Divrei HaYamim I 19 – דברי הימים א יט‏ – Mikraot Gedolot

וּדְבַר חָנוּן יַת עַבְדֵי דָוִד וּגְדָעִנוּן וּפְסִיק יַת לְבוּשֵׁיהוֹן מִן פַּלָגֵיהוֹן עַד בֵּית בַּהֲתַתְהוֹן וּפַטְרִנוּן.

את מדויהם – בגדיהם.

עד המפשעה – כמו כי כפשע (שמואל א כ׳:ג׳) כמעט שלא פגעו באמה. [ובשמואל:] עד שתותיהם (שמואל ב י׳:ד׳) מקום השתן.

מדויהם – כמו מדו בד (ויקרא ו׳:ג׳).

בחצי עד המפשעה – עד ערותן פנים ואחור כתיב שתותיהם (שמואל ב י׳:ד׳) עד ערותן, כמו חשופי שת ערות מצרים (ישעיהו כ׳:ד׳).

their garments – Heb. מַדְוֵיהֶם, like (Lev. 6:3): "The priest shall put on his linen garment (מִדּוֹ).⁠"

in half up to their groin – Heb. הַמִפְשָׂעָה, up to their private parts, both front and back, and in Samuel (II 10:4): "שְׁתוֹתֵיהֶם, their private parts,⁠" like (Isa. 20:4): "... with their private parts (שֵׁת) bared, the shame of Egypt.⁠"

¹ויגלחם – כמו שאמ׳ בספר שמואל ״ויגלח את חצי זקנם״ (שמואל ב י׳:ד׳).

מדויהם – ²לבושיהם, ³מן ״מדו בד״ (ויקרא ו׳:ג׳).

עד המפשׂעה – פי׳: הערוה. ⁴והוא מן ״אפשׂעה בה״ (ישעיהו כ״ז:ד׳); ⁵וכן כנה הערוה ברגלים גם כן: ״ולא עשה רגליו״ (שמואל ב י״ט:כ״ה). ⁶ובמקומו בשמואל: ״עד שתותיהם״ (שמואל ב י׳:ד׳), והוא גם כן כנוי לערוה.

1. ויגלחם וכו׳. הדיבור הזה והדיבור הבא חסרים בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוסיפם רד״ק אחרי שעסק בפיסקה המקבילה בשמואל.

2. לבושיהם. כך הוא מפרש על שמואל ב י׳:ד׳ על פי התרגום. וכן נמצא בתרגום כאן; והשוו שאר המפרשים.

3. מן ״מדו בד״. כך במיוחס לרש״י. בפירוש רד״ק לשמואל לשונו: ״כמו ׳מדו בד׳, ואם הוא שורש אחר״; כי הוא חזר לסבור ששורש ״מדויהם״ הוא ״דוה״, כאשר שורש ״מדּו״ הוא ״מדד״. ראו על כך ספר השרשים ערך ״דוה״ (והשוו ערך ״דוה״ בספר השרשים לריב״ג) וערך ״מד״.

4. והוא מן ״אפשעה בה״. בפירושו על אותו פסוק מפנה רד״ק לפירושו לשמואל א כ׳:ג׳; ראו שם (ובקשר לזה גם המיוחס לתלמיד רס״ג כאן, המפרש באופן קצת שונה), ובעיקר בספר השרשים ערך ״פשׂע״. והוא ענין פסיעה והליכה; ובכך הוא כינוי לערוה כמו הרגלים, כמו שרד״ק הולך ומפרש. והשוו התרגום והמיוחס לרש״י; וכעין זה נמצא במיוחס לר״י קרא.

5. וכן כנה הערוה ברגלים גם כן: ״ולא עשה רגליו״. אבל שם הוא מפרש אותו על פי התרגום מענין רגלים ממש. בספר השרשים ערך ״רגל״ הוא מפרש כמו בכאן שהכוונה לשער הערוה, ורק אחר כך הוא מוסיף את דברי התרגום.

6. ובמקומו בשמואל וכו׳. בדבריו שם כותב רד״ק שהכוונה לעגבות; וראו ספר השרשים ערך ״שות״, שם הוא כתב שזהו לשון ״יסוד״. כך נמצא גם ברש״י שם; וכן נשמע מהמיוחס לר״י קרא כאן. ר׳ יוסף קרא שם מפרש אותו מענין ערווה, בלי להזכיר עגבות; והשוו המיוחס לרש״י כאן. המיוחס לתלמיד רס״ג מפרש אותו מלשון ״שתן״; משמע שאף הוא אינו מפרש אותו דווקא על העגבות.

And he shaved them—as it says in the book of Samuel, “and he shaved off one side of their beards” (2 Samuel 10:4).

Madvehem (מדויהם). [This means]: their garments, of [the root attested in] middo (מדו) bad (=his linen garment; Lev 6:3).

Until the mifsa‘ah. This means the nakedness. It is of [the root attested in] efse‘ah bah (=I will stomp on it; Isa 27:4). The text also invokes legs [themselves] as a euphemism for nakedness: “He had not cleaned up his legs” (2 Samuel 19:25). In the parallel verse in Samuel [it says], “until their foundations (shetotehem)” (2 Samuel 10:4), which is also a euphemism for nakedness.

עד המפשעה – חתוך העגבות, כי מן ההתחלה ההוא תתחיל חלוקת הפסיעה.

עד המפשעה – ובספר שמואל (שמואל ב י׳) עד שתותיהם והכונה אחת והנה הרצון במפשעה העגבות שבהם הפרק אשר בו תהיה תנועת האדם בלכתו ופסיעתו.

המפשעה – בשי״ן שמאלית.

מדויהם – מלבושיהם כמו וילבש שאול וכו׳ מדיו (שמואל א י״ז:ל״ז).

המפשעה – כמו המפסעה בסמ״ך והוא מלשון פסיעה ור״ל הרגלים שפוסעים בהם והוא כינוי לעגבות שהיא ברגלים ממעל ושמה יכלה חצי המלבוש.

בחצי – במחצית ארכם והוא עד המפשעה.

המפשעה – מקום התחלת הפשיעה בין ירכיו, כמ״ש ישעיה (כ״ז:ד׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון