הודו ליי׳ קראו בשמו – זה המזמור שוררו אותו היום לפני הארון.
1ובספר תהלים
(קה) הוא כת׳ גם כן; אלא שיש ביניהם שנוי מעט במקצת תיבות, והענין אחד. ושם הוא עד ״ולנביאי אל תרעו״
(שם פס׳ טו);
2והֵנה גם כן הוא תכלית מזמור ״הודו ליי׳ ״
(להלן פס׳ כב), כי ״שירו ליי׳ כל הארץ״
(להלן פס׳ כג) הוא מזמור אחר.
3ובספר תהלים (צו) הוא גם כן זה המזמור; אלא שיש ביניהם שינוי מעט, והענין אחד.
הודו ליי׳ – דברי דוד למשוררים ולקהל.
קראו בשמו –
4לצעק ולהתפלל אליו, כמו ״ואני אקרא בשם אלהי״
(השוו מלכים א י״ח:כ״ד).
5או
6פי׳ ״קראו בשמו״: להורות דרך יי׳, כמו ״ויקרא שם אברם בשם יי׳ ״
(בראשית י״ג:ד׳);
7וזהו טעם
הודיעו בעמים עלילותיו.
8ופי׳ ״עלילותיו״: העלילות שהתעלל בפלשתים
9על דבר הארון
(שמואל א פרק ה).
1. ובספר תהלים הוא כת׳ גם כן. השוו פירושו שם (היותר מפורט) לזה שבכאן. במזמור שם יש המשך ארוך שאינו נמצא כאן; וראו על כך דבריו שם.
2.
והנה גם כן וכו׳. אבל במיוחס לר״י קרא: ״לפי שהתחיל מזמורו ב׳הודו ליי׳ קראו בשמו׳ סיימו ב׳הודו׳ (להלן פסוק לד), וכן שבחו של מזמור; וכן נתייסדו רובי מזמורי תילים: ׳אשרי האיש׳ ומסיים ׳אשרי כל חוסי בו׳ (תהלים א׳-ב׳)...״; והוא מוסיף שם כמה דוגמאות של מזמורי תהלים המסיימים בלשון דומה לזו שבהתחלתם (השוו
בבלי ברכות י׳. ותוספות שם). ובכן לפי זה, ״הודו לה׳ ״ ו״שירו לה׳ כל הארץ״ הם מזמור אחד, שלא כדעת רד״ק. ואמנם, מדברי המיוחס לר״י קרא נשמע שהוא מפרש את מה שנחלקו לשני מזמורים בספר תהלים על פי מה שאמרו רז״ל (
סדר עולם רבה יב, וכן מצטט רד״ק להלן פסוק כג והמיוחס לרש״י להלן פס׳ לה) שעד ״שירו לה׳ ״ שרו על התמיד של שחר, ומשם ואילך על התמיד של בין הערביים. בהתאם לכך, הוא כותב ש״בתילים מתחיל מזמור השיני ׳שירו ליי׳ ׳, מוסב על ׳הודו לה׳ ׳ שהוא אומר בבקר״; והוא ממשיך לבאר שרכיבי החלק ששרו בבוקר מקבילים לאלה שבחלק של בין הערבים: ״ ׳הודו׳ לשון ׳שירו׳ (כמו שהוא טורח לבאר באורך, ולא לשון ׳שבח׳, שאין נופלת עליה למ״ד כגון זו של ׳לה׳ ׳), ׳בשרו מיום אל יום ישועתו׳ מוסב על ׳הודו ליי׳ ׳ ועל ׳הודיעו בעמים נפלאותיו׳, ׳ספרו בגוים׳ על ׳שיחו בכל נפלאותיו׳, וכן כולן״. בדעת המיוחס לרש״י על חילוק המזמורים (הסובר שהם שניים, כדעתו של רד״ק), ראו דבריו להלן פסוקים ל״ד-ל״ה וסוף דבריו לפסוק כב. ו.
3. ובספר תהלים הוא גם כן זה המזמור. שם רד״ק מפרש את המזמור על הגאולה העתידה, וכאן על ישועת הארון מיד הפלשתים.
4.
לצעק ולהתפלל אליו. כך בתרגום על הפסוק המקביל ב
תהלים י״ב:ד׳, כמו שמציין רד״ק בפירושו שם.
5. או פי׳. כך הנוסחה הנכונה גם בפירוש לתהלים, שלא כבמהדורת א׳ דרום שחסר בה מילת ״או״, שם נשמעים איפוא שני הפירושים כפירוש אחד.
6.
או פי׳ וכו׳. כך בראב״ע לפסוק בתהלים. ברד״ק על הפסוק המקביל ב
ישעיהו י״ב:ד׳ בהציגו פירוש זה: ״קראו לעמים בשמו״.
7. וזהו טעם כו׳. ר״ל: לפי אותו פירוש שני, מקביל ״קראו בשמו״ – שמשמעותו הוראת דרך ה׳ – לחלקו השני של הפסוק ״הודיעו בעמים עלילותיו״, שאף הוא רומז להודעת מעשי ה׳ ודרכיו.
8. ופי׳ ״עלילותיו״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. מה שחסר ״ופי׳ עלילותיו״ ברוב כת״י (עיינו בחילופים) נראה שהוא מחמת טעות-הדומות. אך ראוי לציין שהוא חסר אף בפירוש לתהלים שבדפוסים.
9. על דבר הארון. השוו המיוחס לרש״י; וכמו כן נמצא במיוחס לר״י קרא.