Divrei HaYamim I 15 – דברי הימים א טו‏ – Mikraot Gedolot

וּכְנַנְיָהוּ רַב לֵיוָאֵי בְּמַטוּל מִתְרַבְרֵב עַל נַטְלֵי מַטוּלָא אֲרוּם סוּכְלְתָן הוּא.

במשא – בנבואה היה מנגן, שהיתה רוח הקדש שורה עליו היאך ליגע ביתרי הנבלים ומי הוא מעלה להגביה ומי הוא הנמיכה^א למאך^ב את הקול.

יסור – הוא היה גדול ושר על ענין השיר ללמדו ולמסרו לאסף ולידותון והימן.

א. כך במהדורת קירכהיים, ובכ״י מוסקבה 853: ״הממיכה״. ואולי צ״ל: ״מנמיכה״.

ב. כמו: ״למעך״.

וכנניהו שר הלוים במשא – במה היה שר במשא בנשאות השיר.

יסר במשא – מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל.

כי מבין הוא – במשא בנשיאות הנגון ולשון מבין נופל על למוד השיר ודוגמא ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לי״י כל המבין וגומר (דברי הימים א כ״ה:ז׳), וכתוב ויפילו גורלות וגו׳ מבין עם תלמיד (דברי הימים א כ״ה:ח׳).

And Chenaniah, the leader of the Levites in song In what was he a leader? In בַּמַּשָּׂא, in raising [the voice in]song.

he would chastise in song He would chastise and reprove them concerning raising the voice in the melody of the song, whether to raise the voice or lower [it].

because he was an expert in raising [the voice] in the melody, and the expression of מֵבִין applies to the study of voice. A similar instance is found (below 25:7): "And their number with their brethren, trained in song to the Lord, every expert (מֵבִין) etc.,⁠" and it is written (ibid. verse 8): "and they cast lots, etc.,... expert (מֵבִין) with student.⁠"

יסר במשא כי מבין הוא – פי׳: לבד חכמת השיר שהיתה לו, ¹היה שר וגדול בנבואה כי מבין הוא. ²ויש מפרש׳: בהגבהת הקול, מן ״וישא את קולו״ (בראשית כ״ט:י״א), כלומ׳ שהיה שר וגדול על כלם בנשיאות הקול בשיר. ו״יסר״ כת׳ בסמ״ך, ³והוא כמו בשי״ן; ⁴וכן ״כולם סרי סררים״ (ירמיהו ו׳:כ״ח) כמו ״שרי״ בשי״ן.

1. היה שר וגדול בנבואה. על ״יסר״ מלשון שררה השוו לשון התרגום: ״מתרברב״. גם המיוחס לתלמיד רס״ג כותב שהיה ״שר על ענין השיר ללמדו ולמסרו לאסף ולידותון והימן״. לעומת כן, לפי המיוחס לרש״י ופירוש אחד שהמיוחס לר״י קרא מצטט, ״יסר״ הוא מענין מוסר ותוכחה. אבל מהפירוש שכנראה מעדיף המיוחס לר״י קרא נשמע שהוא מלשון הסרה, כלומר, כנניהו היה רגיל ״לסור (ר״ל: להסיר) את הלויים״ כששר לפני הבמה שבגבעון, בעוד שכאן כולם באו לשורר לפני הארון בדרך. המיוחס לתלמיד רס״ג, כמו רד״ק, מפרש ״משא״ מענין נבואה, והוא מוסיף שאותה נבואה נתנה לכנניהו את היכולת לנגן כראוי.

2. ויש מפרש׳ וכו׳. גם לפירוש זה ״יסר״ הוא מענין שררה, רק ״משא״ מתפרש אחרת; ובהתאם לכך נמצא בכמה עדי-נוסח: ״ויש מפרשים ׳במשא׳...⁠״; והשוו המיוחס לרש״י והמיוחס לר״י קרא בביאור אותה מילה.

3. והוא כמו בשי״ן. היינו רק לדעת רד״ק שהוא מענין שררה.

4. וכן ״כולם סרי סררים״ וכו׳. השוו דבריו שם; וכן בתרגום: ״רברבי״. אך מרש״י שם נשמע שהוא מפרש את שתי המילים במשמעות ״סרים מן הדרך״. וכך אמנם פירוש ״סררים״ גם לדעת רד״ק.

Yasor (יסר) ba-massa (=[Chenaniah] distinguished himself in prophetic inspiration), for he was a master. This means: Besides the musical talent that he had, he was a leader of distinction (sar [שר] ve-gadol) in prophetic inspiration, for he was a master. But some (cf. Pseudo-Rashi) explain this to mean “with the power of his voice,” in the same sense as “vayyissa (=he raised) his voice” (Genesis 29:11); that is, he distinguished himself above all the rest with the power of his singing voice. Yasor is spelled with a samekh; but it is as though it had a sin. Similarly, “They are all sarei (סרי; =officers of) deviance” (Jeremiah 6:28) is equivalent to שרי, with a sin.

במשא יסר במשא וג׳ – והנה ישר בצד שמאל, כטעם: בי שרים ישורו (משלי ח׳:ט״ז), וכן יאמר עוד: השר המשא (דברי הימים א ט״ו:כ״ז). וכל אלו הענינים, ידועים היו אצלם.

וכנניהו שר הלוים במשא – רוצה לומר: הוא היה השר והנגיד בשיר אשר בדבור להודות בו השם יתברך ולהללו והנה היתה סבת היותו שר במשא כי מבין הוא וזה השיר אין ראוי שיאמר כי אם מפי המבינים.

במשא – בפתח הבי״ת.

במשא – מלשון נשיאה והרמה.

יסור – כמו ישור בשי״ן והוא מלשון שר.

במשא – בדבר הרמת הקול.

יסור במשא – היה שר וגדול בענין הרמת הקול וכפל דברו.

כי מבין הוא – בדבר הזה להרים הקול ולהכריע במקום הראוי.

וכנניהו שר הלוים במשא – שהיה השר על הלוים המשוררים בפה, ששיר זה נקרא משא, שהיו נושאים בו דברי תהלות במשל ומליצה.

יסור במשא – הוא היה אוסר קשר המשוררים, על פיו ערכו את השיר, על פיו התחילו וסיימו, כי מבין הוא בחכמה זו (כמו (מלכים א כ׳:י״ד) מי יאסור את המלחמה, שהוא העורך המערכה וקושרה יחד).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון