Divrei HaYamim I 15 – דברי הימים א טו‏ – Mikraot Gedolot

וְדָוִד הֲוָה מִתְעַטָף בְּמַנְטֵר דְבוּץ וְכָל לֵיוָאֵי נָטְלִין יַת אֲרוֹנָא וּמְשַׁבְּחַיָא וּכְנָנְיָה רַב נַטְלֵי מְטוּלָא וְעַל דָוִד כַּרְדוּט דְבוּץ.

ודוד מכרבל – כמו בדניאל בכרבלתהון דוגמא כרבלתא דתרנגולא.

וכל הלוים – כמו כן מכורבלים במעיל בוץ ולפי שהיה דוד משורר כמו לוים לבש גם הוא לבושיהם שלבשו גם הם וראיה להבדיל כך היה מנהג מלכים ושרים שאוכלים עם הגלחים כחוקם היו לובשים לבושיהם של גלחים.

ועל דויד אפוד בד – כאותו אפוד של אהרן שהיה כמין שני לבדין אחד לפנים ואחד לאחור ומגיע עד מתניו והיה האזור ארוג ממנו וחגרו בו.

And David was enwrapped in a linen robe – Heb. מְכֻרְבָּל enwrapped, as in Daniel (3:21): "their robes (וְכַרְבְּלָתְהוֹן).⁠" A similar case is the comb (כַּרְבַּלְתָּא) of a rooster.

and all the Levites were likewise enwrapped in linen robes, and since David was a singer like the Levites, he too wore their raiments, which they wore, and proof of this – to distinguish between the unclean and the clean: It was the custom of the heathen kings and princes, that when they would dine with their priests according to their custom, they would don the garb of their priests.

and on David was a linen ephod like the ephod of Aaron, which was like two felt cloths, one in the front and one in the back, and it reached to his loins, and the girdle was woven from it, and he would gird himself with it.

מכרבל במעיל בוץ – ¹מעוטף; וכן בארמית: ²״פטשיהון וכרבלתהון״ (דניאל ג׳:כ״א). ³ו״מעיל בוץ״ שאומר הנה הוא אפוד בד שאומר בספר שמואל (שם פס׳ יד). ⁴ויונתן תרגם ״אפוד בד״ – ״כרדוט דבוץ״, ותרגם ״כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים״ (שם י״ג:י״ח) – ״כרדוטין״.

וכנניה השר המשא – ⁵חסר הנסמך: ״השר שר המשא״; וכן ״הארון הברית״ (יהושע ג׳:י״ד), ואחרים זולתם.

1. מעוטף. כך בתרגום ובמיוחס לר״י קרא; והשוו המיוחס לרש״י.

2. ״פטשיהון וכרבלתהון״. בסוף ספר השרשים, בביאורי המילים הארמיות שבספר דניאל, מוסיף רד״ק: ״מיני מלבושים הם״.

3. ו״מעיל בוץ״ וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוסיפו רד״ק אחרי שעסק בפירושו לשמואל. והשוו דבריו שם.

4. ויונתן תרגם וכו׳. ר״ל: תרגם ״מעיל״ ו״אפוד״ באותו אופן; וזה תומך בקביעתו של רד״ק שהאפוד שם והמעיל כאן הם אותו דבר. אבל על פסוקנו, התרגום של ״מעיל״ והתרגום של ״אפוד״ אינם זהים.

5. חסר הנסמך וכו׳. ראו מכלול מ״ג.; והשוו דבריו על הפסוק ביהושע. המיוחס לר״י קרא מפרש שהוא כמו ״שר משא המשוררים״.

Mekhurbal in a me‘il buṣ (=linen cloak). [Mekhurbal means that David was] wrapped; compare the Aramaic patteshehon ve-karbelatehon (=their trousers and hats; Dan 3:21). The me‘il buṣ that the text mentions here is the same as the efod bad (=linen ephod) that it mentions in the book of Samuel (2 Samuel 6:14). Targum Jonathan in fact renders efod bad as kardot de-buṣ. And [in the case of] “for maiden princesses were customarily dressed in me‘ilim” (2 Samuel 13:18), he renders kardotin.

And Chenaniah ha-sar ha-massa. The genitive noun is elided: this means ha-sar sar ha-massa (=the chief, chief for prophetic inspiration). The same is true for “ha-aron ha-berit (=the Ark, [the Ark of] the Covenant)” (Joshua 3:14), and others like these.

ודוד מכרבל במעיל בוץ – רוצה לומר: שהיה על ראשו דמות כובע מפה והיה דבק למעיל בד שהיה לבוש כחוק המתנאה לכבוד י״י יתברך.

וכנניה השר המשא – רוצה לומר: השר שר המשא.

ועל דוד אפוד בד – רוצה לומר: שדוד היה חגור אפוד בד ולא השלים בזה המקום זכירת דברי מיכל לדוד ודברי דוד לה להשענו על מה שנזכר מזה בספר שמואל.

התועלת החמישי הוא להודיע שראוי ללכת לפני י״י ית׳ בלבוש מורה על הנקיות והם הבגדים הלבנים ובלבוש בלתי מורה על שררה ומלכות. ולזה ספר כי לא היה דוד לבוש בגדי מלכות בהיותו הולך לפני ארון האלהים אך היה מכורבל במעיל בוץ והיה חגור אפוד בד ולהמשך לזאת הכוונה היה דוד מרקד ומשחק לפני י״י ולא היה מתנהג כמלך.

מכורבל – מעוטף והוא מלשון ארמי ודוגמתו פטשיהון וכרבלתהון (דניאל ג׳:כ״א) ור״ל עטופיהון.

במעיל – שם מלבוש העליון כעין המעיל של כה״ג.

בוץ – פשתן.

מכרבל – היה מעוטף במעיל של בוץ וכן כל הלוים וכו׳.

השר המשא המשררים – השר בהרמת הקול על המשוררים.

אפוד בד – מין לבוש עשויה כעין האפוד של כ״ג והיא מיוחדת להמתבודדים בעבודת ה׳ וכן נאמר בשמואל שהיה חגור אפוד בד עם כי היה לוי.

ודוד – שם, יד-טו) ספר שדוד התיחד בג׳ ענינים, א] בגופו, שרץ בכל עוז לפני ארון. ב] במלבושיו, שהיה חגור אפוד כלבוש הכהנים, לא כלבוש מלכות. ג] מה שהשתתף עם כלל ישראל שהעלו את הארון בתרועה ובקול שופר. וכ״ז לא הוצרך עזרא לכתבו שנית כי נודע משם, רק הוסיף לפרש שדוד הלך מכורבל ומעוטף (כמו כרבלתהון, דניאל ג׳) במעיל בוץ, וכן היו מעוטפים הלוים הנושאים הארון הלוים והמשוררים, המשוררים – ר״ל המשוררים שהיו משוררים בפה, וכנניהו השר שלהם היו מעוטפים כן, וביחוד היה על דוד אפוד בד על המעיל כלבוש הכהנים. והוסיף עוד שחוץ ממש״ש שכל ישראל היו מעלים בתרועה ובקול שופר, היו להם ג״כ חצוצרות ומצלתים נבלים וכנורות, וגם ישראל יודעי נגן היו מנגנים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון