Divrei HaYamim I 12 – דברי הימים א יב‏ – Mikraot Gedolot

וּמִשִׁבְטָא זְבֻלוּן נַפְקֵי חֵילָא מְסַדְרֵי קְרָבָא בְּכָל זְיָנֵי קְרָבָא חַמְשִׁין אַלְפִין וּלְמֶעְסַק בְּלָא לִבָּא וְלִבָּא.

מזבלון יוצאי צבא וגו׳ – (במשלי ברמז תתקל״ח).

ולעדור בלא לב ולב – כמו ולעזר, וַיִּזֶר ודרא תרגומו (שמות ל״ב:כ׳)^א.

א. הוא מוכיח שז׳ וד׳ מתחלפות מכך ש״זָרַה״ (״ויזר״ ו׳ ההיפוך) מתורגם ״דרא״.

ולעדור – ל׳ עדור ממש כמו כל ההרים אשר במעדר יעדרון (ישעיהו ז׳:כ״ה), ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה וי״מ לעדור כמו לערוך מלחמה.

בלא לב ולב – מפורש בב״ר בין במתכוין בין שלא במתכוין היו מנצחין.

wage war וְלַעֲדר, an expression of digging, like (Isa. 7:25): "And all the mountains that will be dug with a spade (בַּמַעְדֵּר יֵעָדֵרוּן),⁠" and as a result, those who set up the battle array will stand there. Some say that לַעֲדוֹר is like לַעֲרֹך, to set up a battle array.

of double heart It is explained in Genesis Rabbah (Lev. Rabbah 25:2): "... whether with intention or without intention, they would be victorious.⁠"

מזבלון וגו׳ ולעדר בלא לב ולב – פי׳ ״ולעדר״: ¹ולערך, ²וכן ״עודרי מערכה״ (להלן פס׳ לט); וכן ״ועדרים לאורות״ (דברי הימים ב ל״ב:כ״ח) פי׳: ״מערכות״. ומזה נקרא מערכת הצאן ״עדר״. ופי׳ הפסוק כי אלה היו לערך מלחמה כנגד אויבי דוד בלא לב ולב, כלו׳ שלא היו להם שני לבבות, כי אם לב אחד שלם אל דוד. ³ובבראשית רבה (ר׳ ויק״ר כ״ה:ב׳): ״בלא לב ולב״ – בין במתכוין בין בלא מתכוין היו מנצחים.

1. ולערך וכו׳. כך במיוחס לרש״י בשם ״יש מפרשים״. בתרגום: ״ולמעסק״. במיוחס לתלמיד רס״ג: ״כמו ׳ולעזר׳⁠ ⁠⁠״ כי הזי״ן התחלפה בדל״ת (ראו הערת ר׳ קירכהיים שם). דעת המיוחס לר״י קרא שהוא ענין עקירה: ״דוגמת ׳כל ההרים אשר במעדר יעדרון׳ (ישעיהו ז׳:כ״ה); ופתרונו: בכל מקום שהיו החיילות צבאות, זבולון היו עודרים ומעקרים בשנאיהם...⁠״. וכן נראית דעת המיוחס לרש״י בפירושו העיקרי.

2. וכן ״עודרי מערכה״. גם לדעת המיוחס לר״י קרא הוא ענין עריכה; וכן בתרגום: ״מסדרי סדרא״.

3. ובבראשית רבה וכו׳. כך כותב גם המיוחס לרש״י בשם בראשית רבה, אך לא מצאתי פירוש זה אלא בויקרא רבה. וכך מפרש המיוחס לר״י קרא. והכוונה: ״בלא לב״ – בלא מתכוון, ״ולב״ – במתכוון.

Of Zebulun … ve-la‘ador be-lo lev va-lev. Ve-la‘ador means ve-la‘arokh (=and to carry out in an ordered fashion), as in ‘oderei ma‘arakhah (=men who manned the battle lines; v. 39). Similarly, “and ‘adarim for the troughs” (2 Chronicles 32:28) means orderly storage places. This is why a flock (ma‘arekhet) of sheep is called an ‘eder. The meaning of the verse, then, is that these men would carry out battles against the enemies of David be-lo lev va-lev (=without being of one heart [on the one hand] and of another heart [on the other]); that is, they were not of two hearts, but of one heart in full solidarity with David. But in Genesis Rabbah (cf. Leviticus Rabbah 25:2) [it says]: “Be-lo lev va-lev (=without heart or with heart): they would win whether or not they put their minds to it.”

ולעדר בלא לב ולב – ולעדור עדר וחיל והנה המשיל הצבא לעדר שיש להם רועה ינהיגם באשר ירצה. וכן עדרי מערכה (פסוק ל״ח) הרצון בו עורכי מערכה.

ולעדור – ענינו כמו ולערוך וע״ש זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר.

ולעדור בלא לב ולב – ר״ל ובאו לערוך מלחמה בעבורו בלבב שלם ולא באו לערוך בלב ולב והוא ענין רמיה וכן בלב ולב ידברו (תהלים י״ב:ג׳) ע״ש שנראה כאלו מדבר ועושה בשליחות לב האחד ולב האחר בל עמו והוא ענין מליצה.

בכל כלי מלחמה – ולמטה אצל ראובן כתיב כלי צבא מלחמה.

ולעדר – הוא מין תכסיס מלחמה שיתיצבו המחנות עדרים עדרים איש מול חברו, ובכ״ז יהיה לב כולם שלם זה עם זה להתגבר נגד האויב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון