנים ממקום גדולם.
גזית – היא מלשון גזיזה ור״ל כרותות ומסותתות ביושר.
את הגרים – הם הגבעונים.
(ב-ג) ויעמדא – אותם שיהיו חוצבים – וגם לחצוב ברזל לרוב – כמ״ש (דברים ח׳:ט׳) אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחשת.
א. כן בפסוק. בדפוסים (כנראה בטעות): ״ויעמוד״.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) וּבַרְזֶ֣ל ׀ לָ֠רֹ֠ב לַֽמִּסְמְרִ֞ים לְדַלְת֧וֹת הַשְּׁעָרִ֛ים וְלַֽמְחַבְּר֖וֹת הֵכִ֣ין דָּוִ֑יד וּנְחֹ֥שֶׁת לָרֹ֖ב אֵ֥ין מִשְׁקָֽל׃
And David prepared iron in abundance for the nails for the doors of the gates, and for the couplings; and brass in abundance without weight;
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
וּפַּרְזְלָא סַגִי לְמַסְמְרִין לְדָשֵׁי תַרְעַיָא לְלַפְּפָא (ס״א לְלַפְפֵי) אַתְקֵן דָוִד וּנְחָשָׁא לְסוּגְעָא עַד דְלָא אֶפְשַׁר לְמִתְקַל.
למסמרים לדלתות השערים – נעגל בלשון אשכנז.
ולמחברות – הכין דוד הברזל שמחברין ומחזיקים הדלתות והשערים בהם.
for the nails, for the doors of the gates in German, negel, nails.
And David prepared... for the couplings the iron [implements] with which they join and reinforce the doors and the gates.
ולמחברות1לחבר קרש אל קרש במסמרים.
1. לחבר קרש אל קרש במסמרים. כנראה, המסמרים לבדם לא היו מספיקים לחבר את הקרשים כראוי, והוצרכו אף ל״מחברות״ כדי לסייעם.
And for the clasps—to connect one board to another, together with the nails.
וברזל לרב – והכין גם כן דוד ברזל לרוב לעשות מסמרים לחבר בהם חלקי דלתות השערים קצתם עם קצתם ולמחברות לוחות הארזים אשר היה בבנין והכין עם זה נחשבת לרוב אין משקל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

למסמרי׳ – בחיר״ק המ״ם.
ולמחברות – הלמ״ד במאריך.
למסמרים – ליתדות.
למסמרים וכו׳ – לעשות מסמרים המצטרכים אל הדלתות.
ולמחברות – ר״ל לחבר קרש אל קרש.
אין משקל – לא היה מאפשר לדעת המשקל לגודל הרבוי.
ולמחברות – היינו מה שמחברים בדלת ובכותל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

(ג) ולמחברות – פי׳ למסמרים למחברות הם העצים שמחברים את הבנין, כמ״ש (לקמן ב׳ ל״ד:י״א) ועצים למחברות, ומחזקים אותם במסמרים של ברזל.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ד) וַעֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים לְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר כִּֽי⁠־הֵ֠בִ֠יאוּ הַצִּידֹנִ֨ים וְהַצֹּרִ֜ים עֲצֵ֧י אֲרָזִ֛ים לָרֹ֖ב לְדָוִֽיד׃
and cedar-trees without number; for the Zidonians and those of Tyre brought cedar-trees in abundance to David.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותעודהכל
וְקֵיסֵי אֲרָזַיָא עַד דְלֵית מִנְיָן אֲרוּם אַיְתֵיאוּ צִיוֹדָנָאֵי וְצוֹרָאֵי קֵיסֵי אֲרָזַיָא לְסוּגְעָא לְדָוִד.
והצורים – עם חירם מלך צור.
and the Tyrians with Huram, the king of Tyre.
ועצי ארזים – גם כן הכין לאין מספר כי הצידונים והצורים הביאו לדוד עצי ארזים לרוב כי הם הבקיאים יותר בזאת המלאכה כמו שזכר שלמה וממלכות חורם היו ומיער הלבנון אשר לו הביאו אלו העצים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותהכל
 
(ה) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד שְׁלֹמֹ֣ה בְנִי֮ נַ֣עַר וָרָךְ֒ וְהַבַּ֜יִת לִבְנ֣וֹת לַֽיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗ה לְהַגְדִּ֨יל ׀ לְמַ֜עְלָה לְשֵׁ֤ם וּלְתִפְאֶ֙רֶת֙ לְכׇל⁠־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אָכִ֥ינָה נָּ֖א ל֑וֹ וַיָּ֧כֶן דָּוִ֛יד לָרֹ֖ב לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃
And David said, "Solomon my son is young and tender, and the house that is to be built for Hashem must be exceeding magnificent, of fame and of glory throughout all countries. I will therefore make preparation for him.⁠" So David prepared abundantly before his death.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
וַאֲמַר דָוִד שְׁלמה בְרִי רוֹבִי וְרַכִּיךְ וּבֵית מַקְדְשָׁא לְמִבְנֵי לִשְׁמָא דַייָ חָסִין לְאַסְגָאָה לְעֵלָא לִשְׁמָא דַייָ וּלְתֻשְׁבְּחָא לְכָל אַרְעֲתָא אִיתַּקַן (ס״א אַתְקֵן) כַּדוּן לֵיהּ וְתַקִין דָוִד לְסוּגְעָא קֳדָם מוֹתֵיהּ.
נער ורך – לפי שאפילו בן מ״ב שנה קרוי נער דכתיב ויהושע בן נון נער לא ימיש וגו׳ (שמות ל״ג:י״א) שהרי יהושע לא מלך אחרי משה כי אם כ״ח שנה וחי ק״י שנה נמצא בשנת ל״א שנה כשהיו ישראל במדבר העיד עליו הכתוב ויהושע בן נון נער מאז היה בן מ״ב שנה על כן הוצרך לכתוב רך שלא היה כי אם בן י״ב שנה כשמלך.
להגדיל למעלה – גדל מאד שהגביהו שלמה עד מאה ועשרים אמה כדכתיב והאולם על פני היכל הבית וגו׳ (מלכים א ו׳:ג׳).
is young and tender נַעַר, because even one [who is] forty-two years old is called נַעַר, for it is written: (Exod. 33:11): "... and his young (נַעַר) servant, Joshua the son of Nun, did not depart, etc.,⁠" for Joshua reigned after Moses only twenty-eight years, and he lived one hundred and ten years. We find (in the first year that the Israelites were in the desert) that Scripture testifies about him: "and Joshua the son of Nun, his young [servant],⁠" and at that time he was forty-two years old. Therefore, it was necessary to write, "tender,⁠" because he [Solomon] was only twelve years old when he reigned.
magnified on high It was very tall, for Solomon raised it up to one hundred and twenty cubits, as it is written: (I Kings 6:3): "And the porch before the Temple of the House, etc.⁠"
ויאמר דוד שלמה בני נער ורך והבית אשר יש לבנות לי״י ראוי שיהיה רב הגדולה כדי שיהיה לשם ולתפארת לכל הארצות ויתישרו כלם מפני זה לעבודת י״י יתברך ולזה הכין דוד לשלמה לפני מותו מה שראוי לזה הבנין.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

למעלה – העין בשוא לבדו.
נער – בשנים.
ורך – מעונג ביותר.
והבית לבנות – הבית אשר עליו לבנות לה׳ מהראוי להגדיל הבנין למעלה להיות לשם וכו׳ לזה אכינם לו צורך הבנין להקל מעליו.
נער ורךנער פירש מעט השנים. רך הוא רכות המזג כמו הרכה והענוגה.
להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות – פירש היינו מה שמגדלים ומפארים בית אלהינו לא לאורה ולא לתפארתנו הוא צריך אלא כשמגדילים ומפארים הבית המקדש שיהיה מעולה על כל הבתים תפול אימתה ופחד על הרואים ומפרסמים לשם ולתפארת לכל הארצות.
נער – בשנים.
ורך – בטבעו.
והבית – מצד שהוא לבנות לה׳ – צריך להגדיל למעלה – כפי גדולת ה׳ השוכן בו כי ה׳ עליון נורא, וכן צריך שיהיה לשם ולתפארת לכל הארצות – גם בפני כל העמים.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ו) וַיִּקְרָ֖א לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
Then He called for Solomon his son, and charged him to build a house for Hashem, the God of Israel.
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שיעודהכל
וּקְרָא לִשְׁלמה בְרֵיהּ וּפַקְדֵיהּ לְמִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

דויד לשלמה בנו – בני קרי ולפי הכתוב היה ראוי להיות האתנח תחת בנו ולפי שהקרי הוא בני שמו האתנח תחת לשלמה וכן שמו תמיד טעם המלה תחת הכתיב לפי משמעות הקרי כמו שנקדו לעולם מלת הכתיב עם הנקודות השייכים תחת הקרי שבגליון ונשארה מלת הכתיב שבפני׳ בלי נקודות הראויות לה.
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שיהכל
 
(ז) וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖יד לִשְׁלֹמֹ֑ה [בְּנִ֕י] (בנו) אֲנִי֙ הָיָ֣ה עִם⁠־לְבָבִ֔י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
And David said to Solomon, "My son, as for me, it was in my heart to build a house to the name of Hashem my God.
מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל
וַאֲמַר דָוִד לִשְׁלמה בְּרִי אֲנָא הֲוָה עִם לִבְבִי לְמִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמָא דַייָ אֱלהָי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל
 
(ח) וַיְהִ֨י עָלַ֤י דְּבַר⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר דָּ֤ם לָרֹב֙ שָׁפַ֔כְתָּ וּמִלְחָמ֥וֹת גְּדֹל֖וֹת עָשִׂ֑יתָ לֹא⁠־תִבְנֶ֥ה בַ֙יִת֙ לִשְׁמִ֔י כִּ֚י דָּמִ֣ים רַבִּ֔ים שָׁפַ֥כְתָּ אַ֖רְצָה לְפָנָֽי׃
But the word of Hashem came to me, saying, 'You have shed blood abundantly, and have made great wars. You shall not build a house to My name, because you have shed much blood upon the earth in My sight.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

וַהֲוָה עֲלַי פִּתְגָם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ לְמֵימָר אַדְמָא לְסוּגְעָא אַשְׁדֵיתָא וּקְרָבִין רַבְרְבָן עֲבַדְתָּא לָא אֶפְשַׁר לָךְ לְמִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמִי אֲרוּם אַדְמִין סַגִיעִין אַשְׁדֵיתָא עַל אַרְעָא קֳדָמַי.
דם לרב שפכת – ויגעת וזקנת במלחמות, ובנין הבית צריך בחור ובעל כח הרבה.
דם לרב שפכת1זה לא מצאנו שאמ׳ לו השם; אבל דוד אמ׳ כן בלבו כי מפני זה מנעהו השם לבנות הבית. 2או נתן הנביא אמ׳ לו כן; 3ואע״פ שלא נכתב בספר שמואל, נמצא כמהו רבים: 4״ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו״ (דברים א׳:כ״ב). ובאמרו דמים רבים שפכת ארצה לפני, נראה כי דם נקיים היה בדמים אשר שפך, 5כמו דם אוריה (שמואל ב י״א:י״ד ואילך), 6וזהו ״לפני״. גם בדמי הכהנים (שמואל א כ״ב:י״ח-י״ט) היה הוא הסבה, כמו שאמר 7״הנה אנכי סבותי בכל נפש בית אביך״ (שמואל א כ״ב:כ״ב). 8גם בדמי הגוים אשר שפך, אותם שלא היו בני מלחמתו, אפשר שהיו בהם אנשים טובים וחסידים; אע״פ כן לא נענש עליהם, 9כי כונתו לכלות הרשעים שלא יפרצו בישראל. 10ולהציל עצמו כשהיה בארץ פלשתים ״לא יחַיה איש ואשה״ (שמואל א כ״ז:ט׳). 11אבל כיון שנזדמן לו שפיכות דמים לרב, מנעהו מלבנות בית המקדש, שהוא לשלום ולכפרת עונות 12ולעתרת תפלה, 13כמו שמנע להניף ברזל במזבח ובבית המקדש: לפי שהברזל עושין ממנו כלי הריגה, לא יעשו ממנו כלי שלום ברוב.
1. זה לא מצאנו וכו׳. ראו דברי ה׳ אל דוד לעיל י״ז:ג׳ ואילך (ובמקביל בשמואל ב ז׳:ד׳ ואילך), שם אמנם לא נמצאת סיבה זו. וראו גם מלכים א ה׳:י״ז ורד״ק שם. המיוחס לתלמיד רס״ג מפרש ״דם לרב שפכת״ באופן מחודש: ״ויגעת וזקנת במלחמות, ובנין הבית צריך בחור ובעל כח הרבה״; וכן מפרש המיוחס לר״י קרא. אך אין הם מתמודדים עם סוף הפסוק, ״כי דמים רבים שפכת ארצה לפני״, שהוא מדגיש ככל הנראה את שפיכות הדמים כשלעצמה.
2. או נתן וכו׳. מכאן עד סוף כל הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
3. ואע״פ שלא נכתב בספר שמואל. ראו שמואל ב ז׳:י״ד ואילך, ורד״ק שם על פסוק יב. כמובן גם לא נכתב כך בספרנו; ונראה שהוא כותב ״בספר שמואל״ כי המקור העיקרי לדברי נתן הוא בספר שמואל – שאף נכתב במקצתו על ידי נתן לדעת רז״ל (בבלי בבא בתרא ט״ו.) – וסיפור דברי נתן שבספרנו לעיל פרק יז מבוסס עליו.
4. ״ותאמרו...⁠״. ר״ל: גם לענין שילוח המרגלים, הרי בסיפור הדברים בספר במדבר פרק טו לא נמצא שאמרו ״נשלחה אנשים לפנינו״, למרות דברי משה אלה.
5. כמו דם אוריה. מעיר י׳ ווייסע שלאמיתו של דבר, נאמר לדוד שהוא לא יבנה את בית ה׳ (ראו שמואל ב פרק ז) לפני מעשה אוריה (שם פרק יא).
6. וזהו ״לפני״. רד״ק מבין שמשמעות ״לפני״ בביטוי זה היא שהיתה עבירה באותה שפיכות דמים (ומבאר י׳ ווייסע: ״כי הש״י יודע מי נקי ומי פושע ולפניו נגלו כל תעלומות״); ואכן, לא נמצאת המילה ״לפני״ בביטוי ״דם לרב שפכת״, שהוא כנראה כולל אף שפיכות דמים מוצדקת במסגרת אותן ״מלחמות גדולות״ שהפסוק מתייחס אליהן.
7. ״הנה אנכי סבותי...⁠״. השוו פירוש רש״י שם: ״סבבתי הדבר עד שיבא לידי כך״.
8. גם בדמי הגוים...שלא היו בני מלחמתו וכו׳. לא מצאתי מקרה שמתייחס אליו רד״ק. אין נראה שהוא מתכוון לגוים שהרג כשהיה בציקלג, כי באלה דן רד״ק בהמשך, ואומר שהוצרך להרגם כדי להציל עצמו. ואף כשהרג דוד מאתיים פלשתים כדי להתחתן עם בת שאול (שמואל א י״ח:כ״ז), היה זה בתקופת מלחמה עם הפלשתים. ואולי משער רד״ק שמשך כל המלחמות שעשה דוד, סביר שנהרגו על ידו גוים טובים וחסידים שלא היו מהנלחמים, והם מה״דמים רבים״ ששפך שלא היו ״בני מלחמתו״ אשר בגללם לא זכה לבנות את מקדש ה׳. אבל עיינו בהערה הבאה.
9. כי כונתו לכלות הרשעים שלא יפרצו בישראל. לפי דברינו בהערה הקודמת, לפיהם היו אותם הנהרגים אנשים זכאים שבמקרה מתו במלחמות, יש לדקדק על מה שכותב רד״ק כאן שלא נענש דוד כי התכוון לכלות את הרשעים שלא יפרצו בישראל; שהרי היה לו לומר בפשיטות שלא נענש דוד עליהם כי הם נהרגו במסגרת מלחמות שהוא עשה כדי להגן על העם ולחזקו. והענין דורש איפוא עיון נוסף.
10. ולהציל עצמו וכו׳. ר״ל: גם אלה הם מהזכאים שהרג דוד, ואף עליהם לא נענש כי הוא הרג אותם כדי להציל את עצמו (ראו שם).
11. אבל כיון שנזדמן לו שפיכות דמים לרב וכו׳. היה נראה לפרש כי כוונתו היא שלמרות שמסיבות מסויימות לא נענש דוד על הריגת אותם הזכאים (חוץ ממה שנענש על הריגת אוריה), כיון שסוף סוף הוא שפך את דמם, הוא לא זכה לבנות את בית המקדש. אבל לאור המשל שמציג רד״ק בסוף דבריו – שלא רגילים לעשות כלי שלום מברזל כי עושים ממנו כלי הריגה – ניתן לומר שרד״ק כאן חוזר לענין הכללי של שפיכות דמים ועשיית מלחמות, שהתייחס אליהם נתן הנביא בתחילת דבריו בפסוקנו; זאת אומרת: כיון שדוד עשה מלחמות והוצרך לשפוך דמים – אף אם היו בעיקר דמי חייבים – אין הוא יכול לבנות את המקדש, כמו שאין עושים כלי שלום עם החומר של כלי מלחמה.
12. ולעתרת תפלה. ר״ל: ולריבוי תפילה (השוו דבריו לירמיהו ל״ג:ו׳).
13. כמו שמנע להניף וכו׳. ראו דברים כ״ז:ה׳.
You have shed much blood. We do not find that the Lord told [David] this. Rather, it was David who, in his heart, thought that God had prevented him from building the Temple because of this. Or the prophet Nathan told him so; for even though the text does not say that in the book of Samuel, we find many cases like this, [such as] “and you said: ‘Let us send men ahead’” (Deut 1:22). When the text then says “you have shed much blood on the earth before Me,” “before Me” seems to mean that among the blood that [David] shed was the blood of innocent people, such as that of Uriah (2 Samuel 11:14–17). He was also the cause of the deaths of the priests, as it says, “I then am the cause of all the deaths in your father’s house” (1 Samuel 22:22). It is also possible that among the gentiles he killed who were not engaging him in battle, there were good and righteous people, although he was not punished for this because his intent was to wipe out the wicked ones so that they not infiltrate Israel. [Similarly], when he was in the land of the Philistines, it was to save himself that “he would leave no man or woman alive” (1 Samuel 27:9). But because he ended up shedding a great deal of blood, [God] prevented him from building the Holy Temple, which is for peace, atonement for sins, and intense prayer. This is akin to the reason that He prohibited wielding an iron tool over the altar (Deut 27:5) and the Holy Temple (1 Kings 6:7): because weapons for killing are made of iron, one should not generally make from it objects designated for peaceful purposes.
(ח-י) דם לרוב שפכת וג׳ – באורו בצדו אחריו: ומלחמות גדולות עשית – ואין הטעם בכל זה, רק טרדות עד שלא היה לו פנאי לבנות בית גם לו, אף על פי שהיה מלך. וכן אמר שלמה: מפני המלחמות אשר סבבוהו (מלכים א ה׳:י״ז), וכן הטעם אמרו עוד: כי דמים רבים שפכת ארצה לפני. וטעם לפני – כי טוב היה הדבר בעיני, כטעם: טוב לפני האלהים ינצל ממנה (קהלת ז׳:כ״ו), וכן: ותשחת הארץ לפני האלהים (בראשית ו׳:י״א). והעד, כי הפך זה אמר על שלמה: הוא יהיה איש מנוחה, והניחותי לו מכל אויביו וג׳ והוא יבנה וג׳.
כי דמים רבים שפכת ארצה לפני – ידמה שלא היה רצון י״י יתברך שיבנהו דוד להגלות לפניו שעתיד ליחרב ואולי יאמרו כי בעון דוד שהרג נפשות רבות מהגוים עשה י״י יתברך כן לבית הזה ולישראל.
דם לרוב שפכת – עם שנלחם מלחמות ה׳ מ״מ מנעו מבנות את הבית כמו שמנע להניף ברזל על המזבח על שעושים מהם כלי רציחה.
כי דמים רבים שפכת – ובית הזה יקרא מנוחה לכן צריך איש מנוחה לבנותו.
ויהי דבר ה׳ – זה דבר אחרי נבואת נתן (הנ״ל סי׳ יז) כמש״ש פסוק י׳, וטרם שנולד שלמה כמ״ש בפסוק ט׳.
דם לרוב – א] ששפך דם שלא לצורך, במלחמות הרשות שעשה. ב] מלחמות גדולות עשית – מה שהיה מוכרח לעשות מלחמות מצוה או עם אויבים שהתגרו בו מלחמה, ומ״מ לא תבנה בית כי דמים הרבה שפכת – ותנאי בנין הבית הוא בעת מנוחה, וע״י איש מנוחה כמ״ש (שמואל ב ז׳).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ט) הִנֵּה⁠־בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִֽהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַהֲנִיח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכׇּל⁠־אוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃
Behold, a son shall be born to you, who shall be a man of rest; and I will give him rest from all his enemies round about; for his name shall be Solomon, and I will give peace and quietness to Israel in his days.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
הָא בַּר אִתְיְלִיד לָךְ הוּא יְהֵא גַבְרָא (ס״א גְבַר) נְיָחָא וַאֲנִיחַ לֵיהּ מִכָל בַּעֲלֵי דְבָבוֹי מִן חֲזוֹר חֲזוֹר אֲרוּם שְׁלמה יְהֵי שְׁמֵיהּ וּשְׁלָמָא וְשַׁדוּכָא אֶתֵּן עַל יִשְרָאֵל בְּיוֹמוֹהִי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

ושקט – ענין מנוחה.
איש מנוחה – יהיה חפצו במנוחה ולא יתגרה במי.
והניחותי לו – אתן לו מנוחה מאויביו ולא יתגרה מי בו.
ושלום וכו׳ – זכרון שמו הוא לאות על השלום.
הוא יהיה איש מנוחה – בטבעו, ולא יתגרה מלחמה.
והניחותי לו – ולא יהיה מוכרח למלחמת חובה, ומפרש שיהיה איש מנוחה כי שלמה יהיה שמו – ועמ״ש והניחותי לו אמר ושלום ושקט אתן:
מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) הֽוּא⁠־יִבְנֶ֥ה בַ֙יִת֙ לִשְׁמִ֔י וְהוּא֙ יִֽהְיֶה⁠־לִּ֣י לְבֵ֔ן וַאֲנִי⁠־ל֖וֹ לְאָ֑ב וַהֲכִ֨ינוֹתִ֜יא כִּסֵּ֧א מַלְכוּת֛וֹ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד⁠־עוֹלָֽם׃
He shall build a house for My name; and he shall be to Me for a son, and I will be to him for a father; and I will establish the throne of his kingdom over Israel forever.'
א. וַהֲכִ֨ינוֹתִ֜י =ל,ש1,ק13 (חטף פתח באות ה״א) וכך הכריעו ברויאר ומג״ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י (שווא באות וי״ו ופתח באות ה״א), ואולי ייתכן שהנקודות בוי״ו נחשבות לחטף בה״א וחסר כל ניקוד בוי״ו.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

הוּא יִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמִי וְהוּא יְהֵי חָבִיב קֳדָמַי כִּבְרָא וַאֲנָא אֲרַחֵים לֵיהּ הֵי כְאַבָּא וְאַתְקֵן כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ עַל יִשְרָאֵל עַד עָלְמָא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

והוא יהיה לי לבן וגו׳ – רוצה לומר: כי בהעוותו אוכיחנו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם כאשר ייסר איש את בנו וחסדי לא אסיר מעמו.
והכינותי כסא – ברוב ספרי הדפוס כתוב והכינותי את כסא אבל בכל ספרים מדוייקים כ״י שלפני אין בהם מלת את וכן הוא במאיר נתיב.
לבן – חביב כבן לאביו.
לאב – לחמול עליו כאב על בנו.
עד עולם – לזרעו אחריו.
הוא יהיה לי לבן – הוא מ״ש לו (שמואל ב ז, יד-טו) אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים וכו׳ וחסדי לא אפיר מעמו, שבארתי שם שהבטיח לו שישגיח עליו בל יתמוטט מצדקתו עד שיופסק החסד מעמו, כי יוכיחהו תכף בהעותו וישיבהו אל הטוב, וז״ש ע״י שאהיה לו לאב עי״כ והכינותי את כסא מלכותו עד עולם – וגם ר״ל שע״י שיבנה הבית עי״כ אכין מלכותו עד עולם, וכמו שבארתי (תהלות סי׳ קלב) שע״י שבחר ה׳ בציון עי״כ תתקיים גם מלכות דוד לעולם, כמ״ש (יב-יג) גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך כי בחר ה׳ בציון, עמש״ש.
מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספירלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יא) עַתָּ֣ה בְנִ֔י יְהִ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִצְלַחְתָּ֗ וּבָנִ֙יתָ֙ בֵּ֚ית יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר עָלֶֽיךָ׃
Now, my son, may Hashem be with you; and may you prosper and build the house of Hashem your God, as He has spoken concerning you.
תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל
וְכַדוּן בְּרִי יְהֵי מֵימְרָא דַייָ בְּסַעְדָךְ וְתַצְלַח וְתִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אֱלָהָךְ הֵיכְמָה דִי מַלֵל עֲלָךְ.
עתה בני – אחרי ההבטחה הזאת בודאי יהי ה׳ אלהיך עמך – בשני דברים אלה, א] והצלחת – כמ״ש והניחותי לו מכל אויביו מסביב. ב] ובנית – כמ״ש הוא יבנה בית לשמי.
תרגום כתוביםמלבי״םהכל
 
(יב) אַ֣ךְ יִֽתֶּן⁠־לְךָ֤ יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה וִֽיצַוְּךָ֖ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלִשְׁמ֕וֹר אֶת⁠־תּוֹרַ֖ת יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
Only may Hashem give you discretion and understanding, and give you charge concerning Israel; that so you may keep the law of Hashem your God.
תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
בְּרַך יִתֵּן לָךְ יְיָ סֻכְלְתָנָא וּבְיוֹנְתָּא וִימַנִינָךְ לְמַלְכָּא עַל יִשְרָאֵל וּלְמִנְטַר יַת אוֹרַיְתָא דַייָ אֱלָהָךְ.
אך יתן לך י״י שכל ובינה ויצוך על ישראל – לשפטם משפט אמת וצוך גם כן לשמור תורת אלהיך ואז תצליח כמו שזכרתי לך ר״ל אם תשמור לעשות כל מצות התורה.
שכל – השי״ן בציר״י לפי המסורת דנחמיה סימן ח׳ ושמואל יא׳ סי׳ כ״ה ורד״ק הביא במכלול דף ר״ד שתי מסרות מתחלפות ולמסרא קמייתא בשש נקודות ולבתראה בחמש נקודות.
ויצוך על ישראל – ר״ל יתן בלבך בינה לדעת לצוות את ישראל את המעשה אשר יעשון ובתת הבינה הרי הוא כאלו הוא מצוך על ישראל.
ולשמור – גם יתן לך בינה לשמור את התורה.
אך – זה תלוי בדבר אחר אם יתן לך אלהים שכל ובינה – אם להנהגת העם בצדק ובמשפט שעז״א ויצוך על ישראל – ואם לשמור את תורת ה׳ אלהיך.
תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יג) אָ֣ז תַּצְלִ֔יחַ אִם⁠־תִּשְׁמ֗וֹר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת⁠־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת⁠־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶת⁠־מֹשֶׁ֖ה עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל⁠־תִּירָ֖א וְאַל⁠־תֵּחָֽת׃
Then you shall prosper, if you observe to do the statutes and the ordinances which Hashem charged Moses with concerning Israel; be strong, and of good courage. Do not fear and do not be dismayed.
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
הָא בְּכֵין תַּצְלַח אִין תִּינְטַר (ס״א תִּטַר) לְמֶעְבַּד יַת קְיָמָא דַייָ וְיַת דִינַיָא דִי פַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה עַל יִשְרָאֵל תְּקַף וֶאֱלֵם לָא תִדְחַל וְלָא תִתְּבָר.
התועלת התשיעי הוא להודיע שהטוב שיעד י״י ית׳ לשלמה היה בו תנאי והוא שאם ילך אחר י״י ית׳ לעשות מצות התורה וחוקיה ומשפטיה ימשך לו זה הטוב. ולזה אמר דוד לשלמה אז תצליח אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה י״י את משה על ישראל (דברי הימים א כ״ב:י״ג) ויאמר והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי כיום הזה (דברי הימים א כ״ח:ז׳).
ואמץ – בחטף סגול האל״ף.
ואמץ – גם הוא ענין חוזק.
תחת – ענין פחד ושבר כמו אל תערוץ ואל תחת (יהושע א׳:ט׳).
אז תצליח וכו׳ – הוא כמו הפוך כאומר אם תשמור וכו׳ אז תצליח.
חזק ואמץ – בדבר הנהגת המלוכה.
אז תצליח – כי עקר ההצלחה תלויה בזה. ונגד מ״ש ולשמור את תורת ה׳ אלהיך, אמר אם תשמור לעשות כל החוקים – שתהיה השמירה ע״מ לעשות בפועל, ולא לבד המצות השכליות כי גם החקים שהם המצות השמעיות שאין להם טעם. ונגד מ״ש ויצוך על ישראל, אמר שתעשה את המשפטים אשר צוה ה׳ את משה על ישראל – שיהיו המשפטים כפי משפטי התורה, וצוהו שיתחזק ויאמץ בזה ואז לא תירא ולא תחת (וכבר התבאר לשון זה ביהושע סי׳ א׳).
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יד) וְהִנֵּ֨ה בְעׇנְיִ֜י הֲכִינ֣וֹתִי לְבֵית⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה זָהָ֞ב כִּכָּרִ֤ים מֵֽאָה⁠־אֶ֙לֶף֙ וְכֶ֗סֶף אֶ֤לֶף אֲלָפִים֙ כִּכָּרִ֔ים וְלַנְּחֹ֤שֶׁת וְלַבַּרְזֶל֙ אֵ֣ין מִשְׁקָ֔ל כִּ֥י לָרֹ֖ב הָיָ֑ה וְעֵצִ֤ים וַֽאֲבָנִים֙ הֲכִינ֔וֹתִי וַעֲלֵיהֶ֖ם תּוֹסִֽיף׃
Now, behold, with great pains I have prepared for the house of Hashem one hundred thousand talents of gold, and a thousand thousand talents of silver; and of brass and iron without weight, for it is in abundance; timber also and stone I have prepared; and you may add to it.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
וְהָא בְּסִגוּפִי וּבְצוֹמִי אַתְקֵנִית לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ דַהֲבָא קִנְטְרִין מְאָה אַלְפִין וְכַסְפָּא אֲלַף אַלְפִין קִנְטְרִין וְלִנְחָשָׁא וּלְפַרְזָלָא לֵית מַתְקַל אֲרוּם לְסִגְעָא הֲוָה וְקֵיסִין וְאַבְנִין אַתְקְנִית וְעִלָוֵיהוֹן תּוֹסִיף.
והנה בעניי הכינותי לבית ה׳ זהב ככרים מאה אלף – ריש לקיש בשם אבא רהן ברדלא אמר אדם זוכה לחבירו במציאה מה טעם שנאמר והנה בעניי וגו׳, רבי הונא אמר רבי אושעיא בעו מה אנן קיימין אם בתוך ארבע אמות עשיר הוא ואם בחוץ לד׳ אמות הוא ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו וקיימינהו במקדש ראשון. מהו בעניי א״ר שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם. דבר אחר בעינויי שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים.
והנה בעניי – במלחמות שהתעניתי ויגעתי הרבהא. בתלמוד ירושלמי מפרש שהיה מתקן סעודתו ומקדישה לשמים (פאה פרק ד׳ הלכה ב׳).
א. כך במהדורת קירכהיים. בכ״י מוסקבה 853 (במקום ״הרבה״): ״במלחמה״.
1והנה בעניי הכינותי וכו׳ – 2שלא היה לו עשר גדול, והיה מוציא הוצאות במלחמות. ובדרש (ירושלמי ב״מ ג׳:א׳): אם משבאו לידו, עשיר היה; אם קודם שבאו לידו, 3וכי אדם מקדיש דבר שאינו שלו? קימא: 4בנתונים בתוך ארבע אמות שלו. אמ״ר בון: ״בעניי״ – שאין עשירות לפני המקום. ד״א: ״בעניי״ – 5שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים.
1. והנה בעניי וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.
2. שלא היה לו עשר גדול וכו׳. בהתאם לשיטתו שהזכרנו לעיל פסוק ח הערה ד״ה ״זה לא מצאנו״, המיוחס לתלמיד רס״ג מפרש ״בעניי״: ״במלחמות שהתעניתי ויגעתי הרבה״. אבל המיוחס לר״י קרא, למרות שהוא מסכים שם עם המיוחס לתלמיד רס״ג, מפרש כאן כרד״ק.
3. וכי אדם מקדיש וכו׳. הוא מניח שמשמעות ״הכינותי״ היא שדוד כבר הקדיש אותם.
4. בנתונים בתוך ארבע אמות שלו. ארבע אמות של אדם קונות לו, ומאז יש לו כוח להקדיש; ואף שבכך היו הנכסים נקנים לדוד, הוא אומר ״בעניי״ כי לא היו ״נתונים בתוך ידו ממש״ (לשון ה״פני משה״ על הירושלמי).
5. שהיה מתענה וכו׳. השוו התרגום; וכן נמצא במיוחס לתלמיד רס״ג ובמיוחס לר״י קרא. גם מצטט המיוחס לר״י קרא, כנראה מרז״ל, ש״בעודנו עני, בשעה שהרג דוד את גולית הפלשתי, נתנו לו נשותיהם של ישר׳ לפי אשר תשג ידי כל אחת ואחת״. והשוו על כך רות זוטא ב׳:י״ג.
See, I have, in my penury (be-‘onyi), laid aside etc. For [David] did not have extraordinary wealth, and he had wartime expenditures. There is also the following midrashic interpretation (y. Bava Metzia 3a): “If he had already acquired these, then he was wealthy. If he had not acquired them—how can someone dedicate what does not belong to him? Apparently, they were resting within his immediate four cubits. Rabbi Bun says, ‘In my penury’—for wealth is irrelevant before God. Another interpretation: Be-‘onyi—for he used to fast (mit‘anneh) and dedicate his meal to the [service of] God.”
והנה בעניי הכינותי לבית י״י וגו׳ – רוצה לומר: כי מעת עניי החלותי להכין זה לבית י״י.
(יד-יט) התועלת השמיני הוא להודיע כי לעוצם חשק דוד לבנות בית המקדש הכין מעת עניו אוצר לבנינו והכין הכל לשלמה בטרם מותו ונתן לו תבנית כל חלקי הבנין ותבנית הכלים ומשקלם ויסד דבר מחלקות הכהנים והלוים להעמיד עבודת הבית בתכלית מה שאפשר מהשלמות והיה כל זה לדוד מפי י״י כמו שזכרנו הנה כמו שמשה כשלא יכול להנחיל לישראל הארץ מפני חטאיהם כמו שזכרנו שם הישיר יהושע והעמידו על כל מה שיעשהו בהנחילו הארץ לישראל כן היה הענין בזה בדוד עם שלמה בשוה וכמו שלא מנע י״י ממשה הנחלתו בארץ לישראל מפני היות יהושע גדול ממנו כן הענין בזה בדוד עם שלמה בשוה כי כבר היתה מעלת דוד גבוהה ממעלת שלמה אלא שלא רצה י״י ית׳ שיבנהו דוד כי דמים רבים שפך ויחשבו הגוים בבא קץ הבית בעבור חטא ישראל שבעון הדמים ששפך דוד קרה זה הרע לזה הבית כמו שזכרנו.
מאה אלף – המ״ם במאריך.
בעניי – ר״ל עם שאני נחשב לעני מול צורך הראוי לבנין בית ה׳ הנה הכינותי זהב וכו׳.
ועליהם – ע״כ האמור למעלה הוא חוזר.
והנה בעניי הכינותי לה׳ – ר״ל שהקדשתי כל עשרי לה׳, עד שאני עני ואביון כי כל נכסיי מוקדשים לשמים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(טו) וְעִמְּךָ֤ לָרֹב֙ עֹשֵׂ֣י מְלָאכָ֔ה חֹצְבִ֕ים וְחָרָשֵׁ֥י אֶ֖בֶן וָעֵ֑ץ וְכׇל⁠־חָכָ֖ם בְּכׇל⁠־מְלָאכָֽה׃
Moreover there are workmen with you in abundance, hewers and workers of stone and timber, and all men that are skillful in any manner of work.
תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְעִמָךְ לְסוּגֵי עָבְדֵי עֲבִידְתָּא פְסוֹלַיָא וְנַגָרֵי אַבְנָא וְקִיסָא וְכָל חַכִּימָא בְּכָל עֲבִידְתָּא.
ועמך לרוב עשי מלאכה חוצבים – הם הגרים שזכר ואולם החרשים לאבן ולעץ היו מישראל קצתם ומהצורים קצתם ומאנשי גבל כמו שנזכר בספר מלכים (מלכים א ה׳:ל״ב).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

וכל חכם וכו׳ – כל מין חכם בכל מיני מלאכה.
ועמך – ר״ל הנה הכינותי החומרים הצריכים למלאכה וגם הפועלים, ור״ל עמך עושי מלאכה לרוב – בין חוצבים, האבנים מן ההרים, ובין החרשים – לסתת ולפסול האבנים, ובין כל חכם בכל מלאכה – הם האומנים הגדולים בכל מלאכת חרש וחושב.
תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל
 
(טז) לַזָּהָ֥ב לַכֶּ֛סֶף וְלַנְּחֹ֥שֶׁת וְלַבַּרְזֶ֖ל אֵ֣ין מִסְפָּ֑ר ק֣וּם וַעֲשֵׂ֔ה וִיהִ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה עִמָּֽךְ׃
Of the gold, the silver, and the brass, and the iron, there is no number. Arise and be doing, and Hashem be with you.⁠"
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
לְדַהֲבָא לְכַסְפָּא לִנְחָשָׁא וּלְפַרְזָלָא לֵית סְכוֹם וּמִנְיָן קוּם וַעֲבֵיד וִיהֵא מֵימְרָא דַייָ בְּסַעְדָךְ.
לזהב לכסף – פתרונו חרשי זהב וחרשי כסף אני הכינותי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

לכסף ולנחשת – במקצת דפוסים ישנים כתוב לנחשת לא וא״ו בתחלת המלה ובשאר ספרים בוא״ו.
לזהב – הן למלאכת הזהב וכו׳.
אין מספר – אל החכמים.
קום – הוא ענין לשון זרוז.
לזהב – חוץ מזה לזהב אין מספר, רמז לו כי יש עוד סגולה (המוזכר לקמן כ״ט:ד׳) עד שאין מספר גם לזהב ולכסף, ואתה אין חסר לך דבר רק שתקום ותעשה, ושיהיה ה׳ עמך, כי אם לא ה׳ יבנה בית שוא עמלו בוניו בו.
תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(יז) וַיְצַ֤ו דָּוִיד֙ לְכׇל⁠־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעְזֹ֖ר לִשְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃
David also commanded all the princes of Israel to help Solomon his son,
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל
וּפַקֵיד דָוִד לְכָל סַרְכֵי יִשְרָאֵל לְסַיָעָא לִשְׁלמה בְּרֵיהּ.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל
 
(יח) הֲלֹ֨א יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵנִ֥יחַ לָכֶ֖ם מִסָּבִ֑יב כִּ֣י׀ נָתַ֣ן בְּיָדִ֗י אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֛רֶץ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה וְלִפְנֵ֥י עַמּֽוֹ׃
"Is not Hashem your God with you? And has He not given you rest on every side? For He has delivered the inhabitants of the land into my hand; and the land is subdued before Hashem, and before His people.
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל
הֲלָא מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָכוֹן בְּסַעְדְכוֹן וְיַנִיחַ לְכוֹן מִן חֲזוֹר חֲזוֹר אֲרוּם מְסַר בִּידִי יַת כָּל יָתְבֵי אַרְעָא וְאִתְכְּבִישַׁת אַרְעָא קֳדָם יְיָ וּקְדָם עַמֵיהּ.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

הלא ה׳ – ר״ל וכה אמר להם הלא ה׳ וכו׳.
ונכבשה – כבשנו ולכדנו את הארץ.
לפני ה׳ וכו׳ – ר״ל בעזר ה׳ וע״י עמו.
הלא ה׳ – כי המנוחה מהאויבים הוא תנאי אל בנין המקדש, כמ״ש (דברים יב, י-יא) והניח לכם מכל אויביכם וגו׳ והיה המקום אשר יבחר ה׳.
תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל
 
(יט) עַתָּ֗ה תְּנ֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְנַפְשְׁכֶ֔ם לִדְר֖וֹשׁ לַיהֹוָ֣הי⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְק֗וּמוּ וּבְנוּ֙ אֶת⁠־מִקְדַּשׁ֙ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה הָאֱלֹהִ֔ים לְהָבִ֞יא אֶת⁠־אֲר֣וֹן בְּרִית⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וּכְלֵי֙ קֹ֣דֶשׁ הָאֱלֹהִ֔ים לַבַּ֖יִת הַנִּבְנֶ֥ה לְשֵׁם⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
Now set your heart and your soul to seek after Hashem your God; arise therefore, and build the sanctuary of Hashem God, to bring the ark of the covenant of Hashem, and the holy vessels of God, into the house that is to be built to the name of Hashem.⁠"
תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודעודהכל
כַּדוּן הָבוּ לִבְּכוֹן וְנַפְשְׁכוֹן לְמִתְבַּע מִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן וְקוּמוּ וּבְנוּ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אֱלָהָכוֹן לְאָעָלָא יַת אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ וּמָאנֵי קוּדְשָׁא דַייָ לְבֵיתָא דְמִתְבְּנֵי לִשְׁמָא דַיָי.
וכלי קדש האלהים – כמו המנודה והשלחן ושאר כלי הקדש.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יד]

ובנו – גם אתם תסייעו לבני בבנין.
הנבנה – כי בעת ההבאה כבר בנויה.
תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144