Divrei HaYamim I 2 – דברי הימים א ב‏ – Mikraot Gedolot

וַהֲוַת אִתְּתָא חוֹרַנְיָתָא לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אִמֵיהּ דְאוֹנָם.

ותהי אשה אחרת לירחמאל – ואומר אני כי משאר עממים היא, ולכך הקדים רם אחיו הקטן לפניו מפני כבודו של דוד.

ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה – לפי פשוטו ישראלית היתה וביבמות ירושלמי כתב שלקח נכרית להתעטר בה יפה ושרית היתה.

היא אם אונם – (שמעתי) אם כמו שקמתי אם בישראל (שופטים ה׳:ז׳)^א אונם שפל וחלש היה לשון אונן וכמו לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ״ו:י״ד), וכמו כמתאוננים (במדבר י״א:א׳). ויצא ממנו ששן שנתן בתו לירחע המצרי עבדו ומספר בגנותן כלומר לא היו ראויין למלכות ויצא ממנו ישמעאל בן נתניה בן אלישמע שהרג גדליה בן אחיקם (ירמיהו מ״א:א׳,י״ח).

א. נוסח אחר: והיא היתה.

Now Jerahmeel had another wife whose name was Atarah According to the simple meaning of the verse, she was an Israelitess, but in Yebamoth of the Palestinian Talmud (this is not found in our editions of Yebamoth, but in Yer. Sanh. 2:3) it is written that he took a gentile woman with whom to crown himself (עֲטָרָה). She was a beautiful princess.

she was the mother of Onam (I heard) that "mother" is like (Judg. 5:7): "I arose as a mother in Israel.⁠" And she was the mother of Onam, and Onam is an expression meaning that he was humble and weak, an expression of mourning (אוֹנֵן), and like (Deut. 26:14): "I have not eaten of it in my mourning (בְאֹנִי),⁠" and like (Num. 11:1): "... were as if in mourning over themselves (כְּמִתְאוֹנְנִים)" Sheshan, who gave his daughter to his Egyptian slave, Jarha, was descended from him, and [the Chronicler] tells of their disgrace; that is to say, they were not deserving of the kingship, and Ishmael the son of Nethaniah, the son of Elishama, who assassinated Gedaliah the son of Ahikam, was descended from him (Jer. 41:1).

ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה – ¹לפי פשט הפסוק ישראלית היתה, אלא אמ׳ ״אחרת״ לפי ²שזכר הראשונה. או אפילו תאמר שהיתה פלגש כמו ״בן אשה אחרת אתה״ (שופטים י״א:ב׳), אבל מישראל היתה. ³ורבותי׳ ז״ל (ירושלמי סנהדרין י״א:) דרשו כי גויה היתה; לכך הזכיר ״ושמה עטרה״ – שלקחה להתעטר בה, כי בת גדולים היתה. ⁴ומכאן אמרו: אל תאמן בגר עד עשרים וארבע דורות, כי עשרים וארבע דורות מעטרה עד ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, שהרג גדליה בן אחיקם (מלכים ב כ״ה:כ״ה); ואלו הן: עטרה, אונם, שמי, נדב, אפים, ישעי, שישן, בת שישן, עתי, נתן, זבד, אפלל, עובד, יהוא, עזריה, חלץ, אלעשה, ססמי, שלום, יקמיה, אלישמע, נתניה, ישמעאל, עם ירחע אבי עתי שהיה עבד – הם עשרים וארבעה.

1. לפי פשט הפסוק וכו׳. השוו המיוחס לרש״י (וכן נמצא במיוחס לר״י קרא). לשון המיוחס לתלמיד רס״ג: ״ואומר אני כי משאר עממין היא, ולכך הקדים רם אחיו הקטן לפניו מפני כבודו של דוד״.

2. שזכר הראשונה. מעיר י׳ ווייסע שלאמיתו של דבר, בני הראשונה נזכרים אך לא הראשונה עצמה; והשוו לעיל ב׳:כ״א הערה ד״ה ״הנשים שזכר״.

3. ורבותי׳ ז״ל וכו׳. השוו רד״ק לירמיהו מ״א:א׳ ד״ה ״מזרע המלוכה״.

4. ומכאן אמרו וכו׳. ראו מדרש זוטא רות א׳:י״ב. אך לא מצאתי במדרש שמקור הדברים הוא פסוקנו.

Jerahmeel had another (aḥeret) wife, whose name was Atarah. According to the plain sense of the verse she was an Israelite, and it says “another” because it mentioned the first one. Even should you say that she was a concubine, as in: “you are the son of a woman of another status (aḥeret)” (Judg 11:2), she was still an Israelite. But our Sages, of blessed memory (y. Sanhedrin 11b), explain midrashically that she was a gentile, and that for this reason the text mentions that her name was Atarah; for he took her as an adornment for himself (le-hit‘ater bah), because she was the daughter of people of distinction. Based on this they say (cf. Midrash Zuta Ruth 1:12): Do not trust a convert until twenty-four generations. For there are twenty-four generations from Atarah until Ishmael son of Nethaniah son of Elishama, who killed Gedaliah son of Ahikam (2 Kings 25:25). They consist of Atarah, Onam, Shammai, Nadab, Appaim, Ishi, Sheshan, Sheshan’s daughter, Attai, Nathan, Zabad, Ephlal, Obed, Jehu, Azariah, Helez, Eleasah, Sisamai, Shallum, Jekamiah, Elishama, Nethaniah, and Ishmael, who together with Jarha—the father of Attai—who was a slave (1 Chronicles 2:34), total twenty-four.

אשה אחרת – מלבד אם בניו האמורים למעלה.

היא אם אונם – על כי אונם היה חשוב וידוע לזה ייחס אמו אחריו.

ותהי אשה אחרת לירחמאל – כמ״ש רז״ל נכרית היתה לכן קרי לה אחרת. לכן נענש כדלקמן.

ושמה עטרה – שלקחה להתעטר בה.

ותהי אשה אחרת – פי׳ חז״ל ביבמות ירושלמי שהיתה נכרית (כמו כי בן אשה אחרת אתה, (שופטים י״א:ב׳)), ושמה עטרה שלקחה להתעטר בה שהיתה יפת תואר (כי למה יאמר אשה אחרת בעוד לא הזכיר את הראשונה), ובא ללמד שע״י שלקח נכרית וע״י שששן נתן בתו לירחע עבדו יצא מהם (אחר כ״ד דורות לעטרה וט״ו דורות לירחע) ישמעאל בן נתניה בן אלשמע שהרג את גדליה בן אחיקם, כמ״ש בירמיה (ירמיהו מ״א:א׳) שישמעאל היה מזרע המלוכה היינו מצד אמו, שע״ז לא אמר מבני המלוכה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון